קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך
הבדלים בין גרסאות בדף "נחל בצת"
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | |||
<meta name="keywords" content="נחל בצת, נחל בגליל המערבי, טיול בגליל המערבי"></meta> | <meta name="keywords" content="נחל בצת, נחל בגליל המערבי, טיול בגליל המערבי"></meta> | ||
<meta name="description" content="נחל בצת - הצפוני בנחלי הגליל המערבי בישראל, ולאורכו אתרים ומסלולי טיול רבים"></meta> | <meta name="description" content="נחל בצת - הצפוני בנחלי הגליל המערבי בישראל, ולאורכו אתרים ומסלולי טיול רבים"></meta> | ||
| שורה 33: | שורה 32: | ||
נחל בצת הוא הצפוני בנחלי הגליל המערבי הזורמים כמעט במלואם בתחומי ישראל ונשפכים לים התיכון (נחל צפוני יותר הוא נחל דוב"ב, שעיקר מהלכו בתחום לבנון ונשפך לים כעשרה ק"מ צפונית ל[[גן לאומי ראש הנקרה|ראש הנקרה]]). אורכו הכולל של הנחל הוא כ- 28 ק"מ. | נחל בצת הוא הצפוני בנחלי הגליל המערבי הזורמים כמעט במלואם בתחומי ישראל ונשפכים לים התיכון (נחל צפוני יותר הוא נחל דוב"ב, שעיקר מהלכו בתחום לבנון ונשפך לים כעשרה ק"מ צפונית ל[[גן לאומי ראש הנקרה|ראש הנקרה]]). אורכו הכולל של הנחל הוא כ- 28 ק"מ. | ||
| + | |||
| + | שמו של הנחל הוא לפי השם הקדום בצת, שמה של עיר בתחום צור, בה ישבו יהודים לאחר שיבת ציון, ונחשבה מחוץ לגבולות ארץ ישראל בתקופה זו (מעבר ל"תחום עולי בבל") אך חלו בה חלק מהמצוות התלויות בארץ - אחת מ"העיירות האסורות". | ||
| + | |||
| + | רשימת "העיירות האסורות" מופיעה בכמה גירסאות, כגון בתלמוד הירושלמי: "אילו עיירות אסורות בתחום צור שצת ובצת ופי מצובה עלייתה וחנותה תחתייה ובית כריא וראש מנא ואמון ומזי." | ||
| + | |||
| + | השם הקדום השתמר כפי הנראה בשם הכפר אל-באסה (כיום בתחום אזור התעשייה של שלומי). עוד ארבע מהעיירות ברשימה זוהו בסבירות גבוהה בגליל המערבי (חלקן נמצאות כיום בתחום לבנון). | ||
ראשיתו של הנחל בכפר עייתה א-שעב שבדרום לבנון, ולאחר כשני ק"מ הוא נכנס לתחום ישראל בין שתולה וזרעית. | ראשיתו של הנחל בכפר עייתה א-שעב שבדרום לבנון, ולאחר כשני ק"מ הוא נכנס לתחום ישראל בין שתולה וזרעית. | ||
גרסה מ־15:33, 11 בינואר 2013
|
, |
נחל בצתנחל בצת הוא הצפוני בנחלי הגליל המערבי הזורמים כמעט במלואם בתחומי ישראל ונשפכים לים התיכון (נחל צפוני יותר הוא נחל דוב"ב, שעיקר מהלכו בתחום לבנון ונשפך לים כעשרה ק"מ צפונית לראש הנקרה). אורכו הכולל של הנחל הוא כ- 28 ק"מ. שמו של הנחל הוא לפי השם הקדום בצת, שמה של עיר בתחום צור, בה ישבו יהודים לאחר שיבת ציון, ונחשבה מחוץ לגבולות ארץ ישראל בתקופה זו (מעבר ל"תחום עולי בבל") אך חלו בה חלק מהמצוות התלויות בארץ - אחת מ"העיירות האסורות". רשימת "העיירות האסורות" מופיעה בכמה גירסאות, כגון בתלמוד הירושלמי: "אילו עיירות אסורות בתחום צור שצת ובצת ופי מצובה עלייתה וחנותה תחתייה ובית כריא וראש מנא ואמון ומזי." השם הקדום השתמר כפי הנראה בשם הכפר אל-באסה (כיום בתחום אזור התעשייה של שלומי). עוד ארבע מהעיירות ברשימה זוהו בסבירות גבוהה בגליל המערבי (חלקן נמצאות כיום בתחום לבנון). ראשיתו של הנחל בכפר עייתה א-שעב שבדרום לבנון, ולאחר כשני ק"מ הוא נכנס לתחום ישראל בין שתולה וזרעית. חלקו העליון של הנחל הוא נחל אכזב, עד לאחר מפגש הנחלים שרך ובצת. מעט לאחר המפגש עם נחל שרך (היובל המרכזי של נחל בצת) נובעים בנחל בצת עינות כרכרה - מספר מעיינות גדולים הנובעים בקו שבר גיאולוגי. המעיינות הזינו בעבר פלג זורם לאורך מספר קילומטרים, עד לאזור קיבוץ אילון ובשנים גשומות עד ליציאת הנחל מההרים ליד מושב יערה. מאז שנת 2000 יבשו המעיינות כתוצאה משאיבת יתר בשדה קידוחי שומרה הנמצא במעלה אגן הנחל. כיום המעיינות נובעים לפרקי זמן קצרים אחרי גשמים חזקים. בשאר השנה מקבל הנחל "החייאה מלאכותית" בדמות צינורות מים המבטיחים זרימה לאורך כקילומטר מעינות כרכרה עד קיבוץ אילון. קטע זה נחשב לקטע היפה ביותר בנחל כולו, ובו שדרה גדולה ויפה של שיחי הרדוף הנחלים וכן עצי דולב אדירים. באזור זה גם נמצאת שמורת נחל בצת ובה שבילי טיול רבים. הנחל יוצא מההרים ליד מושב יערה, וממשיך דרומית לשלומי ולשדה התעופה המנדטורי בצת, והלאה לשפך לים - בצמוד ומדרום לחוף בצת - חוף הרחצה הצפוני בארץ.
אתרים לאורך נחל בצת
מפת נחל בצת
הצג את נחל בצת במפה גדולה יותר |
