קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

הבדלים בין גרסאות בדף "עיר דוד"

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(יצירת דף עם התוכן "{{לבדיקה}} <meta name="keywords" content="מערת צדקיהו, מערה בירושלים"></meta> <meta name="description" content="מערת צדקיהו...")
 
 
(17 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
−
{{לבדיקה}}
+
<meta name="keywords" content="עיר דוד, ירושלים הקדומה, נקבת השילוח, ניקבת השילוח"></meta>
−
<meta name="keywords" content="מערת צדקיהו, מערה בירושלים"></meta>
+
<meta name="description" content="עיר דוד - ירושלים הקדומה: מכלול ארכיאולוגי מרתק והליכה בניקבות קרירות בבטן האדמה."></meta>
−
<meta name="description" content="מערת צדקיהו - מתחת לבתי העיר העתיקה נמצאת מחצבת ענק קדומה ומסתורית, בה נכרכו אגדות רבות ובמעמקיה נובע מעיין זעיר."></meta>
+
[[קטגוריה:מערות במרכז]]
 +
{{פירורי לחם|[[טיולים במרכז]]|[[טיולים בירושלים]]}}
 
{{נקודת עניין
 
{{נקודת עניין
−
|תמונה=zidkiyahu_cave1.jpg
+
|נצ=31.77301, 35.23587
−
|מקום הצילום=מערת צדקיהו
+
|Display map=yes
 +
|Tags=טיול עירוני, עתיקות והיסטוריה, מומלץ האתר, מערות, משפחות, אטרקציה, טיול מים
 +
|תמונה=city_of_david1.jpg
 +
|מקום הצילום=תעלת הניקוז הגדולה - עיר דוד
 
|שם הצלם=עמית מנדלסון
 
|שם הצלם=עמית מנדלסון
−
|תאריך הצילום=5/3/2012
+
|תאריך הצילום=7/8/2015
 
|כניסה=בתשלום
 
|כניסה=בתשלום
 
|אזור=ירושלים
 
|אזור=ירושלים
 
|מפת סימון שבילים=9 - מבואות ירושלים
 
|מפת סימון שבילים=9 - מבואות ירושלים
−
|מיקום=חומות ירושלים, מזרחית לשער שכם
+
|מיקום=ליד שער האשפות
 
|עונות ביקור=כל השנה
 
|עונות ביקור=כל השנה
 
|רמת קושי=לכל המשפחה
 
|רמת קושי=לכל המשפחה
 
|שבילי טיול=לא מסומן
 
|שבילי טיול=לא מסומן
 
|גישה=רגלית
 
|גישה=רגלית
−
|נגישות לנכים=לא
+
|נגישות לנכים=לא נגיש
−
|שמורת טבע=לא
+
|שמורת טבע=כן (גן לאומי)
−
|שעות ביקור=א'-ה', שבת 16:00-09:00. בשעון קיץ עד 17:00.
+
|שעות ביקור=ראו להלן.
−
|מאפיינים עיקריים=מערה
+
|מאפיינים עיקריים=עתיקות, מערה
−
|סקירה=מתחת לבתי העיר העתיקה נמצאת מחצבת ענק קדומה ומסתורית, בה נכרכו אגדות רבות ובמעמקיה נובע מעיין זעיר.
+
|סקירה=עיר דוד - ירושלים הקדומה: מכלול ארכיאולוגי מרתק והליכה בניקבות קרירות בבטן האדמה.
−
|תאריך ביקור=5/3/2012
+
|תאריך ביקור=7/8/2015
−
|תאריך ביקור אחרון בשטח=29/6/2014
+
|תאריך ביקור אחרון בשטח=7/8/2015
−
|קדם אזהרה=2
 
−
|0={{אזהרה בטחונית ים}}
 
 
|1=[[שביל ירושלים]]
 
|1=[[שביל ירושלים]]
 
|2=[[מרוגם גנים לעין כרם]]
 
|2=[[מרוגם גנים לעין כרם]]
 
|3=[[גן סאקר וסביבתו]]
 
|3=[[גן סאקר וסביבתו]]
−
|4=[[נחל פרת]]
+
|4=[[מהתחנה הראשונה לפארק טדי]]
−
|5=[[נחל שורק]]
+
|5=[[הר הצופים]]
 
|6=[[גן לאומי סובב חומות ירושלים]]
 
|6=[[גן לאומי סובב חומות ירושלים]]
−
|7=[[גן לאומי מורדות הר הצופים]]
+
|7=[[גן לאומי עמק צורים]]
−
|8=[[שמורת ליפתא]]
+
|8=[[מערת צדקיהו]]
 
|9=[[אתר לאומי בית עגנון]]
 
|9=[[אתר לאומי בית עגנון]]
−
|10=[[אתר לאומי בית בן-יהודה]]
+
|10=[[גבעת התנ"ך]]
 
|רקע כללי=
 
|רקע כללי=
−
[[תמונה:zidkiyahu_cave2.jpg|left|thumb|200px|מערת צדקיהו, מרץ 2012]]
+
[[תמונה:city_of_david2.jpg|left|thumb|200px|עיר דוד, אוגוסט 2015]]
−
[[תמונה:zidkiyahu_cave3.jpg|left|thumb|200px|הכניסה למערת צדקיהו, מרץ 2012]]
+
[[תמונה:city_of_david3.jpg|left|thumb|200px|עיר דוד, אוגוסט 2015]]
−
[[תמונה:zidkiyahu_cave4.jpg|left|thumb|200px|המעיין במערת צדקיהו, מרץ 2012]]
+
עיר דוד הוא כינוייה של שלוחה צרה וארוכה, היורדת מ[[הר הבית]] לעבר מפגש גיא בן-הינום ונחל קדרון. שלוחה זו, הנהנית מהגנה טבעית משלושה עברים, יושבת מעל אחד המעיינות המעטים באזור ירושלים - מעיין הגיחון, דבר שאיפשר פיתוח עיר מבוצרת היטב כבר בתקופות קדומות.
−
'''מערת צדקיהו''' היא אחת הפינות המרתקות והמסתוריות בירושלים. המערה הוקמה כ'''מחצבת אבן''' עתיקה, שניצלה שכבת סלע משובחת בקרבת העיר העתיקה.
 
  
−
עם השנים הועמקה החציבה, והיא משתרעת מתחת לחלקים ניכרים של הרובע המוסלמי. זוהי כיום המערה המלאכותית הגדולה בירושלים, ואורכה כ- 230 מטרים. המערה נאטמה כפי הנראה עם בניית חומות ירושלים הנוכחיות (1538-1535) בימי הסולטן הטורקי סולימאן המפואר. אטימת המערה נועדה למנוע שימוש בה כדרך חדירה לתוך העיר. עם אטימת המערה היא נשכחה מלב, עד לגילויה מחדש ע"י האמריקאי '''ד"ר ג'יימס ברקלי''' בשנת 1854. ברקלי טייל עם בנו וכלבו מצפון לעיר העתיקה כאשר הכלב נעלם. אחרי חיפוש יסודי נשמעו נביחות מפתח נסתר למרגלות החומה. הכלב חולץ וד"ר ברקלי ביצע סיור יסודי במערה, שחשף אותה בפני הציבור.
+
בראשיתה הייתה זו עיר כנענית בה ישבו היבוסים, ולאחר שנכבשה בידי דוד המלך קבע דוד את בירתו בירושלים, כמתואר בספר שמואל ב' ה' - "וַיִּלְכֹּד דָּוִד, אֵת מְצֻדַת צִיּוֹן--הִיא, עִיר דָּוִד." מאז ועד היום ממלאת ירושלים תפקיד מרכזי בתולדות עמנו.
  
−
עם גילוי המערה, הציעו החוקרים כי היא שימשה לחציבה עוד בתקופת שלמה המלך, כפי שמספר המקרא: "וַיְהִי לִשְׁלֹמֹה שִׁבְעִים אֶלֶף, נֹשֵׂא סַבָּל; וּשְׁמֹנִים אֶלֶף, חֹצֵב בָּהָר. לְבַד מִשָּׂרֵי הַנִּצָּבִים לִשְׁלֹמֹה, אֲשֶׁר עַל-הַמְּלָאכָה, שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים, וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת--הָרֹדִים בָּעָם, הָעֹשִׂים בַּמְּלָאכָה. וַיְצַו הַמֶּלֶךְ וַיַּסִּעוּ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת אֲבָנִים יְקָרוֹת, לְיַסֵּד הַבָּיִת--אַבְנֵי גָזִית." (מלכים א' ה', כ"ט-ל"א). סמיכותה של המערה ל[[הר הבית]] ולעופל, בהם בוצעו שני מפעלי הבנייה הגדולים של שלמה (שבנה את בית המקדש הראשון ואת העופל) מצביעה על האפשרות שמכאן הובאו אבני הבנייה לעיר הקדומה. כתוצאה מכך דבק במערה השם האנגלי '''"מחצבות המלך שלמה"''' - King Solomon's quarries. חוקר הקרן הבריטית, צ'רלס וורן, שביקר בירושלים בתקופה זו, היה איש "הבונים החופשיים" וביוזמתו נערכו טקסי המסדר באולם הגדול שבמערה - מתוך מחווה לשלמה המלך, שזוהה בעיני אנשי המסדר כבונה חופשי בעצמו.
+
האטרקציה המרכזית בעיר דוד היא '''ניקבת השילוח''' (ניקבת חזקיהו) - מפעל מים מדהים הלוכד את מי מעיין הגיחון ומזרים אותם לאורך 533 מטרים במעבה ההר, עד בריכת השילוח. הסיפור, שאירע לקראת המצור האשורי על ירושלים, נזכר בקיצור נמרץ בספר מלכים ב' כ' - "וְיֶתֶר דִּבְרֵי חִזְקִיָּהוּ, וְכָל-גְּבוּרָתוֹ, וַאֲשֶׁר עָשָׂה אֶת-הַבְּרֵכָה וְאֶת-הַתְּעָלָה, וַיָּבֵא אֶת-הַמַּיִם הָעִירָה:  הֲלֹא-הֵם כְּתוּבִים, עַל-סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים--לְמַלְכֵי יְהוּדָה" וכן בדברי הימים ב' ל"ב - "וְהוּא יְחִזְקִיָּהוּ, סָתַם אֶת-מוֹצָא מֵימֵי גִיחוֹן הָעֶלְיוֹן, וַיַּישְּׁרֵם לְמַטָּה-מַּעְרָבָה, לְעִיר דָּוִיד".
  
−
היישוב היהודי בירושלים לא אימץ כינוי זה, והעדיף לזהות את המערה עם הסיפור של בריחת צדקיהו מירושלים הנצורה:
+
עוד בטרם נכבשה ירושלים בידי דוד המלך, הקימו היבוסים מפעל מים הכולל מנהרה משופעת ותלולה, ובקרקעיתה פיר היורד למעיין הגיחון. הפיר התגלה מחדש בידי הארכיאולוג הבריטי צ'ארלס וורן בשנת 1867, ונקרא כיום "פיר וורן". כיום סבורים הארכיאולוגים כי הפיר עצמו הינו טבעי ולא חלק ממפעל המים הקדום.
  
−
"וַיִּמְרֹד צִדְקִיָּהוּ, בְּמֶלֶךְ בָּבֶל. וַיְהִי בַשָּׁנָה הַתְּשִׁעִית לְמָלְכוֹ, בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ, בָּא נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ-בָּבֶל הוּא וְכָל-חֵילוֹ עַל-יְרוּשָׁלִַם, וַיַּחֲנוּ עָלֶיהָ; וַיִּבְנוּ עָלֶיהָ דָּיֵק, סָבִיב. וַתָּבֹא הָעִיר, בַּמָּצוֹר, עַד עַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה, לַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ. בַּחֹדֶשׁ הָרְבִיעִי בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ, וַיֶּחֱזַק הָרָעָב בָּעִיר; וְלֹא-הָיָה לֶחֶם, לְעַם הָאָרֶץ. וַתִּבָּקַע הָעִיר, וְכָל-אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה יִבְרְחוּ וַיֵּצְאוּ מֵהָעִיר לַיְלָה דֶּרֶךְ שַׁעַר בֵּין-הַחֹמֹתַיִם אֲשֶׁר עַל-גַּן הַמֶּלֶךְ, וְכַשְׂדִּים עַל-הָעִיר, סָבִיב; וַיֵּלְכוּ, דֶּרֶךְ הָעֲרָבָה. וַיִּרְדְּפוּ חֵיל-כַּשְׂדִּים אַחֲרֵי הַמֶּלֶךְ, וַיַּשִּׂיגוּ אֶת-צִדְקִיָּהוּ בְּעַרְבֹת יְרֵחוֹ; וְכָל-חֵילוֹ--נָפֹצוּ, מֵעָלָיו." (ירמיהו נ"ב ג'-ח'). עוד במאה ה- 11 פירש רש"י את הסיפור וכתב על מערה שיצאה מבית צדקיהו והגיעה עד ערבות יריחו. כך דבק השם "מערת צדקיהו" במערה זו, הגם שאין לכך כל ראיה ארכיאולוגית.
+
הניקבה והבריכה היו ידועות לתושבי האזור, אולם רק בשנת 1880 גילה הארכיאולוג קונרד שיק את '''כתובת השילוח''' - כתובת עברית עתיקה שנחצבה קרוב לקצה הניקבה, והמתעדת את הרגע המרגש בו נפגשו שתי קבוצות החוצבים בבטן ההר והשלימו את הובלת מי מעיין הגיחון אל הבריכה. ב- 1890 נעקרה הכתובת ממקומה ע"י שודדי עתיקות, והוחרמה ע"י השלטון העות'מאני. כיום נמצאת הכתובת המקורית במוזיאון הארכיאולוגי באיסטנבול, ואילו בניקבת השילוח הוצב העתק של הכתובת.
  
