קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך
הבדלים בין גרסאות בדף "עין קשתות - אום אל-קנאטיר"
| שורה 3: | שורה 3: | ||
<meta name="description" content="אום אל-קנאטיר (קשתות רחבעם) - בית כנסת עתיק ומעיין במתלול נחל סמך."></meta> | <meta name="description" content="אום אל-קנאטיר (קשתות רחבעם) - בית כנסת עתיק ומעיין במתלול נחל סמך."></meta> | ||
{{נקודת עניין | {{נקודת עניין | ||
| − | |תמונה= | + | |תמונה=um_el_kanatir1.jpg |
| − | |מקום הצילום= | + | |מקום הצילום=אום אל-קנאטיר |
|שם הצלם=עמית מנדלסון | |שם הצלם=עמית מנדלסון | ||
|תאריך הצילום=17/1/2015 | |תאריך הצילום=17/1/2015 | ||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
|10=[[שמורת אירוס תנוריה]] | |10=[[שמורת אירוס תנוריה]] | ||
|רקע כללי= | |רקע כללי= | ||
| − | בדרום הגולן התגלו בתי כנסת עתיקים רבים. אחד המפוארים שבהם נמצא באתר "אום אל-קנאטיר" (אם הקשתות) הסמוך לקיבוץ נטור. | + | בדרום הגולן התגלו בתי כנסת עתיקים רבים. אחד המפוארים שבהם נמצא באתר "אום אל-קנאטיר" (אם הקשתות) הסמוך לקיבוץ נטור. המקום זוהה כבית כנסת עוד בידי החוקרים גוטליב שומכר ולורנס אוליפנט בסוף המאה ה- 19. כפי הנראה, בית הכנסת חרב ברעש האדמה הגדול של שנת 749 לספירה. לפני כעשור החל פרויקט לשחזור בית הכנסת, שלא הושלם עד היום (2015), אולם הוסדרו שבילי מטיילים וניתן להתרשם מבית הכנסת, היישוב העתיק והמעיין הסמוך. אורך מסלול ההליכה כקילומטר אחד, והוא נגיש יחסית (אם כי גישת נכים לבית הכנסת אפשרית רק בתיאום מראש), אך כרוך בירידה ובעלייה של עשרות מטרים, החשופות לשמש. |
|איך להגיע= | |איך להגיע= | ||
| − | [[תמונה: | + | [[תמונה:um_el_kanatir2.jpg|left|thumb|200px|עמודוני הבזלת, ינואר 2015]] |
הגישה המומלצת למתחם היא בכביש אספלט המסתעף מכביש הגישה לקיבוץ נטור. הגישה לקיבוץ נטור היא כ- 3 ק"מ דרומית לצומת דליות (מפגש כביש המפלים - מס' 808, עם כביש מעלה גמלא - מס' 869). בפנייה זו יש שלט הכוונה חום. | הגישה המומלצת למתחם היא בכביש אספלט המסתעף מכביש הגישה לקיבוץ נטור. הגישה לקיבוץ נטור היא כ- 3 ק"מ דרומית לצומת דליות (מפגש כביש המפלים - מס' 808, עם כביש מעלה גמלא - מס' 869). בפנייה זו יש שלט הכוונה חום. | ||
| שורה 47: | שורה 47: | ||
</html> | </html> | ||
|על האתר= | |על האתר= | ||
| − | [[תמונה: | + | [[תמונה:um_el_kanatir3.jpg|left|thumb|200px|עמודוני הבזלת, ינואר 2015]] |
| − | שביל | + | שביל קצר, שחלקו הראשון מתאים גם לנכים, יוביל אותנו לתצפית מקצה המצוק החולש על אגן נחל סמך. למרגלותינו נראים שרידי היישוב הקדום, ובפרט בית הכנסת בחלקו הצפוני של היישוב. במדרונות נחל סמך נחשפות שכבות גיר מתחת לשכבת הבזלת, דבר המלמד על עומקו של קניון הנחל המתחתר מתחת ל"בזלת הכיסוי" המכסה את מרבית הגולן. |
