הבדלים בין גרסאות בדף "שמורת נגוהות"
שורה 29: | שורה 29: | ||
{{שימולב|הגישה המומלצת לנגוהות היא ממערב בלבד (מכביש מס' 358, המקשר בין יישובי מזרח חבל לכיש). | {{שימולב|הגישה המומלצת לנגוהות היא ממערב בלבד (מכביש מס' 358, המקשר בין יישובי מזרח חבל לכיש). | ||
− | הנסיעה מנגוהות מזרחה לכביש מס' 60 (ליד מחנה אדוריים), עוברת דרך הכפר ח'רבת סלאמה בשטח A של הרשות הפלסטינית, ולעיתים סגורה לאזרחים. | + | הנסיעה מנגוהות מזרחה לכביש מס' 60 (ליד מחנה אדוריים הנטוש), עוברת דרך הכפר ח'רבת סלאמה בשטח A של הרשות הפלסטינית, ולעיתים סגורה לאזרחים. |
לנסיעה בקטע זה, מומלץ לוודא מראש שהכביש פתוח, לנסוע בשיירה ועם נשק אישי.}} | לנסיעה בקטע זה, מומלץ לוודא מראש שהכביש פתוח, לנסוע בשיירה ועם נשק אישי.}} |
גרסה מ־17:37, 10 בספטמבר 2011
שמורת נגוהות
איך להגיע:
השמורה משתרעת בצמוד ומדרום לכביש הגישה ליישוב נגוהות, וניתן לצפות היטב על השמורה מתחומי נגוהות.
הטיול בשמורה מחייב כיום אישור צה"ל.
הגישה המומלצת לנגוהות היא ממערב בלבד (מכביש מס' 358, המקשר בין יישובי מזרח חבל לכיש).
הנסיעה מנגוהות מזרחה לכביש מס' 60 (ליד מחנה אדוריים הנטוש), עוברת דרך הכפר ח'רבת סלאמה בשטח A של הרשות הפלסטינית, ולעיתים סגורה לאזרחים.
לנסיעה בקטע זה, מומלץ לוודא מראש שהכביש פתוח, לנסוע בשיירה ועם נשק אישי.
רקע על שמורת נגוהות:
בשמורה, הממוקמת בשלוחה היורדת מבמת הר חברון לשפלת יהודה, נמצא חורש מפותח של עצי אלון מצוי, מהדרומיים ביותר בהר חברון. במורדות השמורה נמצאת בתה של סירה קוצנית, בה גדלים בין היתר חצב מצוי, חצב גלוני וחורשף מצויץ.
במערב השמורה היו בונקרים ירדניים לפני מלחמת ששת הימים.
בתחומי השמורה הוקם מאחז קטן והוכשרו כרמים של היישוב נגוהות בשטח עשרות דונמים, תוך פגיעה קשה בשטח הטבעי. שטחים נוספים סובלים מרעיית יתר, וערוץ ואדי ח'רסה שמדרום לשמורה משמש כאתר שריפת פסולת מאולתר ע"י הכפרים הפלסטיניים באזור.
בפאתי השמורה נמצא הכפר ח'רבת פוקיקס.
שירותים למטיילים:
אין בשמורה שירותים למטיילים.
הצעות טיול בסביבת שמורת נגוהות: