הבדלים בין גרסאות בדף "גן לאומי מצדה"
שורה 1: | שורה 1: | ||
− | |||
{{גן לאומי | {{גן לאומי | ||
|תמונה=metzada.jpg | |תמונה=metzada.jpg | ||
שורה 19: | שורה 18: | ||
מצדה הוקמה ובוצרה בתקופת המלך הורדוס, שהקים בה ארמון. בנוסף היו לו גם מחסני נשק ומזון שאיפשרו התבצרות ממושכת במקום תוך עמידה במצור. | מצדה הוקמה ובוצרה בתקופת המלך הורדוס, שהקים בה ארמון. בנוסף היו לו גם מחסני נשק ומזון שאיפשרו התבצרות ממושכת במקום תוך עמידה במצור. | ||
− | כפתרון לבעית אספקת המים למבצר, הוקמו בצלע ההר בורות מים לתפיסת מי נגר ומי שטפונות מהסביבה הקרובה. | + | כפתרון לבעית אספקת המים למבצר, הוקמו בצלע ההר בורות מים לתפיסת מי נגר ומי שטפונות מהסביבה הקרובה. בורות אלו איפשרו לתושבים לעמוד במצור ממושך למרות העדר מקורות מים יציבים בקרבת ההר. |
בתקופת המרד הגדול, לאחר שערים רבות בגליל וביהודה נפלו בזו אחר זו לידי הצבא הרומי, מצדה נותרה אחת המקומות האחרונים בארץ ישראל בה יהודים המשיכו לשאת את נס המרד היהודי כנגד השלטון הרומאי בארץ ישראל. | בתקופת המרד הגדול, לאחר שערים רבות בגליל וביהודה נפלו בזו אחר זו לידי הצבא הרומי, מצדה נותרה אחת המקומות האחרונים בארץ ישראל בה יהודים המשיכו לשאת את נס המרד היהודי כנגד השלטון הרומאי בארץ ישראל. | ||
שורה 27: | שורה 26: | ||
למחרת כאשר פרצו לתוך מצדה התברר כי כמעט כל אלף הלוחמים היהודים ובני משפחותיהם שחיו במצדה העדיפו להתאבד ולהרוג זה את זה ואת בני משפחותיהם ובלבד שלא ליפול בשבי הרומאי. רק שתי נשים וחמישה ילדים אשר התחבאו בתעלות המים של מצדה וניצלו מההתאבדות ההמונית שרדו וסיפרו לרומאים את מה שאירע במצדה במהלך הלילה האחרון. | למחרת כאשר פרצו לתוך מצדה התברר כי כמעט כל אלף הלוחמים היהודים ובני משפחותיהם שחיו במצדה העדיפו להתאבד ולהרוג זה את זה ואת בני משפחותיהם ובלבד שלא ליפול בשבי הרומאי. רק שתי נשים וחמישה ילדים אשר התחבאו בתעלות המים של מצדה וניצלו מההתאבדות ההמונית שרדו וסיפרו לרומאים את מה שאירע במצדה במהלך הלילה האחרון. | ||
− | בזכות ההיסטוריון יוסף בן | + | בזכות ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו אשר העלה על הכתב בספרו "מלחמות היהודים" את כל אשר אירע במצדה אנו מודעים להיסטוריה של מצדה ולמאבק ההירואי של יהודי מצדה שניסו להחזיק מעמד אל מול הצבא החזק שבעולם של אותה התקופה. |
לאחר נפילת מצדה, כנראה ישב בה חיל משמר רומי לתקופה קצרה. | לאחר נפילת מצדה, כנראה ישב בה חיל משמר רומי לתקופה קצרה. | ||
שורה 42: | שורה 41: | ||
[[תמונה:metzada_cable.jpg|left|thumb|200px|הרכבל במצדה, ספטמבר 2003]] | [[תמונה:metzada_cable.jpg|left|thumb|200px|הרכבל במצדה, ספטמבר 2003]] | ||
− | + | צוק מצדה נמצא ממערב לכביש חוף ים המלח, מרחק נסיעה של כ- 65 ק"מ מצומת אלמוג וכ- 45 ק"מ נסיעה מערד דרך שפך זוהר. | |
