קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך
הבדלים בין גרסאות בדף "שמורת נחל חצור"
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<meta name="keywords" content="נחל חצור, שמורת נחל חצור, הר אביתר"></meta> | <meta name="keywords" content="נחל חצור, שמורת נחל חצור, הר אביתר"></meta> | ||
<meta name="description" content="שמורת נחל חצור - נופי בתה, חורש ומצוקים בגליל העליון המזרחי."></meta> | <meta name="description" content="שמורת נחל חצור - נופי בתה, חורש ומצוקים בגליל העליון המזרחי."></meta> | ||
| − | {{שמורת טבע | + | {{שמורת טבע חדשה |
|תמונה=mt_evyatar_view.jpg | |תמונה=mt_evyatar_view.jpg | ||
|מקום הצילום=מבט להר אביתר | |מקום הצילום=מבט להר אביתר | ||
|כניסה=חינם | |כניסה=חינם | ||
|אזור=הגליל העליון | |אזור=הגליל העליון | ||
| − | | | + | |מיקום=בין דלתון, עלמה ושדה אליעזר |
|עונות ביקור=חורף ואביב | |עונות ביקור=חורף ואביב | ||
|מאפיינים עיקריים=בתה עשבונית, חורש ים-תיכוני | |מאפיינים עיקריים=בתה עשבונית, חורש ים-תיכוני | ||
|שטח=14276 | |שטח=14276 | ||
|הערת שטח=כולל הרחבות נוספות | |הערת שטח=כולל הרחבות נוספות | ||
| − | |מצב תכנוני= | + | |מצב תכנוני=מאושרת |
|שם הצלם=עמית מנדלסון | |שם הצלם=עמית מנדלסון | ||
| − | |תאריך | + | |תאריך הצילום=5/10/2013 |
| + | |רמת קושי=לכל המשפחה | ||
| + | |נגישות לנכים=לא נגיש | ||
| + | |מפת סימון שבילים=2 - הגליל העליון | ||
|סקירה=שמורת נחל חצור - נופי בתה, חורש ומצוקים בגליל העליון המזרחי. | |סקירה=שמורת נחל חצור - נופי בתה, חורש ומצוקים בגליל העליון המזרחי. | ||
| + | |1=[[הר מירון - שביל הפסגה]] | ||
| + | |2=[[נחל מירון עילי וכיסא אליהו]] | ||
| + | |3=[[הר אדיר]] | ||
| + | |4=[[חורפיש ונבי סבלן]] | ||
| + | |5=[[שמורת נחל דישון]] | ||
| + | |6=[[גן לאומי ברעם]] | ||
| + | |7=[[עין דישון]] | ||
| + | |8=[[שמורת בריכת סאסא]] | ||
| + | |9=[[שמורת בריכת דוב"ב]] | ||
| + | |10=[[שמורת הר דוב"ב]] | ||
|על האתר= | |על האתר= | ||
[[תמונה:merot_synagogue.jpg|left|thumb|200px|בית הכנסת העתיק במרות]] | [[תמונה:merot_synagogue.jpg|left|thumb|200px|בית הכנסת העתיק במרות]] | ||
| שורה 28: | שורה 41: | ||
במפנה הצפוני של הר אביתר נמצא חורש ים-תיכוני מפותח, בו בולטים מצוקים מרשימים עם מערות רבות, שזיכו את הנחל בשמו הערבי "ואדי א-שבאביך" - "נחל החלונות". במצוקים אלו גדל הצמח הנדיר ארביס קווקזי, הגדל בארץ ממערב לירדן רק באזור הר אביתר וכן בהרים עלמון וריחן שבתחום [[שמורת נחל דישון]] הסמוכה. | במפנה הצפוני של הר אביתר נמצא חורש ים-תיכוני מפותח, בו בולטים מצוקים מרשימים עם מערות רבות, שזיכו את הנחל בשמו הערבי "ואדי א-שבאביך" - "נחל החלונות". במצוקים אלו גדל הצמח הנדיר ארביס קווקזי, הגדל בארץ ממערב לירדן רק באזור הר אביתר וכן בהרים עלמון וריחן שבתחום [[שמורת נחל דישון]] הסמוכה. | ||
| − | שטחי הבתה בתחום השמורה הם בין הגדולים בגליל העליון המזרחי, ומהווים אזור מרעה חשוב לאוכלוסיית צבאים (החולקים את המרחב עם עדרי בקר). | + | שטחי הבתה בתחום השמורה הם בין הגדולים בגליל העליון המזרחי, ומהווים אזור מרעה חשוב לאוכלוסיית צבאים (החולקים את המרחב עם עדרי בקר). כאן נמצאת אוכלוסיית הצבאים הצפופה ביותר בישראל (אם כי לא הגדולה ביותר). |