−
|איך להגיע=
+
מפעל מדהים זה מהווה אטרקציה נהדרת למטיילים - הליכה חווייתית ורטובה במים קרירים, שעומקם לרוב כ- 20 ס"מ (בחלק העמוק ביותר, כ- 70 ס"מ). מסלול הטיול המלא משלב גם את מפעל החפירות הארכיאולוגיות הגדול בעיר דוד וכן את '''תעלת הניקוז ההרודיאנית''' שנפתחה לקהל הרחב רק בשנת 2011, ומוסיפה עוד קטע הליכה יבש של 650 מטרים מתחת לאדמה.
−
מערת צדקיהו נמצאת למרגלות חומות העיר העתיקה, בין שער שכם ושער הפרחים (כ- 200 מ' מזרחית לשער שכם).
+
 
 +
בשנת 2015 נחשפו בחפירות חניון גבעתי שרידי מצודה קדומה, אותה מזהים הארכיאולוגים עם "החקרא" - המצודה ההלניסטית שהוקמה בירושלים והייתה כעצם בגרונם של החשמונאים במשך תקופה ממושכת. לקראת סוף שנת 2015, פורסם גם דבר גילוי טביעת חותמו של חזקיהו מלך יהודה
  
−
בהעדר מקום חנייה נוח בקרבת המערה, מומלץ בימות השבוע להגיע לאתר בסיוע הרכבת הקלה, ולרדת בתחנת שער שכם.
+
האתר מהווה חלק מ[[גן לאומי סובב חומות ירושלים]] ומנוהל כיום במשותף ע"י רשות הטבע והגנים ועמותת אלע"ד (אל עיר דוד).
  
−
בימי שישי המערה סגורה למבקרים. למטיילים בשבת, מומלץ לחנות באזור שער יפו ומשם ללכת לאורך החומות עד למערה.
+
|איך להגיע=
 +
הגישה לעיר דוד היא מ"חניון גבעתי" לשעבר, כ- 200 מטרים ממזרח לשער האשפות בחומת העיר העתיקה.
  
−
המערה מנוהלת ע"י החברה לפיתוח מזרח ירושלים, ובמידת הצורך ניתן לברר פרטים נוספים בטלפון 02-6277550.
+
בשל בעיות חנייה קשות באזור זה, מומלץ לבוא בתחבורה ציבורית - קו 3 מהתחנה המרכזית בירושלים לכותל (יש לרדת בתחנת חניון גבעתי, או ללכת עוד 200 מ' מתחנת הכותל). בחגים ובחופשות מארגנת עמותת אלע"ד גם הסעות ללא תשלום מ[[מתחם התחנה הראשונה]] אל עיר דוד, אך יש לברר מראש את קיום ההסעות.
  
 
<html>
 
<html>
 
<center>
 
<center>
−
<iframe width="100%" height="350" frameborder="0" scrolling="no" marginheight="0" marginwidth="0" src="http://maps.google.com/maps/ms?msa=0&amp;msid=202251071962719782755.0004bfdcbf1194980395a&amp;ie=UTF8&amp;t=h&amp;ll=31.782539,35.23206&amp;spn=0.008208,0.01178&amp;z=16&amp;output=embed"></iframe><br />
+
<iframe src="https://mapsengine.google.com/map/embed?mid=z6-IJTjJ7A88.kpSL9Ex7RFrU" width="100%" height="480"></iframe>
 
</center>
 
</center>
 
</html>
 
</html>
  
 
|על האתר=
 
|על האתר=
 +
[[תמונה:city_of_david4.jpg|left|thumb|200px|ניקבת השילוח, אוגוסט 2015]]
 +
[[תמונה:city_of_david5.jpg|left|thumb|200px|חפירות שטח G, עיר דוד, אוגוסט 2015]]
 +
[[תמונה:city_of_david6.jpg|left|thumb|200px|בריכת השילוח, אוגוסט 2015]]
 +
[[תמונה:city_of_david7.jpg|left|thumb|200px|בריכת השילוח הקדומה, אוגוסט 2015]]
 +
ניכנס לאתר מול מתחם החפירות המגודר ב"חניון גבעתי". בכניסה נמצא מתחם הכולל קופות, שירותים וקיוסק. קיימות מספר אופציות לביקור באתר, כולל ביקור ללא הדרכה, צפייה במיצג (בתשלום נוסף) וסיורים מודרכים (רצוי לתאם מראש, בפרט כיוון שהאתר מושך קבוצות גדולות). לסיור בסיסי באתר מומלץ לשריין שעתיים-שלוש, ולמעוניינים בביקור מקיף באתר כדאי לקנות כרטיס משולב הכולל גם את מרכז דוידסון. יש לרכוש את כרטיסי הכניסה בשלב זה, אם כי נידרש להציגם רק בהמשך.
 +
 +
הסיור באתר מתחיל ב'''תצפית בית הצופה''' - נקודת תצפית לעבר נחל קדרון והר הזיתים. העיר הקדומה התפתחה בגב שלוחה צרה היורדת מ[[הר הבית]] דרומה ומוגנת משלושה עברים ע"י גיאיות עמוקים. מכאן התפשטה העיר בהדרגה צפונה ומערבה.
 +
 +
מהתצפית נרד במדרגות אל מתחת לאדמה - שרידי מבנה גדול שהתגלה בשנת 2005, ומתוארך לתקופת הבית הראשון. במבנה זה התגלו טביעות חותם של שניים משרי מלך יהודה האחרון, המלך צדקיהו - יהוכל בן שלמיהו וגדליהו בן פשחור. שמותיהם מוזכרים בספר ירמיהו כשניים מארבעת שרי המלך שביקשו להמית את הנביא ירמיהו המרפה את ידי העם במלחמה. יש המציעים לזהות במבנה זה את ארמון המלוכה, אך הדבר שנוי במחלוקת.
 +
 +
ממבנה האבן הגדול, נגיח שוב לפני השטח ונרד סביב מדרון תלול ובו מבנה מדורג גדול. המבנים מיוחסים לתקופת הבית הראשון, וייתכן ששימשו את נכבדי העיר. שלטי הסבר יעזרו לנו ללמוד את סיפור המקום.
 +
 +
על המדרון שמנגד בולטים בתיה הצפופים של שכונת סילואן - כפר השילוח. כיום זוהי שכונה ערבית צפופה, אך בתחילת המאה ה- 20' הייתה כאן שכונה קטנה של יהודי תימן, לצד הכפר הערבי. באתר הוסדרה נקודת תצפית נוספת המכונה "מצפור הקברים".
 +
 +
הליכה קצרה תוביל אותנו למבנה הממוקם בראש '''מערכת המים הקדומה'''. כאן נציג את כרטיסי הכניסה ונתחיל בירידה דרך סדרת גרמי מדרגות לעבר מעיין הגיחון. דרכנו עוברת במנהרה מפותלת, המוליכה לעבר המעיין, ושימשה את תושבי העיר הכנענית יבוס כמעבר סתרים בטוח. במורד המנהרה נפגוש פיר קרסטי טבעי, המכונה '''"פיר וורן"''' ע"ש מגלהו - החוקר הבריטי צ'ארלס וורן. כיום מקובל להניח כי פיר זה לא מילא שום תפקיד במפעל המים הקדום. בדרכנו נגיע לביצורים סביב המעיין.
 +
 +
תחנתנו הבאה הינה '''מעיין הגיחון''' - מקור המים של ירושלים הקדומה במשך דורות רבים. בעבר היה זה "מעיין פועם" שמימיו מגיחים בפעימות קצובות. כמתואר במקרא, לקראת המצור האשורי על ירושלים, סתם חזקיהו את המעיינות סביב העיר (דברי הימים ב' ל"ב) "וַיַּרְא, יְחִזְקִיָּהוּ, כִּי-בָא, סַנְחֵרִיב; וּפָנָיו, לַמִּלְחָמָה עַל-יְרוּשָׁלִָם.  וַיִּוָּעַץ, עִם-שָׂרָיו וְגִבֹּרָיו, לִסְתּוֹם אֶת-מֵימֵי הָעֲיָנוֹת, אֲשֶׁר מִחוּץ לָעִיר; וַיַּעְזְרוּהוּ.  וַיִּקָּבְצוּ עַם-רָב--וַיִּסְתְּמוּ אֶת-כָּל-הַמַּעְיָנוֹת, וְאֶת-הַנַּחַל הַשּׁוֹטֵף בְּתוֹךְ-הָאָרֶץ לֵאמֹר:  לָמָּה יָבוֹאוּ מַלְכֵי אַשּׁוּר, וּמָצְאוּ מַיִם רַבִּים." כריית ניקבת השילוח מוזכרת כאן רק ברמז - "וְהוּא יְחִזְקִיָּהוּ, סָתַם אֶת-מוֹצָא מֵימֵי גִיחוֹן הָעֶלְיוֹן, וַיַּישְּׁרֵם לְמַטָּה-מַּעְרָבָה, לְעִיר דָּוִיד".
 +
 +
בנקודה זו מתפצל המסלול. האופציה הרטובה, המומלצת והארוכה יותר היא דרך '''ניקבת השילוח''' - הליכה של 533 מטרים בבטן ההר, במים צוננים ומהנים. הניקבה צרה וחשוכה, וכיוון ההליכה הוא חד-סטרי, כך שהמקום לא מתאים לילדים קטנים או לקלאסטרופובים. לאלו, כדאי לשקול את האופציה השנייה - '''התעלה הכנענית''' (מתוארת בהמשך).
  
