קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך
הבדלים בין גרסאות בדף "גן לאומי תל באר שבע"
| שורה 24: | שורה 24: | ||
לאחר הפסקה בת כאלפיים שנה, חודש היישוב בראשית התקופה הישראלית (תקופת הברזל), ונמשך ברציפות כחמש מאות שנה. ברצף התיישבותי זה הובחנו באתר תשע שכבות יישוב. | לאחר הפסקה בת כאלפיים שנה, חודש היישוב בראשית התקופה הישראלית (תקופת הברזל), ונמשך ברציפות כחמש מאות שנה. ברצף התיישבותי זה הובחנו באתר תשע שכבות יישוב. | ||
| − | ייתכן כי כבר בתחילת היישוב נחפרה הבאר העמוקה הנמצאת לצד שער העיר. | + | ייתכן כי כבר בתחילת היישוב נחפרה הבאר העמוקה הנמצאת לצד שער העיר, ועומקה כ- 70 מטרים (הבאר מגודרת כיום). |
במהלך המאה ה- 11 לפנה"ס הוקם במקום יישוב חדש, שבתיו היו מטיפוס "בית ארבעת המרחבים". | במהלך המאה ה- 11 לפנה"ס הוקם במקום יישוב חדש, שבתיו היו מטיפוס "בית ארבעת המרחבים". | ||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
בהמשך הפך המקום ליישוב עירוני מוקף בחומה. במאה ה- 8 לפנה"ס נבנתה העיר מחדש ובוצרה בחומה כפולה - "חומת סוגרים". בסוף המאה ה- 8 לפנה"ס שופצה העיר (כנראה בימי חזקיהו מלך יהודה). העיר נחרבה ככל הנראה במסעו של סנחריב מלך אשור (שנת 701 לפני הספירה). | בהמשך הפך המקום ליישוב עירוני מוקף בחומה. במאה ה- 8 לפנה"ס נבנתה העיר מחדש ובוצרה בחומה כפולה - "חומת סוגרים". בסוף המאה ה- 8 לפנה"ס שופצה העיר (כנראה בימי חזקיהו מלך יהודה). העיר נחרבה ככל הנראה במסעו של סנחריב מלך אשור (שנת 701 לפני הספירה). | ||
| − | מתקופה זו ראוי לציון באתר מפעל המים הקדום, שלכד מים מאפיק נחל חברון ואצר אותם בסדרת בורות חצובים בבטן התל. | + | מתקופה זו ראוי לציון באתר מפעל המים הקדום, שלכד מים מאפיק נחל חברון ואצר אותם בסדרת בורות חצובים בבטן התל. הירידה למפעל המים נעשית בגרם מדרגות תלול, ממנו יורדים למנהרה חצובה ויוצאים למרגלות התל. בכניסה למנהרה, יש קטע קצר ובו התקרה נמוכה כך שמומלץ להצטייד בקסדה המסופקת למבקרים במקום. |
בתקופה הפרסית (מאות 5-4 לפנה"ס) נחפרו בתל עשרות בורות ששימשו לאחסון תבואה, הן לחיילי הצבא ובעיקר כמספוא לסוסים. | בתקופה הפרסית (מאות 5-4 לפנה"ס) נחפרו בתל עשרות בורות ששימשו לאחסון תבואה, הן לחיילי הצבא ובעיקר כמספוא לסוסים. | ||
| שורה 53: | שורה 53: | ||
|איך להגיע= | |איך להגיע= | ||
| − | הגן הלאומי נמצא לצד כביש הגישה לתל שבע, | + | הגן הלאומי נמצא לצד כביש הגישה לתל שבע, כשני ק"מ מדרום-מזרח לצומת תל שבע (במפגש כבישים מס' 40 - עוקף באר שבע ו- 60 - כביש ב"ש - מיתר). |
| + | |||
| + | לבאים מצפון ומרכז הארץ, יש לנסוע בכביש 40 לכיוון באר שבע, ובצומת גורל לפנות שמאלה לעוקף באר שבע. במחלף חטיבת הנגב, יש לרדת לכיוון ב"ש ולפנות שמאלה בכביש 60 לכיוון צומת תל שבע. בצומת תל שבע יש לפנות ימינה לכיוון תל שבע, ולהמשיך כשני ק"מ עד לפנייה ימינה לגן הלאומי. | ||
| + | |||
| + | לבאים מכיוון באר שבע, יש לנסוע בכביש 60 (דרך חברון) עד צומת תל שבע והמשך כמתואר לעיל. | ||
הגישה לחניית התל היא דרך חנייה של גן אירועים סמוך, ומתוך החנייה של גן האירועים יש שילוט לחניית הגן הלאומי. | הגישה לחניית התל היא דרך חנייה של גן אירועים סמוך, ומתוך החנייה של גן האירועים יש שילוט לחניית הגן הלאומי. | ||
| שורה 59: | שורה 63: | ||
|שירותים למטיילים= | |שירותים למטיילים= | ||
מי שתייה ושירותים רטובים. | מי שתייה ושירותים רטובים. | ||
| + | |||
| + | בכניסה למקום יש מיכל ובו קסדות המושאלות למבקרים ללא תשלום, עבור הירידה למפעל המים. יש להחזירן למיכל בסוף הביקור. | ||
|קישורים נוספים וספרות מומלצת= | |קישורים נוספים וספרות מומלצת= | ||
גרסה מ־13:15, 16 באפריל 2013
|
|
גן לאומי תל באר שבעאיך להגיע:הגן הלאומי נמצא לצד כביש הגישה לתל שבע, כשני ק"מ מדרום-מזרח לצומת תל שבע (במפגש כבישים מס' 40 - עוקף באר שבע ו- 60 - כביש ב"ש - מיתר). לבאים מצפון ומרכז הארץ, יש לנסוע בכביש 40 לכיוון באר שבע, ובצומת גורל לפנות שמאלה לעוקף באר שבע. במחלף חטיבת הנגב, יש לרדת לכיוון ב"ש ולפנות שמאלה בכביש 60 לכיוון צומת תל שבע. בצומת תל שבע יש לפנות ימינה לכיוון תל שבע, ולהמשיך כשני ק"מ עד לפנייה ימינה לגן הלאומי. לבאים מכיוון באר שבע, יש לנסוע בכביש 60 (דרך חברון) עד צומת תל שבע והמשך כמתואר לעיל. הגישה לחניית התל היא דרך חנייה של גן אירועים סמוך, ומתוך החנייה של גן האירועים יש שילוט לחניית הגן הלאומי.
רקע על גן לאומי תל באר שבע:הגן הלאומי משתרע בתל באר שבע הקדומה. ראשית היישוב באתר בתקופה הכלקוליתית, לפני כ- 4000 שנה. מתקופה זו נתגלו באתר חרסים בלבד, ללא שרידי מבנים. לאחר הפסקה בת כאלפיים שנה, חודש היישוב בראשית התקופה הישראלית (תקופת הברזל), ונמשך ברציפות כחמש מאות שנה. ברצף התיישבותי זה הובחנו באתר תשע שכבות יישוב. ייתכן כי כבר בתחילת היישוב נחפרה הבאר העמוקה הנמצאת לצד שער העיר, ועומקה כ- 70 מטרים (הבאר מגודרת כיום). במהלך המאה ה- 11 לפנה"ס הוקם במקום יישוב חדש, שבתיו היו מטיפוס "בית ארבעת המרחבים". בהמשך הפך המקום ליישוב עירוני מוקף בחומה. במאה ה- 8 לפנה"ס נבנתה העיר מחדש ובוצרה בחומה כפולה - "חומת סוגרים". בסוף המאה ה- 8 לפנה"ס שופצה העיר (כנראה בימי חזקיהו מלך יהודה). העיר נחרבה ככל הנראה במסעו של סנחריב מלך אשור (שנת 701 לפני הספירה). מתקופה זו ראוי לציון באתר מפעל המים הקדום, שלכד מים מאפיק נחל חברון ואצר אותם בסדרת בורות חצובים בבטן התל. הירידה למפעל המים נעשית בגרם מדרגות תלול, ממנו יורדים למנהרה חצובה ויוצאים למרגלות התל. בכניסה למנהרה, יש קטע קצר ובו התקרה נמוכה כך שמומלץ להצטייד בקסדה המסופקת למבקרים במקום. בתקופה הפרסית (מאות 5-4 לפנה"ס) נחפרו בתל עשרות בורות ששימשו לאחסון תבואה, הן לחיילי הצבא ובעיקר כמספוא לסוסים. בתקופה ההלניסטית (מאות 3-2 לפנה"ס) הוקם במקום מקדש. באתר עמד מזבח בעל ארבע קרנות, שפורק והתגלה בחפירות. שיחזור המזבח ניצב ליד הכניסה לאתר. בתקופת הורדוס נבנתה בתל מצודה ובה בית מרחץ ושתי בריכות מטוייחות. בתקופה הרומית הוקמה מצודה נוספת באתר, ששופצה בתקופה הערבית הקדומה. בתקופות הרומית והביזנטית עבר היישוב מערבה, לשטח באר שבע של ימינו, בה הוקמה עיר גדולה. מאוחר יותר נעזבה העיר, עד להקמתה מחדש כעיר מחוז ע"י הטורקים בשנת 1900. במלחמת העולם הראשונה, בוצר תל באר שבע והוצבה בו עמדה טורקית להגנה על באר שבע. המקום נכבש בידי כוחות אנז"ק (חיילים אוסטרלים וניו-זילנדים בצבא הבריטי) באוקטובר 1917. בראש התל הוקם מגדל תצפית. בשנים האחרונות, יש חוקרים הטוענים כי באר שבע המקראית לא שכנה בתל זה, אלא במקומה של באר שבע הנוכחית. חוקרים אלו טוענים שבתל זה שכנה העיר שבע, הנזכרת בספר יהושע יחד עם באר שבע כעיר בנחלת שבט שמעון. במפה מסומנת הרחבה מוצעת לתל, הכוללת שטחים בינו ובין העיירה תל שבע. שירותים למטיילים:מי שתייה ושירותים רטובים. בכניסה למקום יש מיכל ובו קסדות המושאלות למבקרים ללא תשלום, עבור הירידה למפעל המים. יש להחזירן למיכל בסוף הביקור.
הצעות טיול בסביבת גן לאומי תל באר שבע:
קישורים נוספים וספרות מומלצת:
|
