קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך
הבדלים בין גרסאות בדף "גן לאומי תל גזר"
| שורה 70: | שורה 70: | ||
בשרידי הכפר אבו שושה נמצאים באביב מרבדי פריחה צהובים של חרצית עטורה. | בשרידי הכפר אבו שושה נמצאים באביב מרבדי פריחה צהובים של חרצית עטורה. | ||
| − | '''עין ורד''' הוא המעיין האחרון הנובע באזור תל גזר (מעיינות נוספים חרבו), וסביבו יש אחו לח בו גדלים תלתן הביצות, אשבל הביצה, גומא ארוך, טיון דביק ועבקנה שכיח. לצד המעיין, הנובע בבאר בעומק כמטר וחצי, נשתלו עצי בוסתן והוצבה פינת זיכרון לחייל תושב כרמי יוסף, שנפל במלחמת לבנון השנייה. המעיין נמצא בראש נחל גזר, אחד מיובליו של [[נחל איילון]]. | + | '''עין ורד''' הוא המעיין האחרון הנובע באזור תל גזר (מעיינות נוספים חרבו), וסביבו יש אחו לח בו גדלים תלתן הביצות, אשבל הביצה, גומא ארוך, טיון דביק ועבקנה שכיח. לצד המעיין, הנובע בבאר בעומק כמטר וחצי, צומחת תאנה וכן נשתלו עצי בוסתן והוצבה פינת זיכרון לחייל איתי שטיינברגר, תושב כרמי יוסף, שנפל במלחמת לבנון השנייה. המעיין נמצא בראש נחל גזר, אחד מיובליו של [[נחל איילון]]. |
בעבר נמצא ליד המעיין הצמח כף-הצפרדע הדגנית - אחד הצמחים הנדירים ביותר בישראל. | בעבר נמצא ליד המעיין הצמח כף-הצפרדע הדגנית - אחד הצמחים הנדירים ביותר בישראל. | ||
| שורה 79: | שורה 79: | ||
|מצב סטטוטורי= | |מצב סטטוטורי= | ||
| − | בשנים האחרונות | + | בשנים האחרונות הופקדה להתנגדויות הציבור תוכנית הרחבה משמעותית לגן הלאומי (תוכנית גז/64/א). תוכנית זו מוסיפה לשטח הגן הלאומי 1782.168 דונם, משלושה עברים - צפון, מזרח ומערב. |
|איך להגיע= | |איך להגיע= | ||
גרסה מ־08:14, 25 באפריל 2012
גן לאומי תל גזר
אחת הערים הקדומות והמרכזיות בשפלה, בה עובר שביל טבעתי הצופה לנופי המרחב.
- מצב תכנוני:מוכרז, הרחבה מופקדת
- שטח:2582.168 דונם
800 מוכרז, 1782.168 מופקד - תאריך הכרזה:11/6/2002
המצבות בתל גזר, (עמית מנדלסון, 11/4/2012)
|
|
גן לאומי תל גזראיך להגיע:הגן הלאומי משתרע בצמוד ומצפון ליישוב כרמי יוסף. שתי דרכי עפר מסומנות המיועדות לרכב שטח מובילות לתל: דרך מסומנת אדום ממושב כפר בן-נון (כביש 424), ודרך מסומנת ירוק מכביש מס' 44, צפונית למסעף כרמי יוסף. בקיץ ניתן לנסוע בדרך המסומנת ירוק גם ברכב רגיל (בנסיעה זהירה). ניתן גם לחנות ביישוב כרמי יוסף, (בסוף רחוב הגפן), ומשם ללכת ברגל לתל גזר (מרחק הליכה של כק"מ אחד). במידה והמחסום בסוף הרחוב אינו סגור, אפשר גם לנסוע ברכב בדרך זו עד לחנייה בצד המערבי של התל (בדרך עוברים בצומת שבילים אדום-שחור). בפסגת התל עובר שביל הליכה טבעתי משולט ללא סימון (ייתכן ובעתיד חלקו יסומן שחור, מתל גזר לעין ורד). אורך השביל 1.5 ק"מ, ומשך ההליכה בו בין שעה (ללא הדרכה) לשעתיים (כולל הדרכה). לצד השביל הוצבו שלטי הסבר וכן יש לאורכו תצפיות לנופי הסביבה. שביל זה מתאים לכל המשפחה (לא עביר לעגלות ילדים) וחשוף לשמש. מהמסלול ניתן לרדת בגרם מדרגות צר ותלול אל מפעל המים ולחזור באותה דרך (יש שילוט בשטח). קיים שילוט חום מכביש 424 המפנה לתל גזר מכיוון קיבוץ גזר עצמו. דרך זו אינה מתאימה לרכב פרטי.
