הבדלים בין גרסאות בדף "כלנית מצויה"
(3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 55: | שורה 55: | ||
}} | }} | ||
{{מסך4נייד2| | {{מסך4נייד2| | ||
− | {{תתתת|גן לאומי תל בית שמש| | + | {{תתתת|גן לאומי תל בית שמש|Tel_beit_shemesh2.jpg|באזור בית שמש.}}| |
{{תתתת|חורבת מדרס|Midras_columbarium.jpg|בשפלה.}}| | {{תתתת|חורבת מדרס|Midras_columbarium.jpg|בשפלה.}}| | ||
{{תתתת|דרך נוף יער שוקדה|Shokeda_forest1.jpg|בנגב המערבי.}}| | {{תתתת|דרך נוף יער שוקדה|Shokeda_forest1.jpg|בנגב המערבי.}}| | ||
שורה 62: | שורה 62: | ||
{{מסך4נייד2| | {{מסך4נייד2| | ||
{{תתתת|מבתרונות בארי לבארי הישנה|Anemones_beeri.jpg|בנגב המערבי.}}| | {{תתתת|מבתרונות בארי לבארי הישנה|Anemones_beeri.jpg|בנגב המערבי.}}| | ||
− | || | + | {{תתתת|כלניות במחלף גולני|Anemones_golani1.jpg|בגליל התחתון המזרחי.}}| |
+ | {{תתתת|נחל סנין|נחל_סנין2.jpg|עמק השלום ופאתי יקנעם עילית.}}| | ||
}} | }} | ||
}} | }} |
גרסה אחרונה מ־18:42, 2 ביוני 2023
דף הבית / צמחי בר בישראל / טיולי פריחה / כלנית מצויה
כרטיס ביקור: כלנית מצויה
- קבוצה:מכוסי הזרע
- מחלקה:דו-פסיגיים
- משפחה:נוריתיים
- שם מדעי:Anemone coronaria Linneaus
- אזורי תפוצה:החבל הים-תיכוני, אזור הספר, הר הנגב
- עונת פריחה:דצמבר-מרץ
- מוגן:כן
- שכיחות:מצוי
כלנית מצויה, מנחת מגידו (עמית מנדלסון, 28/1/2010)
כלנית מצויה
גיאופיט (צמח בעל בצל או פקעת) נפוץ ברחבי הארץ, הפורח במגוון צבעים. בצפון הארץ קיימים מספר גוונים: לבן, ורוד, סגול ואדום. הגבול הדרומי של הכלניות הצבעוניות הוא באזור לטרון (חורבת שרישה), ומדרום לנקודה זו עד הר הנגב הגבוה פורחות כלניות אדומות בלבד. פריחת הכלניות מרשימה במיוחד בשני בתי גידול: מישורי הנגב המערבי (מרבדי פריחה אדומים), ועמקי הצפון (בפרט, שולי הגליל התחתון המערבי ומישורי דרום הגולן), שם ניתן לפגוש מרבדי כלניות בשלל צבעים.
הכלניות הצבעוניות אופייניות לאזורים דלים יחסית בגיר, בצפון ובמרכז. בדרום, בשל מיעוט הגשמים, הגיר לא נשטף מהקרקע, ויש רק כלניות אדומות. מנגד, כלניות לבנות בולטות באזורים הבזלתיים כמו באזור עמיעד ובקרבת מחלף גולני.
המופע האדום של הכלנית הוא הנפוץ ביותר, ופותח סדרה של פרחים אדומים בולטים בנוף הארץ. אחריה פורחים נורית אסיה ופרגים.
קיים דמיון שטחי בין נורית אסיה וכלנית מצויה, אך לכלנית אין עלי גביע מתחת לעלי הכותרת (בניגוד לנורית), וכמו כן עלי הכלנית שסועים ועלי הכותרת אינם מבריקים.
קיימת שונות רבה במספר עלי הכותרת של הכלנית, ופה ושם ניתן לפגוש גם פרטים לבקנים, אותם קל להבדיל מכלניות לבנות בכך שהאבקנים במופע הלבקני הם לבנים, ובשאר הכלניות הם שחורים.
על שם הכלנית המצויה קרוי היישוב כלנית בגליל התחתון, וכן שמורת גבעת כלניות בשרון הצפוני (בה התמעטו מאד הכלניות) וצומת כלניות הסמוכה לשמורה. גם אחד ממחנות צה"ל באזור אשקלון מכונה "מחנה כלנית". כמו כן, אנשי היישוב הארץ-ישראלי בתקופת המנדט כינו את הצנחנים הבריטיים בשם "כלניות" בשל הכומתה האדומה שחבשו.
מקום נוסף בארץ ששמו קשור לכלניות הוא נחל נעמנים, במערב גוש עציון (שמה הערבי של הכלנית הוא "שקאיק א-נעמאן" - "פצעי הנעמן" לזכר סיפור מיתולוגי על פציעתו של האל נעמן).
פרחי הכלנית נסגרים לקראת שקיעה או בטמפרטורות נמוכות, ולכן הצפייה בפריחה בשעת בוקר מוקדמת או לעת ערב אינה מומלצת.
בית גידול
אזורי בתה וצומח עשבוני, בעדיפות לשטחים בהם מתקיימת רעייה.
אתרי פריחה בולטים:
המין נפוץ במקומות רבים, מהגולן ועד הר הנגב. במיוחד מרשימים מרבדי פריחה אדומים בנגב המערבי ובדרום השפלה, וכלניות בשלל צבעים בעמק יזרעאל ובדרום הגולן.
דוגמאות לאתרים נבחרים: