קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

הבדלים בין גרסאות בדף "שמורת נחל כזיב"

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
 
(28 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{לבדיקה}}
+
<meta name="keywords" content="שמורת נחל כזיב"></meta>
 
+
<meta name="description" content="שמורת טבע לאורך קניון נחל כזיב, הארוך והיפה בנחלי הגליל המערבי. לאורכו נפגוש פלג זורם, מעיינות ועצי דולב אדירים"></meta>[[קטגוריה:מערות בצפון]]
<html>
+
{{פירורי לחם 3|[[טיולים בצפון]]|[[טיולים בגליל העליון]]|[[נחלים בצפון]]}}
<adsense>
+
{{שמורת טבע חדשה
<script type="text/javascript"><!--
+
|נצ=33.04378, 35.25647
google_ad_client = "pub-3670504824375444";
+
|Display map=yes
/* 728x15, נוצר 25/02/11 */
 
google_ad_slot = "5156314062";
 
google_ad_width = 728;
 
google_ad_height = 15;
 
//-->
 
</script>
 
<script type="text/javascript"
 
src="http://pagead2.googlesyndication.com/pagead/show_ads.js">
 
</script>
 
</adsense>
 
</html>
 
<br>
 
{{שמורה
 
 
|תמונה=kziv_stream.jpg
 
|תמונה=kziv_stream.jpg
|תאור תמונה=מבט למעלה הנחל מכביש מעלות - עין זיו
+
|מקום הצילום=מבט למעלה הנחל מכביש מעלות - עין זיו
|סוג=שמורת טבע
+
|כניסה=חינם
|כניסה=ללא תשלום
 
 
|אזור=הגליל העליון
 
|אזור=הגליל העליון
|יישובים סמוכים=מעלות-תרשיחא, הילה, גורן
+
|מיקום=בין מעלות-תרשיחא, הילה, גורן, עבדון ומנות
 
|מאפיינים עיקריים=חורש ים-תיכוני
 
|מאפיינים עיקריים=חורש ים-תיכוני
 
|עונות ביקור=כל השנה
 
|עונות ביקור=כל השנה
|שטח=9469.578
+
|שטח=10770.278
|מצב תכנוני=מוכרזת, הרחבה מופקדת
+
|הערת שטח=כולל הרחבות
|תאריך הכרזה=13/1/1977, 21/11/1996, 12/12/2010
+
|מצב תכנוני=מוכרזת, הרחבה מאושרת
 +
|תאריך הכרזה=13/1/1977, 21/11/1996, 11/11/2010
 
|שם הצלם=עמית מנדלסון
 
|שם הצלם=עמית מנדלסון
|תאריך צילום=1/4/2010
+
|תאריך הצילום=1/4/2010
|סקירה=גיא עמוק ומרהיב ולאורכו מעיינות ושדרת עצי דולב אדירים.
+
|סקירה=שמורת נחל כזיב - גיא עמוק ומרהיב ולאורכו מעיינות ושדרת עצי דולב אדירים.
|נקודת ציון=
+
|רמת קושי=רגיל
}}
+
|נגישות לנכים=לא נגיש
==על האתר==
+
|מפת סימון שבילים=2 - הגליל העליון
[[תמונה:ziv_mill.jpg|left|thumb|200px|טחנה ליד עין זיו, אפריל 2010]]
+
|1=[[נחל כזיב תיכון]]
[[תמונה:kziv_cliff.jpg|left|thumb|200px|מצוק הנחל ליד עין זיו, אפריל 2010]]
+
|2=[[מורד נחל כזיב]]
[[תמונה:har_ziv.jpg|left|thumb|200px|מצוק הר זיו, אפריל 2010]]
+
|3=[[פארק אדמית - מערת קשת]]
[[תמונה:man_in_wall.jpg|left|thumb|200px|תבליט "האיש שבקיר", יוני 2010]]
+
|4=[[מערת נמר - נחל נמר]]
 +
|5=[[נחל שרך - נחל בצת]]
 +
|6=[[גן לאומי מונפור]]
 +
|7=[[שמורת נחל בצת]]
 +
|8=[[גן לאומי ראש הנקרה]]
 +
|9=[[גן לאומי אכזיב]]
 +
|10=[[אתר לאומי הבית הראשון בחניתה|מוזיאון חניתה]]
 +
|על האתר=
 +
 
 +
[[נחל כזיב]] הוא המרשים בנחלי הגליל המערבי. הנחל קרוי ע"ש העיר הקדומה [[גן לאומי אכזיב|אכזיב]] (כזיב) השוכנת בשפך הנחל לים. אורך הנחל כ- 43 ק"מ, מעין הזקן בהרי מירון ועד לים התיכון.
  
נחל כזיב הוא המרשים בנחלי הגליל המערבי. לאחר שהנחל אוסף אליו מספר יובלים בגוש הרי מירון, הוא ממשיך בקניון צר וארוך ללא יובלים נוספים, ממפגש נחל פקיעין ועד ליציאת הנחל למישור החוף.
+
לאחר שהנחל אוסף אליו מספר יובלים בגוש הרי מירון, הוא ממשיך בקניון צר וארוך ללא יובלים משמעותיים נוספים, ממפגש נחל פקיעין ועד ליציאת הנחל למישור החוף.
  
שמורת הטבע מתמקדת בקניון זה, ואילו ראש אגן הנחל נכלל ב[[שמורת הר מירון]].
+
שמורת הטבע מתמקדת בקניון זה, ואילו ראש אגן הנחל נכלל ב[[שמורת הר מירון]]. כל 34 הק"מ העליונים של הנחל נכללים בשמורות טבע, כולל שטח המוצע כ[[שמורת מסדרון כזיב]] והמקשר את שמורות נחל כזיב והר מירון.
  
השמורה נחלקת לשני חלקים, ביניהם חוצץ [[גן לאומי מונפור]]. אורך השטח המוגן כ- 15 ק"מ (כ- 10 ק"מ במזרח השמורה, כולל נחל פקיעין תחתון, כ- 4 ק"מ במערב השמורה וכקילומטר בגן הלאומי). רוחב השמורה משתנה, בין 300 מטרים בקרבת מעלות-תרשיחא ל- 1100 מטרים באזור הגן הלאומי מונפור.
+
השמורה נחלקת לשני חלקים, ביניהם חוצץ [[גן לאומי מונפור]]. אורך השטח המוגן כ- 15 ק"מ (כ- 10 ק"מ במזרח השמורה, כולל נחל פקיעין תחתון, כ- 4 ק"מ במערב השמורה וכקילומטר בגן הלאומי). רוחב השמורה משתנה, בין 300 מטרים בקרבת מעלות-תרשיחא ל- 1100 מטרים באזור [[גן לאומי מונפור|הגן הלאומי מונפור]].
  
בתחום השמורה נובעים שני מעיינות חשובים - עין זיו ועין חרדלית, ושני מעיינות קטנים - עין טמיר ועין ברתות. מעיין נוסף, עין מצור, נובע בתחום הגן הלאומי מונפור.
+
בתחום השמורה נובעים שני מעיינות חשובים - עין זיו ועין חרדלית, ושני מעיינות קטנים - עין טמיר ועין ברתות. מעיין נוסף, עין מצור, נובע בתחום [[גן לאומי מונפור|הגן הלאומי מונפור]].
  
 
מי המעיינות מזינים פלג זורם מעין זיו עד עין חרדלית, ולאורכו שדרה מרשימה של עצי דולב מזרחי.
 
מי המעיינות מזינים פלג זורם מעין זיו עד עין חרדלית, ולאורכו שדרה מרשימה של עצי דולב מזרחי.
שורה 54: שורה 50:
 
מאז שנת 1952 מנוצלים מי המעיינות העיקריים - זיו וחרדלית, ובשנת 1958 נפרצה דרך עפר לאורך הנחל, מתוך כוונה לנצל גם את מי עין טמיר.
 
