קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

הבדלים בין גרסאות בדף "שייח' בורייך"

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
 
(5 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{לבדיקה}}
 
 
<meta name="keywords" content="שייח' בורייך"></meta>
 
<meta name="keywords" content="שייח' בורייך"></meta>
 
<meta name="description" content="שייח' בורייך - שרידי כפר ארמני, קבר שייח' ומערות קבורה עתיקות"></meta>
 
<meta name="description" content="שייח' בורייך - שרידי כפר ארמני, קבר שייח' ומערות קבורה עתיקות"></meta>
שורה 7: שורה 6:
 
|Display map=yes
 
|Display map=yes
 
|Tags=עתיקות והיסטוריה
 
|Tags=עתיקות והיסטוריה
|תמונה=carmel_beach_memorial1.jpg
+
|תמונה=שייח בורייך1.jpg
 
|מקום הצילום=שייח' בורייך
 
|מקום הצילום=שייח' בורייך
 
|שם הצלם=עמית מנדלסון
 
|שם הצלם=עמית מנדלסון
שורה 35: שורה 34:
 
|8=[[שמורת כורכרי חוף הכרמל]]
 
|8=[[שמורת כורכרי חוף הכרמל]]
 
|9=[[שמורת חורבת קרתה]]
 
|9=[[שמורת חורבת קרתה]]
|10=[[אתר לאומי בית אוליפנט]]
+
|10=[[אנדרטת בני חוף הכרמל]]
 
|רקע כללי=
 
|רקע כללי=
[[תמונה:carmel_beach_memorial2.jpg|left|thumb|200px|האנדרטה, נובמבר 2011]]
+
[[תמונה:שייח בורייך2.jpg|left|thumb|200px|מערת קבורה עתיקה]]
לצד הכביש המהיר ת"א-חיפה, מסתתר לו אתר היסטורי עם סיפור מרתק - הכפר הארמני היחיד בישראל שהתקיים 55 שנים בלבד עד לפינויו הסופי בשנת 1981, חורבה גדולה (חורבת מגדל-מילחה) ובה שלל מערות קבורה, קברים חצובים ומתקנים להפקת מלח.
+
לצד הכביש המהיר ת"א-חיפה, מסתתר לו אתר היסטורי עם סיפור מרתק - הכפר הארמני היחיד בישראל שהתקיים 55 שנים בלבד עד לפינויו הסופי בשנת 1981, חורבה גדולה ובה שלל מערות קבורה, קברים חצובים ומתקנים להפקת מלח.
 +
אורך המסלול המוצע כ- 1.5 ק"מ (מעגלי), חלקו על בסיס שבילים קיימים וחלקו ללא שבילים מוגדרים בשטח.
  
 
|איך להגיע=
 
|איך להגיע=
 +
[[תמונה:שייח בורייך3.jpg|left|thumb|200px|כוכי קבורה בגבעה הדרומית]]
 
האתר נמצא בין עתלית וכביש החוף. כדי להגיע, יש לנסוע ממחלף עתלית בכביש מס' 7110 לכיוון עתלית. אחרי הפנייה לעתלית, נמשיך בכביש זה כ- 4 ק"מ עד כיכר לפני גשר מעל מסילת הרכבת. כאן יש לפנות ימינה (לא לעלות על הגשר) לכיוון בית הקברות של קיבוץ נווה ים. הדרך חולפת מתחת לגשר ועולה אל גשר נוסף מעל כביש החוף. נמשיך בנסיעה בדרך הכורכר עד רחבת חנייה גדולה לצד בית הקברות של נווה ים. מרחק הנסיעה מכביש 7110 בדרך הכורכר הינו כק"מ אחד.
 
האתר נמצא בין עתלית וכביש החוף. כדי להגיע, יש לנסוע ממחלף עתלית בכביש מס' 7110 לכיוון עתלית. אחרי הפנייה לעתלית, נמשיך בכביש זה כ- 4 ק"מ עד כיכר לפני גשר מעל מסילת הרכבת. כאן יש לפנות ימינה (לא לעלות על הגשר) לכיוון בית הקברות של קיבוץ נווה ים. הדרך חולפת מתחת לגשר ועולה אל גשר נוסף מעל כביש החוף. נמשיך בנסיעה בדרך הכורכר עד רחבת חנייה גדולה לצד בית הקברות של נווה ים. מרחק הנסיעה מכביש 7110 בדרך הכורכר הינו כק"מ אחד.
 +
 +
'''בתחבורה ציבורית''' ניתן להגיע מחיפה באוטובוס לעתלית (קו 221), יש לרדת בתחנת "הזית/הבנים" בעתלית ולהמשיך ברחוב המחתרות/האשל עד כביש 7110. מכאן נמשיך בדרך הכורכר העוברת מתחת לגשר הרכבת ועולה מעל הכביש המהיר. במרחק 580 מ' מעתלית נגיע לקצה הצפוני של מסלול ההליכה (אמצע המסלול המתואר כאן לבאים ברכב), ומכאן נמשיך לפי המסלול המתואר (מומלץ ללכת בכיוון השעון). ההליכה בתחבורה ציבורית מוסיפה כק"מ אחד לכל כיוון למסלול (כלומר, מסלול הליכה של 3.5 ק"מ).
  
 
וייז: בית עלמין, נווה ים.
 
וייז: בית עלמין, נווה ים.
  
 
|על האתר=
 
|על האתר=
באתר זה נמצאת אנדרטת ההנצחה המרכזית לחללי המועצה האזורית חוף הכרמל.
+
[[תמונה:שייח בורייך4.jpg|left|thumb|200px|קבר ארמני בגבעה הצפונית]]
 +
[[תמונה:שייח בורייך5.jpg|left|thumb|200px|משוכות צבר]]
 +
מעל בית הקברות נמצאות גבעות כורכר עשירות בשרידים ארכיאולוגיים. סיפורן של הגבעות נחלק להיסטוריה הקרובה ולהיסטוריה הרחוקה יותר,ודווקא זו הקרובה היא המעניינת יותר עבור רוב המטיילים.
  
האנדרטה מורכבת משנים עשר עמודי בטון גבוהים (גובהם 7 מ'), בחלקם העליון יש דגמים גיאומטריים שונים. עמודים אלו יוצרים כעין מעגל ומקובצים בקבוצות קטנות - אם תרצו, זאת הגרסה הישראלית לפסלים המפורסמים באי הפסחא, או למתחם סטונהנג' הידוע באנגליה.
+
אנו נמצאים כקילומטר אחד מחוף הים. באזור זה שסביב עתלית, התפתחה לאורך ההיסטוריה תעשיית הפקת מלח. זאת בזכות המסלע הקשה בקרבת החוף, המאפשר אידוי מי הים ואיסוף המלח שהצטבר בבריכות הרדודות. חלק ממתקני האידוי הוקמו ממש לצד שפת הים, אולם מתקנים אחרים הוקמו ברכס המרוחק מעט מהים, ובמקורותינו מוזכר יישוב בשם מגדל מילחה, המזוהה לצד כביש החוף, במקום שנקרא במפות ההיסטוריות ח'רבת מאליחה. בסמוך ליישוב הקדום בולטות מחצבות עתיקות (המנצלות את הכורכר הקשה של חוף הכרמל), מערות קבורה וקברים עתיקים.
  
למרגלותיהם נמצא קיר הנצחה בו מצוינים שמות חללי המועצה, ובקדמתו ניצבים עוד שלושה קירות בטון, בהם מצוטטים שני פסוקים מהתנ"ך - "כאיש אשר אמו תנחמנו כן אנוכי אנחמכם ובירושלים תנוחמו (ישעיהו ס"ו,יג)"; ו"מנשרים קלו מאריות גברו" (קינת דוד, שמואל ב', א' כג).
+
בדורות האחרונים השתייכו אדמות האזור למשפחה ערבית מחיפה. בשנת 1925, שנים ספורות לאחר שואת הארמנים במלחמת העולם הראשונה, חכרו פליטים ארמניים את האדמות מבעליהן, הנוצרי החיפאי אנטון חמודה, והקימו כאן כפר קטן לצד קבר השייח' (הנקרא למעשה שייח' איבריק - כמו זה שליד טבעון, אך השיבוש "שייח' בורייך" מקובל בפי הציבור הישראלי). בשיא הכפר, גרו בו 30 משפחות שעיבדו במשותף 800 דונם אדמה. הארמנים לא היו בעלי הקרקע, וכאשר לאחר מלחמת העצמאות עזב אנטון חמודה ללבנון, נותרו הארמנים כאן במעמד ייחודי. מאמצים לאורך השנים לתת לארמנים בעלות בקרקע לא צלחו, בשל התנגדות הרשויות ויישובי הסביבה. בסופו של דבר, לאחר סלילת הכביש המהיר, פונו המשפחות האחרונות שנותרו כאן וצאצאיהן חיים כיום בחיפה וביישובים אחרים. בתי הכפר הארמני נהרסו, אם כי ניתן לזהות בשטח שני קברים ארמניים עם מצבות ועליהן כתובות בארמנית ובעברית.
  
האנדרטה נועדה במקור להנציח 12 מבני המועצה שנפלו במלחמת ששת הימים, וההחלטה על הקמתה התקבלה ביולי 1967. בשלב מאוחר יותר, הורחבה האנדרטה עם הקמת קיר ההנצחה בו מונצחים כל חללי המועצה מאז מלחמת העצמאות ועד ימינו.  
+
בשטח לא הוסדר שביל ייעודי. ניתן ללכת לאורך דרכי העפר במסלול מעגלי כמתואר להלן, וכאשר הצמחייה אינה גבוהה (בסתיו ובחורף) ניתן לסטות ממסלול זה ולחפש שרידים ארכיאולוגיים נוספים בשטח. אנא היזהרו מבורות (אמנם מעטים) וסלעים בולטים מתחת לצמחייה.
  
כיום (ינואר 2021) מונצחים באנדרטה 98 חללים.
+
מהחנייה נעלה בשביל עפר לעבר הגבעה הדרומית. בפסגת הגבעה נמצא מבנה בולט. ככל הידוע לנו, מבנה זה השתייך למשפחה בדווית ולא היה חלק מהכפר הארמני. מכאן יש נוף יפה לעבר הים מחד והכרמל מאידך.
האנדרטה עוצבה בידי הפסל יעקב אפשטיין ונחנכה בשנת 1972. שלט מתכת מוזנח בצד הצפוני של במת העמודים מציין את שם הפסל.
+
בסמוך ומצפון למבנה, נמצאת מחצבה עתיקה ובתוכה מספר מערות קבורה מרשימות, כולל כוכי קבורה. ניתן לרדת לחצר המחצבה מצידה הצפוני ולבקר במערות. סביב המערה המזרחית הוקם חדר חיצוני, ונראה שהמקום שימש בעבר כדיר עיזים. למעוניינים לבחון את המערות, מומלץ להצטייד בפנס.
  
מבמת האנדרטה ניתן לצפות לעבר חוף הים וכן למצוקי [[נחל מערות]].
+
מכאן נשוב לשביל העפר ונמשיך צפונה, ללא שביל מוגדר. נחלוף לצד הקצה המזרחי של מחצבה עתיקה נוספת, המשמשת כמכלאת בקר מאולתרת. בדפנות מחצבה זו ומחצבה מצפון לה, נמצאות מערות קבורה רבות. רוב הקברים הינם מטיפוס קברי מקמרים (שלושה קברים עם קמרון מקושת, מכל צד של פתח המערה למעט דופן הכניסה). ממערב למחצבה העתיקה נמצאים גם "גבי מלח" - סדרת שקעים חצובים בסלעי הכורכר, אליהם הובילו תושבי האזור מי ים לאידוי והפקת מלח. בהעדר שבילי הליכה, הגישה לגבים אלו אינה מתאימה למתקשים בהליכה.
  
