קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך
הבדלים בין גרסאות בדף "שמורת נחל שניר (חצבני)"
| שורה 34: | שורה 34: | ||
לאפיק הנחל מצטרפים מספר פלגים המוליכים את מי [[שמורת תל דן|נחל הדן]]. פלגים אלו הם כפי הנראה תעלות קדומות שנועדו להשקייה חקלאית של השדות בין הדן והשניר. | לאפיק הנחל מצטרפים מספר פלגים המוליכים את מי [[שמורת תל דן|נחל הדן]]. פלגים אלו הם כפי הנראה תעלות קדומות שנועדו להשקייה חקלאית של השדות בין הדן והשניר. | ||
| − | לאורך הנחל יש צמחיית גדות מפותחת. בולטים כאן עצי דולב מזרחי וערבה מחודדת, המטפס הנדיר חלביב יווני (גדל בארץ רק בצפון עמק החולה) וצמחים נדירים נוספים כמו פרע ריחני, פרע מחודד והשרך שבטבט גדול. כמו כן בולטים כאן מינים נפוצים כמו פטל קדוש, עבקנה שכיח | + | לאורך הנחל יש צמחיית גדות מפותחת. בולטים כאן עצי דולב מזרחי וערבה מחודדת, המטפס הנדיר חלביב יווני (גדל בארץ רק בצפון עמק החולה) וצמחים נדירים נוספים כמו פרע ריחני, פרע מחודד והשרך שבטבט גדול. כמו כן בולטים כאן מינים נפוצים כמו פטל קדוש, הרדוף הנחלים, עבקנה שכיח, שרעול שעיר והשרך שערות שולמית מצויות. |
במדרון הבזלתי מעל לאפיק הנחל בולטים עצי שיזף מצוי ואלון התבור ושיחי שיזף השיח, בסתיו פורחים כאן [[חצב מצוי|חצבים]] ובחורף פורחות כאן כלניות. | במדרון הבזלתי מעל לאפיק הנחל בולטים עצי שיזף מצוי ואלון התבור ושיחי שיזף השיח, בסתיו פורחים כאן [[חצב מצוי|חצבים]] ובחורף פורחות כאן כלניות. | ||
| שורה 42: | שורה 42: | ||
היונקים בשמורה הם בעיקרם פעילי לילה וביניהם ראויים לציון חזיר בר, דרבן, חתול ביצה ולוטרה - שפלגי המים בצפון עמק החולה הם מקום מחייתה העיקרי בארץ. | היונקים בשמורה הם בעיקרם פעילי לילה וביניהם ראויים לציון חזיר בר, דרבן, חתול ביצה ולוטרה - שפלגי המים בצפון עמק החולה הם מקום מחייתה העיקרי בארץ. | ||
| − | קטע הנחל בתחומי ישראל, מהכפר ע'ג'ר ועד גשר שניר בכביש מס' 99 הוכרז כשמורת טבע. | + | קטע הנחל בתחומי ישראל, מהכפר ע'ג'ר ועד גשר שניר בכביש מס' 99 הוכרז כשמורת טבע, המורכבת משני חלקים עיקריים - בין ע'ג'ר לג'סר ע'ג'ר (שמורת נחל שניר צפון - כיום חלק מ[[שמורת עינות קורן]]) ומג'סר ע'ג'ר עד כביש מס' 99 (שמורת נחל שניר דרום - היא "שמורת נחל שניר" המטויילת). |
הרחבת השמורה כוללת גם קטע מנחל קורן, יובל קטן של הירדן שתחילתו צפונית לקיבוץ הגושרים. | הרחבת השמורה כוללת גם קטע מנחל קורן, יובל קטן של הירדן שתחילתו צפונית לקיבוץ הגושרים. | ||
| שורה 57: | שורה 57: | ||
השטחים שנוספו לשמורה בתוכנית ג/10056 לא הוכרזו עד היום (2011). | השטחים שנוספו לשמורה בתוכנית ג/10056 לא הוכרזו עד היום (2011). | ||
| − | + | שטחי השמורה בתחום הגולן - שמורת נחל שניר צפון (מג'סר ע'ג'ר וצפונה) הוכרזו בעבר בצו אלוף ב- 28/12/1972, (שמורת נחל שניר צפון, בשטח 1063 דונם) וכיום נמצאים בהליך הכרזה מחדש. שטחים אלו יוכרזו בעתיד כחלק מ[[שמורת עינות קורן]]. | |
|איך להגיע= | |איך להגיע= | ||
| שורה 72: | שורה 72: | ||
שביל ישראל עובר לאורך השמורה. | שביל ישראל עובר לאורך השמורה. | ||
| + | |||
| + | מסיבות בטחוניות לא ניתן כיום לבקר בחלקה הצפוני של השמורה הסמוך לכפר ע'ג'ר, וכן לא להגיע לג'סר ע'ג'ר. | ||
|שירותים למטיילים= | |שירותים למטיילים= | ||
| שורה 81: | שורה 83: | ||
|קישורים נוספים וספרות מומלצת= | |קישורים נוספים וספרות מומלצת= | ||
| − | * קום התהלך בארץ - עמנואל הראובני (ערך: שמורת | + | * קום התהלך בארץ - עמנואל הראובני (ערך: שמורת נחל שניר (צפון ודרום)). |
| − | * ארץ הצבי והיעל - עוזי פז (ערך: שמורת | + | * ארץ הצבי והיעל - עוזי פז (ערך: שמורת נהר שניר (חצבני)). |
* שמורת טבע נחל שניר (חצבני) - מיכה לבנה (דפדפת מידע המחולקת בשמורה). | * שמורת טבע נחל שניר (חצבני) - מיכה לבנה (דפדפת מידע המחולקת בשמורה). | ||
גרסה מ־14:20, 17 בספטמבר 2011
| דף זה נמצא בעריכה. המידע שבו חלקי, וייתכן שחלו בו טעויות. אין להסתמך עליו לצורך טיול בשטח! |
שמורת נחל שניר (חצבני)
ספרון טיולי המשפחות של INature במתנה! הורד ושמור
איך להגיע:
ותהשמורה ממוקמת בצפון עמק החולה, בין הקיבוצים הגושרים ומעיין ברוך.
הגישה הראשית לשמורה היא ממחלף הגושרים בכביש מס' 99, 4.5 ק"מ מזרחית לצומת המצודות (צומת גיבור).
במחלף יש לפנות לפי השילוט ימינה ואז פנייה שמאלה במעבר מתחת לכביש 99, ולהמשיך לפי השילוט עוד כק"מ אחד בכביש חקלאי, עד הפנייה שמאלה לכניסה לפארק שניר הכולל בתוכו את השמורה.
שביל ישראל עובר לאורך השמורה.
מסיבות בטחוניות לא ניתן כיום לבקר בחלקה הצפוני של השמורה הסמוך לכפר ע'ג'ר, וכן לא להגיע לג'סר ע'ג'ר.
רקע על שמורת נחל שניר (חצבני):
נחל שניר הוא הארוך במקורות הירדן, ושמו העברי הוא ע"ש אחד משמותיו המקראיים של החרמון - "צִידֹנִים יִקְרְאוּ לְחֶרְמוֹן, שִׂרְיֹן; וְהָאֱמֹרִי, יִקְרְאוּ-לוֹ שְׂנִיר" (דברים ג' 9). ראשיתו כנחל אכזב בדרום בקעת הלבנון, עשרות ק"מ מהגבול המדיני.
ליד העיירה חצביה, כ- 15 ק"מ צפונית לגבול, נובעים בנחל מעיינות איתנים (נבע אל-חצבני) ומכאן זהו נחל איתן ששמו הערבי נהר אל-חצבני.
בקרבת הכפר ע'ג'ר, על גבול ישראל ולבנון, נכנס הנחל לקניון בזלתי ובקרקעיתו נובע מעיין וזאני, הגדול במעיינות הנחל - במרחק מאות מטרים בלבד מגבול ישראל. שפיעתו של המעיין נתונה לתנודות חריפות, בין 2 מ"ק לשנייה ביוני ו- 1.2 מ"ק לשנייה באוקטובר בשנה ממוצעת. השפיעה השנתית נאמדת ב- 50-40 מיליון מ"ק לשנה.
בשל אורכו של הנחל, בולטים בו שטפונות חורפיים הנדירים בשאר מקורות הירדן.
מי מעיינות חצביה מנוצלים כליל ע"י הלבנונים בחודשי הקיץ, ובשנים 2002-2001, החלו הלבנונים בניצול חלק ממי מעיין הוזאני להשקיית כפרים בדרום לבנון, תוך פגיעה בזכויות המים של מדינת ישראל. מחאות דיפלומטיות של ישראל לא הועילו והשאיבה נמשכת גם כיום.
מע'ג'ר ודרומה מתחתר הנחל בקניון בזלתי המסתיים באזור ג'סר ע'ג'ר - גשר עתיק על סעיף דרך מדמשק לצור. עד למלחמת ששת הימים, עבר מפגש הגבולות ישראל, סוריה ולבנון כ- 100 מטרים דרומית לגשר העתיק.