−
[[תמונה:zidkiyahu_cave5.jpg|left|thumb|200px|המעיין במערת צדקיהו, מרץ 2012]]
+
ההליכה בניקבת השילוח נעשית לרוב בקומה זקופה ובמים רדודים. הניקבה מפותלת ונחצבה משני הכיוונים בו זמנית, במבצע הנדסי מרשים. יש הסבורים כי החוצבים נעזרו בסדקים קרסטיים טבעיים. בשנת 1880 התגלתה סמוך למוצא הניקבה '''כתובת השילוח''' - כתובת בכתב עברי קדום המתארת את מפגש שתי קבוצות החוצבים. אחרי ניסיון לבזוז את הכתובת, הועברה הכתובת למוזיאון באיסטנבול, שם היא נמצאת עד היום. כיום ניצב באתר העתק של הכתובת.
−
שביל ההליכה יורד בגרם מדרגות אל מעמקי המערה. המדרון בו אנו יורדים הוא למעשה שפכי עפר המסתירים את מלוא עומקה של המערה. משמאל לגרם המדרגות נמצאה בשנת 1874 ע"י החוקר הצרפתי קלרמון-גאנו '''חריטה בסלע''' ובה מתואר בעל חיים דמיוני עם ראש אדם וגוף אריה בעל כנפיים. החריטה נעקרה ממקומה והועברה לקרן הבריטית לחקירת ארץ ישראל בלונדון (וכאן נותר רק שלט הסבר המציין את מקום החריטה הקדומה). הגישה לנקודה זו הייתה חסומה בשני הביקורים באתר ב- 2012 וב- 2014.
+
 
 +
מהניקבה נצא אל '''בריכת השילוח''' - בריכה קטנה וצרה, ממנה נשוב לאור היום ונעלה לעבר הרחוב. ירידה קצרה תוביל אותנו אל '''בריכת השילוח הקדומה'''. בריכה זו נבנתה בתקופת הורדוס, והשתרעה כפי הנראה במימדים של 60X50 מטרים. חלקה הצפוני של הבריכה, למרגלות מצוק הסלע, נחשף בתחילת שנות ה- 2000'.
 +
 
 +
בצידה המערבי של הבריכה נמצאים '''הרחובות המדורגים''' - שני רחובות תת-קרקעיים ששימשו את עולי הרגל בדרכם אל [[הר הבית]].
 +
 
 +
מכאן יש לנו שתי אפשרויות לחזור לנקודת ההתחלה.
 +
 
 +
האפשרות התת-קרקעית הינה דרך '''תעלת הניקוז הגדולה'''. תעלה זו נמשכת לאורך 650 מטרים, מבריכת השילוח בדרום עד לקשת רובינסון בצפון, וחשיפתה הושלמה בשנת 2011. ההליכה נעשית בתעלה יבשה ובעלייה מתונה (לרוב בקומה זקופה, פה ושם יש להתכופף). לצד חניון גבעתי, יש לפנות ימינה ולעלות חזרה לכניסה לעיר דוד (במידה ושילמנו מראש, ניתן בהצגת הכרטיס להמשיך בתעלה לעבר מרכז דוידסון והגן הארכיאולוגי למרגלות הכותל הדרומי).
 +
 
 +
לחילופין, נצא מבריכת השילוח בצידה הדרומי אל הרחוב, ונעלה עם הרחוב - "ציר הזכוכית", בין בתי המגורים של עיר דוד המודרנית, לעבר "מצפור הקברים" וממנו בעלייה קצרה נוספת חזרה למבואת עיר דוד.
 +
 
 +
האפשרות השנייה לטייל בעיר דוד (ולמיטיבי לכת, ניתן לבצע אותה לאחר האפשרות הראשונה - אך יש לתאם בקופת האתר כניסה חוזרת למפעל המים) הינה דרך התעלה הכנענית.
 +
 
 +
אחרי שנרד בבית המעיין לעבר מעיין הגיחון, לא ניכנס לניקבה הרטובה אלא נפנה לעבר '''התעלה הכנענית''' - תעלה יבשה וצרה המסתיימת לאחר עשרות מטרים. מכאן נעלה בשביל חשוף לשמש לעבר "שטח E" - מתחם חפירות בו נחשפו חומות ירושלים הקדומה.
 +
 
 +
נמשיך ונעלה לעבר מתחם חפירות וייל - אזור משטחי סלע ובו מספר מערות קבורה, שבעבר הוצע לזהותן עם קברי בית דוד (מאז ימי הביניים, המסורת היהודית מזהה את קבר דוד המלך בהר ציון, ללא ביסוס ארכיאולוגי). לצד המערות נחשף בית כנסת עתיק שפעל בתקופת בית המקדש השני. במקום זה התגלתה כתובת הקדשה לכבוד הכהן תאודוטוס, ראש בית הכנסת ששכן באתר. העתק של הכתובת מוצב במקום זה.
 +
 
 +
תחנתנו הבאה הינה "בית מיוחס" - אחד המבנים שהוקמו בידי יהודים בכפר השילוח כבר בשנת 1873. משפחות יהודיות נוספות התיישבו כאן אך נטשו את המקום בראשית המאה ה- 20'. במדרון שממול הוקמה בשנת 1885 שכונת כפר השילוח של יהודי תימן, שהתקיימה עד למרד הערבי (מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, 1939-1936). עם התפשטות הכפר סילואן, נבלעו בתוכו בתי כפר השילוח היהודי.
 +
 
 +
מכאן נצא אל "ציר הזכוכית". פנייה שמאלה תוביל אותנו לעבר הקצה הדרומי של בריכת השילוח, ממנה ניתן לעלות בתעלת הניקוז הגדולה חזרה לחניון גבעתי (ואם נפספס, נגיע במרחק עשרות מטרים לתוואי [[שביל ירושלים]] בנחל קדרון, ולפאתי שכונת סילואן), ואילו פנייה ימינה תוביל אותנו חזרה לעבר המבואה.
  
−
במורד גרם המדרגות נבחין ב'''עמודי תמיכה''' ענקיים משני צידי השביל, שנועדו לתמוך במשקל העצום של תקרת המערה, ובקרבתם נגיע להיכל גדול - '''"אולם הבונים החופשיים"''', בו התקיימו טקסי המסדר בתקופת המנדט הבריטי. מכאן ממשיך השביל ויורד לנקודה העמוקה ביותר. בדרכנו חזרה כדאי לסטות ולהגיע למעיין הנובע במערה - '''"דמעות צדקיהו"'''. כינוי זה הוצמד למעיין לאור הסיפור המקראי המצמרר על רצח בני צדקיהו לנגד עיניו (הגם שלפי המקרא, אירוע זה התרחש בריבלה שבארץ חמת - בצפון סוריה). המים הנוטפים מזינים בריכה קטנה וצלולה. המים אינם ראויים לשתייה. מכאן נשוב חזרה אל פתח המערה.
 
  
 
|פריחה ומוקדי עניין עונתיים=
 
|פריחה ומוקדי עניין עונתיים=
−
[[תמונה:zidkiyahu_cave6.jpg|left|thumb|200px|חציבות עתיקות, מרץ 2012]]
+
* בחודשי החורף, עדיף ללכת בתעלה הכנענית היבשה ולא בניקבת השילוח הרטובה והקרה.
−
באתר זה אין מוקדי עניין עונתיים.
+
* בכניסה לאתר וב"ציר הזכוכית" יש פריחה שופעת של פלרגוניום תרבותי (שתול באתר).
  
 
|הערות ואזהרות=
 
|הערות ואזהרות=
−
* לילדים מתחת לגיל 12 מותרת הכניסה למערה רק בליווי ובאחריות מבוגר.
+
* המסלול כרוך במעבר גרמי מדרגות רבים, חלקם תלולים, ואינו מתאים למתקשים בהליכה.
−
* במסלול ההליכה קיימת סכנת החלקה. המסלול אינו מתאים לעגלות או למתקשים בהליכה.
+
* ניקבת השילוח חשוכה, ויש להצטייד בפנס ראש (או לשכור פנס באתר תמורת תשלום).
−
* המערה מוארת היטב. עם זאת לא מזיק להצטייד בפנס למקרה חירום.
+
* יש להצטייד בנעליים להליכה במים (לא מומלץ להשתמש בכפכפים/נעלי אצבע/קרוקס ולא ניתן להיכנס יחפים לניקבה). הנקודה העמוקה בניקבה נמצאת בתחילתה, בעומק כ- 70 ס"מ (מפלס המים עשוי להשתנות).
 +
* המעבר בניקבה אינו מתאים לילדים קטנים מאד או לקלאסטרופובים.
 +
* רוב ההליכה בניקבה נעשית בקומה זקופה ולעיתים בכפיפה קלה. אין במסלול קטעי זחילה.
 +
* לא מומלץ להיכנס עם ציוד כבד. קיימים תאי אכסון חפצים ליד קופות הגן הלאומי.
  
 
|שירותים למטיילים=
 
|שירותים למטיילים=
−
אתר ביקור בתשלום כולל תאורה ושירותים רטובים.
+
{{אתר_רטג_בתשלום}}
  
−
דמי כניסה: מבוגר - 16 ש"ח (בקבוצה מעל 25 איש, 11 ש"ח). ילד (מגיל 5 ומעלה), חייל, סטודנט או גימלאי - 10 ש"ח.
+
בנקודות שונות באתר קיימות סככות צל וכן שירותים ציבוריים ומי שתייה.
  
−
יש אפשרות להזמנת כרטיסים מראש באתר [http://www.pami.co.il/cave.html החברה לפיתוח מזרח ירושלים] - רלוונטי במיוחד למבקרים בשבתות ובחגים.
+
בשל מאפייניו הייחודיים של האתר, קיימת אפשרות לפעילויות נוספות בתוספת תשלום.
 +
 
 +
למעוניינים בהליכה רציפה מעיר דוד אל מרכז דוידסון, דרך תעלת הניקוז, יש להזמין בכניסה לאתר כרטיס מעבר למרכז דוידסון.
 +
 
 +
בשבתות ובחגים, ניתן לבקר במתחמי החפירות על פני הקרקע, ללא תשלום. בימים אלו, סגורים חלקיו התת-קרקעיים של המתחם (פיר וורן, ניקבת השילוח, התעלה הכנענית ותעלת הניקוז).
 +
 
 +
כיום אין חנייה נוחה ברכב פרטי בקרבת המתחם, ומומלץ להגיע בתחבורה ציבורית (בחופשות יש הסעות מ[[מתחם התחנה הראשונה]] לעיר דוד, אך מומלץ לוודא זאת מראש עם האתר).
  
 
|קישורים נוספים וספרות מומלצת=
 
|קישורים נוספים וספרות מומלצת=
שורה 91: שורה 140:
  
 
|הצעות טיול בסביבה=
 
|הצעות טיול בסביבה=
−
 
+
{{3טורים|
−
<table><tr>
+
{{ת|old_city_from_mt_scopus.jpg|שביל ירושלים}}
−
<td valign="top" width="20">
 
−
</td>
 
−
<td valign="top" width="20">
 
−
<imagemap>
 
−
תמונה:old_city_from_mt_scopus.jpg|200px
 
−
default [[שביל ירושלים]]
 
−
desc none</imagemap>
 
 
[[שביל ירושלים]]
 
[[שביל ירושלים]]
−
<td valign="top" width="20">
+
|
−
</td>
+
{{ת|lifta1.jpg|שמורת ליפתא}}
−
<td valign="top" width="20">
 
−
<imagemap>
 
−
תמונה:gan_sacher1.jpg|200px
 
−
default [[גן סאקר וסביבתו]]
 
−
desc none</imagemap>
 
−
[[גן סאקר וסביבתו]]
 
