קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך
הבדלים בין גרסאות בדף "גן לאומי תל אשקלון"
(←אתרים ומסלולים נוספים בסביבה) |
|||
| שורה 89: | שורה 89: | ||
==אתרים ומסלולים נוספים בסביבה== | ==אתרים ומסלולים נוספים בסביבה== | ||
{|width='75%' align='center'{ | {|width='75%' align='center'{ | ||
| − | |align='center'|<imagemap>תמונה: | + | |align='center'|<imagemap>תמונה:zafzafot2.jpg|180x134px |
default [[שמורת חולות ניצנים]] | default [[שמורת חולות ניצנים]] | ||
desc none</imagemap> | desc none</imagemap> | ||
[[שמורת חולות ניצנים]] | [[שמורת חולות ניצנים]] | ||
| − | |align='center'|<imagemap>תמונה: | + | |align='center'|<imagemap>תמונה:zikim_dunes.jpg|180x134px |
default [[שמורת חולות זיקים]] | default [[שמורת חולות זיקים]] | ||
desc none</imagemap> | desc none</imagemap> | ||
[[שמורת חולות זיקים]] | [[שמורת חולות זיקים]] | ||
| − | |align='center'|<imagemap>תמונה: | + | |align='center'|<imagemap>תמונה:zikim_dunes.jpg|180x134px |
default [[חוף זיקים]] | default [[חוף זיקים]] | ||
desc none</imagemap> | desc none</imagemap> | ||
גרסה מ־12:21, 23 באפריל 2011
| גן לאומי תל אשקלון אחד התילים החשובים בארץ ישראל ובו שרידים מתקופות רבות - כנענית, פלישתית, הלניסטית, רומית-ביזנטית, ערבית קדומה וצלבנית. | |
שרידי החומות של העיר המוסלמית | |
על האתר
הגן הלאומי ממוקם ברכס הכורכר המערבי בפלשת, ומכיל את שרידי העיר אשקלון הקדומה - עיר מרכזית בתוואי דרך הים הקדומה ממצרים לסוריה. העיר נהנתה משפע מים בבארות ומעורף חקלאי נרחב, וניתן לראות בה בארות אנטיליה רבות.
בעיר נמצאו ממצאים מתקופות רבות. ראשית היישוב היתה בתקופה הניאוליתית, לפני כ- 10,000 שנה, אולם יישוב עירוני התבסס במקום רק בתקופה הכנענית התיכונה (1550-2000 לפנה"ס). שטח העיר היה כ- 600 דונם והיא הוקפה בסוללה ענקית הנראית גם בימינו.
בשלהי התקופה הכנענית, ע"פ תבליטים שהתגלו בכרנך שבמצרים, היתה אשקלון עיר מבוצרת תחת שלטון מצרי, אולם בחפירות לא התגלו עד עתה ממצאים משמעותיים מתקופה זו.
במהלך התקופה הישראלית, היתה אשקלון אחת מחמש ערי הפלישתים, ושמשון הגיבור פעל גם באשקלון (שופטים י"ד).
בשלהי התקופה הישראלית, הצטרף צדקא שליט אשקלון למרד חזקיהו בשנת 701 לפנה"ס. כתוצאה מכך, עלה סנחריב מלך אשור על העיר והחליף את צדקא בשליט מטעמו. העיר נחרבה בידי נבוכדנאצר מלך בבל בשנת 604 לפנה"ס.
בתקופה הפרסית שגשגה העיר כעיר מסחר ובה יישוב פניקי. בדרום מערב הגן הלאומי התגלה בית קברות ובו כאלף קברי כלבים - מנהג פניקי קדום.
בתקופה ההלניסטית (37-322 לפנה"ס) הפכה אשקלון לעיר עצמאית.
לשיא פריחתה של העיר היא הגיעה בתקופה הרומית (37 לפנה"ס - 324 לספירה), העיר מילאה את השטח שבוצר ע"י הכנענים והשתרעה בשטח כ- 600 דונם. מסביב לעיר היה אזור עורף חקלאי נרחב, שהמשיך לתפקד גם בתקופה הביזנטית. בתקופה זו התקיים בעיר יישוב יהודי.
העיר המשיכה להתקיים בתקופה הערבית הקדומה, ובוצרה בידי השלטון הפאטימי במהלך המאה ה- 12 לספירה.
בשנת 1153 נכבשה אשקלון בידי הצלבנים, 54 שנה אחרי שהגיעו לארץ ישראל, אך שבה ונפלה לידי המוסלמים לאחר תבוסת הצלבנים בקרני חיטים בשנת 1187. בשנת 1191 הרס צלאח א-דין את חומות אשקלון, בניסיון למנוע מהצלבנים להיאחז מחדש בעיר. היא נכבשה ע"י הצלבנים ששיקמו את הביצורים, אולם הם נהרסו שוב ע"י צלאח א-דין.
