הבדלים בין גרסאות בדף "שמורת נחל עיון (התנור)"
שורה 1: | שורה 1: | ||
− | <meta name="keywords" content="נחל עיון, מפל התנור"></meta> | + | <meta name="keywords" content="נחל עיון, מפל התנור, מפל הטחנה, שמורת נחל עיון, שמורת התנור"></meta> |
− | <meta name="description" content="קניון שופע מפלים במעבר מעמק עיון לעמק החולה"></meta> | + | <meta name="description" content="שמורת נחל עיון - קניון שופע מפלים במעבר מעמק עיון לעמק החולה, שהמפורסם בהם הוא מפל התנור"></meta> |
{{שמורת טבע | {{שמורת טבע | ||
|תמונה=mill_fall.jpg | |תמונה=mill_fall.jpg | ||
שורה 17: | שורה 17: | ||
|סקירה=קניון שופע מפלים במעבר מעמק עיון לעמק החולה. | |סקירה=קניון שופע מפלים במעבר מעמק עיון לעמק החולה. | ||
|על האתר= | |על האתר= | ||
+ | [[תמונה:hatanur_fall.jpg|left|thumb|200px|מפל התנור, אוגוסט 2013]] | ||
+ | [[תמונה:iyon_reserve1.jpg|left|thumb|200px|השביל למפל התנור, אוגוסט 2013]] | ||
+ | [[תמונה:iyon_reserve2.jpg|left|thumb|200px|מבט למפל התנור מהמצפור, אוגוסט 2013]] | ||
+ | [[תמונה:iyon_reserve3.jpg|left|thumb|200px|בריכות השכשוך, אוגוסט 2013]] | ||
נחל עיון הוא אחד מארבעת מקורות [[נהר הירדן|הירדן]]. | נחל עיון הוא אחד מארבעת מקורות [[נהר הירדן|הירדן]]. | ||
− | מעיינות הנחל נובעים בפאתי העיירה מרג' עיון בדרום לבנון, המזוהה עם העיר המקראית עיון שבנחלת נפתלי. מכאן זורם הנחל דרך עמק עיון לעבר המושבה מטולה. עם כניסתו לתחומי ישראל, מתגבר הנחל על הפרש גבהים של כ- 150 מטרים, מרום 500 מ' בעמק עיון ועד ליציאת הנחל מההרים ברום כ- 350 מ' דרומית למטולה. בקטע זה חצב הנחל קניון מרהיב ובו חמישה מפלי מים בולטים - מפל עיון (גובהו 9 מ'), מפל הטחנה (גובהו 21 מ'), מפלי האשד (גובהם 5 ו- 9 מ'), ומפל התנור - הגבוה והמפורסם במפלי הנחל (30 מ'), ששמו זהה לשם הערבי, ונגזר כנראה מהמילה הערבית "תנורה" - "חצאית". לאחר הקטע הקניוני ממשיך הנחל במתינות לעבר עמק החולה, ובסופו של דבר מגיע לתעלות הירדן. | + | מעיינות הנחל נובעים בפאתי העיירה מרג' עיון בדרום לבנון, המזוהה עם העיר המקראית עיון שבנחלת נפתלי. מכאן זורם הנחל דרך עמק עיון לעבר המושבה מטולה. עם כניסתו לתחומי ישראל, מתגבר הנחל על הפרש גבהים של כ- 150 מטרים, מרום 500 מ' בעמק עיון ועד ליציאת הנחל מההרים ברום כ- 350 מ' דרומית למטולה. בקטע זה חצב הנחל קניון מרהיב ובו חמישה מפלי מים בולטים - מפל עיון (גובהו 9 מ'), מפל הטחנה (גובהו 21 מ'), מפלי האשד (גובהם 5 ו- 9 מ'), ומפל התנור - הגבוה והמפורסם במפלי הנחל (30 מ'), ששמו זהה לשם הערבי, ונגזר כנראה מהמילה הערבית "תנורה" - "חצאית". מפל התנור הוא הגבוה במפלים הזורמים בישראל פרט לנחלי הגולן. |
+ | |||
+ | לאחר הקטע הקניוני ממשיך הנחל במתינות לעבר עמק החולה, ובסופו של דבר מגיע לתעלות הירדן. | ||