−
<td valign="top" width="20">
 
−
</td>
 
−
<td valign="top" width="20">
 
−
<imagemap>
 
−
תמונה:lifta.jpg|200px
 
−
default [[שמורת ליפתא]]
 
−
desc none</imagemap>
 
 
[[שמורת ליפתא]]
 
[[שמורת ליפתא]]
−
 
+
|
−
</td></tr></table>
+
{{ת|scopus_mountain1.jpg|הר הצופים}}
−
 
+
[[הר הצופים]]
 +
}}
 
}}
 
}}
  
 
[[קטגוריה:מערות בישראל]]
 
[[קטגוריה:מערות בישראל]]
 +
[[קטגוריה:מעיינות בישראל]]
 
[[קטגוריה:טיולים ואתרים עירוניים]]
 
[[קטגוריה:טיולים ואתרים עירוניים]]
 +
[[קטגוריה:טיולים לקיץ]]

גרסה אחרונה מ־17:44, 22 באפריל 2018

דף הבית   /   טיולים במרכז   /   טיולים בירושלים   /   עיר דוד

עיר דוד

עיר דוד - ירושלים הקדומה: מכלול ארכיאולוגי מרתק והליכה בניקבות קרירות בבטן האדמה.

  • נקודת עניין
  • אזור:ירושלים
  • מפת סימון שבילים: 9 - מבואות ירושלים
  • מיקום: ליד שער האשפות
  • גישה:רגלית
  • שבילי טיול:לא מסומן
  • עונות ביקור:כל השנה
  • שמורת טבע:כן (גן לאומי)
  • רמת קושי:לכל המשפחה
  • נגישות לנכים:לא נגיש
  • שעות ביקור:ראו להלן.
  • כניסה:בתשלום
  • תאריך ביקור:7/8/2015
  • תאריך ביקור אחרון בשטח:7/8/2015



City of david1.jpg

תעלת הניקוז הגדולה - עיר דוד, (עמית מנדלסון, 7/8/2015)

עוד אתרים בסביבה

הצעות טיול בסביבה


אתרי ביקור

תגיות: טיול עירוני עתיקות והיסטוריה מומלץ האתר מערות משפחות אטרקציה טיול מים

עיר דוד

עיר דוד, אוגוסט 2015
עיר דוד, אוגוסט 2015

עיר דוד הוא כינוייה של שלוחה צרה וארוכה, היורדת מהר הבית לעבר מפגש גיא בן-הינום ונחל קדרון. שלוחה זו, הנהנית מהגנה טבעית משלושה עברים, יושבת מעל אחד המעיינות המעטים באזור ירושלים - מעיין הגיחון, דבר שאיפשר פיתוח עיר מבוצרת היטב כבר בתקופות קדומות.

בראשיתה הייתה זו עיר כנענית בה ישבו היבוסים, ולאחר שנכבשה בידי דוד המלך קבע דוד את בירתו בירושלים, כמתואר בספר שמואל ב' ה' - "וַיִּלְכֹּד דָּוִד, אֵת מְצֻדַת צִיּוֹן--הִיא, עִיר דָּוִד." מאז ועד היום ממלאת ירושלים תפקיד מרכזי בתולדות עמנו.

האטרקציה המרכזית בעיר דוד היא ניקבת השילוח (ניקבת חזקיהו) - מפעל מים מדהים הלוכד את מי מעיין הגיחון ומזרים אותם לאורך 533 מטרים במעבה ההר, עד בריכת השילוח. הסיפור, שאירע לקראת המצור האשורי על ירושלים, נזכר בקיצור נמרץ בספר מלכים ב' כ' - "וְיֶתֶר דִּבְרֵי חִזְקִיָּהוּ, וְכָל-גְּבוּרָתוֹ, וַאֲשֶׁר עָשָׂה אֶת-הַבְּרֵכָה וְאֶת-הַתְּעָלָה, וַיָּבֵא אֶת-הַמַּיִם הָעִירָה: הֲלֹא-הֵם כְּתוּבִים, עַל-סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים--לְמַלְכֵי יְהוּדָה" וכן בדברי הימים ב' ל"ב - "וְהוּא יְחִזְקִיָּהוּ, סָתַם אֶת-מוֹצָא מֵימֵי גִיחוֹן הָעֶלְיוֹן, וַיַּישְּׁרֵם לְמַטָּה-מַּעְרָבָה, לְעִיר דָּוִיד".

עוד בטרם נכבשה ירושלים בידי דוד המלך, הקימו היבוסים מפעל מים הכולל מנהרה משופעת ותלולה, ובקרקעיתה פיר היורד למעיין הגיחון. הפיר התגלה מחדש בידי הארכיאולוג הבריטי צ'ארלס וורן בשנת 1867, ונקרא כיום "פיר וורן". כיום סבורים הארכיאולוגים כי הפיר עצמו הינו טבעי ולא חלק ממפעל המים הקדום.

הניקבה והבריכה היו ידועות לתושבי האזור, אולם רק בשנת 1880 גילה הארכיאולוג קונרד שיק את כתובת השילוח - כתובת עברית עתיקה שנחצבה קרוב לקצה הניקבה, והמתעדת את הרגע המרגש בו נפגשו שתי קבוצות החוצבים בבטן ההר והשלימו את הובלת מי מעיין הגיחון אל הבריכה. ב- 1890 נעקרה הכתובת ממקומה ע"י שודדי עתיקות, והוחרמה ע"י השלטון העות'מאני. כיום נמצאת הכתובת המקורית במוזיאון הארכיאולוגי באיסטנבול, ואילו בניקבת השילוח הוצב העתק של הכתובת.

מפעל מדהים זה מהווה אטרקציה נהדרת למטיילים - הליכה חווייתית ורטובה במים קרירים, שעומקם לרוב כ- 20 ס"מ (בחלק העמוק ביותר, כ- 70 ס"מ). מסלול הטיול המלא משלב גם את מפעל החפירות הארכיאולוגיות הגדול בעיר דוד וכן את תעלת הניקוז ההרודיאנית שנפתחה לקהל הרחב רק בשנת 2011, ומוסיפה עוד קטע הליכה יבש של 650 מטרים מתחת לאדמה.

בשנת 2015 נחשפו בחפירות חניון גבעתי שרידי מצודה קדומה, אותה מזהים הארכיאולוגים עם "החקרא" - המצודה ההלניסטית שהוקמה בירושלים והייתה כעצם בגרונם של החשמונאים במשך תקופה ממושכת. לקראת סוף שנת 2015, פורסם גם דבר גילוי טביעת חותמו של חזקיהו מלך יהודה

האתר מהווה חלק מגן לאומי סובב חומות ירושלים ומנוהל כיום במשותף ע"י רשות הטבע והגנים ועמותת אלע"ד (אל עיר דוד).


איך להגיע:

הגישה לעיר דוד היא מ"חניון גבעתי" לשעבר, כ- 200 מטרים ממזרח לשער האשפות בחומת העיר העתיקה.

