הבדלים בין גרסאות בדף "שמורת הדום השומרון"
(Importing text file) |
|||
שורה 1: | שורה 1: | ||
− | |||
{{שמורה | {{שמורה | ||
|תמונה=hadom binyamin.jpg | |תמונה=hadom binyamin.jpg | ||
|תאור תמונה=מבט לשמורה מאזור יער קולה | |תאור תמונה=מבט לשמורה מאזור יער קולה | ||
+ | |סוג=שמורת טבע | ||
|כניסה=ללא תשלום | |כניסה=ללא תשלום | ||
|אזור=צפון השפלה | |אזור=צפון השפלה | ||
שורה 11: | שורה 11: | ||
|שם הצלם=עמית מנדלסון | |שם הצלם=עמית מנדלסון | ||
+ | |תאריך צילום=11/4/2002 | ||
|סקירה=גבעות טרשיות המכוסות בתה עשבונית בשיפולי ההר. | |סקירה=גבעות טרשיות המכוסות בתה עשבונית בשיפולי ההר. | ||
|נקודת ציון= | |נקודת ציון= | ||
}} | }} | ||
==על האתר== | ==על האתר== | ||
− | השמורה משתרעת על שטח נרחב של צפון השפלה, בשיפולי | + | השמורה משתרעת על שטח נרחב של צפון השפלה, בשיפולי השומרון. |
+ | |||
אזור זה חשוף כמעט כליל מעצים, ומאופיין ע"י צומח עשבוני, (בתה של סירה קוצנית, זקנן שעיר ומינים נוספים), עם שרידים דלים פה ושם של שטחי גריגה ועצים מעטים. | אזור זה חשוף כמעט כליל מעצים, ומאופיין ע"י צומח עשבוני, (בתה של סירה קוצנית, זקנן שעיר ומינים נוספים), עם שרידים דלים פה ושם של שטחי גריגה ועצים מעטים. | ||
− | בין פרחי השמורה: נרקיס מצוי (ריכוז של עשרות אלפי פרטים בטרשי השמורה), חצב מצוי, עירית גדולה, רקפת מצוייה, סתוונית היורה ועוד. | + | |
+ | בין פרחי השמורה: [[נרקיס מצוי]] (ריכוז של עשרות אלפי פרטים בטרשי השמורה), [[חצב מצוי]], עירית גדולה, רקפת מצוייה, [[סתוונית היורה]] ועוד. | ||
+ | |||
עקב היות האזור שטח אש ואזור גבול, הוא נשמר כמעט ללא פגיעה, ושרדה בו אוכלוסיית בעלי חיים מגוונת, ובכללה צבאים ושועלים. | עקב היות האזור שטח אש ואזור גבול, הוא נשמר כמעט ללא פגיעה, ושרדה בו אוכלוסיית בעלי חיים מגוונת, ובכללה צבאים ושועלים. | ||
+ | |||
באזור פזורות חורבות עתיקות, כמו תל דלית וחורבת על, וכן שרידים חקלאיים עתיקים (גתות, גדרות אבנים שתחמו חלקות עיבוד ועוד). | באזור פזורות חורבות עתיקות, כמו תל דלית וחורבת על, וכן שרידים חקלאיים עתיקים (גתות, גדרות אבנים שתחמו חלקות עיבוד ועוד). | ||
+ | |||
בתל דלית, ששטחו כארבעים דונם, בוצעו חפירות ארכיאולוגיות בשנים 1980-1978, שחשפו שרידי יישוב רב-שכבתי מתקופות הברונזה הקדומה א'-ג'. | בתל דלית, ששטחו כארבעים דונם, בוצעו חפירות ארכיאולוגיות בשנים 1980-1978, שחשפו שרידי יישוב רב-שכבתי מתקופות הברונזה הקדומה א'-ג'. | ||
+ | |||
במחפורות שנוצרו במהלך אימוני צה"ל מתרבים דו-חיים, וכן יש בהם אוכלוסיית סרטנים ירודים. | במחפורות שנוצרו במהלך אימוני צה"ל מתרבים דו-חיים, וכן יש בהם אוכלוסיית סרטנים ירודים. | ||
+ | |||
בתחומי השמורה נמצאות מספר מערות קרסטיות, בחלקן שוכנות אוכלוסיות עטלפים - הבולטות שבהן הן מערת תנשמת ומערת אוח. | בתחומי השמורה נמצאות מספר מערות קרסטיות, בחלקן שוכנות אוכלוסיות עטלפים - הבולטות שבהן הן מערת תנשמת ומערת אוח. | ||
+ | |||
שני נחלים עיקריים מנקזים את שטח השמורה - נחל בית עריף ונחל נבלט. נחל נטוף מהווה את גבולה הדרומי של השמורה. | שני נחלים עיקריים מנקזים את שטח השמורה - נחל בית עריף ונחל נבלט. נחל נטוף מהווה את גבולה הדרומי של השמורה. | ||
==מיקום וגישה== | ==מיקום וגישה== | ||
השמורה נמצאת מזרחית לכביש 6 (חוצה ישראל) ומערבית לקו הירוק, בין כביש 465 (חוצה בנימין) בצפון, לאפיק נחל נטוף בדרום. | השמורה נמצאת מזרחית לכביש 6 (חוצה ישראל) ומערבית לקו הירוק, בין כביש 465 (חוצה בנימין) בצפון, לאפיק נחל נטוף בדרום. | ||
