גן לאומי נבי סמואל

גן לאומי נבי סמואל

הר בולט, בפסגתו מקום קדוש ואתר עתיקות חשוב.

• גן לאומי
• אזור:השומרון ובנימין
• מאפיינים עיקריים:חורש ים תיכוני, עתיקות
• כניסה:חינם
• יישובים סמוכים:ירושלים (רמות אלון), גבעת זאב (הר שמואל), בית חנינא, אל-ג'יב
• עונות ביקור:כל השנה

• מצב תכנוני:מוכרז יו"ש
• שטח:3500 דונם
• תאריך הכרזה:8/1/1998

נבי סמואל, (עמית מנדלסון, 7/7/2006)

גן לאומי נבי סמואל איך להגיע: הגן הלאומי משתרע בצמוד וממזרח/צפון לכביש מס' 436, בין שכונת רמות-אלון בירושלים ובקעת גבעון (דרומית ליישוב מחנה-גבעון), בשטח ההררי. כביש קצר מסתעף מכביש מס' 436, ומוביל למתחם הקבר והעתיקות בפסגת ההר. הכניסה למתחם הפסגה היא בלבוש צנוע, עקב קדושת המקום. בתחום הגן הלאומי נכלל גם הכפר הזעיר נבי צמוויל. לטיול בשטח הגן הלאומי, לא כולל מתחם הפסגה, יש ללכת בקבוצה ולהימנע משהות לקראת חשיכה. רקע על גן לאומי נבי סמואל: הגן הלאומי כולל את רוב שטחו של הר שמואל, ממזרח לכביש מס' 436 (ירושלים - גבעת-זאב). הר שמואל, שפסגתו נמצאת ברום 885 מ', הוא גוש מורם (הורסט), שהועתק כלפי מעלה בין שברים גיאולוגיים. ההר בולט בעיקר לכיוון צפון, שם הוא מתנשא כ- 100 מ' מעל בקעת גבעון. במזרח ובצפון-מזרח, תחום ההר בבירור ע"י אפיקו של נחל שורק העילי. בפסגת ההר נמצא א-נבי צמוויל (קבר שמואל הנביא) - מסגד ואתר מקודש גם ליהדות, המזוהה בידי המאמינים עם קברו של שמואל הנביא. המסורת המזהה כאן את קברו של שמואל הנביא ברמה, שורשיה עוד בתקופה הביזנטית, אך כיום הארכיאולוגים מזהים כאן דווקא את היישוב מצפה, גם בו פעל שמואל הנביא. בחפירות ארכיאולוגיות באתר, נמצאו שרידים מתקופת בית ראשון, שיבת ציון ואילך. בתקופה הביזנטית נבנה כאן מנזר לזכרו של שמואל הקדוש, והשם נשמר גם בתקופה המוסלמית הקדומה. הצלבנים כינו את המקום "הר השמחה", שכן פסגה זו היתה הנקודה הראשונה בדרכם של הצליינים ממנה ניתן היה לראות את ירושלים. בשל חשיבותו האסטרטגית של המקום, הקימו כאן הצלבנים מצודה מוקפת חפיר, ובמרכז המצודה הוקמה כנסייה במרתפה לפי המסורת היה קברו של שמואל הנביא. מצפון למצודה הוכשר חניון נרחב ובו אורוות. המבצר נכבש ונהרס עד היסוד עם כיבוש ירושלים בידי צלאח א-דין (בשנת 1187). בתקופה הממלוכית, היה במקום מרכז חשוב של תעשיית כלי חרס, ובאתר נתגלו תנורים רבים לצריפת כלי חרס. החל מתקופה זו עד היום (במשך כ- 500 שנה) הפך המקום לאתר עלייה לרגל של יהודים מכל התפוצות, שבאו להתפלל על קברו של שמואל הנביא. ב- 1917 נערך בהר קרב קשה בין הצבא הבריטי לצבא הטורקי ששלט בהר, במהלכו נהרס המסגד. סביב המסגד נותרו עדיין תעלות הגנה מאותה תקופה. במלחמת העצמאות ניסה גדוד הפורצים, ללא הצלחה, לכבוש את ההר. בקרב הקשה נהרגו ונפצעו רבים. לאחר מלחמת העצמאות, היו בהר ביצורים ירדניים שאת חלקם ניתן לראות עד היום. ההר נכבש ע"י גדוד 106 של חטיבת הראל, במלחמת ששת הימים. מפסגת ההר יש תצפית נוף היקפית, ובשעות הפעילות באתר ניתן לעלות לתצפית מגג המסגד (לא ניתן לעלות לצריח). בתחומי הגן הלאומי פזורים כעשרה מעיינות קטנים, רק חלקם מסומנים במפה. לצד מעיינות אלו יש עצי בוסתן (תאנה וזית) וצמחיית מים דלה (שרכי שערות שולמית). בחלקו המערבי של הגן הלאומי נטוע יער אורנים וברושים, ואילו חלקים אחרים הם שטחי טרשים ושדות של הכפר הזעיר נבי סמואל, הנכלל אף הוא בגן הלאומי. בשטחים אלו נמצאת בתה של סירה קוצנית וקורנית מקורקפת וגריגה מדוכאת של קידה שעירה. בין העשבוניים גדלים כאן שינן עב-שורש, נורית ירושלים (בסמוך למתחם נבי סמואל), נורית אסיה, כלנית מצויה, רקפת מצויה, סחלב שלוש-השיניים ובן-סחלב צריפי. בשדות החרושים של הכפר נבי סמואל בולטים קדד גדול-פרי, ורוניקה סורית וסייפן סגול (ריכוז יפה של סייפן גדול צומח בשדות המעובדים מצפון לגן הלאומי, ביובל של נחל שורק). למרגלות ההר מצפון גדלה גם מרווה כחולה. בין בעלי החיים, ראויים לציון צבאים ושועלים. קטעים מאזור החפירות מוצפים בחורף, ומשמשים כאתר רבייה לדו-חי קרפדה ירוקה. באביב 2007 החלה הקמת גדר ההפרדה החדשה במורדות הצפוניים של הר שמואל, בתחום הגן הלאומי המוכרז. גדר זו חוצצת בין הר שמואל ובין הכפרים אל-ג'יב וביר נבאללה, ומשאירה מאות דונמים בתחום הגן הלאומי מעבר לגדר - כולל עין אל-עמר ועויון מיניא. שירותים למטיילים: מתחם קבר שמואל הנביא - אתר עתיקות מוסדר, חנייה, מי שתייה ושירותים. הצעות טיול בסביבת גן לאומי נבי סמואל: שלוחת ביתוניא נחל חלילים, עינות תלם וחורבת לוזה שמורת אלוני שמואל קישורים נוספים וספרות מומלצת: הרי בית-אל - מנחם מרקוס (אתרים מס' 10-8). שילוט באתר.