| − | ירידה קצרה במדרגות תוביל אותנו למכלול העתיקות. הליכה קצרה צפונה תביא אותנו אל בית הכנסת המוקף גדר, ובו ניצב כבר שנים ארוכות מנוף ענק המיועד לפרויקט הגרנדיוזי של שחזור בית הכנסת מחדש. כדאי ללכת לאורך הגדר לעבר צידו הצפוני של בית הכנסת, על מנת להתרשם מהמבנה המרשים. | + | ירידה קצרה במדרגות תוביל אותנו למכלול העתיקות. הליכה קצרה צפונה תביא אותנו אל בית הכנסת המוקף גדר, ובו ניצב כבר שנים ארוכות מנוף ענק המיועד לפרויקט הגרנדיוזי של שחזור בית הכנסת מחדש. כדאי ללכת לאורך הגדר לעבר צידו הצפוני של בית הכנסת, על מנת להתרשם מהמבנה המרשים. זהו בית הכנסת היחיד בארץ בו נשתמרה במלואה בימת ארון הקודש, המתנשאת לגובה כ- 6 מטרים. |
נשוב לצד הדרומי, ועתה נלך בשביל התוחם את מכלול העתיקות ממערב וצופה לעבר אגן נחל סמך. למרגלותינו נמצאת דרך עפר העוברת בצלע המדרון - '''תוואי תעלת ההטייה'''. בשנות ה- 1960 יזמו מדינות ערב את הטיית מי מקורות הירדן כדי למנוע ממדינת ישראל את האפשרות לנצל את המים. יוזמה זו הייתה משותפת ללבנון, סוריה וירדן, ונתקלה כמובן בהתנגדות ישראלית חריפה. עיקר ההתנגדות היה לצעדיה של סוריה להטיית מי הבניאס. אחרי עימותים באש באזור מקורות הירדן, עברו הסורים לחפור את תעלת ההטייה בקטע דרומי יותר המרוחק מגבול ישראל דאז. אזור העבודות הסמוך אלינו, לצד מעיין עין א-סופיירה, הותקף ע"י חיל האוויר הישראלי באוגוסט 1966 ובעקבות כך הופסקו כליל עבודות ההטייה הסוריות. | נשוב לצד הדרומי, ועתה נלך בשביל התוחם את מכלול העתיקות ממערב וצופה לעבר אגן נחל סמך. למרגלותינו נמצאת דרך עפר העוברת בצלע המדרון - '''תוואי תעלת ההטייה'''. בשנות ה- 1960 יזמו מדינות ערב את הטיית מי מקורות הירדן כדי למנוע ממדינת ישראל את האפשרות לנצל את המים. יוזמה זו הייתה משותפת ללבנון, סוריה וירדן, ונתקלה כמובן בהתנגדות ישראלית חריפה. עיקר ההתנגדות היה לצעדיה של סוריה להטיית מי הבניאס. אחרי עימותים באש באזור מקורות הירדן, עברו הסורים לחפור את תעלת ההטייה בקטע דרומי יותר המרוחק מגבול ישראל דאז. אזור העבודות הסמוך אלינו, לצד מעיין עין א-סופיירה, הותקף ע"י חיל האוויר הישראלי באוגוסט 1966 ובעקבות כך הופסקו כליל עבודות ההטייה הסוריות. | ||
| שורה 56: | שורה 56: | ||
כיום תוואי תעלת ההטייה באזור זה מהווה מסלול פופולארי לרכבי שטח ולמטיילים ברגל ובאופניים. | כיום תוואי תעלת ההטייה באזור זה מהווה מסלול פופולארי לרכבי שטח ולמטיילים ברגל ובאופניים. | ||
| − | מדרום לכפר עצמו נמצא '''בית המעיין'''. זהו מכלול מרשים ובו קשת אבן גדולה (ושרידי שתי קשתות נוספות) ושקתות מאורכות, ששימשו כפי הנראה כמתקן תעשייתי - אולי לעיבוד פשתן. | + | מדרום לכפר עצמו נמצא '''בית המעיין'''. זהו מכלול מרשים ובו קשת אבן גדולה (ושרידי שתי קשתות נוספות) ושקתות מאורכות, ששימשו כפי הנראה כמתקן תעשייתי - אולי לעיבוד פשתן. לצד המעיין צומחים עצי צפצפה מכסיפה, דולב מזרחי ותאנים. |
בשנים האחרונות זכה המכלול לשם העברי "קשתות רחבעם" לזכרו של שר התיירות המנוח, רחבעם זאבי. | בשנים האחרונות זכה המכלול לשם העברי "קשתות רחבעם" לזכרו של שר התיירות המנוח, רחבעם זאבי. | ||
גרסה מ־20:02, 20 במאי 2015
| דף זה נמצא בעריכה. המידע שבו חלקי, וייתכן שחלו בו טעויות. אין להסתמך עליו לצורך טיול בשטח! |
עין קשתות - אום אל-קנאטיר
אום אל-קנאטיר (קשתות רחבעם) - בית כנסת עתיק ומעיין במתלול נחל סמך.