בשל בעיות חנייה קשות באזור זה, מומלץ לבוא בתחבורה ציבורית - קו 3 מהתחנה המרכזית בירושלים לכותל (יש לרדת בתחנת חניון גבעתי, או ללכת עוד 200 מ' מתחנת הכותל). בחגים ובחופשות מארגנת עמותת אלע"ד גם הסעות ללא תשלום ממתחם התחנה הראשונה אל עיר דוד, אך יש לברר מראש את קיום ההסעות.

על האתר: עיר דוד:

ניקבת השילוח, אוגוסט 2015
חפירות שטח G, עיר דוד, אוגוסט 2015
בריכת השילוח, אוגוסט 2015
בריכת השילוח הקדומה, אוגוסט 2015

ניכנס לאתר מול מתחם החפירות המגודר ב"חניון גבעתי". בכניסה נמצא מתחם הכולל קופות, שירותים וקיוסק. קיימות מספר אופציות לביקור באתר, כולל ביקור ללא הדרכה, צפייה במיצג (בתשלום נוסף) וסיורים מודרכים (רצוי לתאם מראש, בפרט כיוון שהאתר מושך קבוצות גדולות). לסיור בסיסי באתר מומלץ לשריין שעתיים-שלוש, ולמעוניינים בביקור מקיף באתר כדאי לקנות כרטיס משולב הכולל גם את מרכז דוידסון. יש לרכוש את כרטיסי הכניסה בשלב זה, אם כי נידרש להציגם רק בהמשך.

הסיור באתר מתחיל בתצפית בית הצופה - נקודת תצפית לעבר נחל קדרון והר הזיתים. העיר הקדומה התפתחה בגב שלוחה צרה היורדת מהר הבית דרומה ומוגנת משלושה עברים ע"י גיאיות עמוקים. מכאן התפשטה העיר בהדרגה צפונה ומערבה.

מהתצפית נרד במדרגות אל מתחת לאדמה - שרידי מבנה גדול שהתגלה בשנת 2005, ומתוארך לתקופת הבית הראשון. במבנה זה התגלו טביעות חותם של שניים משרי מלך יהודה האחרון, המלך צדקיהו - יהוכל בן שלמיהו וגדליהו בן פשחור. שמותיהם מוזכרים בספר ירמיהו כשניים מארבעת שרי המלך שביקשו להמית את הנביא ירמיהו המרפה את ידי העם במלחמה. יש המציעים לזהות במבנה זה את ארמון המלוכה, אך הדבר שנוי במחלוקת.

ממבנה האבן הגדול, נגיח שוב לפני השטח ונרד סביב מדרון תלול ובו מבנה מדורג גדול. המבנים מיוחסים לתקופת הבית הראשון, וייתכן ששימשו את נכבדי העיר. שלטי הסבר יעזרו לנו ללמוד את סיפור המקום.

על המדרון שמנגד בולטים בתיה הצפופים של שכונת סילואן - כפר השילוח. כיום זוהי שכונה ערבית צפופה, אך בתחילת המאה ה- 20' הייתה כאן שכונה קטנה של יהודי תימן, לצד הכפר הערבי. באתר הוסדרה נקודת תצפית נוספת המכונה "מצפור הקברים".

הליכה קצרה תוביל אותנו למבנה הממוקם בראש מערכת המים הקדומה. כאן נציג את כרטיסי הכניסה ונתחיל בירידה דרך סדרת גרמי מדרגות לעבר מעיין הגיחון. דרכנו עוברת במנהרה מפותלת, המוליכה לעבר המעיין, ושימשה את תושבי העיר הכנענית יבוס כמעבר סתרים בטוח. במורד המנהרה נפגוש פיר קרסטי טבעי, המכונה "פיר וורן" ע"ש מגלהו - החוקר הבריטי צ'ארלס וורן. כיום מקובל להניח כי פיר זה לא מילא שום תפקיד במפעל המים הקדום. בדרכנו נגיע לביצורים סביב המעיין.

תחנתנו הבאה הינה מעיין הגיחון - מקור המים של ירושלים הקדומה במשך דורות רבים. בעבר היה זה "מעיין פועם" שמימיו מגיחים בפעימות קצובות. כמתואר במקרא, לקראת המצור האשורי על ירושלים, סתם חזקיהו את המעיינות סביב העיר (דברי הימים ב' ל"ב) "וַיַּרְא, יְחִזְקִיָּהוּ, כִּי-בָא, סַנְחֵרִיב; וּפָנָיו, לַמִּלְחָמָה עַל-יְרוּשָׁלִָם. וַיִּוָּעַץ, עִם-שָׂרָיו וְגִבֹּרָיו, לִסְתּוֹם אֶת-מֵימֵי הָעֲיָנוֹת, אֲשֶׁר מִחוּץ לָעִיר; וַיַּעְזְרוּהוּ. וַיִּקָּבְצוּ עַם-רָב--וַיִּסְתְּמוּ אֶת-כָּל-הַמַּעְיָנוֹת, וְאֶת-הַנַּחַל הַשּׁוֹטֵף בְּתוֹךְ-הָאָרֶץ לֵאמֹר: לָמָּה יָבוֹאוּ מַלְכֵי אַשּׁוּר, וּמָצְאוּ מַיִם רַבִּים." כריית ניקבת השילוח מוזכרת כאן רק ברמז - "וְהוּא יְחִזְקִיָּהוּ, סָתַם אֶת-מוֹצָא מֵימֵי גִיחוֹן הָעֶלְיוֹן, וַיַּישְּׁרֵם לְמַטָּה-מַּעְרָבָה, לְעִיר דָּוִיד".

בנקודה זו מתפצל המסלול. האופציה הרטובה, המומלצת והארוכה יותר היא דרך ניקבת השילוח - הליכה של 533 מטרים בבטן ההר, במים צוננים ומהנים. הניקבה צרה וחשוכה, וכיוון ההליכה הוא חד-סטרי, כך שהמקום לא מתאים לילדים קטנים או לקלאסטרופובים. לאלו, כדאי לשקול את האופציה השנייה - התעלה הכנענית (מתוארת בהמשך).

ההליכה בניקבת השילוח נעשית לרוב בקומה זקופה ובמים רדודים. הניקבה מפותלת ונחצבה משני הכיוונים בו זמנית, במבצע הנדסי מרשים. יש הסבורים כי החוצבים נעזרו בסדקים קרסטיים טבעיים. בשנת 1880 התגלתה סמוך למוצא הניקבה כתובת השילוח - כתובת בכתב עברי קדום המתארת את מפגש שתי קבוצות החוצבים. אחרי ניסיון לבזוז את הכתובת, הועברה הכתובת למוזיאון באיסטנבול, שם היא נמצאת עד היום. כיום ניצב באתר העתק של הכתובת.

מהניקבה נצא אל בריכת השילוח - בריכה קטנה וצרה, ממנה נשוב לאור היום ונעלה לעבר הרחוב. ירידה קצרה תוביל אותנו אל בריכת השילוח הקדומה. בריכה זו נבנתה בתקופת הורדוס, והשתרעה כפי הנראה במימדים של 60X50 מטרים. חלקה הצפוני של הבריכה, למרגלות מצוק הסלע, נחשף בתחילת שנות ה- 2000'.

