קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

הבדלים בין גרסאות בדף "מערת צדקיהו"

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(דף חדש: {{לבדיקה}} <meta name="keywords" content="מערת צדקיהו, מערה בירושלים"></meta> <meta name="description" content="מתחת לבתי העיר העתיקה נמ...)
 
 
(29 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
−
{{לבדיקה}}
 
 
<meta name="keywords" content="מערת צדקיהו, מערה בירושלים"></meta>
 
<meta name="keywords" content="מערת צדקיהו, מערה בירושלים"></meta>
−
<meta name="description" content="מתחת לבתי העיר העתיקה נמצאת מחצבת ענק קדומה ומסתורית, בה נכרכו אגדות רבות ובמעמקיה נובע מעיין זעיר."></meta>
+
<meta name="description" content="מערת צדקיהו - מתחת לבתי העיר העתיקה נמצאת מחצבת ענק קדומה ומסתורית, בה נכרכו אגדות רבות ובמעמקיה נובע מעיין זעיר."></meta>
 +
[[קטגוריה:מערות במרכז]]
 +
{{פירורי לחם 3|[[טיולים במרכז]]|[[טיולים בירושלים]]|[[מערות בישראל]]}}
 
{{נקודת עניין
 
{{נקודת עניין
 +
|נצ=31.78205, 35.23073
 +
|Display map=yes
 +
|Tags=מערות, דת ותרבות, מומלץ האתר, תחבורה ציבורית, משפחות, אטרקציה
 
|תמונה=zidkiyahu_cave1.jpg
 
|תמונה=zidkiyahu_cave1.jpg
 
|מקום הצילום=מערת צדקיהו
 
|מקום הצילום=מערת צדקיהו
שורה 15: שורה 19:
 
|שבילי טיול=לא מסומן
 
|שבילי טיול=לא מסומן
 
|גישה=רגלית
 
|גישה=רגלית
−
|נגישות לנכים=לא
+
|נגישות לנכים=לא נגיש
 
|שמורת טבע=לא
 
|שמורת טבע=לא
−
|שעות ביקור=שעות היום
+
|שעות ביקור=א'-ה', שבת 16:00-09:00. בשעון קיץ עד 17:00.
 
|מאפיינים עיקריים=מערה
 
|מאפיינים עיקריים=מערה
 
|סקירה=מתחת לבתי העיר העתיקה נמצאת מחצבת ענק קדומה ומסתורית, בה נכרכו אגדות רבות ובמעמקיה נובע מעיין זעיר.
 
|סקירה=מתחת לבתי העיר העתיקה נמצאת מחצבת ענק קדומה ומסתורית, בה נכרכו אגדות רבות ובמעמקיה נובע מעיין זעיר.
 
|תאריך ביקור=5/3/2012
 
|תאריך ביקור=5/3/2012
−
|תאריך ביקור אחרון בשטח=5/3/2012
+
|תאריך ביקור אחרון בשטח=9/10/2016
 
|קדם אזהרה=2
 
|קדם אזהרה=2
 
|0={{אזהרה בטחונית ים}}
 
|0={{אזהרה בטחונית ים}}
שורה 29: שורה 33:
 
|4=[[נחל פרת]]
 
|4=[[נחל פרת]]
 
|5=[[נחל שורק]]
 
|5=[[נחל שורק]]
−
|6=[[גן לאומי סביב חומות ירושלים]]
+
|6=[[גן לאומי סובב חומות ירושלים]]
 
|7=[[גן לאומי מורדות הר הצופים]]
 
|7=[[גן לאומי מורדות הר הצופים]]
 
|8=[[שמורת ליפתא]]
 
|8=[[שמורת ליפתא]]
שורה 35: שורה 39:
 
|10=[[אתר לאומי בית בן-יהודה]]
 
|10=[[אתר לאומי בית בן-יהודה]]
 
|רקע כללי=
 
|רקע כללי=
−
[[תמונה:zidkiyahu_cave2.jpg|left|thumb|200px|הגת הגדולה בח'רבת אל-בורך, יולי 2009]]
+
[[תמונה:zidkiyahu_cave2.jpg|left|thumb|200px|מערת צדקיהו, מרץ 2012]]
−
[[תמונה:zidkiyahu_cave3.jpg|left|thumb|200px|ח'רבת אל-בורך, מרץ 2012]]
+
[[תמונה:zidkiyahu_cave3.jpg|left|thumb|200px|הכניסה למערת צדקיהו, מרץ 2012]]
−
בח'רבת אל-בורך, הצמודה לאזור התעשייה ברקן, נמצא "אזור התעשייה" הקדום של ברקן, ובו מכלול מרשים של שרידים ארכיאולוגיים.
+
[[תמונה:zidkiyahu_cave4.jpg|left|thumb|200px|המעיין במערת צדקיהו, מרץ 2012]]
  
−
במשטחי הסלע הבהירים חצובות שלוש בריכות מים גדולות ובריכה קטנה, וכמו כן גת גדולה ועתיקה הנחשבת לאחת הגתות הגדולות והיפות בישראל.
+
'''מערת צדקיהו''' היא אחת הפינות המרתקות והמסתוריות בירושלים. המערה הוקמה כ'''מחצבת אבן''' עתיקה, שניצלה שכבת סלע משובחת בקרבת העיר העתיקה.
  
−
תופעת הבריכות החצובות בסלע אופיינית במיוחד למערב השומרון, בשל השילוב של מחשופי סלע קשים המתאימים לחציבה, מחד, ומיעוט במעיינות זורמים, מאידך.
+
עם השנים הועמקה החציבה, והיא משתרעת מתחת לחלקים ניכרים של הרובע המוסלמי. זוהי כיום המערה המלאכותית הגדולה בירושלים, ואורכה כ- 230 מטרים. המערה נאטמה כפי הנראה עם בניית חומות ירושלים הנוכחיות (1538-1535) בימי הסולטן הטורקי סולימאן המפואר. אטימת המערה נועדה למנוע שימוש בה כדרך חדירה לתוך העיר. עם אטימת המערה היא נשכחה מלב, עד לגילויה מחדש ע"י האמריקאי '''ד"ר ג'יימס ברקלי''' בשנת 1854. ברקלי טייל עם בנו וכלבו מצפון לעיר העתיקה כאשר הכלב נעלם. אחרי חיפוש יסודי נשמעו נביחות מפתח נסתר למרגלות החומה. הכלב חולץ וד"ר ברקלי ביצע סיור יסודי במערה, שחשף אותה בפני הציבור.
  
−
בריכות גדולות וחצובות ניתן לפגוש במקומות שונים במרחב, וביניהם [[שמורת בריכת ברקת|בריכת ברקת]] ו[[שמורת בריכת צרטה|בריכת צרטה]] שבתחומי "הקו הירוק", דיר סמען ליד פדואל, ח'רבת כורכוש בפאתי אזור התעשייה אריאל, [[קדומים|פארק הצנירים בקדומים]] ועוד. ככל הנראה, הבריכות שימשו בתחילה כמחצבות קדומות, שתוכננו בקפידה כך שעם תום החציבה והוצאת כמות מסוימת של גושי סלע לבנייה, הפכו הבריכות למאגרי מים, הן עבור בני אדם והן להשקיית העדרים באזור.
+
עם גילוי המערה, הציעו החוקרים כי היא שימשה לחציבה עוד בתקופת שלמה המלך, כפי שמספר המקרא: "וַיְהִי לִשְׁלֹמֹה שִׁבְעִים אֶלֶף, נֹשֵׂא סַבָּל; וּשְׁמֹנִים אֶלֶף, חֹצֵב בָּהָר. לְבַד מִשָּׂרֵי הַנִּצָּבִים לִשְׁלֹמֹה, אֲשֶׁר עַל-הַמְּלָאכָה, שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים, וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת--הָרֹדִים בָּעָם, הָעֹשִׂים בַּמְּלָאכָה. וַיְצַו הַמֶּלֶךְ וַיַּסִּעוּ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת אֲבָנִים יְקָרוֹת, לְיַסֵּד הַבָּיִת--אַבְנֵי גָזִית." (מלכים א' ה', כ"ט-ל"א). סמיכותה של המערה ל[[הר הבית]] ולעופל, בהם בוצעו שני מפעלי הבנייה הגדולים של שלמה (שבנה את בית המקדש הראשון ואת העופל) מצביעה על האפשרות שמכאן הובאו אבני הבנייה לעיר הקדומה. כתוצאה מכך דבק במערה השם האנגלי '''"מחצבות המלך שלמה"''' - King Solomon's quarries. חוקר הקרן הבריטית, צ'רלס וורן, שביקר בירושלים בתקופה זו, היה איש "הבונים החופשיים" וביוזמתו נערכו טקסי המסדר באולם הגדול שבמערה - מתוך מחווה לשלמה המלך, שזוהה בעיני אנשי המסדר כבונה חופשי בעצמו.
  