 +
הליכה קצרה נוספת תוביל אותנו לשביל עפר נוסף. עתה נמשיך עם השביל מערבה לצומת שבילים. נפנה שמאלה (מערבה) ולאחר כ- 60 מטרים נגיע אל מקאם שייח' בורייך - מבנה כורכר בעל כיפה מחודדת. פתח הכניסה נמוך. במבנה אין מצבה אולם יש מיחראב (גומחת תפילה) הפונה לכיוון העיר מכה. שמו האמיתי של המקום הינו שייח' איברייק, אולם השם שייח' בורייך "דבק" באתר. סביב המקאם נמצאים צברים רבים. בעבר היה כאן גם עץ תות אדיר, אולם הגזע קרס והתות לא חזר לימי תפארתו.
  
 +
נשוב לשביל ונמשיך עימו צפונה. השביל חולף לצד שני קברים ארמניים, וממשיך דרך מספר מערות קבורה עד לדרך הכורכר הראשית. עתה נפנה ימינה ונמשיך כ- 450 מטרים בדרך עד לרכב הממתין.
  
 
|פריחה ומוקדי עניין עונתיים=
 
|פריחה ומוקדי עניין עונתיים=
פריחה עונתית ברכס הכורכר - [[רקפת מצויה|רקפות]], ומינים נוספים.
+
* פריחה עונתית ברכס הכורכר - [[רקפת מצויה|רקפות]], ומינים נוספים.
 +
* סוף הקיץ - פירות הצבר (יש להצטייד בציוד מתאים לקטיף סברס).
 +
 
 
|שירותים למטיילים=
 
|שירותים למטיילים=
 
חנייה מוסדרת (באתר עצמו אין שבילי הליכה ייעודיים).
 
חנייה מוסדרת (באתר עצמו אין שבילי הליכה ייעודיים).

גרסה אחרונה מ־17:50, 12 בפברואר 2021

דף הבית   /   טיולים בצפון   /   טיולים בחוף הכרמל   /   שייח' בורייך

שייח' בורייך

שייח' בורייך - שרידי כפר ארמני, קבר שייח' ומערות קבורה עתיקות.

  • נקודת עניין
  • אזור:חוף הכרמל
  • מפת סימון שבילים: 4 - הכרמל
  • מיקום: דרום עתלית
  • גישה:לכל רכב
  • שבילי טיול:לא מסומן
  • עונות ביקור:כל השנה
  • שמורת טבע:לא
  • רמת קושי:לכל המשפחה
  • נגישות לנכים:לא נגיש
  • שעות ביקור:ללא הגבלה
  • כניסה:חינם
  • תאריך ביקור:2/2/2021
  • תאריך ביקור אחרון בשטח:2/2/2021



שייח בורייך1.jpg

שייח' בורייך, (עמית מנדלסון, 2/2/2021)


עוד אתרים בסביבה

תגיות: עתיקות והיסטוריה

שייח' בורייך

מערת קבורה עתיקה

לצד הכביש המהיר ת"א-חיפה, מסתתר לו אתר היסטורי עם סיפור מרתק - הכפר הארמני היחיד בישראל שהתקיים 55 שנים בלבד עד לפינויו הסופי בשנת 1981, חורבה גדולה ובה שלל מערות קבורה, קברים חצובים ומתקנים להפקת מלח. אורך המסלול המוצע כ- 1.5 ק"מ (מעגלי), חלקו על בסיס שבילים קיימים וחלקו ללא שבילים מוגדרים בשטח.


