קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך
הבדלים בין גרסאות בדף "גן לאומי עתיקות עין גדי"
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | + | <meta name="keywords" content="עתיקות עין גדי, בית הכנסת העתיק בעין גדי, גן לאומי עין גדי"></meta> | |
| + | <meta name="description" content="עתיקות עין גדי - בית כנסת עתיק ובו רצפת פסיפס מפוארת"></meta> | ||
{{גן לאומי | {{גן לאומי | ||
|תמונה=atikot_ein_gedi.jpg | |תמונה=atikot_ein_gedi.jpg | ||
| שורה 13: | שורה 14: | ||
|שם הצלם=עמית מנדלסון | |שם הצלם=עמית מנדלסון | ||
|תאריך צילום=1/10/2009 | |תאריך צילום=1/10/2009 | ||
| − | |סקירה=בית כנסת עתיק. | + | |סקירה=בית כנסת עתיק ובו רצפת פסיפס מפוארת. |
|על האתר= | |על האתר= | ||
| + | [[תמונה:havarey_metzada1.jpg|left|thumb|200px|חווארי מצדה, נובמבר 2012]] | ||
| + | [[תמונה:havarey_metzada2.jpg|left|thumb|200px|חווארי מצדה, נובמבר 2012]] | ||
| + | |||
נווה עין גדי הוא נווה המדבר הגדול בישראל, ובו ארבעה מעיינות ושרידים למספר מעיינות נוספים שחרבו במהלך ההיסטוריה. | נווה עין גדי הוא נווה המדבר הגדול בישראל, ובו ארבעה מעיינות ושרידים למספר מעיינות נוספים שחרבו במהלך ההיסטוריה. | ||
גרסה מ־12:39, 20 בנובמבר 2012
גן לאומי עתיקות עין גדי
בית כנסת עתיק ובו רצפת פסיפס מפוארת.
- גן לאומי
- אזור:דרום מדבר יהודה
- מאפיינים עיקריים:בית כנסת עתיק
- כניסה:בתשלום
- יישובים סמוכים:עין גדי
- עונות ביקור:כל השנה
- מצב תכנוני:מוכרז
- שטח:8 דונם
- תאריך הכרזה:28/4/2002
רצפת הפסיפס, (עמית מנדלסון, 1/10/2009)
|
|
גן לאומי עתיקות עין גדיאיך להגיע:הגן הלאומי נמצא בנווה עין גדי, והגישה אליו מכביש המסתעף מכביש מס' 90 לנחל דוד ונחל ערוגות, בין שני הנחלים. מרחק הנסיעה לעין גדי מצומת אלמוג בכביש מס' 1 הוא כ- 50 ק"מ, וכ- 60 ק"מ מצומת ערד דרך כביש מס' 31.
רקע על גן לאומי עתיקות עין גדי:נווה עין גדי הוא נווה המדבר הגדול בישראל, ובו ארבעה מעיינות ושרידים למספר מעיינות נוספים שחרבו במהלך ההיסטוריה. במקום התקיים יישוב יהודי בתקופות רבות, החל מימי בית ראשון (אז נמנית עין גדי בין שש ערי שבט יהודה במדבר) ועד לתקופה הביזנטית. פרנסתם של התושבים הייתה על גידול תמרים ובמיוחד שיח האפרסמון, ממנו הופק בושם יקר ונדיר (אין מדובר על הפרי המכונה כיום בציבור בשם זה). בית הכנסת של תושבי עין גדי נבנה במאה השלישית לספירה, וצידו הצפוני פונה לכיוון ירושלים. המבנה שופץ עם השנים ובאמצע המאה החמישית לספירה נבנה מחדש. היישוב היהודי ובית הכנסת חרבו בשריפה. רמז למועד השריפה נמצא בצרור מטבעות מימי הקיסר יוסטיניאנוס הראשון (565-527) שנמצא במקום. בתקופתו של יוסטיניאנוס סבלו היהודים בארץ מרדיפות והתנכלות השלטונות, ולכן הסיקו החופרים שהיישוב היהודי ובית הכנסת חרבו בתקופה זו, בסביבות שנת 530 לספירה. בשנת 1965 נחשף בית הכנסת העתיק מצפון-מזרח לתל גורן (מקום היישוב העיקרי בנווה עין גדי), ומאז נערכו מספר סבבי חפירות באתר. בבית הכנסת נמצאת רצפת פסיפס שמורה היטב, שממצא ייחודי בה הוא כתובות הקדשה בארמית המקללות את מי שיחשוף את סוד העיר ("רזה דקרתה"). רוב החוקרים סבורים שסוד זה הוא סוד הפקת הבושם מצמח האפרסמון שגודל בעין גדי. כתובות נוספות מנציחות את התורמים להקמת ולשיפוץ בית הכנסת. בחפירות באתר התגלו ממצאים נוספים וביניהם גניזת בית הכנסת עם מטבעות ברונזה, גביע ברונזה ומנורת שבעת קנים מכסף. באתר התגלתה גם מנורת שבעת קנים מברונזה. שירותים למטיילים:הכניסה לאתר זה הינה בתשלום, והוסדרו בו שבילי הליכה, חנייה, מי שתייה ושירותים רטובים. שעות הפתיחה הן כמקובל באתרי רשות הטבע והגנים: אוקטובר-מרץ: 08:00 - 16:00 אפריל- ספטמבר: 08:00 - 17:00 בימי שישי ובערבי חג האתר נסגר שעה מוקדם יותר. הכניסה האחרונה למרבית האתרים בתשלום היא שעה אחת לפני שעת הסגירה.. בית הכנסת מכוסה ביריעת צל קבועה, כך שניתן לבקר בו גם בשעות החמות בקיץ. במבואת נחל דוד הסמוכה, בתחום שמורת עין גדי, יש מגוון שירותים למטיילים.
הצעות טיול בסביבת גן לאומי עתיקות עין גדי:
קישורים נוספים וספרות מומלצת:דפדפת רשות הטבע והגנים.
|