בשנת 1241 לספירה שוקמו החומות ע"י ריצ'רד מקורנוול (אחיו של מלך אנגליה), אך בשנת 1247 נכבשה העיר ע"י השליט האיובי אל מלך א-צלאח איוב. בשנת 1270, הרס הסולטאן הממלוכי בייברס את אשקלון ומאז חרבה העיר הקדומה.
מאוחר יותר הועתק מוקד ההתיישבות לעיירה מג'דל (כיום - שכונת מגדל, במזרח העיר אשקלון החדשה), ולצד שרידי אשקלון העתיקה הוקם הכפר אל-ג'ורה, ממנו שרדו בריכת אגירה וקבר השיח' מוחמד.
כיום חלק גדול משטח התל העתיק מהווה פארק נופש בו נטועים עצי אשל ושתולים כרי דשא נרחבים. צפונית לתל נמצא אזור הבוסתנים של הכפר ג'ורה, ובו ריכוז עצי שיזף, שיחי אשחר א"י ועוד.
מזרחית ודרומית לתל נמצאים שטחי חולות. בחולות אלו נמצא בית הקברות של הכפר ג'ורה ובו מבנה קבר שייח' מוחמד וסביל הצמוד אליו.
כמו כן ראוי לציין ריכוז עצי שיטה מלבינה בחולות, ואילו על גב הסוללה התוחמת את התל, גדלים אוג הבורסקאים, אלת המסטיק ואשחר א"י.
צומח החולות כולל רותם המדבר ולענה חד-זרעית, ובאזור החוף גדלים חבצלת החוף, מלוח קיפח ומינים נוספים.
אתרי ביקור
בתחום הגן הלאומי נמצאים מגוון אתרי ביקור:
- שער העיר הכנענית - השער המקושת הקדום ביותר הידוע כיום בעולם, שנבנה בסביבות שנת 1850 לפנה"ס. השער שוחזר ונפתח למבקרים במהלך שנת 2008.
- מקדש העיר הכנענית - ממוקם לצד השער ואינו נראה היטב ממסלול ההליכה.
- הבסיליקה הרומית - חצר מוקפת עמודים ובה מוצבים פסלי שיש שעיטרו את הכניסה למקום, ביניהם פסל האלה ניקה ופסל האלה איסיס.
- בארות אנטיליה - מספר בארות שולטו ושומרו וניתן לראותן בשטח הגן הלאומי.
- כנסיית סנטה מריה וירידיס - כנסייה שנבנתה בתקופה הביזנטית והיתה בשימוש גם בתקופה הערבית הקדומה, עד שנהרסה בשנת 938 לספירה. הכנסייה שוקמה בתקופה הצלבנית.
- חומת העיר המוסלמית - מהחומה נותרו כיום שרידים בלבד.
- חומת הים - עמודי שיש הנעוצים במצוק. אתר זה הולך ונהרס כתוצאה מהבלייה של מצוק הכורכר.
מצב סטטוטורי
הגן הלאומי הוכרז במרץ 1965, בשטח של 2175 דונם. תחום ההכרזה כלל קטע מהשטח הבנוי של שכונת שמשון. בשנים האחרונות החל מהלך להסדרת גבולותיו של הגן הלאומי, הכולל הרחבה דרומה בשטח של 1003 דונם עד למתחם קצא"א, וגריעת שטח בנוי בהיקף של 91.222 דונם, שאושרה במרץ 2006.
מתוכננות גריעות נוספות בהיקף כולל של 652 דונם, שטרם אושרו רשמית.
מיקום וגישה
הגן הלאומי נמצא בדרום-מערב העיר אשקלון, והגישה אליו מכיוון כביש החוף (כביש מס' 4): יש להיכנס לעיר בצומת אשקלון, ולנסוע ישר בשדרות בן גוריון כ-5.1 ק"מ, עד לצומת עם רח' בן עמר בה יש לפנות שמאלה (דרומה) ולהמשיך ברח' בן עמר עוד כחצי ק"מ עד הכניסה לגן הלאומי.
שירותים למטיילים
חנייה, מי שתייה, חוף רחצה מוכרז, מדשאות וחורשות, מסעדה ושירותים רטובים.
שמות נוספים לאתר
פארק אשקלון
ספרות מומלצת
- ששון, אבי - אשקלון, סקר ערכי מורשת - הוצאת המכללה האקדמית אשקלון, 2008.
- דפדפת רשות הטבע והגנים - גן לאומי אשקלון.
אתרים ומסלולים נוספים בסביבה
 |
 |
|