איך להגיע:

כוכי קבורה בגבעה הדרומית

האתר נמצא בין עתלית וכביש החוף. כדי להגיע, יש לנסוע ממחלף עתלית בכביש מס' 7110 לכיוון עתלית. אחרי הפנייה לעתלית, נמשיך בכביש זה כ- 4 ק"מ עד כיכר לפני גשר מעל מסילת הרכבת. כאן יש לפנות ימינה (לא לעלות על הגשר) לכיוון בית הקברות של קיבוץ נווה ים. הדרך חולפת מתחת לגשר ועולה אל גשר נוסף מעל כביש החוף. נמשיך בנסיעה בדרך הכורכר עד רחבת חנייה גדולה לצד בית הקברות של נווה ים. מרחק הנסיעה מכביש 7110 בדרך הכורכר הינו כק"מ אחד.

בתחבורה ציבורית ניתן להגיע מחיפה באוטובוס לעתלית (קו 221), יש לרדת בתחנת "הזית/הבנים" בעתלית ולהמשיך ברחוב המחתרות/האשל עד כביש 7110. מכאן נמשיך בדרך הכורכר העוברת מתחת לגשר הרכבת ועולה מעל הכביש המהיר. במרחק 580 מ' מעתלית נגיע לקצה הצפוני של מסלול ההליכה (אמצע המסלול המתואר כאן לבאים ברכב), ומכאן נמשיך לפי המסלול המתואר (מומלץ ללכת בכיוון השעון). ההליכה בתחבורה ציבורית מוסיפה כק"מ אחד לכל כיוון למסלול (כלומר, מסלול הליכה של 3.5 ק"מ).

וייז: בית עלמין, נווה ים.

על האתר: שייח' בורייך:

קבר ארמני בגבעה הצפונית
משוכות צבר

מעל בית הקברות נמצאות גבעות כורכר עשירות בשרידים ארכיאולוגיים. סיפורן של הגבעות נחלק להיסטוריה הקרובה ולהיסטוריה הרחוקה יותר,ודווקא זו הקרובה היא המעניינת יותר עבור רוב המטיילים.

אנו נמצאים כקילומטר אחד מחוף הים. באזור זה שסביב עתלית, התפתחה לאורך ההיסטוריה תעשיית הפקת מלח. זאת בזכות המסלע הקשה בקרבת החוף, המאפשר אידוי מי הים ואיסוף המלח שהצטבר בבריכות הרדודות. חלק ממתקני האידוי הוקמו ממש לצד שפת הים, אולם מתקנים אחרים הוקמו ברכס המרוחק מעט מהים, ובמקורותינו מוזכר יישוב בשם מגדל מילחה, המזוהה לצד כביש החוף, במקום שנקרא במפות ההיסטוריות ח'רבת מאליחה. בסמוך ליישוב הקדום בולטות מחצבות עתיקות (המנצלות את הכורכר הקשה של חוף הכרמל), מערות קבורה וקברים עתיקים.

בדורות האחרונים השתייכו אדמות האזור למשפחה ערבית מחיפה. בשנת 1925, שנים ספורות לאחר שואת הארמנים במלחמת העולם הראשונה, חכרו פליטים ארמניים את האדמות מבעליהן, הנוצרי החיפאי אנטון חמודה, והקימו כאן כפר קטן לצד קבר השייח' (הנקרא למעשה שייח' איבריק - כמו זה שליד טבעון, אך השיבוש "שייח' בורייך" מקובל בפי הציבור הישראלי). בשיא הכפר, גרו בו 30 משפחות שעיבדו במשותף 800 דונם אדמה. הארמנים לא היו בעלי הקרקע, וכאשר לאחר מלחמת העצמאות עזב אנטון חמודה ללבנון, נותרו הארמנים כאן במעמד ייחודי. מאמצים לאורך השנים לתת לארמנים בעלות בקרקע לא צלחו, בשל התנגדות הרשויות ויישובי הסביבה. בסופו של דבר, לאחר סלילת הכביש המהיר, פונו המשפחות האחרונות שנותרו כאן וצאצאיהן חיים כיום בחיפה וביישובים אחרים. בתי הכפר הארמני נהרסו, אם כי ניתן לזהות בשטח שני קברים ארמניים עם מצבות ועליהן כתובות בארמנית ובעברית.

בשטח לא הוסדר שביל ייעודי. ניתן ללכת לאורך דרכי העפר במסלול מעגלי כמתואר להלן, וכאשר הצמחייה אינה גבוהה (בסתיו ובחורף) ניתן לסטות ממסלול זה ולחפש שרידים ארכיאולוגיים נוספים בשטח. אנא היזהרו מבורות (אמנם מעטים) וסלעים בולטים מתחת לצמחייה.

מהחנייה נעלה בשביל עפר לעבר הגבעה הדרומית. בפסגת הגבעה נמצא מבנה בולט. ככל הידוע לנו, מבנה זה השתייך למשפחה בדווית ולא היה חלק מהכפר הארמני. מכאן יש נוף יפה לעבר הים מחד והכרמל מאידך. בסמוך ומצפון למבנה, נמצאת מחצבה עתיקה ובתוכה מספר מערות קבורה מרשימות, כולל כוכי קבורה. ניתן לרדת לחצר המחצבה מצידה הצפוני ולבקר במערות. סביב המערה המזרחית הוקם חדר חיצוני, ונראה שהמקום שימש בעבר כדיר עיזים. למעוניינים לבחון את המערות, מומלץ להצטייד בפנס.

מכאן נשוב לשביל העפר ונמשיך צפונה, ללא שביל מוגדר. נחלוף לצד הקצה המזרחי של מחצבה עתיקה נוספת, המשמשת כמכלאת בקר מאולתרת. בדפנות מחצבה זו ומחצבה מצפון לה, נמצאות מערות קבורה רבות. רוב הקברים הינם מטיפוס קברי מקמרים (שלושה קברים עם קמרון מקושת, מכל צד של פתח המערה למעט דופן הכניסה). ממערב למחצבה העתיקה נמצאים גם "גבי מלח" - סדרת שקעים חצובים בסלעי הכורכר, אליהם הובילו תושבי האזור מי ים לאידוי והפקת מלח. בהעדר שבילי הליכה, הגישה לגבים אלו אינה מתאימה למתקשים בהליכה.

הליכה קצרה נוספת תוביל אותנו לשביל עפר נוסף. עתה נמשיך עם השביל מערבה לצומת שבילים. נפנה שמאלה (מערבה) ולאחר כ- 60 מטרים נגיע אל מקאם שייח' בורייך - מבנה כורכר בעל כיפה מחודדת. פתח הכניסה נמוך. במבנה אין מצבה אולם יש מיחראב (גומחת תפילה) הפונה לכיוון העיר מכה. שמו האמיתי של המקום הינו שייח' איברייק, אולם השם שייח' בורייך "דבק" באתר. סביב המקאם נמצאים צברים רבים. בעבר היה כאן גם עץ תות אדיר, אולם הגזע קרס והתות לא חזר לימי תפארתו.

נשוב לשביל ונמשיך עימו צפונה. השביל חולף לצד שני קברים ארמניים, וממשיך דרך מספר מערות קבורה עד לדרך הכורכר הראשית. עתה נפנה ימינה ונמשיך כ- 450 מטרים בדרך עד לרכב הממתין.


פריחה ומוקדי עניין עונתיים:

  • פריחה עונתית ברכס הכורכר - רקפות, ומינים נוספים.
  • סוף הקיץ - פירות הצבר (יש להצטייד בציוד מתאים לקטיף סברס).

שירותים למטיילים:

חנייה מוסדרת (באתר עצמו אין שבילי הליכה ייעודיים).


הצעות טיול בסביבת שייח' בורייך:

קישורים נוספים וספרות מומלצת:


המפה נטענת...