הבדלים בין גרסאות בדף "גן לאומי חמת גדר"

גרסה אחרונה מ־19:01, 14 בדצמבר 2021

דף הבית / טיולים בצפון / טיולים סביב הכנרת / גן לאומי חמת גדר

גן לאומי חמת גדר

גן לאומי חמת גדר - מרחצאות עתיקים ומרשימים, בית כנסת קדום ומצוקי בזלת.

גן לאומי
מאפיינים עיקריים:עתיקות
אזור:הכינרת ושוליה
מפת סימון שבילים: 1 - הגולן
מיקום: חמת גדר
עונות ביקור:חורף ואביב
רמת קושי:לכל המשפחה
נגישות לנכים:לא נגיש
כניסה:חינם
מצב תכנוני:מאושר
שטח:317.364 דונם

המרחצאות הרומאיים בחמת גדר, (עמית מנדלסון, 5/8/2016)

הצגת פוסט זה באינסטגרם

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎טבע ונופים בישראל‎‏ (@‏‎inature_israel‎‏)‎‏

עוד אתרים בסביבה

הצעות טיול בסביבה

אתרי ביקור

תגיות: עתיקות והיסטוריה

איך להגיע:

תצפית למצוק חמת גדר, 2016

עתיקות חמת גדר, 2016

הגן הלאומי כולל שני חלקים, סביב אתר התיירות חמת גדר. שני חלקים אלו, אינם מוסדרים כיום למטיילים ואינם מיועדים לביקורי קהל עד להכרזת הגן הלאומי והסדרת הגישה אליו.

החלק הצפוני, תחום בין כבישים 98/7599 בצפון (באזור צומת חמת גדר) ובין אתר התיירות חמת גדר בדרום. בשטח זה נמצא מוצב צבאי קטן בראש המצוק הצופה על חמת גדר.

החלק הדרומי, תחום בין אתר התיירות (בצפון) ובין דרך המערכת בדרום, כולל את מכלול העתיקות של חמת גדר. ניתן לגשת לאתרי חלק זה בנסיעה מצומת חמת גדר מזרחה בכביש 7599. בשיא העיקול של הכביש, מסתעפת דרך קישור לעבר דרך המערכת ובריכות הדגים של מבוא חמה. בכפוף למגבלות בטחוניות, ניתן לנסוע בדרך המערכת כ- 2 ק"מ לאורך בריכות הדגים ונהר הירמוך עד למעיין עין ריח ("עין ג'ונס" בפי הציבור הרחב). כמה עשרות מטרים ממערב לבית המעיין, מסתעפת מדרך המערכת צפונה דרך עפר העוברת בקרבת המרחצאות הקדומים (ולצד עין מקלה), ומוליכה גם למתחם צבאי בפסגת תל חמת גדר.

אין כיום גישה מאתר התיירות למתחמי העתיקות.

נכון לדצמבר 2021, ניתן להגיע ברכב עד למתחם עין ריח ("עין ג'ונס"), אם כי ייתכנו שינויים בשל אילוצי צה"ל.

רקע על גן לאומי חמת גדר:

חמת גדר (אל-חמה) הינה מכלול של מעיינות חמים הנובעים בבקעה לצד נהר הירמוך, מספר ק"מ דרומית לכפר אום קיס שבהרי הגלעד - העיר הקדומה גדר.

סביב המעיינות החמים פותח במהלך התקופה הרומית מכלול ייחודי של מרחצאות עתיקים, הנמנים עם המפוארים ביותר בכל האימפריה הרומית, ושטחם כ- 4.2 דונם. המרחצאות הוקמו לצד עין מקלה, החם במעיינות חמת גדר (טמפ' 53 מעלות צלסיוס), אך קיבלו מים גם מהמעיינות האחרים שבאזור. לצד המרחצאות הוקמו מבנים נוספים כגון תיאטרון. במקום התקיים גם יישוב יהודי, ממנו שרד בית כנסת קדום הממוקם בראש הגבעה ממערב למרחצאות (נחפר בידי פרופ' סוקניק בשנת 1932, מוזנח כיום ומכוסה בצמחייה). תל זה נקרא בערבית תל באני - "תל המרחץ". קיומו של היישוב היהודי בחמת גדר מוזכר במשנה, שם מצויין כי רבי יהודה הנשיא התיר לתושבי העיר גדר לרדת בשבת לטבילה במרחצאות חמת גדר, אך אסר על תושביה של חמת גדר לעלות בשבת אל העיר גדר (תוספתא, עירובין ד' - "ועוד התיר רבי שיהיו בני [הגדר יורדין לחמתה ועולין לגדר ובני חמתה לא היו עולין לגדר]").

פסיפסי בית הכנסת העתיק נמצאים כיום במקומות שונים בארץ, ובין היתר - בית המשפט העליון בירושלים ובית כנסת ביישוב רעות שבתחומי מודיעין.

לצד המרחצאות ובית הכנסת, התגלה באתר גם תיאטרון רומי (נחפר בחלקו ע"י פרופ' סוקניק בשנת 1932), שמצא כי במקום היו 15 שורות מושבי בזלת שיכלו להכיל כ- 2000-1500 צופים. התיאטרון הרומי נמצא בשטח שאינו נגיש כיום למבקרים באתר העתיקות.

המעיינות אינם נזכרים בכתבים עתיקים כגון כתבי יוסף בן-מתתיהו, ולכן כפי הנראה פיתוח האתר לא החל לפני המאה השנייה לספירה. מצד שני, הם מוזכרים בכתבים רומיים ויהודיים החל מהמאה השלישית לספירה.

האתר נפגע בשלהי התקופה הביזנטית (ייתכן ברעידת אדמה), וכתובת הקדשה של הח'ליף מועוויה (שנת 662 לספירה) מעידה על שיפוץ המרחצאות ועל המשך קיום אוכלוסייה נוצרית באתר תחת השלטון הערבי. המקום ניטש במהלך המאות התשיעית/עשירית לספירה ונהרס לאחר מכן.

חמת גדר היוותה אחת מנקודות הציון בתוואי "רכבת העמק", המקשרת את חיפה עם דמשק, ובשטח הוקמה אחת מתחנות הרכבת בראשית המאה ה- 20' (מתחם תחנת הרכבת אינו נכלל בשטח הגן הלאומי).

במהלך קביעת הגבול בין המנדט הבריטי והצרפתי, הוכללה חמת גדר בשטח המנדט הבריטי, כולל מסדרון צר לאורך נהר הירמוך. כבר במהלך תקופת המנדט, הוקם כאן אתר נופש, במסגרת זיכיון שקיבל סולימן בק נציף (שנקבר באתר, וקברו המוזנח נמצא בתל חמת גדר). עם זאת, בשל נחיתותו הטופוגרפית של המקום, לא הייתה בו נוכחות ישראלית במלחמת העצמאות.

בהסכם שביתת הנשק עם סוריה (קיץ 1949) הוגדר אזור זה, כמו כל מזרח הכנרת, כאזור מפורז בריבונות ישראלית. כאשר שלחה ישראל בשנת 1951 כוח משטרתי לממש את ריבונות ישראל בחמת גדר, הותקף הכוח באש סורית ושבעה שוטרים נהרגו. מאז ועד למלחמת ששת הימים, השתלטו הסורים דה-פקטו על חמת גדר והקימו במקום כפר נופש ומסגד גדול (המסגד נכלל בגן הלאומי, אך נמצא כיום בשטח אתר התיירות בתשלום).

לאחר שחרור הגולן במלחמת ששת הימים, הפך מרחב חמת גדר לאתר תיירות פופולארי, ובמסגרת זו בוצעו חפירות ארכיאולוגיות שחשפו את צפונותיה של חמת גדר. ברם, מזה שנים ארוכות שטחי העתיקות מוזנחים ואינם נגישים למבקרים, בשל מיקומם במובלעת בין אתר התיירות ובין דרך המערכת.

במבני תחנת הרכבת, נמצאת מושבת קינון של שבעה מיני עטלפי חרקים, רובם ככולם בסכנת הכחדה בישראל (המבנה סגור למטיילים).

במצוק הבזלת המתנשא מצפון לחמת גדר עצמה, נמצאות מספר מערות קטנות. בצידו המערבי של המצוק נמצא האתר הצפוני בישראל של העץ מורינגה רותמית. כמו כן ניתן לפגוש באזור זה שיחי רותם המדבר, מלוח קיפח (בעיקר בתל חמת גדר) ופלישה של עצי פרקינסוניה שיכנית בין התל למרחצאות הרומיים.

תוכנית הגן הלאומי הינה חלק מתוכנית פארק טבע ותיירות חמת גדר, שאושרה במרץ 2018, ומסדירה את שימושי הקרקע במרחב (חשוב לציין כי אתר התיירות הפעיל - המעיינות החמים, כפר הנופש וחוות התנינים - אינו מהווה חלק מהגן הלאומי המתוכנן, וימשיך לפעול כאתר עצמאי). התוכנית מייעדת גם 191.147 דונם לשמורת טבע - הרחבת שמורת הירמוך בשטחים הנמצאים מעבר לגדר המערכת.

שעות פתיחה, מחירי כניסה ושירותים למטיילים:

אין באתר שירותים למטיילים.

הצעות טיול בסביבת גן לאומי חמת גדר:

שמורת נחל מיצר

המפל הלבן

שמורת מורד הירדן

קישורים נוספים וספרות מומלצת:

המרחצאות הרומיים של חמת גדר - שלוש עונות חפירה, יזהר הירשפלד וגיורא סולר, "קדמוניות" שנה י"ג חוברת 4-3, שנת 1980.

ספרון טיולי המשפחות של INature במתנה! הורד ושמור

המפה נטענת...

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{לבדיקה}}
+<meta name="keywords" content="גן לאומי חמת גדר, עתיקות חמת גדר"></meta>
-<meta name="keywords" content="עובדיה, תל עובדיה, גן לאומי עובדיה"></meta>
+<meta name="description" content="גן לאומי חמת גדר - מרחצאות עתיקים ומרשימים, בית כנסת קדום ומצוקי בזלת."></meta>[[קטגוריה:גנים ושמורות בכנרת]]
-<meta name="description" content="גן לאומי עובדיה - אחד האתרים הפרהיסטוריים הקדומים ביותר בעולם מחוץ ליבשת אפריקה."></meta>
 {{פירורי לחם|[[טיולים בצפון]]|[[טיולים סביב הכנרת]]}}
 {{גן לאומי חדש
+|נצ=32.682080, 35.664411
+|Display map=yes
+|Tags=עתיקות והיסטוריה
 |כניסה=חינם
 |אזור=הכינרת ושוליה
-|מיקום=מערבית לבית זרע
+|מיקום=חמת גדר
 |עונות ביקור=חורף ואביב
-|מאפיינים עיקריים=אתר פרהיסטורי
+|מאפיינים עיקריים=עתיקות
-|שטח=27.24
+|שטח=317.364
 |מצב תכנוני=מאושר
-|תמונה=ubadiye.jpg
+|תמונה=hamat_gader1.jpg
-|מקום הצילום=משטח קיום באתר עובדיה
+|מקום הצילום=המרחצאות הרומאיים בחמת גדר
-|תאריך הצילום=7/3/2010
+|תאריך הצילום=5/8/2016
 |שם הצלם=עמית מנדלסון
 |נגישות לנכים=לא נגיש
 |רמת קושי=לכל המשפחה
-|מפת סימון שבילים=3 - הגליל התחתון
+|מפת סימון שבילים=1 - הגולן
 |1=[[יער שווייץ]]
 |2=[[שביל אל מול כינרת]]
@@ שורה 28: / שורה 30: @@
 |9=[[שמורת חורשת יעלה]]
 |10=[[גן לאומי חמת טבריה]]
-|סקירה=גן לאומי עובדיה - אחד האתרים הפרהיסטוריים הקדומים ביותר בעולם מחוץ ליבשת אפריקה.
+|סקירה=גן לאומי חמת גדר - מרחצאות עתיקים ומרשימים, בית כנסת קדום ומצוקי בזלת.
 |על האתר=
-הגן הלאומי שוכן בגדתו המערבית של [[נהר הירדן]], בסמוך לשפך [[שמורת נחל יבנאל|נחל יבנאל]], ומערבית לתל עובדיה.
+חמת גדר (אל-חמה) הינה מכלול של מעיינות חמים הנובעים בבקעה לצד [[שמורת הירמוך|נהר הירמוך]], מספר ק"מ דרומית לכפר אום קיס שבהרי הגלעד - העיר הקדומה גדר.
-בשנת 1959, התגלה בקרבת התל אתר פרהיסטורי קדום מדרום לאפיק נחל יבנאל, בתצורה גיאולוגית המכונה תצורת עובדיה. תצורה זו בנויה ממשקעים מ- 4 מרכיבים - קונגלומרט (תלכיד נחלים), חול, סילט וחרסית.
