שמורת הארבל

שמורת הארבל

שמורת הארבל - צוקים נישאים, אתרי עתיקות וצמחייה נדירה.

• שמורת טבע
• אזור:הגליל התחתון
• מאפיינים עיקריים:מצוקים
• כניסה:בתשלום
• יישובים סמוכים:ארבל, חמאם
• עונות ביקור:כל השנה

• מצב תכנוני:מוכרזת
• שטח:1367.9 דונם
• תאריך הכרזה:5/1/1967

תצפית מהארבל להר ניתאי, (עמית מנדלסון, 2002)

הצגת פוסט זה באינסטגרם

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎טבע ונופים בישראל‎‏ (@‏‎inature_israel‎‏)‎‏

שמורת הארבל

ספרון טיולי המשפחות של INature במתנה! הורד ושמור

איך להגיע:

הגישה העיקרית לשמורה היא מכביש מס' 7717.

כביש זה מסתעף מכביש מס' 77 (צומת ישי - טבריה), במבואותיה המערביים של טבריה (צומת כפר חיטים), ולאחר כ- 3 ק"מ יש לפנות לכיוון מושב ארבל וצוק הארבל. מאות מטרים לפני המושב, מסתעף כביש שמאלה העוקף את מושב ארבל ומסתיים במבואת השמורה, כחצי ק"מ מערבית לפסגת הר ארבל.

לחלקה התחתון של השמורה ניתן להגיע מכביש מס' 807, המקשר את צומת מגדל בכביש מס' 90 עם צומת נחל צלמון דרום בכביש מס' 65. כק"מ צפונית-מערבית לצומת מגדל, יש פנייה לעבר הכפר חמאם ולחנייה התחתונה של שמורת הארבל.

עקב סכנת החלקה, אין לרדת מהמצוק בימים גשומים או זמן קצר לאחר הגשמים.

שביל ישראל עובר בשמורה.

רקע על שמורת הארבל:

נוף השמורה עוצב ע"י מפגש השבר הסורי-אפריקאי עם שברי משנה, שהביאו להופעתם של מצוקי גיר ודולומיט מרשימים, הר ארבל (181 מ' מעל פני הים, כ- 390 מ' מעל לכנרת), והר ניתאי (98 מ' מעל פני הים). בין שני הצוקים עובר אפיקו העמוק של נחל ארבל, בו נובע בתחומי השמורה מעיין קטן - עין ארבל.

בתחום השמורה נמצאים מספר אתרי עתיקות - שרידי יישוב קדום בחורבת ורדים (למרגלות הר ניתאי), בית הקברות של היישוב בחורבת ארבל, מערות מבוצרות בצוקי הר ארבל והר ניתאי, חומה קדומה על הר ניתאי, ומצודה מהתקופה העות'מאנית במצוק הר ארבל.

הארבל מוזכר במקורות היסטוריים רבים, וזוהה במצוק הסמוך לח'רבת אירביד, שזוהתה עם חורבת ארבל.

במסכת אבות מוזכר החכם ניתאי הארבלי (על שמו נקרא כיום הר ניתאי שבתחום שמורת הארבל). תיאור מפורט של האזור מופיע אצל יוסף בן מתתיהו במלחמות היהודים, המספר על הקנאים שהתבצרו במערות הסמוכות לכפר ארבל.

בסקירה שיטתית בימינו, זוהה מצבור גדול של מערות (למעלה מ- 120) חצובות במצוקי הר ארבל והר ניתאי, ובהן כ- 20 מתקנים מטויחים לאגירת מים ולפחות שלושה מקוואות טהרה עם מדרגות. חלק מהמערות היו בשימוש גם בתקופות מאוחרות יותר.

לאחר החורבן, ישבה בארבל אחת ממשמרות הכהונה, משמר ישוע.

בספר זרובבל - אחד מהספרים החיצוניים, המיוחס אולי למאה השביעית לספירה, מופיעה מסורת על קרב גוג ומגוג בבקעת ארבאל. מסורות נוספות מתייחסות לבקעת ארבל כמקום ממנו יבוא המשיח באחרית הימים.

על סמך אזכורים היסטוריים אלו, ניתן השם "בקעת ארבל" לרמה מדרום לנחל ארבל.

נוסעים מימי הביניים מזכירים קברי צדיקים בארבל, וביניהם קברי ניתאי הארבלי ודינה בת יעקב.