− | המרחק בנסיעה בין שתי נקודות הגישה למצדה | + | כביש קצר מסתעף מצומת מצדה למבואת הגן הלאומי, ומשם ניתן לעלות למרומי ההר ולבקר באתרי העתיקות של מצדה באמצעות הרכבל או בהליכה מאומצת של כשעה ב'''שביל הנחש'''. ניתן גם להגיע למצדה מכיוון ערד בכביש מס' 3199 (אורכו כ- 21 ק"מ) ולעלות רגלית דרך "שביל הסוללה". מהצד הזה, העלייה למצדה נחשבת קלה יותר לעומת שביל הנחש, ונמשכת כ- 20 דקות. עם זאת, לא ניתן להמשיך ברכב מכביש זה לים המלח. |
+ | |||
+ | המרחק בנסיעה בין שתי נקודות הגישה למצדה (המזרחית והמערבית) הוא כ- 70 ק"מ והנסיעה נמשכת כשעה. | ||
ניתן לטייל רגלית בשביל הליכה המקיף את מצדה, ללא כניסה להר עצמו - הליכה לאורך הדייק הרומי (סימון אדום 11135), עלייה ב"שביל הרץ" (סימון ירוק 11126) לכניסה המערבית למצדה, וירידה במעלה אלעזר (שביל אדום 11240 ושביל שחור 11229) חזרה לכניסה המזרחית למצדה. מסלול זה אינו כרוך בתשלום, ומיועד למיטיבי לכת בלבד. משך הטיול במסלול זה - כחצי יום (לא בימים עם עומס חום כבד או חשש לשטפונות). | ניתן לטייל רגלית בשביל הליכה המקיף את מצדה, ללא כניסה להר עצמו - הליכה לאורך הדייק הרומי (סימון אדום 11135), עלייה ב"שביל הרץ" (סימון ירוק 11126) לכניסה המערבית למצדה, וירידה במעלה אלעזר (שביל אדום 11240 ושביל שחור 11229) חזרה לכניסה המזרחית למצדה. מסלול זה אינו כרוך בתשלום, ומיועד למיטיבי לכת בלבד. משך הטיול במסלול זה - כחצי יום (לא בימים עם עומס חום כבד או חשש לשטפונות). |
גרסה מ־13:34, 3 בנובמבר 2011
גן לאומי מצדה
מצדה - המעוז האחרון של המרד הגדול ברומאים, וסמל לגבורת המתבצרים היהודים אשר העדיפו להתאבד ולא ליפול בשבי הרומאים.
- גן לאומי
- אזור:דרום מדבר יהודה
- מאפיינים עיקריים:מדבר, עתיקות
- כניסה:בתשלום
- יישובים סמוכים:ערד
- עונות ביקור:כל השנה
- מצב תכנוני:מוכרז
- שטח:3400 דונם
- תאריך הכרזה:10/2/1966, 26/11/2003
מצדה, (עמית מנדלסון, 22/2/2003)
|
גן לאומי מצדהאיך להגיע:צוק מצדה נמצא ממערב לכביש חוף ים המלח, מרחק נסיעה של כ- 65 ק"מ מצומת אלמוג וכ- 45 ק"מ נסיעה מערד דרך שפך זוהר. כביש קצר מסתעף מצומת מצדה למבואת הגן הלאומי, ומשם ניתן לעלות למרומי ההר ולבקר באתרי העתיקות של מצדה באמצעות הרכבל או בהליכה מאומצת של כשעה בשביל הנחש. ניתן גם להגיע למצדה מכיוון ערד בכביש מס' 3199 (אורכו כ- 21 ק"מ) ולעלות רגלית דרך "שביל הסוללה". מהצד הזה, העלייה למצדה נחשבת קלה יותר לעומת שביל הנחש, ונמשכת כ- 20 דקות. עם זאת, לא ניתן להמשיך ברכב מכביש זה לים המלח. המרחק בנסיעה בין שתי נקודות הגישה למצדה (המזרחית והמערבית) הוא כ- 70 ק"מ והנסיעה נמשכת כשעה. ניתן לטייל רגלית בשביל הליכה המקיף את מצדה, ללא כניסה להר עצמו - הליכה לאורך הדייק הרומי (סימון אדום 11135), עלייה ב"שביל הרץ" (סימון ירוק 11126) לכניסה המערבית למצדה, וירידה במעלה אלעזר (שביל אדום 11240 ושביל שחור 11229) חזרה לכניסה המזרחית למצדה. מסלול זה אינו כרוך בתשלום, ומיועד למיטיבי לכת בלבד. משך הטיול במסלול זה - כחצי יום (לא בימים עם עומס חום כבד או חשש לשטפונות).