+סביב המעיינות החמים פותח במהלך התקופה הרומית מכלול ייחודי של מרחצאות עתיקים, הנמנים עם המפוארים ביותר בכל האימפריה הרומית, ושטחם כ- 4.2 דונם. המרחצאות הוקמו לצד עין מקלה, החם במעיינות חמת גדר (טמפ' 53 מעלות צלסיוס), אך קיבלו מים גם מהמעיינות האחרים שבאזור. לצד המרחצאות הוקמו מבנים נוספים כגון תיאטרון. במקום התקיים גם יישוב יהודי, ממנו שרד בית כנסת קדום הממוקם בראש הגבעה ממערב למרחצאות (נחפר בידי פרופ' סוקניק בשנת 1932, מוזנח כיום ומכוסה בצמחייה). תל זה נקרא בערבית תל באני - "תל המרחץ". קיומו של היישוב היהודי בחמת גדר מוזכר במשנה, שם מצויין כי רבי יהודה הנשיא התיר לתושבי העיר גדר לרדת בשבת לטבילה במרחצאות חמת גדר, אך אסר על תושביה של חמת גדר לעלות בשבת אל העיר גדר (תוספתא, עירובין ד' - "ועוד התיר רבי שיהיו בני [הגדר יורדין לחמתה ועולין לגדר ובני חמתה לא היו עולין לגדר]").
-תצורה זו נוצרה בסמיכות לגוף מים מתוקים ועברה שינויים מחזוריים כתוצאה משינויים במפלס גוף המים.
+פסיפסי בית הכנסת העתיק נמצאים כיום במקומות שונים בארץ, ובין היתר - בית המשפט העליון בירושלים ובית כנסת ביישוב רעות שבתחומי מודיעין.
-כתוצאה מפעילות טקטונית חלו שינויים במבנה הגיאולוגי של התצורה, שהתקמטה ונשברה לצורת קמר זעיר.
+לצד המרחצאות ובית הכנסת, התגלה באתר גם תיאטרון רומי (נחפר בחלקו ע"י פרופ' סוקניק בשנת 1932), שמצא כי במקום היו 15 שורות מושבי בזלת שיכלו להכיל כ- 2000-1500 צופים. התיאטרון הרומי נמצא בשטח שאינו נגיש כיום למבקרים באתר העתיקות.
-המשטחים בהם שכן בעבר האדם הקדמון באתר נטויים כיום בזווית של 70 מעלות.
+המעיינות אינם נזכרים בכתבים עתיקים כגון כתבי יוסף בן-מתתיהו, ולכן כפי הנראה פיתוח האתר לא החל לפני המאה השנייה לספירה. מצד שני, הם מוזכרים בכתבים רומיים ויהודיים החל מהמאה השלישית לספירה.
-החפירות הראשונות באתר החלו בשנת 1960, ונמשכו ברצף עד שנת 1974, וכן בשנים 1988-1994. במהלך החפירות נחשפו למעלה מ- 60 שכבות קרקע, בהן נמצאו עצמות בעלי חיים (כולל מינים שנכחדו מהעולם, ובסה"כ 120 מינים שונים), עצמות אדם (מטיפוס "הומו ארקטוס" - האדם הזקוף) ויותר מ- 10,000 כלי אבן קדומים. האנשים שהתגוררו באתר היו ציידים-לקטים, ולא נמצאו עדויות לשימוש באש באתר.
+האתר נפגע בשלהי התקופה הביזנטית (ייתכן ברעידת אדמה), וכתובת הקדשה של הח'ליף מועוויה (שנת 662 לספירה) מעידה על שיפוץ המרחצאות ועל המשך קיום אוכלוסייה נוצרית באתר תחת השלטון הערבי. המקום ניטש במהלך המאות התשיעית/עשירית לספירה ונהרס לאחר מכן.
-ממצאים נבחרים מהחפירות מוצגים במוזיאון בית גורדון בקיבוץ דגניה א'.
+חמת גדר היוותה אחת מנקודות הציון בתוואי "רכבת העמק", המקשרת את חיפה עם דמשק, ובשטח הוקמה אחת מתחנות הרכבת בראשית המאה ה- 20' (מתחם תחנת הרכבת אינו נכלל בשטח הגן הלאומי).
-טיפוסי הכלים באתר יוצרו ע"י שלושה סוגי חומרי גלם - בזלת, גיר וצור.
+במהלך קביעת הגבול בין המנדט הבריטי והצרפתי, הוכללה חמת גדר בשטח המנדט הבריטי, כולל מסדרון צר לאורך נהר הירמוך. כבר במהלך תקופת המנדט, הוקם כאן אתר נופש, במסגרת זיכיון שקיבל סולימן בק נציף (שנקבר באתר, וקברו המוזנח נמצא בתל חמת גדר). עם זאת, בשל נחיתותו הטופוגרפית של המקום, לא הייתה בו נוכחות ישראלית במלחמת העצמאות.
-שטח המפלסים הארכיאולוגיים שנחפרו באתר הוא כ- 1,540 מ"ר.
+בהסכם שביתת הנשק עם סוריה (קיץ 1949) הוגדר אזור זה, כמו כל מזרח הכנרת, כאזור מפורז בריבונות ישראלית. כאשר שלחה ישראל בשנת 1951 כוח משטרתי לממש את ריבונות ישראל בחמת גדר, הותקף הכוח באש סורית ושבעה שוטרים נהרגו. מאז ועד למלחמת ששת הימים, השתלטו הסורים דה-פקטו על חמת גדר והקימו במקום כפר נופש ומסגד גדול (המסגד נכלל בגן הלאומי, אך נמצא כיום בשטח אתר התיירות בתשלום).
-הממצאים באתר תוארכו לתקופה שלפני כ- 1.4 מיליון שנה, כאשר מעל ומתחת לתצורה זו נמצאות שכבות בזלת - "בזלת הכיסוי" שגילה בין 3.1-3.7 מיליון שנה, ו"בזלת הירמוך" שגילה בין 560-680 אלף שנה.
+לאחר שחרור הגולן במלחמת ששת הימים, הפך מרחב חמת גדר לאתר תיירות פופולארי, ובמסגרת זו בוצעו חפירות ארכיאולוגיות שחשפו את צפונותיה של חמת גדר. ברם, מזה שנים ארוכות שטחי העתיקות מוזנחים ואינם נגישים למבקרים, בשל מיקומם במובלעת בין אתר התיירות ובין דרך המערכת.
-במאמרו של בר-יוסף משנת 2009, מתפרסם תיארוך חדש לממצאים, לפי מגוון מיני בעלי החיים שנמצאו בעובדיה, בין 1.5-1.2 מיליון שנה.
+במבני תחנת הרכבת, נמצאת מושבת קינון של שבעה מיני עטלפי חרקים, רובם ככולם בסכנת הכחדה בישראל (המבנה סגור למטיילים).
-בשנים האחרונות האתר מוזנח. קטע קטן ממשטחי הקיום מוגן ע"י סככת פח, ומשטחים אחרים חשופים לבלייה מואצת. סביב המשטחים גדלה צמחיית מעזבה ובין היתר שעורת התבור ותלתן הארגמן.
+במצוק הבזלת המתנשא מצפון לחמת גדר עצמה, נמצאות מספר מערות קטנות. בצידו המערבי של המצוק נמצא האתר הצפוני בישראל של העץ מורינגה רותמית. כמו כן ניתן לפגוש באזור זה שיחי רותם המדבר, מלוח קיפח (בעיקר בתל חמת גדר) ופלישה של עצי פרקינסוניה שיכנית בין התל למרחצאות הרומיים.
-תל עובדיה עצמו, הנמצא ממזרח לאתר, מכוסה בצמחיית מעזבה ויש בו פריחת חרדל באביב.
+תוכנית הגן הלאומי הינה חלק מתוכנית פארק טבע ותיירות חמת גדר, שאושרה במרץ 2018, ומסדירה את שימושי הקרקע במרחב (חשוב לציין כי אתר התיירות הפעיל - המעיינות החמים, כפר הנופש וחוות התנינים - אינו מהווה חלק מהגן הלאומי המתוכנן, וימשיך לפעול כאתר עצמאי). התוכנית מייעדת גם 191.147 דונם לשמורת טבע - הרחבת [[שמורת הירמוך]] בשטחים הנמצאים מעבר לגדר המערכת.
 |איך להגיע=
-האתר נמצא מערבית לקיבוץ בית זרע, במורדות ההר מדרום לאפיק נחל יבנאל.
+[[תמונה:hamat_gader2.jpg|left|thumb|200px|תצפית למצוק חמת גדר, 2016]]
