הבדלים בין גרסאות בדף "חצב מצוי"
(17 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
− | |||
{{צמח | {{צמח | ||
|קבוצה=מכוסי הזרע | |קבוצה=מכוסי הזרע | ||
שורה 11: | שורה 10: | ||
|שכיחות=נפוץ | |שכיחות=נפוץ | ||
|שם הצלם=עמית מנדלסון | |שם הצלם=עמית מנדלסון | ||
− | |תאור תמונה=פריחת חצבים | + | |תאור תמונה=פריחת חצבים |
+ | |מקום הצילום=תל גריסה | ||
|תאריך צילום=5/9/2007 | |תאריך צילום=5/9/2007 | ||
− | + | |רקע= | |
− | + | [[תמונה:חצבים בצור נתן.jpg|left|thumb|200px|פריחת חצבים ליד צור נתן, 2018]] | |
+ | אחד הגיאופיטים המוכרים ביותר בישראל, הפורח לקראת סוף הקיץ ברחבי הארץ. | ||
+ | |||
+ | לחצב יש שרביטי פריחה ארוכים ועליהם פרחים רבים שצבעם לבן. הפריחה מתחילה בחלקו התחתון של שרביט הפריחה ו"מטפסת" כלפי מעלה. | ||
+ | |||
+ | בדומה ל[[אירוס ארם-נהריים]], מין זה נשתל בשפע בבתי קברות מוסלמיים. כמו כן יש מסורות עתיקות על שתילת חצבים בגבול חלקות חקלאיות (אם כי הח"מ לא מכיר דוגמא לכך בארץ כיום). עלי החצבים רעילים, ולכן צמח זה משגשג באזורים עם לחץ רעייה חזק, שכן הצאן והבקר אינם אוכלים את עלי החצבים. | ||
+ | |||
+ | בשנים האחרונות, כתוצאה מהתגברות פעילות גורמים פלסטיניים קיצוניים, מתבצע ריסוס אינטנסיבי בקוטלי עשבים בחלק מבתי הקברות המוסלמיים הנטושים, דבר המביא להשמדה של אוכלוסיות החצבים בהם. כך הושמדה בשנים האחרונות אוכלוסיית החצבים ליד מבצר לטרון, לדוגמא. | ||
− | + | פריחת החצבים מתחילה באזורים הגבוהים ומסתיימת במקומות הנמוכים (מצוקי ההעתקים במדבר יהודה). | |
− | + | על שם החצב המצוי קרויים מושב חצב (בין גדרה וקריית מלאכי), נחל חצב (באזור נחל שקמה - בין קריית גת ורוחמה), וגבעת חצבים בין כפר רופין ומעוז חיים בבקעת בית-שאן. | |
− | + | |בית גידול= | |
בתות ושטחים פתוחים בצפון ומרכז הארץ. באזורים מדבריים, החצב גדל במשטחי סלע או במדרונות תלולים עשירים בנגר עילי בחורף. | בתות ושטחים פתוחים בצפון ומרכז הארץ. באזורים מדבריים, החצב גדל במשטחי סלע או במדרונות תלולים עשירים בנגר עילי בחורף. | ||
− | + | בנגב המערבי והצפוני פורח גם מין קרוב, חצב גלוני, שפריחתו נמוכה ועדינה יותר. | |
− | |||
− | + | |אתרי פריחה בולטים= | |
− | |||
− | ==קישורים נוספים== | + | <div style="font-size:120%; text-align:right; font-weight: bold;"> |
+ | צפון הארץ | ||
+ | </div> | ||
+ | |||
+ | * כל אזור [[שמורת רמת כורזים|רמת כורזים]] ובפרט [[שמורת פארק הירדן]] ונחל מחניים. | ||
+ | * [[גן לאומי תל יודפת]] - בשנת 2016 העריכו מדענים את גודל האוכלוסייה באתר ב- 330 אלף פרטים! (אתר "כלנית"). | ||
+ | * חורבת צלמון ליד הכפר סלאמה. | ||
+ | * [[תל עכו]]. | ||
+ | * [[שמורת חורבת קרתה]]. | ||
+ | * [[נחל נדר ועין קדם|אזור עין קדם]] ממזרח לטירת הכרמל. | ||
+ | * ריכוזים גדולים סביב העיר טבריה, בפרט באזור יער שוויץ והסביבה. | ||
+ | * כביש 65 - "ואדי ערה", במדרון הצפוני, בפרט ממערב לצומת מושרייפה וכן ממזרח לשכונת אל-ביאר באום אל-פאחם (ממזרח לצומת מי-עמי). הפרטים נראים היטב במדרונות התלולים, אך לא הוסדרה אליהם גישה נוחה. | ||
+ | |||
+ | <div style="font-size:120%; text-align:right; font-weight: bold;"> | ||
+ | מרכז הארץ | ||
+ | </div> | ||
+ | |||
+ | * [[גבעת נפוליאון ושבע טחנות|גבעת נפוליאון (תל גריסה)]] - מקבצים ברחוב רוקח בר"ג ובפסגת התל. | ||
+ | * [[מערות אפקה]] - מקבץ לא גדול במבואותיה הצפוניים של ת"א. | ||
+ | * תל מבורך ליד מושב בית חנניה. | ||
+ | * [[גן לאומי מאוזוליאום מזור]] - מקבץ קטן וצפוף לצד המאוזוליאום העתיק, בפאתי העיר אלעד. | ||
+ | * [[שמורת שער פולג]] - מקבצים יפים בעיקר ליד מושב אודים. | ||
+ | * קדומים - מאחורי חוות הסוסים בצומת קדומים, בין היישוב ובין כביש 55, (ריכוז הנראה היטב מהכביש הראשי). | ||
+ | * [[גן לאומי צור נתן]] - במורדות המערביים של שייח' מושרף, צפונית לכביש צור יצחק - צור נתן. | ||
+ | * [[גבעת התנ"ך]] והמורדות הדרומיים של הר ציון בירושלים. | ||
+ | * אזור חומת שמואל (הר חומה) בדרום-מזרח ירושלים. | ||
+ | * חורבת בית-ענבה בפאתי מודיעין. | ||
+ | * [[שמורת כרמיה]]. | ||
+ | |||
+ | <div style="font-size:120%; text-align:right; font-weight: bold;"> | ||
+ | דרום הארץ | ||
+ | </div> | ||
+ | |||
+ | * חצבים גדלים גם במקומות רבים במדבר יהודה ובהר הנגב (עד לאזור הר כרכום), אולם בעונת הפריחה, האקלים באזור חם מאד ולכן נסתפק באזכורם של מספר מקבצים נגישים יחסית: | ||
+ | * [[שביל החצבים בערד]] - שביל קצר לכל המשפחה, החולף דרך ריכוזי חצבים מרשימים. | ||
+ | * [[מעלה נוף]] - שביל תלול למיטיבי לכת בפאתי ערד. | ||
+ | * [[נחל יעלים ונחל טביה]] - שביל מעגלי ארוך למיטיבי לכת למרגלות ערד, לאורכו ריכוזי פריחה יפים. | ||
+ | |||
+ | |קישורים נוספים= | ||
+ | * [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/403/288.html?hp=1&cat=459&loc=24 הימים מתקצרים והחצבים פורחים] - ד"ר אורי פרגמן-ספיר, אתר NRG. | ||
+ | }} |
גרסה אחרונה מ־15:22, 22 בספטמבר 2018
דף הבית / צמחי בר בישראל / טיולי פריחה / חצב מצוי
כרטיס ביקור: חצב מצוי
- קבוצה:מכוסי הזרע
- מחלקה:חד-פסיגיים
- משפחה:שושניים
- שם מדעי:Urginea maritima Baker
- אזורי תפוצה:כמעט כל חלקי הארץ למעט חוף ים המלח, הערבה והרי אילת
- עונת פריחה:אוגוסט-אוקטובר
- מוגן:כן
- שכיחות:נפוץ
פריחת חצבים, תל גריסה (עמית מנדלסון, 5/9/2007)
חצב מצוי
אחד הגיאופיטים המוכרים ביותר בישראל, הפורח לקראת סוף הקיץ ברחבי הארץ.
לחצב יש שרביטי פריחה ארוכים ועליהם פרחים רבים שצבעם לבן. הפריחה מתחילה בחלקו התחתון של שרביט הפריחה ו"מטפסת" כלפי מעלה.
בדומה לאירוס ארם-נהריים, מין זה נשתל בשפע בבתי קברות מוסלמיים. כמו כן יש מסורות עתיקות על שתילת חצבים בגבול חלקות חקלאיות (אם כי הח"מ לא מכיר דוגמא לכך בארץ כיום). עלי החצבים רעילים, ולכן צמח זה משגשג באזורים עם לחץ רעייה חזק, שכן הצאן והבקר אינם אוכלים את עלי החצבים.
בשנים האחרונות, כתוצאה מהתגברות פעילות גורמים פלסטיניים קיצוניים, מתבצע ריסוס אינטנסיבי בקוטלי עשבים בחלק מבתי הקברות המוסלמיים הנטושים, דבר המביא להשמדה של אוכלוסיות החצבים בהם. כך הושמדה בשנים האחרונות אוכלוסיית החצבים ליד מבצר לטרון, לדוגמא.
פריחת החצבים מתחילה באזורים הגבוהים ומסתיימת במקומות הנמוכים (מצוקי ההעתקים במדבר יהודה).
על שם החצב המצוי קרויים מושב חצב (בין גדרה וקריית מלאכי), נחל חצב (באזור נחל שקמה - בין קריית גת ורוחמה), וגבעת חצבים בין כפר רופין ומעוז חיים בבקעת בית-שאן.
בית גידול
בתות ושטחים פתוחים בצפון ומרכז הארץ. באזורים מדבריים, החצב גדל במשטחי סלע או במדרונות תלולים עשירים בנגר עילי בחורף.
בנגב המערבי והצפוני פורח גם מין קרוב, חצב גלוני, שפריחתו נמוכה ועדינה יותר.
אתרי פריחה בולטים:
צפון הארץ
- כל אזור רמת כורזים ובפרט שמורת פארק הירדן ונחל מחניים.
- גן לאומי תל יודפת - בשנת 2016 העריכו מדענים את גודל האוכלוסייה באתר ב- 330 אלף פרטים! (אתר "כלנית").
- חורבת צלמון ליד הכפר סלאמה.
- תל עכו.
- שמורת חורבת קרתה.
- אזור עין קדם ממזרח לטירת הכרמל.
- ריכוזים גדולים סביב העיר טבריה, בפרט באזור יער שוויץ והסביבה.
- כביש 65 - "ואדי ערה", במדרון הצפוני, בפרט ממערב לצומת מושרייפה וכן ממזרח לשכונת אל-ביאר באום אל-פאחם (ממזרח לצומת מי-עמי). הפרטים נראים היטב במדרונות התלולים, אך לא הוסדרה אליהם גישה נוחה.
מרכז הארץ
- גבעת נפוליאון (תל גריסה) - מקבצים ברחוב רוקח בר"ג ובפסגת התל.
- מערות אפקה - מקבץ לא גדול במבואותיה הצפוניים של ת"א.
- תל מבורך ליד מושב בית חנניה.
- גן לאומי מאוזוליאום מזור - מקבץ קטן וצפוף לצד המאוזוליאום העתיק, בפאתי העיר אלעד.
- שמורת שער פולג - מקבצים יפים בעיקר ליד מושב אודים.
- קדומים - מאחורי חוות הסוסים בצומת קדומים, בין היישוב ובין כביש 55, (ריכוז הנראה היטב מהכביש הראשי).
- גן לאומי צור נתן - במורדות המערביים של שייח' מושרף, צפונית לכביש צור יצחק - צור נתן.
- גבעת התנ"ך והמורדות הדרומיים של הר ציון בירושלים.
- אזור חומת שמואל (הר חומה) בדרום-מזרח ירושלים.
- חורבת בית-ענבה בפאתי מודיעין.
- שמורת כרמיה.
דרום הארץ
- חצבים גדלים גם במקומות רבים במדבר יהודה ובהר הנגב (עד לאזור הר כרכום), אולם בעונת הפריחה, האקלים באזור חם מאד ולכן נסתפק באזכורם של מספר מקבצים נגישים יחסית:
- שביל החצבים בערד - שביל קצר לכל המשפחה, החולף דרך ריכוזי חצבים מרשימים.
- מעלה נוף - שביל תלול למיטיבי לכת בפאתי ערד.
- נחל יעלים ונחל טביה - שביל מעגלי ארוך למיטיבי לכת למרגלות ערד, לאורכו ריכוזי פריחה יפים.
קישורים נוספים:
- הימים מתקצרים והחצבים פורחים - ד"ר אורי פרגמן-ספיר, אתר NRG.