−
את התמונה משלימים מתקנים נוספים - גרנות חצובות בסלע, קברים עתיקים ומחצבות עתיקות.
+
היישוב היהודי בירושלים לא אימץ כינוי זה, והעדיף לזהות את המערה עם הסיפור של בריחת צדקיהו מירושלים הנצורה:
 +
 
 +
"וַיִּמְרֹד צִדְקִיָּהוּ, בְּמֶלֶךְ בָּבֶל.  וַיְהִי בַשָּׁנָה הַתְּשִׁעִית לְמָלְכוֹ, בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ, בָּא נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ-בָּבֶל הוּא וְכָל-חֵילוֹ עַל-יְרוּשָׁלִַם, וַיַּחֲנוּ עָלֶיהָ; וַיִּבְנוּ עָלֶיהָ דָּיֵק, סָבִיב. וַתָּבֹא הָעִיר, בַּמָּצוֹר, עַד עַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה, לַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ. בַּחֹדֶשׁ הָרְבִיעִי בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ, וַיֶּחֱזַק הָרָעָב בָּעִיר; וְלֹא-הָיָה לֶחֶם, לְעַם הָאָרֶץ. וַתִּבָּקַע הָעִיר, וְכָל-אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה יִבְרְחוּ וַיֵּצְאוּ מֵהָעִיר לַיְלָה דֶּרֶךְ שַׁעַר בֵּין-הַחֹמֹתַיִם אֲשֶׁר עַל-גַּן הַמֶּלֶךְ, וְכַשְׂדִּים עַל-הָעִיר, סָבִיב; וַיֵּלְכוּ, דֶּרֶךְ הָעֲרָבָה. וַיִּרְדְּפוּ חֵיל-כַּשְׂדִּים אַחֲרֵי הַמֶּלֶךְ, וַיַּשִּׂיגוּ אֶת-צִדְקִיָּהוּ בְּעַרְבֹת יְרֵחוֹ; וְכָל-חֵילוֹ--נָפֹצוּ, מֵעָלָיו." (ירמיהו נ"ב ג'-ח'). עוד במאה ה- 11 פירש רש"י את הסיפור וכתב על מערה שיצאה מבית צדקיהו והגיעה עד ערבות יריחו. כך דבק השם "מערת צדקיהו" במערה זו, הגם שאין לכך כל ראיה ארכיאולוגית.
  
 
|איך להגיע=
 
|איך להגיע=
−
מערת צדקיהו נמצאת למרגלות חומות העיר העתיקה, בין שער שכם ושער הפרחים.
+
מערת צדקיהו נמצאת למרגלות חומות העיר העתיקה, בין שער שכם ושער הפרחים (כ- 200 מ' מזרחית לשער שכם).
  
−
בהעדר מקום חנייה נוח בקרבת המערה, מומלץ בימות השבוע להגיע לאתר בסיוע הרכבת הקלה, ולרדת בתחנת שער שכם.
+
בהעדר מקום חנייה נוח בקרבת המערה, מומלץ בימות השבוע להגיע לאתר בסיוע הרכבת הקלה, ולרדת בתחנת שער שכם. אפשרות נוספת, הינה עלייה לטיילת החומות משער יפו (כרוך בתשלום), והליכה לאורך הטיילת עד שער שכם וממנו לגשת למערה (קיימת ירידה נוספת מהטיילת, כ- 100 מ' מצפון לשער שכם - היישר לפתח המערה).
  
−
לוודא לגבי פתיחה בסופי שבוע!!
+
בימי שישי המערה סגורה למבקרים. למטיילים בשבת, מומלץ לחנות באזור שער יפו ומשם ללכת לאורך החומות עד למערה.
 +
 
 +
המערה מנוהלת ע"י החברה לפיתוח מזרח ירושלים, ובמידת הצורך ניתן לברר פרטים נוספים בטלפון 02-6277550.
  
 
<html>
 
<html>
 
<center>
 
<center>
−
 
+
<iframe width="100%" height="350" frameborder="0" scrolling="no" marginheight="0" marginwidth="0" src="http://maps.google.com/maps/ms?msa=0&amp;msid=202251071962719782755.0004bfdcbf1194980395a&amp;ie=UTF8&amp;t=h&amp;ll=31.782539,35.23206&amp;spn=0.008208,0.01178&amp;z=16&amp;output=embed"></iframe><br />
 
</center>
 
</center>
 
</html>
 
</html>
  
 
|על האתר=
 
|על האתר=
−
[[תמונה:hirbet_burch4.jpg|left|thumb|200px|ח'רבת אל-בורך, מרץ 2012]]
 
−
[[תמונה:hirbet_burch5.jpg|left|thumb|200px|הכתובת היוונית, יולי 2009]]
 
−
בצמוד וממזרח למבנה של חברת "הארכיברים" מסתעפת מהכביש דרך עפר לכיוון דרום. נלך בדרך עפר זו כ- 250 מ' ונפנה שמאלה בעלייה מתונה לעבר משטחי הסלע.
 
  
−
מרחב זה שימש כ"אזור תעשייה" של היישוב הקדום ח'רבת אל-בורך. את שרידי החורבה עצמה ניתן לפגוש במדרון המשתפל למרגלותינו, אך העניין בהם הוא לחובבי ארכיאולוגיה מושבעים בלבד. מיקום אזור התעשייה מעל ליישוב, התחשב במשטר הרוחות וצמצם מטרדי ריח ורעש לתושבים הקדומים.
+
[[תמונה:zidkiyahu_cave5.jpg|left|thumb|200px|המעיין במערת צדקיהו, מרץ 2012]]
 +
שביל ההליכה יורד בגרם מדרגות אל מעמקי המערה. המדרון בו אנו יורדים הוא למעשה שפכי עפר המסתירים את מלוא עומקה של המערה. משמאל לגרם המדרגות נמצאה בשנת 1874 ע"י החוקר הצרפתי קלרמון-גאנו '''חריטה בסלע''' ובה מתואר בעל חיים דמיוני עם ראש אדם וגוף אריה בעל כנפיים. החריטה נעקרה ממקומה והועברה לקרן הבריטית לחקירת ארץ ישראל בלונדון (וכאן נותר רק שלט הסבר המציין את מקום החריטה הקדומה). הגישה לנקודה זו הייתה חסומה בכל הביקורים באתר.
  
−
תחילה נגיע ל'''גת תעשייתית''' עתיקה ומרשימה, ולצידה '''בריכה חצובה'''. בדופן הצפונית של קיר הבריכה ניתן לראות חריצים שנועדו לבקע אבנים מהקיר, אך החציבה לא הושלמה.
+
במורד גרם המדרגות נבחין ב'''עמודי תמיכה''' ענקיים משני צידי השביל, שנועדו לתמוך במשקל העצום של תקרת המערה, ובקרבתם נגיע להיכל גדול - '''"אולם הבונים החופשיים"''', בו התקיימו טקסי המסדר בתקופת המנדט הבריטי. מכאן ממשיך השביל ויורד לנקודה העמוקה ביותר. בדרכנו חזרה כדאי לסטות ולהגיע למעיין הנובע במערה - '''"דמעות צדקיהו"'''. כינוי זה הוצמד למעיין לאור הסיפור המקראי המצמרר על רצח בני צדקיהו לנגד עיניו (הגם שלפי המקרא, אירוע זה התרחש בריבלה שבארץ חמת - בצפון סוריה). המים הנוטפים מזינים בריכה קטנה וצלולה. המים אינם ראויים לשתייה. מכאן נשוב חזרה אל פתח המערה.  
  
−
חדי העין אולי יאתרו בקיר בין הגת והבריכה שרידים שחוקים של כתובת יוונית ובה נחקק כנראה השם "דוסיתיאוס".
+
|פריחה ומוקדי עניין עונתיים=
 +
[[תמונה:zidkiyahu_cave6.jpg|left|thumb|200px|חציבות עתיקות, מרץ 2012]]
 +
באתר זה אין מוקדי עניין עונתיים.
  
−
הגת משלבת משטח דריכה גדול ושני בורות איסוף, שיכלו לאגור יותר מ- 5,000 ליטר תירוש. בקיר המזרחי של משטח הדריכה חצובות שלוש גומחות. לדעתו של החוקר דר, גומחות אלו שימשו למדידת כמות הענבים שהביאו האיכרים לגת מכרמי הסביבה.
+
|הערות ואזהרות=
 +
* לילדים מתחת לגיל 12 מותרת הכניסה למערה רק בליווי ובאחריות מבוגר.
 +
* במסלול ההליכה קיימת סכנת החלקה. המסלול אינו מתאים לעגלות או למתקשים בהליכה.
 +
* המערה מוארת היטב. עם זאת לא מזיק להצטייד בפנס למקרה חירום.
  
−
גת זו חריגה בממדיה וכפי הנראה שימשה כגת ציבורית משוכללת. שני בורות האיסוף המקבילים, איפשרו לדרוך בגת שני מיני ענבים או לייצר כמעט במקביל שני סוגי יין. הגת משכה את תשומת ליבם של סוקרי הקרן הבריטית לחקירת ארץ ישראל כבר בסביבות שנת 1875, שהגדירו אותה כאחת הגתות היפות ביותר בארץ ישראל.
+
|שירותים למטיילים=
−
 
+
אתר ביקור בתשלום כולל תאורה ושירותים רטובים.
−
גידול הענבים בשומרון, מסורת חקלאית עתיקה עוד מימי בית ראשון, נפסק לחלוטין עם הכיבוש הערבי שאסר על שתיית יין, ורק בימינו אנו מתגשמת נבואתו של ירמיהו הנביא - "עוֹד תִּטְּעִי כְרָמִים, בְּהָרֵי שֹׁמְרוֹן" (ירמיהו ל"א פסוק ד').
 
−
 
 
−
מעל לגת ולבריכה נמצאת בריכה נוספת, קטנה יחסית, ובקרבתה '''עץ חרוב''' בצילו ניתן לנוח.
 
−
 
 
−
דרומית-מזרחית לחרוב נמצא המשכו של משטח הסלע. כאן נפגוש '''שתי בריכות חצובות''' גדולות נוספות, ובצידן המזרחי נמצא משטח סלע עגול חצוב ובמרכזו שקערורית - '''גורן קדומה'''.  מעט ממזרח, נמצאת גורן שנייה. גורן שלישית נמצאת בצד המערבי של צמד הבריכות.
 
−
 
 
−
מיקום הגרנות באזור זה תואם את ההלכה - "מרחיקין גורן קבועה מן העיר חמישים אמה." (מסכת בבא בתרא, ב', ח').
 
−
במשטח הסלע שמדרום לבריכות בולטות שקערוריות רבות ששימשו כנראה להשקיית עדרי הצאן במים שנשאבו מהבריכות. כמו כן נוכל לראות כאן שוקת אבן.
 
−
 
 
−
באביב נראה כאן פרחים לבנים צפים על פני המים - צמחי נורית המים, וכן אצות רבות.
 
−
 
 
−
אם נמשיך עוד מזרחה, נגיע ל'''מחצבות עתיקות''' ובהן מספר מפלסי חציבה.
 
−
 
 
−
בכל הסביבה פזורים '''קברים עתיקים''' הניכרים כבורות מלבניים חצובים בסלע.
 
−
 
 
−
בחפירות באזור התגלתה גם כנסייה ביזנטית קדומה, אך כיום היא קשה לאיתור בשטח. השם הערבי (ח'רבת אל-בורך) הוא שנתן את שמו של היישוב העברי ברקן (יישוב חילוני שהוקם בשנת 1981) וכן את שמו של אזור התעשייה.
 
−
 
 
−
למתעניינים, ניתן לראות בקרבת מקום גם '''רצפת פסיפס''' קטנה ופשוטה יחסית, ובה שני מדליונים עם עיטורי צלבים. כדי להגיע למקום, נחזור ליישוב ברקן. במרחק כ- 200 מטרים מערבית לשער היישוב, בצד הדרומי של הכביש (אחרי כיכר), נמצא אתר העתיקות - במרחק כ- 30 מטרים מהכביש.
 
  
−
|פריחה ומוקדי עניין עונתיים=
+
דמי כניסה: מבוגר - 16 ש"ח (בקבוצה מעל 25 איש, 11 ש"ח). ילד (מגיל 5 ומעלה), חייל, סטודנט או גימלאי - 10 ש"ח.
−
באתר זה אין מוקדי עניין עונתיים.
 
  
−
|שירותים למטיילים=
+
יש אפשרות להזמנת כרטיסים מראש באתר [http://www.pami.co.il/cave.html החברה לפיתוח מזרח ירושלים] - רלוונטי במיוחד למבקרים בשבתות ובחגים.
−
אתר ביקור בתשלום כולל תאורה ושירותים כימיים (בעת הביקור התבצעו עבודות להסדרת מבנה שירותים קבוע בכניסה למערה).
 
  
 
|קישורים נוספים וספרות מומלצת=
 
|קישורים נוספים וספרות מומלצת=
−
* דר, שמעון - התפרוסת היישובית של מערב השומרון בימי הבית השני, המשנה והתלמוד, והתקופה הביזנטית, 1982.
+
* דפדפת מידע באתר.
 +
* ירושלים וכל נתיבותיה - הוצאת יד בן-צבי.
  
 
|הצעות טיול בסביבה=
 
|הצעות טיול בסביבה=
−
 
+
{{3טורים|
−
<table><tr>
+
{{ת|old_city_from_mt_scopus.jpg|שביל ירושלים}}
−
<td valign="top" width="20">
 
−
</td>
 
−
<td valign="top" width="20">
 
−
<imagemap>
 
−
תמונה:wadi_kana_1.jpg|200px
 
−
default [[שביל ירושלים]]
 
−
desc none</imagemap>
 
 
[[שביל ירושלים]]
 
[[שביל ירושלים]]
−
<td valign="top" width="20">
+
|
−
</td>
+
{{ת|lifta1.jpg|שמורת ליפתא}}
−
<td valign="top" width="20">
+
[[שמורת ליפתא]]
−
<imagemap>
+
|
−
תמונה:rosh_haayin_forest1.jpg|200px
+
{{ת|scopus_mountain1.jpg|הר הצופים}}
−
default [[גן סאקר וסביבתו]]
+
[[הר הצופים]]
−
desc none</imagemap>
+
}}
−
[[גן סאקר וסביבתו]]
+
}}
−
<td valign="top" width="20">
 
−
</td>
 
−
<td valign="top" width="20">
 
−
<imagemap>
 
−
תמונה:shaarey_tikva_shkediya.jpg|200px
 
−
default [[שביל שער השומרון]]
 
−
desc none</imagemap>
 
−
[[שביל שער השומרון]]
 
−
 
 
  
−
</td></tr></table>
+
[[קטגוריה:מערות בישראל]]
−
 
+
[[קטגוריה:טיולים ואתרים עירוניים]]
−
}}
 

גרסה אחרונה מ־10:35, 10 ביוני 2023

דף הבית   /   טיולים במרכז   /   טיולים בירושלים   /   מערות בישראל   /   מערת צדקיהו

מערת צדקיהו

מתחת לבתי העיר העתיקה נמצאת מחצבת ענק קדומה ומסתורית, בה נכרכו אגדות רבות ובמעמקיה נובע מעיין זעיר.

  • נקודת עניין
  • אזור:ירושלים
  • מפת סימון שבילים: 9 - מבואות ירושלים
  • מיקום: חומות ירושלים, מזרחית לשער שכם
  • גישה:רגלית
  • שבילי טיול:לא מסומן
  • עונות ביקור:כל השנה
  • שמורת טבע:לא
  • רמת קושי:לכל המשפחה
  • נגישות לנכים:לא נגיש
  • שעות ביקור:א'-ה', שבת 16:00-09:00. בשעון קיץ עד 17:00.
  • כניסה:בתשלום
  • תאריך ביקור:5/3/2012
  • תאריך ביקור אחרון בשטח:9/10/2016



Zidkiyahu cave1.jpg

מערת צדקיהו, (עמית מנדלסון, 5/3/2012)


עוד אתרים בסביבה

הצעות טיול בסביבה


אתרי ביקור

תגיות: מערות דת ותרבות מומלץ האתר תחבורה ציבורית משפחות אטרקציה

מערת צדקיהו

מערת צדקיהו, מרץ 2012
הכניסה למערת צדקיהו, מרץ 2012
המעיין במערת צדקיהו, מרץ 2012

מערת צדקיהו היא אחת הפינות המרתקות והמסתוריות בירושלים. המערה הוקמה כמחצבת אבן עתיקה, שניצלה שכבת סלע משובחת בקרבת העיר העתיקה.

עם השנים הועמקה החציבה, והיא משתרעת מתחת לחלקים ניכרים של הרובע המוסלמי. זוהי כיום המערה המלאכותית הגדולה בירושלים, ואורכה כ- 230 מטרים. המערה נאטמה כפי הנראה עם בניית חומות ירושלים הנוכחיות (1538-1535) בימי הסולטן הטורקי סולימאן המפואר. אטימת המערה נועדה למנוע שימוש בה כדרך חדירה לתוך העיר. עם אטימת המערה היא נשכחה מלב, עד לגילויה מחדש ע"י האמריקאי ד"ר ג'יימס ברקלי בשנת 1854. ברקלי טייל עם בנו וכלבו מצפון לעיר העתיקה כאשר הכלב נעלם. אחרי חיפוש יסודי נשמעו נביחות מפתח נסתר למרגלות החומה. הכלב חולץ וד"ר ברקלי ביצע סיור יסודי במערה, שחשף אותה בפני הציבור.