+[[תמונה:hamat_gader3.jpg|left|thumb|200px|עתיקות חמת גדר, 2016]]
+הגן הלאומי כולל שני חלקים, סביב אתר התיירות חמת גדר. שני חלקים אלו, אינם מוסדרים כיום למטיילים ואינם מיועדים לביקורי קהל עד להכרזת הגן הלאומי והסדרת הגישה אליו.
-דרך מסומנת ירוק 3220, המיועדת לרכב שטח ואופניים, מכביש יבנאל לאזור דגניה ב', חולפת בקרבת האתר ועוברת כ- 200 מ' צפונית לו.
+החלק הצפוני, תחום בין כבישים 98/7599 בצפון (באזור צומת חמת גדר) ובין אתר התיירות חמת גדר בדרום. בשטח זה נמצא מוצב צבאי קטן בראש המצוק הצופה על חמת גדר.
-ברכב פרטי, יש לנסוע בכביש משובש המסתעף מכביש הגישה לקיבוץ בית זרע, ועוקף את הקיבוץ מצפון. המשך הכביש חוצה את הירדן בגשר ממזרח לבית זרע. מעבר לחציית הירדן, הכביש הופך לדרך בוצית (בחורף ובאביב) ולכן מומלץ להשאיר את הרכב בנקודה זו (או לחנות בתחום קיבוץ בית זרע) ולהמשיך ברגל לאתר.
+החלק הדרומי, תחום בין אתר התיירות (בצפון) ובין דרך המערכת בדרום, כולל את מכלול העתיקות של חמת גדר. ניתן לגשת לאתרי חלק זה בנסיעה מצומת חמת גדר מזרחה בכביש 7599. בשיא העיקול של הכביש, מסתעפת דרך קישור לעבר דרך המערכת ובריכות הדגים של מבוא חמה. בכפוף למגבלות בטחוניות, ניתן לנסוע בדרך המערכת כ- 2 ק"מ לאורך בריכות הדגים ונהר הירמוך עד למעיין עין ריח ("עין ג'ונס" בפי הציבור הרחב). כמה עשרות מטרים ממערב לבית המעיין, מסתעפת מדרך המערכת צפונה דרך עפר העוברת בקרבת המרחצאות הקדומים (ולצד עין מקלה), ומוליכה גם למתחם צבאי בפסגת תל חמת גדר.
+אין כיום גישה מאתר התיירות למתחמי העתיקות.
+נכון לדצמבר 2021, ניתן להגיע ברכב עד למתחם עין ריח ("עין ג'ונס"), אם כי ייתכנו שינויים בשל אילוצי צה"ל.
 |שעות מחירים ושירותים=
@@ שורה 67: / שורה 75: @@
 |קישורים נוספים וספרות מומלצת=
-* [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=367034&contrassID=2&subContrassID=21&sbSubContrassID=0 הזנחה בתל עובדיה] - כתבה בעיתון "הארץ", 1/12/2003.
+* המרחצאות הרומיים של חמת גדר - שלוש עונות חפירה, יזהר הירשפלד וגיורא סולר, "קדמוניות" שנה י"ג חוברת 4-3, שנת 1980.
-* "הראשונים כבני אדם" - עובדיה וגשר בנות יעקב, האתרים הפרהיסטוריים הקדומים - נעמה גורן, חוברת רת"ם מס' 20, אפריל 1986.
-* The large carnivores from 'ubeidiya (early pleistocene, Israel): biochronological and biogeographical implications, Martinez-Navarro, B., Belmaker, M. and Bar-Yosef, O., Journal of human evolution 56 (2009).
-* דברי הסבר - תוכנית ג/14153 (גן לאומי עובדיה), רשות הטבע והגנים.
 |הצעות טיול בסביבה=
@@ שורה 84: / שורה 85: @@
 [[המפל הלבן]]
 |
-{{ת|south_jordan.jpg|שמורת מורד הירדן}}
+{{ת|south_jordan1.jpg|שמורת מורד הירדן}}
 [[שמורת מורד הירדן]]
 }}
 }}
+[[קטגוריה:אתרי עתיקות]]

קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך