הבדלים בין גרסאות בדף "אתר לאומי הקסטל"
(←אתרים ומסלולים נוספים בסביבה) |
|||
שורה 8: | שורה 8: | ||
|מאפיינים עיקריים=אתר מורשת קרב | |מאפיינים עיקריים=אתר מורשת קרב | ||
|עונות ביקור=כל השנה | |עונות ביקור=כל השנה | ||
− | |שטח= | + | |שטח=148.5 |
|הערת שטח=כולל שטח שנגרע | |הערת שטח=כולל שטח שנגרע | ||
|מצב תכנוני=מוכרז | |מצב תכנוני=מוכרז | ||
שורה 30: | שורה 30: | ||
==מצב סטטוטורי== | ==מצב סטטוטורי== | ||
− | האתר הוכרז בשנת 1980. בשנת 1998 בוצעה גריעה משטח זה כחלק מתוכנית הל/112 - כחלק משדרוג מחלף הראל (היקף הגריעה לא ידוע לח"מ). | + | האתר הוכרז בשנת 1980, ע"פ תוכנית מי/355. תחום התוכנית כולל לא רק את האתר הלאומי אלא גם דרך גישה שאינה נכללת בתחום ההכרזה (אך הוכללה בשטח האתר במסמכי התוכנית). בשנת 1998 בוצעה גריעה משטח זה כחלק מתוכנית הל/112 - כחלק משדרוג מחלף הראל (היקף הגריעה המדויק לא ידוע לח"מ, ככל הנראה לא יותר מדונמים ספורים). |
==מיקום וגישה== | ==מיקום וגישה== | ||
שורה 44: | שורה 44: | ||
==קישורים לאתרים נוספים ברשת== | ==קישורים לאתרים נוספים ברשת== | ||
* [http://www.02net.co.il/Site/Templates/inPage.asp?catID=5&subID=453&docID=15227 הקסטל - משלט בדרך לירושלים] - איציק שווקי, אתר 02net. | * [http://www.02net.co.il/Site/Templates/inPage.asp?catID=5&subID=453&docID=15227 הקסטל - משלט בדרך לירושלים] - איציק שווקי, אתר 02net. | ||
− | |||
− | |||
==שמות נוספים לאתר== | ==שמות נוספים לאתר== |
גרסה מ־19:34, 8 במאי 2011
אתר לאומי הקסטל משלט חשוב בדרך לירושלים במלחמת העצמאות. | |
|
הקסטל |
על האתר
הר מעוז הוא הר בולט בצמוד ומדרום לכביש הראשי בין ת"א וירושלים. גובה הפסגה 790 מ' מעל פני הים.
בשל שליטתו הטופוגרפית של המקום על הדרך לירושלים כבר בתקופות עתיקות, הוקם בפסגת ההר מבצר רומי – castellum – שנתן את שמו למקום. בתקופה הצלבנית, הוקם מבצר נוסף על חורבות המבצר הרומי, בשם "קסטלום בלוואר" – "המבצר היפה". בשלב מאוחר יותר הוקם באתר כפר ערבי זעיר, ששלט על הדרך לירושלים, ובו קברו של שייח' אחמד אל-קראקי (שנהרס בינתיים). בפסגת ההר נמצא בית המוכתר, ששרידיו ניכרים עד היום.
במהלך מלחמת העצמאות הפך הקסטל לעמדה מרכזית בדרך לירושלים, בה נחצבו תעלות קשר והוקמו עמדות מבוטנות (חלק מהתעלות והביצורים הוקמו לאחר כיבוש המקום). במסגרת מבצע "נחשון" לפריצת המצור על העיר, נכבשו הקסטל ומשלטיו ע"י כוח מחטיבת הראל, בליל 3-2 באפריל 1948. במקום התפתחו קרבות עזים, ובמהלכם, בליל ה- 8-7 באפריל, נהרג עבד אל-קאדר אל-חוסייני – מפקד הכוחות הערביים באזור ירושלים. כתוצאה מכך ביצעו הערבים התקפה מאסיבית על המקום, והוא פונה לאחר אבידות כבדות. זכורה פקודתו של המ"מ שמעון אלפסי "המפקדים יחפו והטוראים ייסוגו". מפקדת מבצע נחשון פקדה על כיבוש המקום מחדש, וכוח חדש של לוחמי חטיבת הראל תפס את המקום ללא קרב בליל ה- 9-8 באפריל. בדיעבד, התברר כי כאשר גילו הערבים את גופתו של מנהיגם, הם איבדו עניין בהחזקת המקום ויצאו לקבור את הגופה בהר הבית. האתר נחשב לכפר הערבי הראשון שנכבש במלחמת העצמאות.
לאחר מלחמת העצמאות הוקמה לצד הפסגה "מעברת קסטל", ממנה התפתח היישוב מעוז ציון – שאוחד לימים עם היישוב השכן מבשרת ירושלים, והוקמה המועצה המקומית מבשרת ציון.
ביוני 1980 הוכרז הקסטל כאתר לאומי, ותחזוקתו נמסרה לרשות הגנים הלאומיים שפיתחה במקום אתר הנצחה לקרבות הדרך לירושלים, מצפור ואנדרטה לקרבות חטיבת פלמ"ח "הראל".
מצב סטטוטורי
האתר הוכרז בשנת 1980, ע"פ תוכנית מי/355. תחום התוכנית כולל לא רק את האתר הלאומי אלא גם דרך גישה שאינה נכללת בתחום ההכרזה (אך הוכללה בשטח האתר במסמכי התוכנית). בשנת 1998 בוצעה גריעה משטח זה כחלק מתוכנית הל/112 - כחלק משדרוג מחלף הראל (היקף הגריעה המדויק לא ידוע לח"מ, ככל הנראה לא יותר מדונמים ספורים).
מיקום וגישה
האתר הלאומי ממוקם סביב פסגת הר מעוז, בשוליים הצפוניים של שכונת מעוז ציון ביישוב מבשרת ציון.
הגישה לאתר היא ממחלף הראל בכביש מס' 1 (ת"א - ירושלים). יש לפנות במחלף לכיוון מעוז ציון (דרומה לבאים מת"א ומרבית חלקי הארץ, ואילו תושבי ירושלים יפנו במחלף צפונה, וברמזור פנייה שמאלה - דרומה), ולנסוע כ- 600 מ' ברח' החוצבים עד כיכר קטנה.
בכיכר יש לפנות ימינה לרח' הפלמ"ח ולנסוע בו כ- 130 מ'. בפנייה השנייה ימינה, יש לפנות לרח' קק"ל ולנסוע בו כ- 600 מ' עד לכניסה לאתר הלאומי.
שירותים למטיילים
האתר מנוהל בידי רשות הטבע והגנים כגן לאומי בתשלום, הכולל אתר הנצחה, מצפור נוף, שבילי הליכה ועוד.
קישורים לאתרים נוספים ברשת
- הקסטל - משלט בדרך לירושלים - איציק שווקי, אתר 02net.
שמות נוספים לאתר
גן לאומי קסטל, גן לאומי הקסטל (שמות שגויים, המקום לא הוכרז כגן לאומי אלא כאתר לאומי).
ספרות מומלצת
- הרי ירושלים - סקר נוף ומסלולי טיול, מנחם מרקוס.