הצג את תל גזר במפה גדולה יותר
רקע על גן לאומי תל גזר:תל גזר משתרע על פני 130 דונם, ובו נמצאו 26 שכבות יישוב, החל מהתקופה הכלקוליתית (3500 לפני הספירה הנוצרית) ועד לתקופה הרומית (100 לספירת הנוצרים), וכן בדורות האחרונים. גובה התל כ- 230 מ', והוא מתנשא עד לרום 90 מ' מעל לסביבתו. רוב השרידים הם מהתקופה הכנענית התיכונה והמאוחרת, ומהתקופה הישראלית. בתקופות אלו היתה גזר עיר מרכזית וחשובה, ששלטה על צומת דרכים אזורית. העיר מוזכרת במקורות היסטוריים רבים, ביניהם מכתבי תל אל-עמארנה במצרים (סביבות שנת 1360 לפני הספירה), המקרא, תבליט אשורי המתאר את מסעות תגלת פלאסר, וספר המקבים. במקרא מוזכרת גזר הן בימי יהושע (מלך גזר מוזכר בין המלכים שהיכה יהושע - יהושע י"ב), והן בימי שלמה המלך, אז מוזכרת גזר כעיר כנענית שנכבשה בידי פרעה מלך מצרים כנדוניה לביתו שהתחתנה עם שלמה - "פַּרְעֹה מֶלֶךְ-מִצְרַיִם עָלָה, וַיִּלְכֹּד אֶת-גֶּזֶר וַיִּשְׂרְפָהּ בָּאֵשׁ, וְאֶת-הַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בָּעִיר, הָרָג; וַיִּתְּנָהּ, שִׁלֻּחִים, לְבִתּוֹ, אֵשֶׁת שְׁלֹמֹה. וַיִּבֶן שְׁלֹמֹה אֶת-גָּזֶר" (מלכים א' ט', ט"ז-י"ז). גזר נכבשה בידי שמעון החשמונאי בשנת 142 לפני הספירה, ובמרחב הסמוך התגלה ממצא ייחודי - תריסר כתובות חקוקות באבן, בעברית וביוונית, המציינות את "תחום גזר". כיום ניתן לראות בשטח ארבע כתובות (מחוץ לגן הלאומי), שלוש מהן בתחום יער המגינים והרביעית ביישוב כרמי יוסף. ממצא מעניין נוסף התגלה בחפירות בעיר עצמה, והוא כתובת יוונית בה כתוב "פמפרס (אומר) : מי יתן ותרד אש השמים על בית שמעון". ייתכן שממצא זה מצביע על שבויים יווניים שהוחזקו בעיר לאחר כיבושה בידי החשמונאים. גזר ירדה מגדולתה בתקופה הרומית, עם עלייתה של עיר סמוכה - אמאוס (חמת), באזור מחלף לטרון. זיהוייה המחודש של העיר היה לראשונה בידי החוקר קלרמון-גנו, בשנת 1871. בשנים 1902-1909 נחפר התל לראשונה בידי החוקר הבריטי מקאליסטר, שמצא באתר, בין היתר, את "לוח גזר" - התעודה העברית הקדומה ביותר שנמצאה עד היום, ומציינת את העבודות החקלאיות שנעשו לאורך השנה. הלוח המקורי נמצא כיום במוזיאון באיסנטבול, והעתק מוגדל שלו הוצב בכניסה למסלול ההליכה בתל. חפירות נוספות בתל גזר בוצעו בשנים 1964-1973. בתחום התל נמצאים כמה אתרים בולטים: מפעל המים הכנעני, השער הכנעני, שער שלמה והמצבות הכנעניות. מפעל המים נחצב בתקופה הכנענית התיכונה, וכולל פיר ובקרקעיתו מנהרה משופעת היורדת לעומק 40 מ' מתחת לפני השטח - אל מפלס מי התהום. המפעל איפשר לעיר נגישות למקור מים גם בעת מצור. כיום, אין מים בקצה המנהרה, והוסדרה ירידה למטיילים עד הקצה העליון של