- נקודת עניין
- אזור:הגולן
- מפת סימון שבילים: 1 - הגולן
- מיקום: דרום הגולן, ליד קיבוץ נטור
- גישה:לכל רכב
- שבילי טיול:לא מסומן
- עונות ביקור:חורף ואביב
- שמורת טבע:לא
- רמת קושי:לכל המשפחה
- נגישות לנכים:מוגבלת
- שעות ביקור:שעות היום
- כניסה:חינם
- תאריך ביקור:17/1/2015
- תאריך ביקור אחרון בשטח:17/1/2015
אום אל-קנאטיר, (עמית מנדלסון, 17/1/2015)
עוד אתרים בסביבה
עין קשתות - אום אל-קנאטיר
בדרום הגולן התגלו בתי כנסת עתיקים רבים. אחד המפוארים שבהם נמצא באתר "אום אל-קנאטיר" (אם הקשתות) הסמוך לקיבוץ נטור. המקום זוהה כבית כנסת עוד בידי החוקרים גוטליב שומכר ולורנס אוליפנט בסוף המאה ה- 19. כפי הנראה, בית הכנסת חרב ברעש האדמה הגדול של שנת 749 לספירה. לפני כעשור החל פרויקט לשחזור בית הכנסת, שלא הושלם עד היום (2015), אולם הוסדרו שבילי מטיילים וניתן להתרשם מבית הכנסת, היישוב העתיק והמעיין הסמוך. אורך מסלול ההליכה כקילומטר אחד, והוא נגיש יחסית (אם כי גישת נכים לבית הכנסת אפשרית רק בתיאום מראש), אך כרוך בירידה ובעלייה של עשרות מטרים, החשופות לשמש.
איך להגיע:
הגישה המומלצת למתחם היא בכביש אספלט המסתעף מכביש הגישה לקיבוץ נטור. הגישה לקיבוץ נטור היא כ- 3 ק"מ דרומית לצומת דליות (מפגש כביש המפלים - מס' 808, עם כביש מעלה גמלא - מס' 869). בפנייה זו יש שלט הכוונה חום.
ניסע כ- 3 ק"מ לכיוון נטור, ואז נפנה שמאלה לכביש צדדי (הפנייה אינה משולטת) ונמשיך בו עוד 2.5 ק"מ עד לחניית המתחם.
על האתר: עין קשתות - אום אל-קנאטיר:
שביל קצר, שחלקו הראשון מתאים גם לנכים, יוביל אותנו לתצפית מקצה המצוק החולש על אגן נחל סמך. למרגלותינו נראים שרידי היישוב הקדום, ובפרט בית הכנסת בחלקו הצפוני של היישוב. במדרונות נחל סמך נחשפות שכבות גיר מתחת לשכבת הבזלת, דבר המלמד על עומקו של קניון הנחל המתחתר מתחת ל"בזלת הכיסוי" המכסה את מרבית הגולן.
ירידה קצרה במדרגות תוביל אותנו למכלול העתיקות. הליכה קצרה צפונה תביא אותנו אל בית הכנסת המוקף גדר, ובו ניצב כבר שנים ארוכות מנוף ענק המיועד לפרויקט הגרנדיוזי של שחזור בית הכנסת מחדש. כדאי ללכת לאורך הגדר לעבר צידו הצפוני של בית הכנסת, על מנת להתרשם מהמבנה המרשים. זהו בית הכנסת היחיד בארץ בו נשתמרה במלואה בימת ארון הקודש, המתנשאת לגובה כ- 6 מטרים.
נשוב לצד הדרומי, ועתה נלך בשביל התוחם את מכלול העתיקות ממערב וצופה לעבר אגן נחל סמך. למרגלותינו נמצאת דרך עפר העוברת בצלע המדרון - תוואי תעלת ההטייה. בשנות ה- 1960 יזמו מדינות ערב את הטיית מי מקורות הירדן כדי למנוע ממדינת ישראל את האפשרות לנצל את המים. יוזמה זו הייתה משותפת ללבנון, סוריה וירדן, ונתקלה כמובן בהתנגדות ישראלית חריפה. עיקר ההתנגדות היה לצעדיה של סוריה להטיית מי הבניאס. אחרי עימותים באש באזור מקורות הירדן, עברו הסורים לחפור את תעלת ההטייה בקטע דרומי יותר המרוחק מגבול ישראל דאז. אזור העבודות הסמוך אלינו, לצד מעיין עין א-סופיירה, הותקף ע"י חיל האוויר הישראלי באוגוסט 1966 ובעקבות כך הופסקו כליל עבודות ההטייה הסוריות.
כיום תוואי תעלת ההטייה באזור זה מהווה מסלול פופולארי לרכבי שטח ולמטיילים ברגל ובאופניים.
מדרום לכפר עצמו נמצא בית המעיין. זהו מכלול מרשים ובו קשת אבן גדולה (ושרידי שתי קשתות נוספות) ושקתות מאורכות, ששימשו כפי הנראה כמתקן תעשייתי - אולי לעיבוד פשתן. לצד המעיין צומחים עצי צפצפה מכסיפה, דולב מזרחי ותאנים.
בשנים האחרונות זכה המכלול לשם העברי "קשתות רחבעם" לזכרו של שר התיירות המנוח, רחבעם זאבי.
פריחה ומוקדי עניין עונתיים:
- הביקור מומלץ בחודשי החורף והאביב כאשר הנוף ירוק ומזג האוויר נעים.
שירותים למטיילים:
חניון מטיילים, שביל נכים עד לתצפית.
הערות ואזהרות:
המסלול חשוף לשמש.
הצעות טיול בסביבת עין קשתות - אום אל-קנאטיר:
