הבדלים בין גרסאות בדף "שמורת שער פולג"
שורה 70: | שורה 70: | ||
עיקר אתרי השמורה נמצאים דרומית לנחל - אזור בו יש גם רשת שבילי הליכה מסומנים. ניתן לחצות את נחל פולג בגשר חקלאי ממערב לאודים (כמה מאות מטרים צפונית-מערבית לשער פולג). | עיקר אתרי השמורה נמצאים דרומית לנחל - אזור בו יש גם רשת שבילי הליכה מסומנים. ניתן לחצות את נחל פולג בגשר חקלאי ממערב לאודים (כמה מאות מטרים צפונית-מערבית לשער פולג). | ||
− | בעבר התבצעה גביית תשלום לכלי רכב בדרך לחניון פארק יקום, אולם | + | בעבר התבצעה גביית תשלום לכלי רכב בדרך לחניון פארק יקום, אולם כיום (2015) לא מתבצעת גביית תשלום במקום. |
|שעות מחירים ושירותים= | |שעות מחירים ושירותים= |
גרסה מ־08:50, 23 במאי 2015
שמורת שער פולג - רכס כורכר קשה, עליו שוכן אתר העתיקות תל פולג. ברכס נחצבה בתקופה קדומה פרצה לניקוז נחל פולג.
- שמורת טבע
- מאפיינים עיקריים:כורכר, בית גידול לח
- אזור:השרון
- מפת סימון שבילים: 7 - השרון ומערב השומרון
- מיקום: בין יקום ואודים
- עונות ביקור:כל השנה
- רמת קושי:לכל המשפחה
- נגישות לנכים:לא נגיש
- כניסה:חינם
- מצב תכנוני:מוכרזת
- שטח:136.5 דונם
כולל הרחבה של 105 דונם - תאריך הכרזה:23/3/1967, 29/5/1997 (הרחבה)
עוד אתרים בסביבה
הצעות טיול
איך להגיע
השמורה משתרעת בין קיבוץ יקום ומושב אודים, בצמוד וממזרח לכביש החוף.
דרך גישה יוצאת מכביש הגישה לקיבוץ יקום, וכן ניתן להגיע בתחבורה ציבורית מכביש החוף מול מכון וינגייט, או ממושב אודים.
עיקר אתרי השמורה נמצאים דרומית לנחל - אזור בו יש גם רשת שבילי הליכה מסומנים. ניתן לחצות את נחל פולג בגשר חקלאי ממערב לאודים (כמה מאות מטרים צפונית-מערבית לשער פולג).
בעבר התבצעה גביית תשלום לכלי רכב בדרך לחניון פארק יקום, אולם כיום (2015) לא מתבצעת גביית תשלום במקום.
רקע על שמורת שער פולג
רכס הכורכר המתנשא ממערב לעמק פולג, חוסם את אפיקו הקדום של נחל פולג, דבר שהביא להתפתחות ביצות ממזרח לרכס.
כדי לנקז ביצות אלו, נחפרה פרצה קדומה - שער פולג - החוצה את הרכס. רוחב הפרצה בחלקה העליון כ- 20 מ' ובתחתיתה כ- 10 מ'.
הפרצה נחפרה לראשונה כנראה במאה ה- 19 לפני הספירה, כחפיר הגנה לעיר הקדומה בתל פולג.
הארכיאולוגים ישראל רול ואיתן איילון סבורים כי בתקופה הביזנטית, כאשר היישוב במרחב הגיע לשיא גודלו, הועמקה והורחבה הפרצה כדי לנקז את הביצות ממזרח ולאפשר עיבוד חקלאי.
הפרצה הקנתה לנחל פולג את שמו בעברית ובערבית, וגם הצלבנים קראו לו "נחל הסלע המבותר". כינוי נפוץ למקום הוא "השער הרומאי", למרות שהפרצה קדומה בהרבה.
באזור הפרצה יש ריכוז יפה ומרשים של גיאופיטים, כמו חצב מצוי, נרקיס מצוי, סתוונית היורה, חבצלת קטנת-פרחים, רקפת מצויה, בן-חצב יקינטוני, אירוס ארץ-ישראלי, כלנית מצויה, נורית אסיה ועוד.
נוסף לאלו, יש בשטח שיחי ועצי בר של אשחר ארץ-ישראלי, אלת המסטיק, שרביטן, צחנן מבאיש, מתנן שעיר ומספר מיני חורש אופייניים בהר אך נדירים בשרון - העצים אלון מצוי ואלה ארץ-ישראלית, והמטפסים קיסוסית קוצנית וזלזלת הקנוקנות.
צפונית לפרצה, דרומית למושב אודים, צומחים המינים הנדירים דבורנית צהובת-שוליים וקחוון קצר-פירות.
תל פולג, שנחפר בשנות ה- 50' וה- 60', היה עיר מבוצרת בתקופה הכנענית, וייתכן שפירצת שער פולג נחפרה במקור כחפיר הגנה על העיר העתיקה. כריית כורכר בשנות ה- 50', הרסה חלקים גדולים מהתל.
המחצבה הנטושה סמוכה למי התהום, וקרקעיתה התכסתה בצמחיית מים, כמו שנית גדולה, פטל קדוש, טיון דביק, קנה מצוי ושוש קוצני.
חלקים מהמחצבה מוצפים בחורף ומשמשים כבריכה עונתית.
מערבית לשער פולג, נמצאת גבעה ובה מספר מערות חצובות, ששימשו את הרפת של אודים הישנה בשנות ה- 50'. מאודים הישנה שרד גם מבנה ששימש את מזכירות המושב בשנים 1948-1950. באזור זה יש ריכוז פריחת תורמוסים ארץ-ישראליים ובן-חצב יקינטוני (גדל בשפע בגבעות יקום מדרום לשמורה), וכן אותר כאן בשנות ה- 80' השרך הנדיר לשון-אפעה קטנה.
בצמוד וממזרח לשמורה, משתרע שטח ביצתי בו סבך מרשים של עבקנה שכיח, ויש בו קינון עופות. כמו כן יש באזור אוכלוסייה של צבי ביצה.
שעות פתיחה, מחירי כניסה ושירותים למטיילים
בכניסה לפארק יקום נמצא חניון ששימש בעבר את המטיילים בשמורה. כיום החניון משולט כשטח פרטי שהכניסה אליו אסורה.
מצב סטטוטורי
שטח השמורה המקורי היה 31.5 דונם, שהוכרזו ב- 23.3.1967, ואילו ב- 29.5.1997 נוספו לשמורה עוד 105 דונם, הכוללים את המחצבה הנטושה ואזור אודים הישנה. שטחים נוספים מיועדים כיום להכרזה במסגרת תוכנית שמורת יקום.
הצעות טיול בסביבת שמורת שער פולג
קישורים נוספים וספרות מומלצת
- קום התהלך בארץ - עמנואל הראובני (ערך: שמורת שער פולג).
- ארץ הצבי והיעל - עוזי פז (ערך: שמורת נחל פולג).
- אפולוניה ודרום השרון - ישראל רול, איתן איילון.
שמות נוספים לאתר
- שמורת אודים.