קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך
הבדלים בין גרסאות בדף "גן לאומי ציפורי"
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לבדיקה}} | {{לבדיקה}} | ||
| − | + | <meta name="keywords" content="גן לאומי ציפורי, עתיקות ציפורי, מצודת ציפורי, אמת המים לציפורי"></meta> | |
| + | <meta name="description" content="גן לאומי ציפורי - אחד הגנים הלאומיים הגדולים בצפון, ובו שרידי ערים יהודיות עתיקות מתקופת המשנה והתלמוד."></meta> | ||
{{גן לאומי | {{גן לאומי | ||
|תמונה=tzippori.jpg | |תמונה=tzippori.jpg | ||
| שורה 15: | שורה 16: | ||
|מצב תכנוני=מוכרז, הרחבה מאושרת | |מצב תכנוני=מוכרז, הרחבה מאושרת | ||
|תאריך הכרזה=8/6/1993 | |תאריך הכרזה=8/6/1993 | ||
| − | |סקירה= | + | |סקירה=גן לאומי ציפורי - אחד הגנים הלאומיים הגדולים בצפון, ובו שרידי ערים יהודיות עתיקות מתקופת המשנה והתלמוד. |
|על האתר= | |על האתר= | ||
דף זה יעודכן בעתיד. | דף זה יעודכן בעתיד. | ||
| שורה 21: | שורה 22: | ||
ציפורי הייתה אחת הערים המרכזיות בגליל התחתון בתקופת המשנה והתלמוד. העיר נכנעה לרומאים במרד הגדול, ולכן לא נהרסה כמו [[גן לאומי תל יודפת|יודפת]]. | ציפורי הייתה אחת הערים המרכזיות בגליל התחתון בתקופת המשנה והתלמוד. העיר נכנעה לרומאים במרד הגדול, ולכן לא נהרסה כמו [[גן לאומי תל יודפת|יודפת]]. | ||
| − | אספקת המים לציפורי נעשתה ע"י מערכת של אמות מים באורך כ- 15 ק"מ, שהובילה מים מסדרת מעיינות בהרי נצרת לעבר מאגר מים גדול. בשנות ה- 90' נחשפה מנהרה באורך 235 מטרים שהובילה מהמאגר לכיוון העיר. מנהרה זו נפתחה לביקורי קהל במרץ 2012. | + | אספקת המים לציפורי נעשתה ע"י מערכת של אמות מים באורך כ- 15 ק"מ, שהובילה מים מסדרת מעיינות בהרי נצרת לעבר מאגר מים גדול. מאגר זה בנוי בסלע קירטון ואורכו 260 מ'. גובה המאגר כעשרה מטרים, ואילו רוחבו נע בין 4-2 מ'. ההליכה במאגר המים חוויתית ואינה מחייבת שימוש באמצעי תאורה. בשנות ה- 90' נחשפה מנהרה באורך 235 מטרים שהובילה מהמאגר לכיוון העיר. מנהרה זו, המכונה "מנהרת ששת הפירים" נפתחה בחלקה לביקורי קהל במרץ 2012. הניקבה חשוכה והמעבר בה מחייב הליכה כפופה והצטיידות בפנסים. |
| + | |||
| + | מצפון לעתיקות ציפורי נמצאים שרידי הכפר היהודי שיחין, שהתפרסם בתעשיית כלי החרס שבו. חפירות ארכיאולוגיות בשיחין החלו בקיץ 2013. | ||
| + | |||
| + | נוף הצומח בגן הלאומי כולל יערות אלוני התבור בחלק המערבי (רובם נכללים בתחום שמורת יער הסוללים), ואילו במזרח בולט שומר פשוט. | ||
| + | |||
| + | כמו כן בולטים שרידי בוסתנים של הכפר הערבי סאפורייה - בפרט עצי זית וצבר. | ||
הגן הלאומי כולל שני גושים נוספים, סביב אתרי העתיקות תל חנתון וחורבת רומה. | הגן הלאומי כולל שני גושים נוספים, סביב אתרי העתיקות תל חנתון וחורבת רומה. | ||
| שורה 30: | שורה 37: | ||