עם גילוי המערה, הציעו החוקרים כי היא שימשה לחציבה עוד בתקופת שלמה המלך, כפי שמספר המקרא: "וַיְהִי לִשְׁלֹמֹה שִׁבְעִים אֶלֶף, נֹשֵׂא סַבָּל; וּשְׁמֹנִים אֶלֶף, חֹצֵב בָּהָר. לְבַד מִשָּׂרֵי הַנִּצָּבִים לִשְׁלֹמֹה, אֲשֶׁר עַל-הַמְּלָאכָה, שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים, וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת--הָרֹדִים בָּעָם, הָעֹשִׂים בַּמְּלָאכָה. וַיְצַו הַמֶּלֶךְ וַיַּסִּעוּ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת אֲבָנִים יְקָרוֹת, לְיַסֵּד הַבָּיִת--אַבְנֵי גָזִית." (מלכים א' ה', כ"ט-ל"א). סמיכותה של המערה להר הבית ולעופל, בהם בוצעו שני מפעלי הבנייה הגדולים של שלמה (שבנה את בית המקדש הראשון ואת העופל) מצביעה על האפשרות שמכאן הובאו אבני הבנייה לעיר הקדומה. כתוצאה מכך דבק במערה השם האנגלי "מחצבות המלך שלמה" - King Solomon's quarries. חוקר הקרן הבריטית, צ'רלס וורן, שביקר בירושלים בתקופה זו, היה איש "הבונים החופשיים" וביוזמתו נערכו טקסי המסדר באולם הגדול שבמערה - מתוך מחווה לשלמה המלך, שזוהה בעיני אנשי המסדר כבונה חופשי בעצמו.

היישוב היהודי בירושלים לא אימץ כינוי זה, והעדיף לזהות את המערה עם הסיפור של בריחת צדקיהו מירושלים הנצורה:

"וַיִּמְרֹד צִדְקִיָּהוּ, בְּמֶלֶךְ בָּבֶל. וַיְהִי בַשָּׁנָה הַתְּשִׁעִית לְמָלְכוֹ, בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ, בָּא נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ-בָּבֶל הוּא וְכָל-חֵילוֹ עַל-יְרוּשָׁלִַם, וַיַּחֲנוּ עָלֶיהָ; וַיִּבְנוּ עָלֶיהָ דָּיֵק, סָבִיב. וַתָּבֹא הָעִיר, בַּמָּצוֹר, עַד עַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה, לַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ. בַּחֹדֶשׁ הָרְבִיעִי בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ, וַיֶּחֱזַק הָרָעָב בָּעִיר; וְלֹא-הָיָה לֶחֶם, לְעַם הָאָרֶץ. וַתִּבָּקַע הָעִיר, וְכָל-אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה יִבְרְחוּ וַיֵּצְאוּ מֵהָעִיר לַיְלָה דֶּרֶךְ שַׁעַר בֵּין-הַחֹמֹתַיִם אֲשֶׁר עַל-גַּן הַמֶּלֶךְ, וְכַשְׂדִּים עַל-הָעִיר, סָבִיב; וַיֵּלְכוּ, דֶּרֶךְ הָעֲרָבָה. וַיִּרְדְּפוּ חֵיל-כַּשְׂדִּים אַחֲרֵי הַמֶּלֶךְ, וַיַּשִּׂיגוּ אֶת-צִדְקִיָּהוּ בְּעַרְבֹת יְרֵחוֹ; וְכָל-חֵילוֹ--נָפֹצוּ, מֵעָלָיו." (ירמיהו נ"ב ג'-ח'). עוד במאה ה- 11 פירש רש"י את הסיפור וכתב על מערה שיצאה מבית צדקיהו והגיעה עד ערבות יריחו. כך דבק השם "מערת צדקיהו" במערה זו, הגם שאין לכך כל ראיה ארכיאולוגית.


איך להגיע:

מערת צדקיהו נמצאת למרגלות חומות העיר העתיקה, בין שער שכם ושער הפרחים (כ- 200 מ' מזרחית לשער שכם).