מג'סר ע'ג'ר ודרומה, ממשיך הנחל עוד מאות מטרים באזור בזלתי, בטרם יציאתו למישור בשוליים הצפוניים של עמק החולה.
במישור זה מתחתר הנחל במסלע בזלתי ובשכבות נטף נחלים (טרוורטין) ועומקו עד 6 מ' יחסית למישור שבסביבתו.
לאפיק הנחל מצטרפים מספר פלגים המוליכים את מי נחל הדן. פלגים אלו הם כפי הנראה תעלות קדומות שנועדו להשקייה חקלאית של השדות בין הדן והשניר.
לאורך הנחל יש צמחיית גדות מפותחת. בולטים כאן עצי דולב מזרחי וערבה מחודדת, המטפס הנדיר חלביב יווני (גדל בארץ רק בצפון עמק החולה) וצמחים נדירים נוספים כמו פרע ריחני, פרע מחודד והשרך שבטבט גדול. כמו כן בולטים כאן מינים נפוצים כמו פטל קדוש, הרדוף הנחלים, עבקנה שכיח, שרעול שעיר והשרך שערות שולמית מצויות.
במדרון הבזלתי מעל לאפיק הנחל בולטים עצי שיזף מצוי ואלון התבור ושיחי שיזף השיח, בסתיו פורחים כאן חצבים ובחורף פורחות כאן כלניות.
עולם החי בשמורה מגוון וכולל מגוון חסרי חוליות - שפיריות, שפריריות, סרטני נחלים ועוד, וחולייתנים שונים - דגי חפף, שלדגים ואחרים.
היונקים בשמורה הם בעיקרם פעילי לילה וביניהם ראויים לציון חזיר בר, דרבן, חתול ביצה ולוטרה - שפלגי המים בצפון עמק החולה הם מקום מחייתה העיקרי בארץ.
קטע הנחל בתחומי ישראל, מהכפר ע'ג'ר ועד גשר שניר בכביש מס' 99 הוכרז כשמורת טבע, המורכבת משני חלקים עיקריים - בין ע'ג'ר לג'סר ע'ג'ר (שמורת נחל שניר צפון - כיום חלק משמורת עינות קורן) ומג'סר ע'ג'ר עד כביש מס' 99 (שמורת נחל שניר דרום - היא "שמורת נחל שניר" המטויילת).
הרחבת השמורה כוללת גם קטע מנחל קורן, יובל קטן של הירדן שתחילתו צפונית לקיבוץ הגושרים.
שירותים למטיילים:
השמורה היא שמורה מוסדרת בתשלום, כולל מגרש חנייה, אזור פיקניקים ובריכת שכשוך.
הכניסה למים בתחום השמורה מוגבלת להליכה במים הרדודים בהם עובר שביל ההליכה, וכן בריכת השכשוך.
בשמורה הוסדר גם שביל נכים קצר המאפשר גישה לבריכת השכשוך, אך אינו מאפשר הגעה לאפיק נחל שניר עצמו.
מצב סטטוטורי:
השמורה הוותיקה הוכרזה בשטח 271.83 דונם בדצמבר 1974.
באוגוסט 2004 אושרה תוכנית ג/10056 - פארק שניר, המסדירה את ייעודי הקרקע בנחל שניר ובסביבתו.
תוכנית זו מגדילה את שטח שמורת נחל שניר ל- 454.77 דונם, ומוסיפה עוד 58.19 דונם שמורת טבע בנחל קורן מצפון לכביש 99.
כמו כן מגדירה התוכנית כ- 252 דונם שטח לפארק שניר ומערך הכניסה אליו. בשטח זה ממוקמות קופות הכניסה לשמורה, ולמעשה הגישה אליו כיום היא כחלק מהביקור בשמורה.
השטחים שנוספו לשמורה בתוכנית ג/10056 לא הוכרזו עד היום (2011).
שטחי השמורה בתחום הגולן - שמורת נחל שניר צפון (מג'סר ע'ג'ר וצפונה) הוכרזו בעבר בצו אלוף ב- 28/12/1972, (שמורת נחל שניר צפון, בשטח 1063 דונם) וכיום נמצאים בהליך הכרזה מחדש. שטחים אלו יוכרזו בעתיד כחלק משמורת עינות קורן.
הצעות טיול בסביבת שמורת נחל שניר (חצבני):
 |
 |
 |
קישורים נוספים וספרות מומלצת:
- קום התהלך בארץ - עמנואל הראובני (ערך: שמורת נחל שניר (צפון ודרום)).
- ארץ הצבי והיעל - עוזי פז (ערך: שמורת נהר שניר (חצבני)).
- שמורת טבע נחל שניר (חצבני) - מיכה לבנה (דפדפת מידע המחולקת בשמורה).