בתל הייתה התיישבות במרבית התקופות, מהתקופה הכלקוליתית ועד לתקופה העות'מאנית. למקום הייתה חשיבות רבה בתקופה הכנענית ובתקופת הברזל, והמקום מוזכר במכתבי אל-עמארנה במאה ה- 14 לפנה"ס. לאחר מכן מצויינת חנתון כעיר בנחלת שבט זבולון (יהושע י"ט, י"ד). | בתל הייתה התיישבות במרבית התקופות, מהתקופה הכלקוליתית ועד לתקופה העות'מאנית. למקום הייתה חשיבות רבה בתקופה הכנענית ובתקופת הברזל, והמקום מוזכר במכתבי אל-עמארנה במאה ה- 14 לפנה"ס. לאחר מכן מצויינת חנתון כעיר בנחלת שבט זבולון (יהושע י"ט, י"ד). | ||
| − | בתקופות ההלניסטית והרומית נקראה חנתון בשם | + | בתקופות ההלניסטית והרומית נקראה חנתון בשם אזוכיס, ואילו מסוף המאה הראשונה לספירה הנוצרית ועד שלהי התקופה הביזנטית כונה המקום בשם חוצפית. שם זה השתבש בתקופה הערבית לשם חוספיס, שנשמר גם במהלך התקופה הצלבנית. |
במאה ה- 13 הוקמה כאן אכסניה מבוצרת ע"י המסדר ההוספיטלרי, והמקום נעשה חשוב יותר מציפורי. הדרך הראשית עברה למרגלות התל. | במאה ה- 13 הוקמה כאן אכסניה מבוצרת ע"י המסדר ההוספיטלרי, והמקום נעשה חשוב יותר מציפורי. הדרך הראשית עברה למרגלות התל. | ||
| שורה 61: | שורה 68: | ||
כמו כן [[שביל ישראל]] ו"דרך הבשורה" חולפים בתחומי הגן הלאומי. | כמו כן [[שביל ישראל]] ו"דרך הבשורה" חולפים בתחומי הגן הלאומי. | ||
| + | |||
| + | <html> | ||
| + | <center> | ||
| + | <iframe width="550" height="450" frameborder="0" scrolling="no" marginheight="0" marginwidth="0" src="https://maps.google.co.il/maps/ms?msa=0&msid=202251071962719782755.0004e3ebd12a311474880&hl=iw&ie=UTF8&t=h&ll=32.749673,35.284953&spn=0.016242,0.023561&z=15&output=embed"></iframe><br /><small>הצג את <a href="https://maps.google.co.il/maps/ms?msa=0&msid=202251071962719782755.0004e3ebd12a311474880&hl=iw&ie=UTF8&t=h&ll=32.749673,35.284953&spn=0.016242,0.023561&z=15&source=embed" style="color:#0000FF;text-align:left">גן לאומי ציפורי</a> במפה גדולה יותר</small> | ||
| + | </center> | ||
| + | </html> | ||
|שירותים למטיילים= | |שירותים למטיילים= | ||
| שורה 105: | שורה 118: | ||
[[קטגוריה:שביל ישראל]] | [[קטגוריה:שביל ישראל]] | ||
| + | [[קטגוריה:מערות בישראל]] | ||
גרסה מ־18:30, 14 באוגוסט 2013
| דף זה נמצא בעריכה. המידע שבו חלקי, וייתכן שחלו בו טעויות. אין להסתמך עליו לצורך טיול בשטח! |
גן לאומי ציפורי
גן לאומי ציפורי - אחד הגנים הלאומיים הגדולים בצפון, ובו שרידי ערים יהודיות עתיקות מתקופת המשנה והתלמוד.
- גן לאומי
- אזור:הגליל התחתון
- מאפיינים עיקריים:עתיקות
- כניסה:העתיקות בתשלום, שאר הגן בחינם
- יישובים סמוכים:ציפורי
- עונות ביקור:כל השנה
- מצב תכנוני:מוכרז, הרחבה מאושרת
- שטח:13141.17 דונם
כולל הרחבה וגריעה - תאריך הכרזה:8/6/1993
|
|
גן לאומי ציפוריאיך להגיע:הגן הלאומי נמצא בין היישובים ציפורי והושעיה במזרח ובין מחלף המוביל במערב. הגישה לעתיקות ציפורי היא מכביש המסתעף מכביש מס' 79 בקטע מחלף המוביל-נצרת, ומשותף בתחילתו עם כביש הגישה למושב ציפורי. מאזור עתיקות ציפורי יוצאים מספר שבילי טיול מסומנים המסתיימים בכביש מס' 77 בקטע מחלף המוביל - צומת בית רימון. כמו כן שביל ישראל ו"דרך הבשורה" חולפים בתחומי הגן הלאומי.
