קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך
הבדלים בין גרסאות בדף "לוע-הארי הגדול"
מתוך iNature
| (5 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | |||
<meta name="keywords" content="לוע-הארי הגדול, לוע הארי הגדול"></meta> | <meta name="keywords" content="לוע-הארי הגדול, לוע הארי הגדול"></meta> | ||
<meta name="description" content="לוע-הארי הגדול - צמח מצוקים ומבתרים בעל פריחה ורודה מרשימה"></meta> | <meta name="description" content="לוע-הארי הגדול - צמח מצוקים ומבתרים בעל פריחה ורודה מרשימה"></meta> | ||
| שורה 5: | שורה 4: | ||
|קבוצה=מכוסי הזרע | |קבוצה=מכוסי הזרע | ||
|מחלקה=דו-פסיגיים | |מחלקה=דו-פסיגיים | ||
| − | |משפחה= | + | |משפחה=לחכיים |
|שם מדעי= Antirrhinum majus | |שם מדעי= Antirrhinum majus | ||
|אזורי תפוצה=החרמון, הגליל העליון, הרי ירושלים | |אזורי תפוצה=החרמון, הגליל העליון, הרי ירושלים | ||
|עונת פריחה=אפריל-יוני | |עונת פריחה=אפריל-יוני | ||
|מוגן=כן | |מוגן=כן | ||
| − | |תמונה= | + | |תמונה=loa_haary_hagadol.jpg |
|שכיחות=נדיר | |שכיחות=נדיר | ||
|שם הצלם=עמית מנדלסון | |שם הצלם=עמית מנדלסון | ||
|תאור תמונה=לוע-הארי הגדול | |תאור תמונה=לוע-הארי הגדול | ||
| − | |מקום הצילום= | + | |מקום הצילום=נחל דישון |
| − | |תאריך צילום= | + | |תאריך צילום=27/4/2015 |
|רקע= | |רקע= | ||
לוע-הארי הגדול הינו עשבוני רב-שנתי בעל פריחה ורודה מרשימה, הפורח בארץ בעיקר במצוקים בגליל העליון ובחרמון. | לוע-הארי הגדול הינו עשבוני רב-שנתי בעל פריחה ורודה מרשימה, הפורח בארץ בעיקר במצוקים בגליל העליון ובחרמון. | ||
יש החושדים שמין זה אינו מין טבעי בישראל, אלא הגיע ארצה עם הצלבנים - בדומה לאחיו הקטן, לוע-הארי הסיצילי, השכיח למדי בקירות מבנים בערים עתיקות בארץ. לוע-הארי הובא באופן יזום למבתרי כביש 1 באזור אבו ע'וש, והתפשט באזורי מצוקים וחציבות בסביבת ירושלים. ניתן לראות פרטים שלו גם בקרבת בית שמש ובכביש חוצה שומרון באזור אלקנה. | יש החושדים שמין זה אינו מין טבעי בישראל, אלא הגיע ארצה עם הצלבנים - בדומה לאחיו הקטן, לוע-הארי הסיצילי, השכיח למדי בקירות מבנים בערים עתיקות בארץ. לוע-הארי הובא באופן יזום למבתרי כביש 1 באזור אבו ע'וש, והתפשט באזורי מצוקים וחציבות בסביבת ירושלים. ניתן לראות פרטים שלו גם בקרבת בית שמש ובכביש חוצה שומרון באזור אלקנה. | ||
| + | |||
| + | בעבר הסוג לוע-הארי השתייך למשפת הלועניתיים. כתוצאה מהתקדמות המחקר בשנים האחרונות, הועברו רבים מסוגי המשפחה למשפחות אחרות. הסוג לוע-הארי הועבר למשפחת הלחכיים. | ||
|בית גידול= | |בית גידול= | ||
| שורה 26: | שורה 27: | ||
|אתרי פריחה בולטים= | |אתרי פריחה בולטים= | ||
* החרמון - נחל חזור ונחל גובתה (בין נווה אטי"ב ו[[גן לאומי מבצר נמרוד]]). המין פורח גם בנחל שיאון, הסגור כיום למטיילים. | * החרמון - נחל חזור ונחל גובתה (בין נווה אטי"ב ו[[גן לאומי מבצר נמרוד]]). המין פורח גם בנחל שיאון, הסגור כיום למטיילים. | ||
| − | * הגליל העליון - [[שמורת נחל כזיב]], [[גן לאומי מונפור|מבצר מונפור]], [[שמורת נחל בצת]], [[שמורת נחל דישון]], חציבות באזור כביש הצפון ושוליו. | + | * הגליל העליון - [[שמורת נחל עיון (התנור)]], [[שמורת נחל כזיב]], [[גן לאומי מונפור|מבצר מונפור]], [[שמורת נחל בצת]], [[שמורת נחל דישון]], חציבות באזור כביש הצפון ושוליו. |
| − | * הרי ירושלים - מבתרי כביש 1 באזור מחלף נווה אילן - מחלף חמד, מבתרי כביש 60 בין מחלף הגבעה הצרפתית ושכונת פסגת זאב. | + | * הרי ירושלים - מבתרי כביש 1 באזור מחלף נווה אילן - מחלף חמד, מבתרי כביש 60 בין מחלף הגבעה הצרפתית ושכונת פסגת זאב, "שמורת פרחי הבר" בשכונת נווה יעקב. |
| + | |||
| + | |קישורים נוספים= | ||
| + | * [http://www.wildflowers.co.il/hebrew/familyID.asp?id=70 משפחת הלחכיים] - הרחבה על משפחת הלחכיים באתר צמח השדה. | ||
}} | }} | ||
גרסה אחרונה מ־20:02, 16 בפברואר 2017
דף הבית / צמחי בר בישראל / טיולי פריחה / לוע-הארי הגדול
כרטיס ביקור: לוע-הארי הגדול
- קבוצה:מכוסי הזרע
- מחלקה:דו-פסיגיים
- משפחה:לחכיים
- שם מדעי:Antirrhinum majus
- אזורי תפוצה:החרמון, הגליל העליון, הרי ירושלים
- עונת פריחה:אפריל-יוני
- מוגן:כן
- שכיחות:נדיר
לוע-הארי הגדול, נחל דישון (עמית מנדלסון, 27/4/2015)
לוע-הארי הגדול
לוע-הארי הגדול הינו עשבוני רב-שנתי בעל פריחה ורודה מרשימה, הפורח בארץ בעיקר במצוקים בגליל העליון ובחרמון.
יש החושדים שמין זה אינו מין טבעי בישראל, אלא הגיע ארצה עם הצלבנים - בדומה לאחיו הקטן, לוע-הארי הסיצילי, השכיח למדי בקירות מבנים בערים עתיקות בארץ. לוע-הארי הובא באופן יזום למבתרי כביש 1 באזור אבו ע'וש, והתפשט באזורי מצוקים וחציבות בסביבת ירושלים. ניתן לראות פרטים שלו גם בקרבת בית שמש ובכביש חוצה שומרון באזור אלקנה.
בעבר הסוג לוע-הארי השתייך למשפת הלועניתיים. כתוצאה מהתקדמות המחקר בשנים האחרונות, הועברו רבים מסוגי המשפחה למשפחות אחרות. הסוג לוע-הארי הועבר למשפחת הלחכיים.
בית גידול
מצוקים (כולל חציבות בצידי דרכים)
אתרי פריחה בולטים:
- החרמון - נחל חזור ונחל גובתה (בין נווה אטי"ב וגן לאומי מבצר נמרוד). המין פורח גם בנחל שיאון, הסגור כיום למטיילים.
- הגליל העליון - שמורת נחל עיון (התנור), שמורת נחל כזיב, מבצר מונפור, שמורת נחל בצת, שמורת נחל דישון, חציבות באזור כביש הצפון ושוליו.
- הרי ירושלים - מבתרי כביש 1 באזור מחלף נווה אילן - מחלף חמד, מבתרי כביש 60 בין מחלף הגבעה הצרפתית ושכונת פסגת זאב, "שמורת פרחי הבר" בשכונת נווה יעקב.
קישורים נוספים:
- משפחת הלחכיים - הרחבה על משפחת הלחכיים באתר צמח השדה.
ספרון טיולי המשפחות של INature במתנה! הורד ושמור