רקע על גן לאומי מצדה:מצדה היא מבצר על הר תלול בשוליו המזרחיים של מדבר יהודה, המשקיף אל ים המלח. מצדה נמצאת בגובה כ-60 מטר מעל פני הים, בעוד ים המלח נמצא כ-420 מטר מתחת למפלס פני הים, כך שהפרש הגבהים בין מצדה לבין ים המלח הוא כ-480 מטר. מצדה הוקמה ובוצרה בתקופת המלך הורדוס, שהקים בה ארמון. בנוסף היו לו גם מחסני נשק ומזון שאיפשרו התבצרות ממושכת במקום תוך עמידה במצור. כפתרון לבעית אספקת המים למבצר, הוקמו בצלע ההר בורות מים לתפיסת מי נגר ומי שטפונות מהסביבה הקרובה. בורות אלו איפשרו לתושבים לעמוד במצור ממושך למרות העדר מקורות מים יציבים בקרבת ההר. בתקופת המרד הגדול, לאחר שערים רבות בגליל וביהודה נפלו בזו אחר זו לידי הצבא הרומי, מצדה נותרה אחת המקומות האחרונים בארץ ישראל בה יהודים המשיכו לשאת את נס המרד היהודי כנגד השלטון הרומאי בארץ ישראל. סביב מצדה הוקמו שמונה מחנות מצור רומיים שנשמרו בצורה מצוינת (ונכללים אף הם בתחום הגן הלאומי). בסופו של דבר, הרומאים הצליחו להקים סוללה ממזרח למצדה, ולהבקיע את חומת מצדה. למחרת כאשר פרצו לתוך מצדה התברר כי כמעט כל אלף הלוחמים היהודים ובני משפחותיהם שחיו במצדה העדיפו להתאבד ולהרוג זה את זה ואת בני משפחותיהם ובלבד שלא ליפול בשבי הרומאי. רק שתי נשים וחמישה ילדים אשר התחבאו בתעלות המים של מצדה וניצלו מההתאבדות ההמונית שרדו וסיפרו לרומאים את מה שאירע במצדה במהלך הלילה האחרון. בזכות ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו אשר העלה על הכתב בספרו "מלחמות היהודים" את כל אשר אירע במצדה אנו מודעים להיסטוריה של מצדה ולמאבק ההירואי של יהודי מצדה שניסו להחזיק מעמד אל מול הצבא החזק שבעולם של אותה התקופה. לאחר נפילת מצדה, כנראה ישב בה חיל משמר רומי לתקופה קצרה. בתקופה הביזנטית היה במצדה מנזר, ולאחר מכן נעזב המקום ונשכח עד לגילויו מחדש ע"י חוקרים במהלך המאה ה- 19. עם ההתיישבות הציונית בארץ, הפכה מצדה סמל לעצמאות היהודית בארץ ישראל, לגבורת היהודים ולנכונותם להקריב את חייהם למען חירותם, דתם ועצמאותם. פיתוח הגן הלאומי בוצע החל משנות ה- 60'. במסגרת זו נבנה הרכבל ושופר תוואי שביל הנחש (בעבר חלקו העליון של השביל היה תלול ביותר והצריך שימוש בחבלים). בתחום הגן הלאומי נכלל גם אפיק נחל מצדה, מאזור מעלה בן יאיר ועד למישור חוף ים המלח. שירותים למטיילים:מצדה היא אחד מאתרי התיירות המרכזיים בישראל, עם עשרות אלפי מבקרים בשנה, הן ישראלים והן תיירים, ובאתר יש שירותים מגוונים למטיילים. הכניסה לגן הלאומי כרוכה בתשלום. שעות הביקור - כמקובל באתרי רשות הטבע והגנים (אוקטובר-מרץ בשעות 17:00-08:00 ובחודשים אפריל-ספטמבר בשעות 16:00-08:00. בימי שישי ובערבי חג האתר נסגר בשעה 15:00). לאחר תיאום מוקדם, ניתן גם לעלות למצדה לפני שעות הפתיחה (לרוב - עלייה בשביל הסוללה לתצפית על הזריחה במצדה).
מצב סטטוטורי:הגן הלאומי הוכרז בפברואר 1966, בשטח 2,330 דונם. בנובמבר 2003 הוכרזה הרחבה לגן הלאומי, בשטח 1,070 דונם נוספים. הצעות טיול בסביבת גן לאומי מצדה:
קישורים נוספים וספרות מומלצת:
|