מצפון לנחל נמצאים שני אתרי ביקור מרכזיים בסביבה: חורבת מרות ו[[מערת עלמה]]. השמורה כוללת גם את חורבת קציון, הר איילת ומערת מרות. | מצפון לנחל נמצאים שני אתרי ביקור מרכזיים בסביבה: חורבת מרות ו[[מערת עלמה]]. השמורה כוללת גם את חורבת קציון, הר איילת ומערת מרות. | ||
| שורה 40: | שורה 53: | ||
'''[[מערת עלמה]]''' היא אחת המערות העמוקות והמרשימות בישראל, והעמוקה ביותר אליה ניתן להיכנס ללא ציוד מיוחד. | '''[[מערת עלמה]]''' היא אחת המערות העמוקות והמרשימות בישראל, והעמוקה ביותר אליה ניתן להיכנס ללא ציוד מיוחד. | ||
| − | לשמורה יש גוש מערבי נפרד, סביב '''הר בן- | + | לשמורה יש גוש מערבי נפרד, סביב '''הר בן-זמרה''' (לשעבר הר אדמון), בו נמצאת בתה של סירה קוצנית וריכוז פריחה יפה של [[חלמונית גדולה]]. |
מרבית שטחי השמורה משמשים כיום כשטח אש פעיל, והביקור בהם הוא בסופי שבוע לאחר תיאום עם צה"ל (ובכלל זאת אתר מרות). | מרבית שטחי השמורה משמשים כיום כשטח אש פעיל, והביקור בהם הוא בסופי שבוע לאחר תיאום עם צה"ל (ובכלל זאת אתר מרות). | ||
| שורה 51: | שורה 64: | ||
בתחילת שנות ה- 2000, הופרד משמורת נחל חצור חלקה הדרומי, שהוכרז כ[[שמורת נחל דלתון]]. | בתחילת שנות ה- 2000, הופרד משמורת נחל חצור חלקה הדרומי, שהוכרז כ[[שמורת נחל דלתון]]. | ||
| − | בשנת | + | בשנת 2015 אושרה תוכנית משותפת לקק"ל ולרשות הטבע והגנים - "יערות דלתון - קדש", תוכנית ג/17411. |
תוכנית זו כוללת, בנוסף לשמורת נחל חצור, שטחים נוספים - [[שמורת בריכות דלתון]] ושתי הרחבות ל[[שמורת נחל דישון]] - שמורת נחל דישון - הר עלמון וחיבור בין שמורת נחל דישון לשמורת נחל דישון - הר יחמור. כמו כן, מוסיפה התוכנית הרחבה ל[[שמורת נחל דלתון]]. | תוכנית זו כוללת, בנוסף לשמורת נחל חצור, שטחים נוספים - [[שמורת בריכות דלתון]] ושתי הרחבות ל[[שמורת נחל דישון]] - שמורת נחל דישון - הר עלמון וחיבור בין שמורת נחל דישון לשמורת נחל דישון - הר יחמור. כמו כן, מוסיפה התוכנית הרחבה ל[[שמורת נחל דלתון]]. | ||
| שורה 59: | שורה 72: | ||
|איך להגיע= | |איך להגיע= | ||
| − | השמורה ממוקמת בין כרם בן- | + | השמורה ממוקמת בין כרם בן-זמרה במערב לאיילת השחר במזרח. |
דרך רכב שטח מסומנת אדום 2155 (בחלקה המערבי) ושחור 2150 (בחלקה המזרחי) יוצאת מכביש 886 מול הכניסה לכפר ריחניה ומוליכה עד לעמק החולה סמוך לתל חצור. | דרך רכב שטח מסומנת אדום 2155 (בחלקה המערבי) ושחור 2150 (בחלקה המזרחי) יוצאת מכביש 886 מול הכניסה לכפר ריחניה ומוליכה עד לעמק החולה סמוך לתל חצור. | ||
| שורה 78: | שורה 91: | ||
|הצעות טיול בסביבה= | |הצעות טיול בסביבה= | ||
| − | + | {{3טורים| | |
| − | + | {{ת|alma_cave1.jpg|מערת עלמה}} | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
[[מערת עלמה]] | [[מערת עלמה]] | ||
| − | + | | | |
| − | + | {{ת|Baram_synagouge1.jpg|גן לאומי ברעם}} | |
| − | + | [[גן לאומי ברעם]] | |
| − | + | | | |
| − | + | {{ת|horesh_ben_zimra.jpg|שמורת כרם בן-זימרה}} | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
[[שמורת כרם בן-זימרה]] | [[שמורת כרם בן-זימרה]] | ||
| − | + | }} | |
| − | |||
}} | }} | ||
גרסה מ־07:52, 25 באפריל 2015
שמורת נחל חצור - נופי בתה, חורש ומצוקים בגליל העליון המזרחי.