המנהרה. הירידה מתבצעת בגרם מדרגות צר ותלול (עם מעקה, אך לא מאפשר מעבר של שני אנשים במקביל). בקרבת מפעל המים נמצא השער הכנעני - שער העיר הכנענית, המחובר בחומה למגדל שמירה גדול. השער והמגדל השתלבו בחומת העיר. השער בנוי לבני בוץ על יסודות אבן, והשתמר לגובה 7 מ'. שמאלה לשער נמצאים שרידי מגדל שמירה ענק, שרוחבו 16 מ' ואורכו 20 מ' - מבנה הביצורים הגדול מסוגו בארץ. ממזרח לשער הכנעני, נמצא "שער שלמה" - השער הדרומי של גזר הישראלית. התנ"ך מספר כי גזר נכבשה בידי מלך מצרים כנדוניה לביתו שהתחתנה עם שלמה (מלכים א' ט'), ולאחר מכן בנה שלמה את גזר. השער דומה לשערים שנחשפו בחפירות חצור ומגידו, ונמצאו עליו עדויות לשריפה עזה - ייתכן שיש לייחס אותה לכיבוש של שישק מלך מצרים, בשנת 925 לפני הספירה הנוצרית. הסמל המרכזי של גזר עבור המטיילים, הוא "מקדש המצבות" - מתחם פולחני הכולל אגן אבן אחד ועשר מצבות אבן, בגדלים וצורות שונות. ייתכן שהמקדש שימש לכריתת בריתות בין שבטים או בין ערי מדינה, וכן לחידוש בריתות כאלה. במערב התל נמצאים שרידי קבר שייח', המיוחס לשייח' מוחמד אל-ג'זארלי, ונבנה ככל הנראה לפני שנת 1600, ואילו במזרח התל נמצא מצפור ובו פעמוני רוח. ממצפור זה ניתן לצפות לעבר גבעות מודיעין, פארק קנדה, הרי ירושלים ועוד. הרחבת הגן הלאומי כוללת שטחי גבעות סמוכות, כולל שרידי הכפר אבו שושה (נעזב במלחמת העצמאות) והמעיין עין ורד. בשרידי הכפר אבו שושה נמצאים באביב מרבדי פריחה צהובים של חרצית עטורה. עין ורד הוא המעיין האחרון הנובע באזור תל גזר (מעיינות נוספים חרבו), וסביבו יש אחו לח בו גדלים תלתן הביצות, אשבל הביצה, גומא ארוך, טיון דביק ועבקנה שכיח. לצד המעיין, הנובע בבאר בעומק כמטר וחצי, צומחת תאנה וכן נשתלו עצי בוסתן והוצבה פינת זיכרון לחייל איתי שטיינברגר, תושב כרמי יוסף, שנפל במלחמת לבנון השנייה. המעיין נמצא בראש נחל גזר, אחד מיובליו של נחל איילון. בעבר נמצא ליד המעיין הצמח כף-הצפרדע הדגנית - אחד הצמחים הנדירים ביותר בישראל. מצפון-מערב לעין ורד, נמצא אזור ובו מערות קבורה עתיקות, ששימש כ"עיר המתים" (נקרופוליס) של גזר. בעתיד מתוכנן שיקום ופיתוח האתר, כולל אפשרות לשחזור בית המעיין בעין ורד. שירותים למטיילים:חנייה ושביל הליכה משולט. המסלול חשוף לשמש, ונקודת הצל היחידה על התל היא עץ שיזף גדול הנמצא ליד החנייה בצד המערבי של התל. נקודת צל נוספת נמצאת בעין ורד.
מצב סטטוטורי:בשנים האחרונות הופקדה להתנגדויות הציבור תוכנית הרחבה משמעותית לגן הלאומי (תוכנית גז/64/א). תוכנית זו מוסיפה לשטח הגן הלאומי 1782.168 דונם, משלושה עברים - צפון, מזרח ומערב. הצעות טיול בסביבת גן לאומי תל גזר:
קישורים נוספים וספרות מומלצת:
|