+ | |||
{{שימולב|כל שטח השמורה נמצא בשטח אש, הפעיל גם בשבתות, ואין להיכנס לשטח השמורה ללא תיאום מוקדם}}. | {{שימולב|כל שטח השמורה נמצא בשטח אש, הפעיל גם בשבתות, ואין להיכנס לשטח השמורה ללא תיאום מוקדם}}. | ||
− | לאורך גבול השמורה המערבי, נמצאת דרך עפר טובה, ממנה יש תצפית יפה על חלקה הצפוני של השמורה. הגישה לדרך זו היא מכביש 465, סמוך לאנדרטת חטיבת אלכסנדרוני, וכן בדרכים המסתעפות מכביש 444. | + | |
+ | לאורך גבול השמורה המערבי, נמצאת דרך עפר טובה, ממנה יש תצפית יפה על חלקה הצפוני של השמורה. | ||
+ | |||
+ | הגישה לדרך זו היא מכביש 465, סמוך לאנדרטת חטיבת אלכסנדרוני, וכן בדרכים המסתעפות מכביש 444. | ||
==שירותים למטיילים== | ==שירותים למטיילים== | ||
שורה 34: | שורה 47: | ||
==עונות ביקור== | ==עונות ביקור== | ||
− | + | חורף ואביב, בחודש דצמבר פריחה מרהיבה של נרקיסים לצד כביש נחל בית עריף שבתחומי השמורה. | |
− | ==קישורים | + | ==קישורים נוספים== |
− | |||
− | |||
==שמות נוספים לאתר== | ==שמות נוספים לאתר== | ||
− | + | שמורת אדם | |
==ספרות מומלצת== | ==ספרות מומלצת== | ||
אגן הירקון - רן בר-נר, אלי בוך | אגן הירקון - רן בר-נר, אלי בוך | ||
+ | |||
סקר ארכיאולוגי של ישראל - מפת לוד, רם גופנא ויצחק בית-אריה, תשנ"ז 1997 | סקר ארכיאולוגי של ישראל - מפת לוד, רם גופנא ויצחק בית-אריה, תשנ"ז 1997 |
גרסה מ־12:30, 8 במרץ 2007
שמורת הדום השומרון גבעות טרשיות המכוסות בתה עשבונית בשיפולי ההר. | |
|
320px
מבט לשמורה מאזור יער קולה |
על האתר
השמורה משתרעת על שטח נרחב של צפון השפלה, בשיפולי השומרון.
אזור זה חשוף כמעט כליל מעצים, ומאופיין ע"י צומח עשבוני, (בתה של סירה קוצנית, זקנן שעיר ומינים נוספים), עם שרידים דלים פה ושם של שטחי גריגה ועצים מעטים.
בין פרחי השמורה: נרקיס מצוי (ריכוז של עשרות אלפי פרטים בטרשי השמורה), חצב מצוי, עירית גדולה, רקפת מצוייה, סתוונית היורה ועוד.
עקב היות האזור שטח אש ואזור גבול, הוא נשמר כמעט ללא פגיעה, ושרדה בו אוכלוסיית בעלי חיים מגוונת, ובכללה צבאים ושועלים.
באזור פזורות חורבות עתיקות, כמו תל דלית וחורבת על, וכן שרידים חקלאיים עתיקים (גתות, גדרות אבנים שתחמו חלקות עיבוד ועוד).
בתל דלית, ששטחו כארבעים דונם, בוצעו חפירות ארכיאולוגיות בשנים 1980-1978, שחשפו שרידי יישוב רב-שכבתי מתקופות הברונזה הקדומה א'-ג'.
במחפורות שנוצרו במהלך אימוני צה"ל מתרבים דו-חיים, וכן יש בהם אוכלוסיית סרטנים ירודים.
בתחומי השמורה נמצאות מספר מערות קרסטיות, בחלקן שוכנות אוכלוסיות עטלפים - הבולטות שבהן הן מערת תנשמת ומערת אוח.
שני נחלים עיקריים מנקזים את שטח השמורה - נחל בית עריף ונחל נבלט. נחל נטוף מהווה את גבולה הדרומי של השמורה.
מיקום וגישה
השמורה נמצאת מזרחית לכביש 6 (חוצה ישראל) ומערבית לקו הירוק, בין כביש 465 (חוצה בנימין) בצפון, לאפיק נחל נטוף בדרום.
כל שטח השמורה נמצא בשטח אש, הפעיל גם בשבתות, ואין להיכנס לשטח השמורה ללא תיאום מוקדם.
לאורך גבול השמורה המערבי, נמצאת דרך עפר טובה, ממנה יש תצפית יפה על חלקה הצפוני של השמורה.
הגישה לדרך זו היא מכביש 465, סמוך לאנדרטת חטיבת אלכסנדרוני, וכן בדרכים המסתעפות מכביש 444.
שירותים למטיילים
אין בשמורה שירותים למטיילים.
עונות ביקור
חורף ואביב, בחודש דצמבר פריחה מרהיבה של נרקיסים לצד כביש נחל בית עריף שבתחומי השמורה.
קישורים נוספים
שמות נוספים לאתר
שמורת אדם
ספרות מומלצת
אגן הירקון - רן בר-נר, אלי בוך
סקר ארכיאולוגי של ישראל - מפת לוד, רם גופנא ויצחק בית-אריה, תשנ"ז 1997