לצד הקניון עבר שביל עתיק המוזכר במקורות - "נקובתא דעיון", המתגבר אף הוא על המדרגה הטופוגרפית שבין עמק החולה ועמק עיון. | לצד הקניון עבר שביל עתיק המוזכר במקורות - "נקובתא דעיון", המתגבר אף הוא על המדרגה הטופוגרפית שבין עמק החולה ועמק עיון. | ||
− | מזה שנים רבות, מנוצלים מי הנחל ע"י חקלאים בלבנון, ובחודשי הקיץ נשאבים המים כולם ע"י הלבנונים, כך שלמרות היותו של הנחל נחל איתן מטבעו הוא יבש בקיץ למעט מספר גבים ומעיינות קטנים כמו הבריכה מתחת למפל התנור. | + | מזה שנים רבות, מנוצלים מי הנחל ע"י חקלאים בלבנון, ובחודשי הקיץ נשאבים המים כולם ע"י הלבנונים, כך שלמרות היותו של הנחל נחל איתן מטבעו הוא היה יבש בקיץ למעט מספר גבים ומעיינות קטנים כמו הבריכה מתחת למפל התנור. |
במאמץ לפתור את הבעיה, ובהעדר אפשרות לשיתוף פעולה עם לבנון, יזמה רשות הטבע והגנים בשנת 2009 הזרמת מים לנחל בחודשי הקיץ, שמקורם במי [[שמורת תל דן|נחל דן]], מה שמחדש את אופיו של הנחל בתחומי השמורה כנחל איתן. | במאמץ לפתור את הבעיה, ובהעדר אפשרות לשיתוף פעולה עם לבנון, יזמה רשות הטבע והגנים בשנת 2009 הזרמת מים לנחל בחודשי הקיץ, שמקורם במי [[שמורת תל דן|נחל דן]], מה שמחדש את אופיו של הנחל בתחומי השמורה כנחל איתן. | ||
שורה 29: | שורה 35: | ||
בקניון המרשים צומח חורש ים תיכוני, ובו אלה א"י, אשחר א"י, יערה איטלקית ואחירותם החורש. ראוי לציון אדר סורי, שזהו אתרו היחיד בין גוש [[שמורת הר מירון|הר מירון]] ל[[שמורת החרמון|חרמון]]. | בקניון המרשים צומח חורש ים תיכוני, ובו אלה א"י, אשחר א"י, יערה איטלקית ואחירותם החורש. ראוי לציון אדר סורי, שזהו אתרו היחיד בין גוש [[שמורת הר מירון|הר מירון]] ל[[שמורת החרמון|חרמון]]. | ||
− | מבין פרחי הבר, יש כאן פריחה נאה של לוע-הארי הגדול, [[מישויה פעמונית]], קוציץ סורי ו[[בן-חצב יקינטוני]] בחודשי האביב, ובמדרון למרגלות בית הקברות של מטולה נמצא ריכוז פריחה של [[חצב מצוי|חצבים]] בסוף הקיץ. | + | מבין פרחי הבר, יש כאן פריחה נאה של לוע-הארי הגדול, [[מישויה פעמונית]], קוציץ סורי ו[[בן-חצב יקינטוני]] בחודשי האביב, ובמדרון למרגלות בית הקברות של מטולה נמצא ריכוז פריחה של [[חצב מצוי|חצבים]] בסוף הקיץ. בסוף אוקטובר-תחילת נובמבר פורחת בשמורה [[חלמונית זעירה]]. |
צמח נדיר הגדל כאן הוא ארנין ההרים - צמח ממשפחת המורכבים הגדל בארץ ממערב לירדן רק במצוקי הנחל (קיים בחרמון, וכן במצוקי ראס ביאדה , כ- 10 ק"מ צפונית לראש הנקרה בתחומי לבנון). | צמח נדיר הגדל כאן הוא ארנין ההרים - צמח ממשפחת המורכבים הגדל בארץ ממערב לירדן רק במצוקי הנחל (קיים בחרמון, וכן במצוקי ראס ביאדה , כ- 10 ק"מ צפונית לראש הנקרה בתחומי לבנון). | ||
שורה 40: | שורה 46: | ||
המפל השני של הנחל - מפל הטחנה - נקרא כך בשל שרידי טחנת קמח הבנויים לצידו, ונמכרה לברון רוטשילד כחלק מרכישת אדמות מטולה. הטחנה שופצה ופעלה עד למאורעות תל-חי בשנת 1920. שרידי טחנה נוספת נמצאים במורד הנחל מחוץ לתחומי השמורה. מתחת למפל הטחנה נובע עין סוכרה, שמימיו שימשו את תושבי מטולה עד לשנת 1957. | המפל השני של הנחל - מפל הטחנה - נקרא כך בשל שרידי טחנת קמח הבנויים לצידו, ונמכרה לברון רוטשילד כחלק מרכישת אדמות מטולה. הטחנה שופצה ופעלה עד למאורעות תל-חי בשנת 1920. שרידי טחנה נוספת נמצאים במורד הנחל מחוץ לתחומי השמורה. מתחת למפל הטחנה נובע עין סוכרה, שמימיו שימשו את תושבי מטולה עד לשנת 1957. | ||
+ | |||
+ | בתחום השמורה נכללת גם חורשת האקליפטוסים לצד הכניסה הצפונית לשמורה. | ||
|מצב סטטוטורי= | |מצב סטטוטורי= | ||
השמורה הוכרזה ב- 1968. | השמורה הוכרזה ב- 1968. | ||
− | ב- 6 בפברואר 1996 נגרע שטח מהשמורה הכולל חלק מבית הקברות של מטולה (שהוכלל בטעות בתחום הכרזת השמורה) ושטחים לפיתוח תיירותי מצפון לבית הקברות, ע"פ תוכנית ג/8260. הובטח שטח חלופי כפיצוי אך הלה לא הוכרז עד היום. | + | ב- 6 בפברואר 1996 נגרע שטח מהשמורה הכולל חלק מבית הקברות של מטולה (שהוכלל בטעות בתחום הכרזת השמורה) ושטחים לפיתוח תיירותי מצפון לבית הקברות, ע"פ תוכנית ג/8260. הובטח שטח חלופי להרחבת השמורה כפיצוי אך הלה לא הוכרז עד היום. |
− | היקף השטח שנגרע | + | היקף השטח שנגרע הוא כ- 16 דונם, בשני גושים - שטח של כ- 10 דונם צמוד ומצפון לבית הקברות, המיועד להרחבת בית הקברות (אולם לא נוצל עד היום), ושטח של כשישה דונמים בו הוקמה שכונת מגורים (בין הרחובות הכלנית, הרקפת והמפל). נראה שנתוני שטח השמורה באתר רט"ג לא מביאים בחשבון את הגריעה האמורה. |
במפות מסומנת הרחבה מוצעת לשמורה בחלקה הדרומי, מערבית לתל אבל בית מעכה. | במפות מסומנת הרחבה מוצעת לשמורה בחלקה הדרומי, מערבית לתל אבל בית מעכה. | ||
שורה 56: | שורה 64: | ||
השמורה ממוקמת בצמוד וממזרח למושבה מטולה. | השמורה ממוקמת בצמוד וממזרח למושבה מטולה. | ||
− | הגישה הראשית לשמורה היא מכביש המסתעף מכביש מס' 90, צפונית לכפר גלעדי. | + | הגישה הראשית לשמורה היא מכביש המסתעף מכביש מס' 90, צפונית לכפר גלעדי (4.3 ק"מ צפונית לצומת תל חי). גישה זו פתוחה באופן קבוע בשעות הפעילות. |
+ | |||
+ | גישה משנית לשמורה היא מתוך המושבה מטולה, לכיוון מפל עיון. כניסה זו עשויה להיות סגורה גם בשעות הפתיחה של השמורה, ומומלץ להגיע לכניסה הראשית ולוודא שהכניסה המשנית פתוחה, או לתאם מראש. | ||
− | + | לאורך השמורה עובר שביל מסומן כחול 2001, המקשר בין שתי הכניסות לשמורה. ההליכה בירידה מתאימה לכל המשפחה ונמשכת כשעה-שעתיים בנחת. ההליכה בעלייה מתאימה למיטיבי לכת בלבד. משביל זה מסתעף שביל מסומן ירוק 2002 למצפור מפל התנור. | |
− | + | ניתן לבצע מסלול הלוך ושוב מהחנייה התחתונה עד מפל התנור וחזרה (כחצי שעה הליכה). מרבית השביל, כמעט עד המפל עצמו, מונגש גם למוגבלי תנועה ולעגלות ילדים, אולם הגישה למצפור מפל התנור אינה מונגשת. | |
בד"כ ניתן בסופי שבוע ובחגים להיעזר בהסעות של השמורה, מהחנייה התחתונה (הסמוכה למפל התנור) אל החנייה העליונה של השמורה, ללא תשלום נוסף. | בד"כ ניתן בסופי שבוע ובחגים להיעזר בהסעות של השמורה, מהחנייה התחתונה (הסמוכה למפל התנור) אל החנייה העליונה של השמורה, ללא תשלום נוסף. | ||
− | + | <html> | |
+ | <center> | ||
+ | <iframe width="550" height="450" frameborder="0" scrolling="no" marginheight="0" marginwidth="0" src="https://maps.google.co.il/maps/ms?msa=0&msid=202251071962719782755.0004e55f7f409c22595e0&hl=iw&ie=UTF8&t=h&ll=33.274825,35.58197&spn=0.016146,0.023561&z=15&output=embed"></iframe><br /><small>הצג את <a href="https://maps.google.co.il/maps/ms?msa=0&msid=202251071962719782755.0004e55f7f409c22595e0&hl=iw&ie=UTF8&t=h&ll=33.274825,35.58197&spn=0.016146,0.023561&z=15&source=embed" style="color:#0000FF;text-align:left" target="_blank">שמורת נחל עיון</a> במפה גדולה יותר</small> | ||
+ | </center> | ||
+ | </html> | ||
|שירותים למטיילים= | |שירותים למטיילים= | ||
− | + | {{אתר_רטג_בתשלום}} | |
− | לאורך מסלול ההליכה בשמורה, אסורה הכניסה למים. | + | לאורך מסלול ההליכה בשמורה, אסורה הכניסה למים. כמענה חלקי לביקוש הציבורי לפינות רטובות, הוסדרו לצד חניון מפל התנור שלוש בריכות שכשוך בעומק עד 40 ס"מ, המקבלות את מימיהן מערוץ הנחל. |
|קישורים נוספים וספרות מומלצת= | |קישורים נוספים וספרות מומלצת= | ||
שורה 91: | שורה 105: | ||
<td valign="top" width="20"> | <td valign="top" width="20"> | ||
<imagemap> | <imagemap> | ||
− | תמונה: | + | תמונה:gold_park1.jpg|200px |
− | default [[ | + | default [[פארק הזהב]] |
desc none</imagemap> | desc none</imagemap> | ||
− | [[ | + | [[פארק הזהב]] |
</td> | </td> | ||
<td valign="top" width="20"> | <td valign="top" width="20"> |
גרסה מ־05:51, 2 בספטמבר 2013
שמורת נחל עיון (התנור)
קניון שופע מפלים במעבר מעמק עיון לעמק החולה.
- שמורת טבע
- אזור:הגליל העליון
- מאפיינים עיקריים:מצוקים, נחל איתן
- כניסה:בתשלום
- יישובים סמוכים:מטולה
- עונות ביקור:כל השנה
- מצב תכנוני:מוכרזת, הרחבה מוצעת
- שטח:404.86 דונם
לא כולל הרחבה וגריעה - תאריך הכרזה:13/6/1968
מפל הטחנה, (עמית מנדלסון, 1/12/2006)
שמורת נחל עיון (התנור)
איך להגיע:
השמורה ממוקמת בצמוד וממזרח למושבה מטולה.
הגישה הראשית לשמורה היא מכביש המסתעף מכביש מס' 90, צפונית לכפר גלעדי (4.3 ק"מ צפונית לצומת תל חי). גישה זו פתוחה באופן קבוע בשעות הפעילות.
גישה משנית לשמורה היא מתוך המושבה מטולה, לכיוון מפל עיון. כניסה זו עשויה להיות סגורה גם בשעות הפתיחה של השמורה, ומומלץ להגיע לכניסה הראשית ולוודא שהכניסה המשנית פתוחה, או לתאם מראש.
