קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

הבדלים בין גרסאות בדף "גן לאומי צובה"

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(Importing text file)
 
שורה 1: שורה 1:
{{לבדיקה}}
 
 
{{שמורה
 
{{שמורה
 
|תמונה=har tzova.jpg
 
|תמונה=har tzova.jpg
 
|תאור תמונה=הר צובה
 
|תאור תמונה=הר צובה
 +
|סוג=גן לאומי
 
|כניסה=ללא תשלום
 
|כניסה=ללא תשלום
 
|אזור=הרי ירושלים
 
|אזור=הרי ירושלים
שורה 11: שורה 11:
  
 
|שם הצלם=עמית מנדלסון
 
|שם הצלם=עמית מנדלסון
 +
|תאריך צילום=2002
 
|סקירה=בהר צובה נמצאים שרידי המבצר הצלבני בלמונט.
 
|סקירה=בהר צובה נמצאים שרידי המבצר הצלבני בלמונט.
 
|נקודת ציון=
 
|נקודת ציון=
 
}}
 
}}
==בתי גידול ומינים חשובים==
+
==על האתר==
  
 
בהר צובה נמצאים שרידי יישוב מתקופות קדומות, אך עיקר העניין בשרידים צלבניים.
 
בהר צובה נמצאים שרידי יישוב מתקופות קדומות, אך עיקר העניין בשרידים צלבניים.
 +
 
במקום היה מבצר צלבני שנקרא בלמונט - "ההר היפה".
 
במקום היה מבצר צלבני שנקרא בלמונט - "ההר היפה".
 +
 
סביב המבצר היה בעבר הכפר הערבי צובא, שנהרס במלחמת העצמאות.
 
סביב המבצר היה בעבר הכפר הערבי צובא, שנהרס במלחמת העצמאות.
 +
 
אזור ההר ומורדותיו עטורים בוסתנים (תאנים, שקדים ורימונים), המבליטים את ההר כאתר נופי ממעלה ראשונה.
 
אזור ההר ומורדותיו עטורים בוסתנים (תאנים, שקדים ורימונים), המבליטים את ההר כאתר נופי ממעלה ראשונה.
 +
 
מפסגת ההר (גובה 769 מ') נשקפת תצפית נוף היקפית.
 
מפסגת ההר (גובה 769 מ') נשקפת תצפית נוף היקפית.
 +
 
דרומית למבצר נמצא עץ אלון עתיק וקבר שייח'.
 
דרומית למבצר נמצא עץ אלון עתיק וקבר שייח'.
  
 +
==מצב סטטוטורי==
 +
הגן הלאומי אושר בתמ"א 8, אולם טרם הוכרז.
 +
 +
בשנות ה- 2000, במהלך הדיונים בתוכנית הבנייה במערב ירושלים (תוכנית ספדי), הוצע לעטוף גן לאומי זה במסגרת גן לאומי חדש - "גן לאומי מבואות ירושלים", מאזור עין חמד דרומה לכיוון הגן הלאומי [[גן לאומי הר חרת-סטף | הר חרת-סטף]].
 +
 +
מעמדה של תוכנית זו כיום אינו ברור, לאחר שהוועדה המחוזית ירושלים קידמה יוזמות פיתוח באזור הכפרים עין רפא ועין נקובא.
 
==מיקום וגישה==
 
==מיקום וגישה==
 
האתר נמצא כק"מ מזרחית לקיבוץ צובה.
 
האתר נמצא כק"מ מזרחית לקיבוץ צובה.
 +
 
כביש ישן מוליך מהקיבוץ לרגלי הפסגה.
 
כביש ישן מוליך מהקיבוץ לרגלי הפסגה.
 +
 
שביל סימון ירוק 9328 מצומת סטף לעין חמד עובר באתר, ובפסגת ההר שביל קצר מסומן כחול ולא ממוספר.
 
שביל סימון ירוק 9328 מצומת סטף לעין חמד עובר באתר, ובפסגת ההר שביל קצר מסומן כחול ולא ממוספר.
  
שורה 32: שורה 46:
  
 
==עונות ביקור==
 
==עונות ביקור==
.חורף ואביב
+
חורף ואביב.
 
 
==קישורים לאתרים נוספים ברשת==
 
[http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-1850055,00.html
 
הר צובה] - כתבה של ספי בן-יוסף באתר [http://www.ynet.co.il YNET]
 
  
==עדכוני חדשות==
+
==קישורים נוספים==
 +
[http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-1850055,00.html הר צובה] - כתבה של ספי בן-יוסף באתר [http://www.ynet.co.il YNET]
  
 
==שמות נוספים לאתר==
 
==שמות נוספים לאתר==

גרסה מ־21:55, 7 במרץ 2007

גן לאומי צובה

בהר צובה נמצאים שרידי המבצר הצלבני בלמונט.

  • גן לאומי
  • אזור:הרי ירושלים
  • מאפיינים עיקריים:עתיקות
  • כניסה: ללא תשלום
  • יישובים סמוכים:צובה
  • עונות ביקור:{{{עונות ביקור}}}
  • שטח:250 דונם
  • מצב תכנוני:מאושר


הר צובה

הר צובה
עמית מנדלסון, 2002

על האתר

בהר צובה נמצאים שרידי יישוב מתקופות קדומות, אך עיקר העניין בשרידים צלבניים.

במקום היה מבצר צלבני שנקרא בלמונט - "ההר היפה".

סביב המבצר היה בעבר הכפר הערבי צובא, שנהרס במלחמת העצמאות.

אזור ההר ומורדותיו עטורים בוסתנים (תאנים, שקדים ורימונים), המבליטים את ההר כאתר נופי ממעלה ראשונה.

מפסגת ההר (גובה 769 מ') נשקפת תצפית נוף היקפית.

דרומית למבצר נמצא עץ אלון עתיק וקבר שייח'.

מצב סטטוטורי

הגן הלאומי אושר בתמ"א 8, אולם טרם הוכרז.

בשנות ה- 2000, במהלך הדיונים בתוכנית הבנייה במערב ירושלים (תוכנית ספדי), הוצע לעטוף גן לאומי זה במסגרת גן לאומי חדש - "גן לאומי מבואות ירושלים", מאזור עין חמד דרומה לכיוון הגן הלאומי הר חרת-סטף.

מעמדה של תוכנית זו כיום אינו ברור, לאחר שהוועדה המחוזית ירושלים קידמה יוזמות פיתוח באזור הכפרים עין רפא ועין נקובא.

מיקום וגישה

האתר נמצא כק"מ מזרחית לקיבוץ צובה.

כביש ישן מוליך מהקיבוץ לרגלי הפסגה.

שביל סימון ירוק 9328 מצומת סטף לעין חמד עובר באתר, ובפסגת ההר שביל קצר מסומן כחול ולא ממוספר.

שירותים למטיילים

אין בגן שירותים למטיילים.

עונות ביקור

חורף ואביב.

קישורים נוספים

הר צובה - כתבה של ספי בן-יוסף באתר YNET

שמות נוספים לאתר

ספרות מומלצת

הרי ירושלים - מנחם מרקוס.