בצידה המערבי של הבריכה נמצאים הרחובות המדורגים - שני רחובות תת-קרקעיים ששימשו את עולי הרגל בדרכם אל הר הבית.

מכאן יש לנו שתי אפשרויות לחזור לנקודת ההתחלה.

האפשרות התת-קרקעית הינה דרך תעלת הניקוז הגדולה. תעלה זו נמשכת לאורך 650 מטרים, מבריכת השילוח בדרום עד לקשת רובינסון בצפון, וחשיפתה הושלמה בשנת 2011. ההליכה נעשית בתעלה יבשה ובעלייה מתונה (לרוב בקומה זקופה, פה ושם יש להתכופף). לצד חניון גבעתי, יש לפנות ימינה ולעלות חזרה לכניסה לעיר דוד (במידה ושילמנו מראש, ניתן בהצגת הכרטיס להמשיך בתעלה לעבר מרכז דוידסון והגן הארכיאולוגי למרגלות הכותל הדרומי).

לחילופין, נצא מבריכת השילוח בצידה הדרומי אל הרחוב, ונעלה עם הרחוב - "ציר הזכוכית", בין בתי המגורים של עיר דוד המודרנית, לעבר "מצפור הקברים" וממנו בעלייה קצרה נוספת חזרה למבואת עיר דוד.

האפשרות השנייה לטייל בעיר דוד (ולמיטיבי לכת, ניתן לבצע אותה לאחר האפשרות הראשונה - אך יש לתאם בקופת האתר כניסה חוזרת למפעל המים) הינה דרך התעלה הכנענית.

אחרי שנרד בבית המעיין לעבר מעיין הגיחון, לא ניכנס לניקבה הרטובה אלא נפנה לעבר התעלה הכנענית - תעלה יבשה וצרה המסתיימת לאחר עשרות מטרים. מכאן נעלה בשביל חשוף לשמש לעבר "שטח E" - מתחם חפירות בו נחשפו חומות ירושלים הקדומה.

נמשיך ונעלה לעבר מתחם חפירות וייל - אזור משטחי סלע ובו מספר מערות קבורה, שבעבר הוצע לזהותן עם קברי בית דוד (מאז ימי הביניים, המסורת היהודית מזהה את קבר דוד המלך בהר ציון, ללא ביסוס ארכיאולוגי). לצד המערות נחשף בית כנסת עתיק שפעל בתקופת בית המקדש השני. במקום זה התגלתה כתובת הקדשה לכבוד הכהן תאודוטוס, ראש בית הכנסת ששכן באתר. העתק של הכתובת מוצב במקום זה.

תחנתנו הבאה הינה "בית מיוחס" - אחד המבנים שהוקמו בידי יהודים בכפר השילוח כבר בשנת 1873. משפחות יהודיות נוספות התיישבו כאן אך נטשו את המקום בראשית המאה ה- 20'. במדרון שממול הוקמה בשנת 1885 שכונת כפר השילוח של יהודי תימן, שהתקיימה עד למרד הערבי (מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, 1939-1936). עם התפשטות הכפר סילואן, נבלעו בתוכו בתי כפר השילוח היהודי.

מכאן נצא אל "ציר הזכוכית". פנייה שמאלה תוביל אותנו לעבר הקצה הדרומי של בריכת השילוח, ממנה ניתן לעלות בתעלת הניקוז הגדולה חזרה לחניון גבעתי (ואם נפספס, נגיע במרחק עשרות מטרים לתוואי שביל ירושלים בנחל קדרון, ולפאתי שכונת סילואן), ואילו פנייה ימינה תוביל אותנו חזרה לעבר המבואה.


פריחה ומוקדי עניין עונתיים:

  • בחודשי החורף, עדיף ללכת בתעלה הכנענית היבשה ולא בניקבת השילוח הרטובה והקרה.
  • בכניסה לאתר וב"ציר הזכוכית" יש פריחה שופעת של פלרגוניום תרבותי (שתול באתר).

שירותים למטיילים:

הכניסה לאתר זה הינה בתשלום, והוסדרו בו שבילי הליכה, חנייה, מי שתייה ושירותים רטובים.

שעות הפתיחה הן כמקובל באתרי רשות הטבע והגנים:

אוקטובר-מרץ: 08:00 - 16:00

אפריל- ספטמבר: 08:00 - 17:00

בימי שישי ובערבי חג האתר נסגר שעה מוקדם יותר.

הכניסה האחרונה למרבית האתרים בתשלום היא שעה אחת לפני שעת הסגירה.

בנקודות שונות באתר קיימות סככות צל וכן שירותים ציבוריים ומי שתייה.

בשל מאפייניו הייחודיים של האתר, קיימת אפשרות לפעילויות נוספות בתוספת תשלום.

למעוניינים בהליכה רציפה מעיר דוד אל מרכז דוידסון, דרך תעלת הניקוז, יש להזמין בכניסה לאתר כרטיס מעבר למרכז דוידסון.

בשבתות ובחגים, ניתן לבקר במתחמי החפירות על פני הקרקע, ללא תשלום. בימים אלו, סגורים חלקיו התת-קרקעיים של המתחם (פיר וורן, ניקבת השילוח, התעלה הכנענית ותעלת הניקוז).

כיום אין חנייה נוחה ברכב פרטי בקרבת המתחם, ומומלץ להגיע בתחבורה ציבורית (בחופשות יש הסעות ממתחם התחנה הראשונה לעיר דוד, אך מומלץ לוודא זאת מראש עם האתר).

הערות ואזהרות:

  • המסלול כרוך במעבר גרמי מדרגות רבים, חלקם תלולים, ואינו מתאים למתקשים בהליכה.
  • ניקבת השילוח חשוכה, ויש להצטייד בפנס ראש (או לשכור פנס באתר תמורת תשלום).
  • יש להצטייד בנעליים להליכה במים (לא מומלץ להשתמש בכפכפים/נעלי אצבע/קרוקס ולא ניתן להיכנס יחפים לניקבה). הנקודה העמוקה בניקבה נמצאת בתחילתה, בעומק כ- 70 ס"מ (מפלס המים עשוי להשתנות).
  • המעבר בניקבה אינו מתאים לילדים קטנים מאד או לקלאסטרופובים.
  • רוב ההליכה בניקבה נעשית בקומה זקופה ולעיתים בכפיפה קלה. אין במסלול קטעי זחילה.
  • לא מומלץ להיכנס עם ציוד כבד. קיימים תאי אכסון חפצים ליד קופות הגן הלאומי.

הצעות טיול בסביבת עיר דוד:

Old city from mt scopus.jpg

שביל ירושלים

Lifta1.jpg

שמורת ליפתא

Scopus mountain1.jpg

הר הצופים

קישורים נוספים וספרות מומלצת:

  • דפדפת מידע באתר.
  • ירושלים וכל נתיבותיה - הוצאת יד בן-צבי.


המפה נטענת...
אוחזר מתוך "https://inature.info/w/index.php?title=עיר_דוד&oldid=47195"