בהעדר מקום חנייה נוח בקרבת המערה, מומלץ בימות השבוע להגיע לאתר בסיוע הרכבת הקלה, ולרדת בתחנת שער שכם. אפשרות נוספת, הינה עלייה לטיילת החומות משער יפו (כרוך בתשלום), והליכה לאורך הטיילת עד שער שכם וממנו לגשת למערה (קיימת ירידה נוספת מהטיילת, כ- 100 מ' מצפון לשער שכם - היישר לפתח המערה).

בימי שישי המערה סגורה למבקרים. למטיילים בשבת, מומלץ לחנות באזור שער יפו ומשם ללכת לאורך החומות עד למערה.

המערה מנוהלת ע"י החברה לפיתוח מזרח ירושלים, ובמידת הצורך ניתן לברר פרטים נוספים בטלפון 02-6277550.


על האתר: מערת צדקיהו:

המעיין במערת צדקיהו, מרץ 2012

שביל ההליכה יורד בגרם מדרגות אל מעמקי המערה. המדרון בו אנו יורדים הוא למעשה שפכי עפר המסתירים את מלוא עומקה של המערה. משמאל לגרם המדרגות נמצאה בשנת 1874 ע"י החוקר הצרפתי קלרמון-גאנו חריטה בסלע ובה מתואר בעל חיים דמיוני עם ראש אדם וגוף אריה בעל כנפיים. החריטה נעקרה ממקומה והועברה לקרן הבריטית לחקירת ארץ ישראל בלונדון (וכאן נותר רק שלט הסבר המציין את מקום החריטה הקדומה). הגישה לנקודה זו הייתה חסומה בכל הביקורים באתר.

במורד גרם המדרגות נבחין בעמודי תמיכה ענקיים משני צידי השביל, שנועדו לתמוך במשקל העצום של תקרת המערה, ובקרבתם נגיע להיכל גדול - "אולם הבונים החופשיים", בו התקיימו טקסי המסדר בתקופת המנדט הבריטי. מכאן ממשיך השביל ויורד לנקודה העמוקה ביותר. בדרכנו חזרה כדאי לסטות ולהגיע למעיין הנובע במערה - "דמעות צדקיהו". כינוי זה הוצמד למעיין לאור הסיפור המקראי המצמרר על רצח בני צדקיהו לנגד עיניו (הגם שלפי המקרא, אירוע זה התרחש בריבלה שבארץ חמת - בצפון סוריה). המים הנוטפים מזינים בריכה קטנה וצלולה. המים אינם ראויים לשתייה. מכאן נשוב חזרה אל פתח המערה.

אזהרה בטחונית
קטעים מהמסלול עוברים בתוך ובקרבת שכונות מגורים ערביות במזרח ירושלים, ומומלץ לטייל בהם בקבוצה, וכן להימנע מטיול בימים רגישים.
אין לראות בתיאור המסלול משום המלצה לביצועו.

פריחה ומוקדי עניין עונתיים:

חציבות עתיקות, מרץ 2012

באתר זה אין מוקדי עניין עונתיים.

שירותים למטיילים:

אתר ביקור בתשלום כולל תאורה ושירותים רטובים.

דמי כניסה: מבוגר - 16 ש"ח (בקבוצה מעל 25 איש, 11 ש"ח). ילד (מגיל 5 ומעלה), חייל, סטודנט או גימלאי - 10 ש"ח.

יש אפשרות להזמנת כרטיסים מראש באתר החברה לפיתוח מזרח ירושלים - רלוונטי במיוחד למבקרים בשבתות ובחגים.

הערות ואזהרות:

  • לילדים מתחת לגיל 12 מותרת הכניסה למערה רק בליווי ובאחריות מבוגר.
  • במסלול ההליכה קיימת סכנת החלקה. המסלול אינו מתאים לעגלות או למתקשים בהליכה.
  • המערה מוארת היטב. עם זאת לא מזיק להצטייד בפנס למקרה חירום.

הצעות טיול בסביבת מערת צדקיהו:

Old city from mt scopus.jpg

שביל ירושלים

Lifta1.jpg

שמורת ליפתא

Scopus mountain1.jpg

הר הצופים

קישורים נוספים וספרות מומלצת:

  • דפדפת מידע באתר.
  • ירושלים וכל נתיבותיה - הוצאת יד בן-צבי.


המפה נטענת...
אוחזר מתוך "https://inature.info/w/index.php?title=מערת_צדקיהו&oldid=54960"