לאורך השמורה עובר שביל מסומן כחול 2001, המקשר בין שתי הכניסות לשמורה. ההליכה בירידה מתאימה לכל המשפחה ונמשכת כשעה-שעתיים בנחת. ההליכה בעלייה מתאימה למיטיבי לכת בלבד. משביל זה מסתעף שביל מסומן ירוק 2002 למצפור מפל התנור.
ניתן לבצע מסלול הלוך ושוב מהחנייה התחתונה עד מפל התנור וחזרה (כחצי שעה הליכה). מרבית השביל, כמעט עד המפל עצמו, מונגש גם למוגבלי תנועה ולעגלות ילדים, אולם הגישה למצפור מפל התנור אינה מונגשת.
בד"כ ניתן בסופי שבוע ובחגים להיעזר בהסעות של השמורה, מהחנייה התחתונה (הסמוכה למפל התנור) אל החנייה העליונה של השמורה, ללא תשלום נוסף.
הצג את שמורת נחל עיון במפה גדולה יותר
רקע על שמורת נחל עיון (התנור):
נחל עיון הוא אחד מארבעת מקורות הירדן.
מעיינות הנחל נובעים בפאתי העיירה מרג' עיון בדרום לבנון, המזוהה עם העיר המקראית עיון שבנחלת נפתלי. מכאן זורם הנחל דרך עמק עיון לעבר המושבה מטולה. עם כניסתו לתחומי ישראל, מתגבר הנחל על הפרש גבהים של כ- 150 מטרים, מרום 500 מ' בעמק עיון ועד ליציאת הנחל מההרים ברום כ- 350 מ' דרומית למטולה. בקטע זה חצב הנחל קניון מרהיב ובו חמישה מפלי מים בולטים - מפל עיון (גובהו 9 מ'), מפל הטחנה (גובהו 21 מ'), מפלי האשד (גובהם 5 ו- 9 מ'), ומפל התנור - הגבוה והמפורסם במפלי הנחל (30 מ'), ששמו זהה לשם הערבי, ונגזר כנראה מהמילה הערבית "תנורה" - "חצאית". מפל התנור הוא הגבוה במפלים הזורמים בישראל פרט לנחלי הגולן.
לאחר הקטע הקניוני ממשיך הנחל במתינות לעבר עמק החולה, ובסופו של דבר מגיע לתעלות הירדן.
לצד הקניון עבר שביל עתיק המוזכר במקורות - "נקובתא דעיון", המתגבר אף הוא על המדרגה הטופוגרפית שבין עמק החולה ועמק עיון.
מזה שנים רבות, מנוצלים מי הנחל ע"י חקלאים בלבנון, ובחודשי הקיץ נשאבים המים כולם ע"י הלבנונים, כך שלמרות היותו של הנחל נחל איתן מטבעו הוא היה יבש בקיץ למעט מספר גבים ומעיינות קטנים כמו הבריכה מתחת למפל התנור.
במאמץ לפתור את הבעיה, ובהעדר אפשרות לשיתוף פעולה עם לבנון, יזמה רשות הטבע והגנים בשנת 2009 הזרמת מים לנחל בחודשי הקיץ, שמקורם במי נחל דן, מה שמחדש את אופיו של הנחל בתחומי השמורה כנחל איתן.
בקניון המרשים צומח חורש ים תיכוני, ובו אלה א"י, אשחר א"י, יערה איטלקית ואחירותם החורש. ראוי לציון אדר סורי, שזהו אתרו היחיד בין גוש הר מירון לחרמון.
מבין פרחי הבר, יש כאן פריחה נאה של לוע-הארי הגדול, מישויה פעמונית, קוציץ סורי ובן-חצב יקינטוני בחודשי האביב, ובמדרון למרגלות בית הקברות של מטולה נמצא ריכוז פריחה של חצבים בסוף הקיץ. בסוף אוקטובר-תחילת נובמבר פורחת בשמורה חלמונית זעירה.
צמח נדיר הגדל כאן הוא ארנין ההרים - צמח ממשפחת המורכבים הגדל בארץ ממערב לירדן רק במצוקי הנחל (קיים בחרמון, וכן במצוקי ראס ביאדה , כ- 10 ק"מ צפונית לראש הנקרה בתחומי לבנון).
במורד הנחל בולטת צמחיית גדות שופעת, ובכללה עצי תאנה וערבה מחודדת, שיחי הרדוף הנחלים, פטל קדוש וקנה מצוי, ולצידם עצי אקליפטוס נטועים.
במי הנחל קיימים דגי חפף, בינון ועגלסת, ואילו במצוקים מקננים יונים, אוח עיטי ומינים נוספים.
בחלקה העליון של השמורה נמצא גשר עיון, שנבנה בידי הבריטים בשנים 1943-1944 והוא אחד הגשרים שפוצצו בידי הפלמ"ח ב"ליל הגשרים" ביוני 1946. הגשר שוקם ופוצץ שוב במלחמת העצמאות. הוא נבנה מחדש בתחילת שנות ה- 80' ומשמש כיום את צה"ל.
המפל השני של הנחל - מפל הטחנה - נקרא כך בשל שרידי טחנת קמח הבנויים לצידו, ונמכרה לברון רוטשילד כחלק מרכישת אדמות מטולה. הטחנה שופצה ופעלה עד למאורעות תל-חי בשנת 1920. שרידי טחנה נוספת נמצאים במורד הנחל מחוץ לתחומי השמורה. מתחת למפל הטחנה נובע עין סוכרה, שמימיו שימשו את תושבי מטולה עד לשנת 1957.
בתחום השמורה נכללת גם חורשת האקליפטוסים לצד הכניסה הצפונית לשמורה.
שירותים למטיילים:
הכניסה לאתר זה הינה בתשלום, והוסדרו בו שבילי הליכה, חנייה, מי שתייה ושירותים רטובים.
שעות הפתיחה הן כמקובל באתרי רשות הטבע והגנים:
אוקטובר-מרץ: 08:00 - 16:00
אפריל- ספטמבר: 08:00 - 17:00
בימי שישי ובערבי חג האתר נסגר שעה מוקדם יותר.
הכניסה האחרונה למרבית האתרים בתשלום היא שעה אחת לפני שעת הסגירה.
לאורך מסלול ההליכה בשמורה, אסורה הכניסה למים. כמענה חלקי לביקוש הציבורי לפינות רטובות, הוסדרו לצד חניון מפל התנור שלוש בריכות שכשוך בעומק עד 40 ס"מ, המקבלות את מימיהן מערוץ הנחל.
מצב סטטוטורי:
השמורה הוכרזה ב- 1968.
ב- 6 בפברואר 1996 נגרע שטח מהשמורה הכולל חלק מבית הקברות של מטולה (שהוכלל בטעות בתחום הכרזת השמורה) ושטחים לפיתוח תיירותי מצפון לבית הקברות, ע"פ תוכנית ג/8260. הובטח שטח חלופי להרחבת השמורה כפיצוי אך הלה לא הוכרז עד היום.
היקף השטח שנגרע הוא כ- 16 דונם, בשני גושים - שטח של כ- 10 דונם צמוד ומצפון לבית הקברות, המיועד להרחבת בית הקברות (אולם לא נוצל עד היום), ושטח של כשישה דונמים בו הוקמה שכונת מגורים (בין הרחובות הכלנית, הרקפת והמפל). נראה שנתוני שטח השמורה באתר רט"ג לא מביאים בחשבון את הגריעה האמורה.
במפות מסומנת הרחבה מוצעת לשמורה בחלקה הדרומי, מערבית לתל אבל בית מעכה.
הצעות טיול בסביבת שמורת נחל עיון (התנור):
קישורים נוספים וספרות מומלצת:
- קום התהלך בארץ - עמנואל הראובני (ערך: שמורת נחל עיון).
- ארץ הצבי והיעל - עוזי פז (ערך: שמורת נחל עיון).
- הספר האדום - צמחים בסכנת הכחדה בישראל, כרך א' - אבי שמידע, גד פולק (ערך: ארנין ההרים).
- דפדפת שמורת נחל עיון - באתר רשות הטבע והגנים.