במאה ה- 17, הוקמה בארבל מצודה המכונה בערבית "קלעת איבן מען". המצודה הוקמה ככל הנראה ע"י עלי בק, בנו של האמיר הדרוזי פח'ר א-דין, ששלט באזור באותה תקופה. המצודה חולשת על הבקעה שלמרגלותיה, ומאופיינת בנדבכים של אבני גיר לבנות ואבני בזלת שחורות. המצודה משתלבת במכלול המערות הקדומות יותר, והוסדרה לביקורים כחלק מפיתוח השמורה לקהל הרחב בשנים האחרונות.

בשנות ה- 90' העלו יגאל טפר ויובל שחר הצעה לפיה חלה טעות בזיהוי, היישוב הקדום בארבל הוא בחורבת ורדים, ובקעת ארבל ההיסטורית היא דרום בקעת גינוסר. לפי הצעה זו, צוק הארבל הקדום הוא ההר המוכר לנו כיום בשם הר ניתאי, אל מול הצוק המכונה כיום הר ארבל.

בשנים האחרונות החלו חפירות בחורבת ורדים, כדי לעמוד על אופיים של בתי הכנסת הגליליים בתקופה הרומאית.

חפירות אלו טרם הסתיימו, אולם כבר נחשף באתר בית כנסת קדום ובו רצפת פסיפס מפוארת (בשלב זה, האתר עדיין אינו פתוח למבקרים).

להרחבה נוספת על תולדות האזור, ניתן לקרוא בדף גן לאומי ארבל.

במצוקי השמורה גדלה צמחייה מגוונת, ובין היתר מציץ סורי, רקפת מצויה, כדן סגול וצמחי מצוקים נדירים - דרדר נאה, דבקה אפורה, ציפורן משתלשל ושושנתית משורטטת.

למרגלות המצוקים יש ריכוז פריחה של יקינטון מזרחי.

עולם החי בשמורה עבר שינויים רבים. הכומר הבריטי טריסטראם, שעבר כאן בשנת 1864, מתאר פגישה עם בעלי חיים רבים - דב חום סורי, חזיר בר, אייל הכרמל, צבאים, נשרים ועוזנייה שחורה.

כיום מקננות במצוקי השמורה בעיקר יוני סלע (שנתנו לנחל ארבל את שמו הערבי - ואדי חמאם).

המצוקים משמשים גם בית גידול לחילזון אנדמי - סגורית הארבל, הנמצאת בעולם כולו אך ורק באזור הארבל.

שירותים למטיילים:

המקום הוא אתר בתשלום החל משנת 2008, ובו מגרש חנייה ושירותים רטובים.

מצב סטטוטורי:

השמורה הוכרזה בינואר 1967, בשטח של 1,400 דונם.

בסוף אוקטובר 2008 אושרה בוועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת גריעת 32.1 דונם משטח השמורה לצורך הרחבת הכפר חמאם. גריעה זו פורסמה ברשומות בפברואר 2009.

הצעות טיול בסביבת שמורת הארבל:

שביל אל מול כינרת

גן לאומי ארבל

גן לאומי קרני חיטים

פריחה ומוקדי עניין עונתיים:

בחודש ינואר - פריחת יקינטון מזרחי וכדן סגול במצוקים ולמרגלותיהם (ריכוז היקינטונים נמצא בשביל המסומן אדום, מערבית למצודת דאהר אל עומאר).

קישורים נוספים וספרות מומלצת:

• ארבל הגלילית - יגאל טפר ויהודה שחר, "קתדרה" מס' 61 - ספטמבר 1991 - זמין ברשת באתר "סנונית".
• הבנאים מהר ניתאי (בית הכנסת בחורבת ורדים) - רן שפירא, "הארץ", 4/12/2007.
• משיח פתאום יבוא, בבקעת ארבל יצמח טובו (בית הכנסת בחורבת ורדים) - עוזי ליבנר, "הארץ", 11/1/2008.
• והוא שמשון (פסיפסי חורבת ורדים) - עוזי ליבנר, "הארץ", 21/5/2010.
• קום התהלך בארץ - עמנואל הראובני (ערך: שמורת ארבל).
• ארץ הצבי והיעל - עוזי פז (ערך: שמורת הארבל).
• לטייל בגליל התחתון - יוסי בוכמן, עזריה אלון, הוצאת משרד הביטחון - 1993.
• דפדפת מידע באתר.

שמות נוספים לאתר:

שמורת ארבל.