מבט להר אביתר, (עמית מנדלסון, 5/10/2013)
- שמורת טבע
- מאפיינים עיקריים:בתה עשבונית, חורש ים-תיכוני
- אזור:הגליל העליון
- מפת סימון שבילים: 2 - הגליל העליון
- מיקום: בין דלתון, עלמה ושדה אליעזר
- עונות ביקור:חורף ואביב
- רמת קושי:לכל המשפחה
- נגישות לנכים:לא נגיש
- כניסה:חינם
- מצב תכנוני:מאושרת
- שטח:14276 דונם
כולל הרחבות נוספות
עוד אתרים בסביבה
הצעות טיול
איך להגיע
השמורה ממוקמת בין כרם בן-זמרה במערב לאיילת השחר במזרח.
דרך רכב שטח מסומנת אדום 2155 (בחלקה המערבי) ושחור 2150 (בחלקה המזרחי) יוצאת מכביש 886 מול הכניסה לכפר ריחניה ומוליכה עד לעמק החולה סמוך לתל חצור.
חלקה המערבי של הדרך, עד לאזור מערת עלמה עביר לכל רכב, וההמשך מיועד לרכב שטח בלבד. ממזרח למערת עלמה, הדרך עוברת בשטח אש והמעבר בה מחייב תיאום עם צה"ל. ביציאה לעמק החולה, חולפת הדרך בצמוד לבסיס צבאי, ויש לתאם את המעבר בשטחו.
מדרך זו מסתעף שביל רגלי מסומן ירוק 2135, אל חורבת מרות והלאה לעבר חורבת קציון ונחל קציון, בתחום שמורת נחל דישון. גם שביל זה נמצא בתחומי שטח אש.
שביל נוסף, שאינו עובר בשטח אש, מסומן אדום 2155 יוצא ממושב דלתון, לעבר פסגת הר אביתר ומשם אל מערת עלמה.
רקע על שמורת נחל חצור
נחל חצור הוא השני באורכו בנחלי הגליל העליון המזרחי, ואורכו כ- 16 ק"מ. ראשיתו למרגלות מושב כרם בן-זמרה, והנחל נשפך לנחל דישון באזור קיבוץ חולתה. לנחל יש יובל עיקרי אחד, נחל דלתון. בתחום השמורה נכללים כ- 5 ק"מ בחלקו התיכון של נחל חצור.
מקור שם הנחל הוא תל חצור הנמצא במורד הנחל מחוץ לגבול השמורה. לצד תל חצור נמצאים גם עינות חצור, שהתפרסמו בקרב המטיילים בשל אוכלוסיית אירוס הדור הגדלה באזור.
הנחל הוא נחל אכזב, במורדו נובעים 3 מעיינות עונתיים, עין זהבית, עין כסף ועין משב (האחרון אינו נכלל בשמורה). מצפון לערוץ נמצאים שטחי בתה (הן בתה עשבונית והן בתת סירה קוצנית) ויער פארק (של אלון מצוי ואלה אטלנטית), ואילו בגדה הדרומית מתנשא הר אביתר - אחד ההרים המרשימים בגליל המזרחי, שגובהו 825 מ'. ההר הוא למעשה גוש מורם (הורסט) המתנשא יותר מ- 300 מ' מעל לערוץ נחל חצור.
במפנה הצפוני של הר אביתר נמצא חורש ים-תיכוני מפותח, בו בולטים מצוקים מרשימים עם מערות רבות, שזיכו את הנחל בשמו הערבי "ואדי א-שבאביך" - "נחל החלונות". במצוקים אלו גדל הצמח הנדיר ארביס קווקזי, הגדל בארץ ממערב לירדן רק באזור הר אביתר וכן בהרים עלמון וריחן שבתחום שמורת נחל דישון הסמוכה.
שטחי הבתה בתחום השמורה הם בין הגדולים בגליל העליון המזרחי, ומהווים אזור מרעה חשוב לאוכלוסיית צבאים (החולקים את המרחב עם עדרי בקר). כאן נמצאת אוכלוסיית הצבאים הצפופה ביותר בישראל (אם כי לא הגדולה ביותר).
מצפון לנחל נמצאים שני אתרי ביקור מרכזיים בסביבה: חורבת מרות ומערת עלמה. השמורה כוללת גם את חורבת קציון, הר איילת ומערת מרות.
בחורבת מרות נמצאים שרידיו של יישוב יהודי קדום, שלא היה ידוע לארכיאולוגים בני זמננו, ונחשף ע" חוקר הארץ ד"ר צבי אילן, שהתוודע למקום כשחקר את הגניזה הקהירית. מפעל החפירות במרות נערך בשנת 1981, והביא לגילויו של בית כנסת מפואר עם רצפות פסיפס, ובו גם אחד ממטמוני הזהב הגדולים ביותר שנמצאו בארץ ישראל עד היום (485 מטבעות) כמו גם בית המדרש הקדום ביותר שהתגלה בארץ עד היום. היישוב היהודי במרות התקיים כ- 1200 שנה עד שחרב ונשכח במהלך ימי הבינים. השם השתמר בדמות השם הערבי מארוס.
מרות מוזכרת אצל יוסף בן-מתתיהו כיישוב היהודי הצפוני ביותר בארץ הגליל, שהשטח מעבר לו השתייך לתחום העיר צור הנוכרית.
כקילומטר וחצי צפונית לחורבת מרות, נמצאת חורבת קציון - שרידי יישוב שטרם נחפר, ובו ריכוז נאה של עצי אלה אטלנטית.
מערת עלמה היא אחת המערות העמוקות והמרשימות בישראל, והעמוקה ביותר אליה ניתן להיכנס ללא ציוד מיוחד.
לשמורה יש גוש מערבי נפרד, סביב הר בן-זמרה (לשעבר הר אדמון), בו נמצאת בתה של סירה קוצנית וריכוז פריחה יפה של חלמונית גדולה.
מרבית שטחי השמורה משמשים כיום כשטח אש פעיל, והביקור בהם הוא בסופי שבוע לאחר תיאום עם צה"ל (ובכלל זאת אתר מרות).
בהר אביתר ובמערת עלמה ניתן לבקר בכל ימות השבוע, אולם מערת עלמה סגורה למטילים בחודשי החורף (נובמבר-מרץ) כדי למנוע הפרעה לתרדמת עטלפי חרקים באתר.
שעות פתיחה, מחירי כניסה ושירותים למטיילים
{{{שעות מחירים ושירותים}}}
מצב סטטוטורי
שמורת נחל חצור הוצעה כבר לפני עשרות שנים, אך לא קודמה בוועדות התכנון - ככל הנראה בגלל שטחי האש שבתחום השמורה.
בתחילת שנות ה- 2000, הופרד משמורת נחל חצור חלקה הדרומי, שהוכרז כשמורת נחל דלתון.
בשנת 2015 אושרה תוכנית משותפת לקק"ל ולרשות הטבע והגנים - "יערות דלתון - קדש", תוכנית ג/17411.
תוכנית זו כוללת, בנוסף לשמורת נחל חצור, שטחים נוספים - שמורת בריכות דלתון ושתי הרחבות לשמורת נחל דישון - שמורת נחל דישון - הר עלמון וחיבור בין שמורת נחל דישון לשמורת נחל דישון - הר יחמור. כמו כן, מוסיפה התוכנית הרחבה לשמורת נחל דלתון.
השטח הכולל המיועד לשמורות בתוכנית זו הוא 14,276 דונם.
הצעות טיול בסביבת שמורת נחל חצור
קישורים נוספים וספרות מומלצת
- קום והתהלך בארץ - עמנואל הראובני (ערך: שמורת נחל חצור).
- ארץ הצבי והיעל - עוזי פז (ערך: שמורת נחל חצור).
- הספר האדום, צמחים בסכנת הכחדה בישראל, כרך א' - אבי שמידע וגדי פולק (ערך: ארביס קווקזי).