הצג את גן לאומי ציפורי במפה גדולה יותר
רקע על גן לאומי ציפורי:דף זה יעודכן בעתיד. ציפורי הייתה אחת הערים המרכזיות בגליל התחתון בתקופת המשנה והתלמוד. העיר נכנעה לרומאים במרד הגדול, ולכן לא נהרסה כמו יודפת. אספקת המים לציפורי נעשתה ע"י מערכת של אמות מים באורך כ- 15 ק"מ, שהובילה מים מסדרת מעיינות בהרי נצרת לעבר מאגר מים גדול. מאגר זה בנוי בסלע קירטון ואורכו 260 מ'. גובה המאגר כעשרה מטרים, ואילו רוחבו נע בין 4-2 מ'. ההליכה במאגר המים חוויתית ואינה מחייבת שימוש באמצעי תאורה. בשנות ה- 90' נחשפה מנהרה באורך 235 מטרים שהובילה מהמאגר לכיוון העיר. מנהרה זו, המכונה "מנהרת ששת הפירים" נפתחה בחלקה לביקורי קהל במרץ 2012. הניקבה חשוכה והמעבר בה מחייב הליכה כפופה והצטיידות בפנסים. מצפון לעתיקות ציפורי נמצאים שרידי הכפר היהודי שיחין, שהתפרסם בתעשיית כלי החרס שבו. חפירות ארכיאולוגיות בשיחין החלו בקיץ 2013. נוף הצומח בגן הלאומי כולל יערות אלוני התבור בחלק המערבי (רובם נכללים בתחום שמורת יער הסוללים), ואילו במזרח בולט שומר פשוט. כמו כן בולטים שרידי בוסתנים של הכפר הערבי סאפורייה - בפרט עצי זית וצבר. הגן הלאומי כולל שני גושים נוספים, סביב אתרי העתיקות תל חנתון וחורבת רומה. תל חנתון הוא תל בשטח כ- 50 דונם במערב בקעת בית נטופה. מקור השם הוא מהשורש ח.נ.ה. (מקום חנייה), והתל נמצא בצומת דרכים חשוב (ציר טבריה-עכו וציר נחל יפתחאל). בתל הייתה התיישבות במרבית התקופות, מהתקופה הכלקוליתית ועד לתקופה העות'מאנית. למקום הייתה חשיבות רבה בתקופה הכנענית ובתקופת הברזל, והמקום מוזכר במכתבי אל-עמארנה במאה ה- 14 לפנה"ס. לאחר מכן מצויינת חנתון כעיר בנחלת שבט זבולון (יהושע י"ט, י"ד). בתקופות ההלניסטית והרומית נקראה חנתון בשם אזוכיס, ואילו מסוף המאה הראשונה לספירה הנוצרית ועד שלהי התקופה הביזנטית כונה המקום בשם חוצפית. שם זה השתבש בתקופה הערבית לשם חוספיס, שנשמר גם במהלך התקופה הצלבנית. במאה ה- 13 הוקמה כאן אכסניה מבוצרת ע"י המסדר ההוספיטלרי, והמקום נעשה חשוב יותר מציפורי. הדרך הראשית עברה למרגלות התל. לאחר התקופה הצלבנית השתנה שם המקום ל- Tell Bedeiwiyeh, ובתקופה העות'מאנית שכן ח'אן במזרח התל – ח'אן אל-בדוויה, לצד דרך החורנים (דרב אל-חווארנה) – נתיב שיירות הגמלים מהחורן והגולן לעבר עכו. בתקופת מסע נפוליאון בונפרטה (1799) הוקמה כאן מצודה. הח'אן נהרס בשלהי המאה ה-19 ומתועד במסעו של ויקטור גרן בשנת 1868. המבנה הצלבני נחשף בחפירות בשנים 1987-1988. מבנה זה הוקם בידי מסדר ההוספיטלרים נועד לשמש משקל נגד למצודת ציפורי הסמוכה שהשתייכה למסדר הטמפלרים. המבנה שקוע כיום מתחת לקרקע (בעומק 7 מ'), מדובר על מבנה מקומר ומרשים. חורבת רומה היא גבעה נמוכה מצפון לציפורי, בקרבת הכפר רומת הייב. שמו של המקום שומר על שם קדום המוזכר במקורות יהודיים. עיקר ייחודו של האתר במערכת מסתור גדולה ומסועפת באורך כ- 100 מ' ובה שני אולמות, שני בורות מים ו- 11 חדרים קטנים. שירותים למטיילים:הכניסה לאתר זה הינה בתשלום, והוסדרו בו שבילי הליכה, חנייה, מי שתייה ושירותים רטובים. שעות הפתיחה הן כמקובל באתרי רשות הטבע והגנים: אוקטובר-מרץ: 08:00 - 16:00 אפריל- ספטמבר: 08:00 - 17:00 בימי שישי ובערבי חג האתר נסגר שעה מוקדם יותר. הכניסה האחרונה למרבית האתרים בתשלום היא שעה אחת לפני שעת הסגירה.
מצב סטטוטורי:הגן הלאומי הוכרז בשנת 1993, ע"פ תוכנית ג/1239 שאושרה ביוני 1974. תוכנית זו חלה על שטח של 15,300 דונם כולל שמורת יער הסוללים וכן אתרי העתיקות תל חנתון וחורבת רומה. השטח המיועד לגן לאומי בתוכנית זו הוא למעשה 12,937 דונם. ביוני 1998 אושרה הרחבה לגן הלאומי (תוכנית ג/8391), המוסיפה לגן 715 דונם באזור הר ידעיה. שטח זה לא הוכרז עד היום. ב- 23/7/12 בוצעה גריעה משטח הגן הלאומי לצורך הרחבת כביש מס' 79 בקטע מחלף המוביל - נצרת (בשטח 510.83 דונם). כמו כן, הוקם בתחום הגן הלאומי בתחילת שנות ה- 90' מכון טיהור שפכים, ללא גריעת המתחם משטח הגן הלאומי. הצעות טיול בסביבת גן לאומי ציפורי:
קישורים נוספים וספרות מומלצת:
|
