קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

הבדלים בין גרסאות בדף "שמורת בקעת בית נטופה"

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
 
(3 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 
<meta name="keywords" content="בקעת בית נטופה, בקעת בית-נטופה, שמורת בקעת בית נטופה"></meta>
 
<meta name="keywords" content="בקעת בית נטופה, בקעת בית-נטופה, שמורת בקעת בית נטופה"></meta>
 
<meta name="description" content="שמורת בקעת בית נטופה - שמורה זעירה המייצגת את נופי הצומח של הבקעה הגדולה בגליל התחתון."></meta>
 
<meta name="description" content="שמורת בקעת בית נטופה - שמורה זעירה המייצגת את נופי הצומח של הבקעה הגדולה בגליל התחתון."></meta>
 +
{{פירורי לחם|[[טיולים בצפון]]|[[טיולים בגליל התחתון]]}}
 
{{שמורת טבע חדשה
 
{{שמורת טבע חדשה
 +
|נצ=32.77955, 35.26173
 +
|Display map=yes
 
|תמונה=beit_netofa_reserve1.jpg
 
|תמונה=beit_netofa_reserve1.jpg
 
|מקום הצילום=שמורת בקעת בית נטופה
 
|מקום הצילום=שמורת בקעת בית נטופה
שורה 29: שורה 32:
 
|10=[[שמורת תל שימרון]]
 
|10=[[שמורת תל שימרון]]
 
|על האתר=
 
|על האתר=
[[תמונה:beit_netofa_reserve2.jpg|thumb|left|220px|תצפית מתל חנתון לשמורה (מימין מאגר אשכול ומצודת ציפורי), אפריל 2014]]
+
[[תמונה:beit_netofa_reserve22.jpg|thumb|left|220px|תצפית מתל חנתון לשמורה (מימין מאגר אשכול ומצודת ציפורי), אפריל 2014]]
  
 
בקעת בית נטופה, שאורכה כ- 16 ק"מ ורוחבה כ- 3 ק"מ, נחשבת לבקעה הגדולה ביותר בגליל התחתון. שמה של הבקעה הוא שם עתיק הנזכר במקורות, והשתמר בשם הערבי סהל אל-בטוף.
 
בקעת בית נטופה, שאורכה כ- 16 ק"מ ורוחבה כ- 3 ק"מ, נחשבת לבקעה הגדולה ביותר בגליל התחתון. שמה של הבקעה הוא שם עתיק הנזכר במקורות, והשתמר בשם הערבי סהל אל-בטוף.
שורה 69: שורה 72:
 
[[גן לאומי תל יודפת]]
 
[[גן לאומי תל יודפת]]
 
|
 
|
{{ת|shcanya_promenade1.jpg|טיילת הר שכניה)}}
+
{{ת|shcanya_promenade1.jpg|טיילת הר שכניה}}
 
[[טיילת הר שכניה]]
 
[[טיילת הר שכניה]]
 
}}
 
}}
 
}}
 
}}

גרסה אחרונה מ־21:40, 19 במאי 2017

דף הבית   /   טיולים בצפון   /   טיולים בגליל התחתון   /   שמורת בקעת בית נטופה

שמורת בקעת בית נטופה - שמורה זעירה המייצגת את נופי הצומח של הבקעה הגדולה בגליל התחתון.

Beit netofa reserve1.jpg

שמורת בקעת בית נטופה, (עמית מנדלסון, 25/4/2014)

  • שמורת טבע
  • מאפיינים עיקריים:בית גידול לח
  • אזור:הגליל התחתון
  • מפת סימון שבילים: 3 - הגליל התחתון
  • מיקום: מזרחית לקיבוץ חנתון
  • עונות ביקור:קיץ וסתיו
  • רמת קושי:לכל המשפחה
  • נגישות לנכים:לא נגיש
  • כניסה:חינם
  • מצב תכנוני:מוכרזת
  • שטח:100.28 דונם
  • תאריך הכרזה:1/11/2007


עוד אתרים בסביבה




איך להגיע

השמורה משתרעת בין מאגרי אשכול, בדרום, למאגר יודפת, בצפון. מפסגת תל חנתון (חלק מגן לאומי ציפורי) ניתן להשקיף לעבר השמורה.

מכביש 784 (צומת יפתחאל - כפר מנדא) יש פנייה למאגרי אשכול. לפני הכניסה לתחום המאגרים, מסתעפת שמאלה (צפונה) דרך עפר הממשיכה מזרחה לאורך הגדר הצפונית של מתחם המאגרים. לאחר כקילומטר אחד, מתעקלת הדרך שמאלה (צפונה), לאורך הגדה של תעלת נחל יפתחאל, ובמרחק כ- 150 מ' נוספים, מגיעים לנקודה בה נמצאת "תעלת הזנה" מנחל יפתחאל לתחום השמורה.

בחורף ובתחילת האביב הנחל והשמורה מוצפים במים, והגישה לשטח קשה ביותר. כמו כן, השמורה אינה מיועדת לביקורי קהל.

רקע על שמורת בקעת בית נטופה

תצפית מתל חנתון לשמורה (מימין מאגר אשכול ומצודת ציפורי), אפריל 2014

בקעת בית נטופה, שאורכה כ- 16 ק"מ ורוחבה כ- 3 ק"מ, נחשבת לבקעה הגדולה ביותר בגליל התחתון. שמה של הבקעה הוא שם עתיק הנזכר במקורות, והשתמר בשם הערבי סהל אל-בטוף.

ייחודה של הבקעה הוא בהצפות העונתיות המתרחשות כמעט מדי חורף, בעיקר בחלק המזרחי של הבקעה. הצפות אלו הופכות את הבקעה למעשה לבריכת החורף הגדולה ביותר בישראל, בשטח של עשרות אלפי דונמים. אדמות הבקעה השתייכו באופן מסורתי לכפרים הערביים השכנים, וביניהם סח'נין, עראבה, כפר מנדא, עילבון, בועיינה וכן סאפורייה (ציפורי דהיום). בשל ההצפה החורפית, עובדו האדמות רק בקיץ ובסתיו כאשר הבקעה מתייבשת.

לאחר הקמת מדינת ישראל, הוצעה בקעת בית נטופה כמאגר התפעולי הראשי של "המוביל הארצי", בתוכנית הראשונית שנועדה להוביל מים מנהר הירדן ישירות לבקעה בלי לעבור דרך הכינרת. תוכנית זו נגנזה, אולם המוביל חוצה את הבקעה לכל אורכה ובחלק המערבי ביותר הוקמו מאגרי אשכול - תחנה תפעולית מרכזית במוביל המים הארצי.

האדמות בדרום-מערב הבקעה, שהשתייכו לכפר סאפורייה, הועברו לאחר מלחמת העצמאות ליישובים יהודיים (יודפת) ולהקמת מאגרי המים. עם הקמת מוביל המים הארצי הוסדר חלקית ניקוז הבקעה בחלק המערבי, ואילו החלק המזרחי נותר לא מנוקז עד היום.

במהלך שנות ה- 1990 עלתה המודעות לחשיבותו של בית גידול ייחודי זה למיני חי וצומח. בשדות המעובדים בצורה "מסורתית" (חריש רדוד ולאחר הצפה חורפית) אותרו מגוון רב של צמחים נדירים וחלקם אף בסכנת הכחדה, כגון אירוס הביצות, מיאגרון אזון, שלמון סורי ועוד. כמו כן יש בבקעה מרבדי פריחה של נרקיסים.

קיים קשר בין הרכב הקרקעות והצמחייה, כאשר בלב הבקעה נמצאות קרקעות חרסיתיות הנשלטות ע"י לוענית יריחו וורבנה שרועה. באזורים שונים נמצאים דייקים בזלתיים ובהם שולט אירוס הביצות. ההצפה העונתית מקיימת גם מגוון חסרי חוליות אקוואטיים.

עתידה של הבקעה אינו מובטח, לאור דרישות להסדרת הניקוז, מחד, ומאידך נטייה לאחד חלקות קטנות כדי לאפשר עיבוד אינטנסיבי יותר בשטחים גדולים. בעלויות הקרקע הפרטיות מקשות ביותר על האפשרות לשימור שטחים משמעותיים בממשק העיבוד המסורתי הקיים.

בשנת 2000 הגיעו רשות הטבע והגנים וחברת "מקורות" להסכם המייעד לשימור מאגר רדוד הנמצא בקרבת מאגרי אשכול (מדרום למאגר יודפת ומצפון למאגרי אשכול). מאגר מים זה קולט בחורף את מימיו של נחל יפתחאל, ובתחילת הקיץ המים נשאבים למאגר יודפת הנמצא מצפון לו. כתוצאה מכך, מקיים השטח בית גידול לח הדומה לזה שבמזרח בקעת בית נטופה. בעתיד מתוכננות פעולות לשיקום אוכלוסיות של מיני צמחים בסכנת הכחדה באתר זה.

שעות פתיחה, מחירי כניסה ושירותים למטיילים

אין בשמורה שירותים למטיילים.


הצעות טיול בסביבת שמורת בקעת בית נטופה

קישורים נוספים וספרות מומלצת

  • דברי הסבר לשמורת בקעת בית נטופה - דידי קפלן, נספח לתוכנית ג/13139.


המפה נטענת...