מאז שנת 1952 מנוצלים מי המעיינות העיקריים - זיו וחרדלית, ובשנת 1958 נפרצה דרך עפר לאורך הנחל, מתוך כוונה לנצל גם את מי עין טמיר.
  
לאחר מאבק סביבתי, נמנעה שאיבת מי עין טמיר (הנובע מתוך נקרה בסלע), וחלק ממי עין זיו שוחררו לנחל. בסוף העשור הראשון של שנות ה- 2010, צומצמה השאיבה בעין זיו, וכתוצאה מכך גדלה הזרימה הטבעית באפיק.
+
לאחר מאבק סביבתי, נמנעה שאיבת מי עין טמיר (הנובע מתוך נקרה בסלע), וחלק ממי עין זיו שוחררו לנחל. בסוף העשור הראשון של שנות ה- 2000, צומצמה השאיבה בעין זיו, וכתוצאה מכך גדלה הזרימה הטבעית באפיק.
  
בגדות הנחל גדל חורש ים תיכוני מפותח. במדרון הדרומי המוצל, בולטים אדר סורי וער אציל, ובמדרון הצפוני החשוף גדלים אלון מצוי, אלה ארץ-ישראלית ואחרים.
+
בגדות הנחל גדל חורש ים תיכוני מפותח. במדרון הדרומי המוצל, בולטים אדר סורי וער אציל (אליהם נלווה אלון מצוי), ובמדרון הצפוני החשוף גדלים אלון מצוי, אלה ארץ-ישראלית ואחרים.
  
במצוקי הנחל גדלים צמחים נדירים וביניהם שושן צחור, מישויה פעמונית, בן חצב החורש, שרכיה אשונה ועוד. פעמונית הדורה התגלתה בישראל רק בשמורה זו, אולם המין נכחד מהשמורה ויש כוונה להשיבו אליה.
+
במצוקי הנחל גדלים צמחים נדירים וביניהם [[שושן צחור]], [[מישויה פעמונית]], בן-חצב החורש, שרכיה אשונה ועוד. פעמונית הדורה התגלתה בישראל רק בשמורה זו, אולם המין נכחד מהשמורה ויש כוונה להשיבו אליה.
  
 
בקרב בעלי החיים, בולטים בשמורה חזיר בר ויחמור פרסי. יחמורים מושבים לשמורה זו מאז 1996, עשרות שנים לאחר שהמין נכחד בטבע בישראל. מקורם של היחמורים בעדר באיראן, ממנו הועברו פרטים [[שמורת הר הכרמל|לחי-בר בכרמל]] ערב המהפכה החומייניסטית. כיום עדר היחמורים בנחל כזיב ובסביבתו מונה למעלה מ- 150 פרטים.
 
בקרב בעלי החיים, בולטים בשמורה חזיר בר ויחמור פרסי. יחמורים מושבים לשמורה זו מאז 1996, עשרות שנים לאחר שהמין נכחד בטבע בישראל. מקורם של היחמורים בעדר באיראן, ממנו הועברו פרטים [[שמורת הר הכרמל|לחי-בר בכרמל]] ערב המהפכה החומייניסטית. כיום עדר היחמורים בנחל כזיב ובסביבתו מונה למעלה מ- 150 פרטים.
שורה 64: שורה 60:
 
מי הנחל הזינו בעבר תריסר טחנות קמח, שנהרסו עם השנים ושרידי חלק מהן ניתנים לזיהוי עד היום.
 
מי הנחל הזינו בעבר תריסר טחנות קמח, שנהרסו עם השנים ושרידי חלק מהן ניתנים לזיהוי עד היום.
  
בראש מצוקי הנחל נמצאים מספר אתרי עתיקות, הבולטים בהם הם [[גן לאומי מונפור]] וכן חורבת עקודים, חורבת בית אוריה, חורבת טבורית ומערת גליל.
+
בראש מצוקי הנחל נמצאים מספר אתרי עתיקות, הבולטים בהם הם [[גן לאומי מונפור]] וכן חורבת עקודים, חורבת בית אוריה, "מערת המקדש" ומערת גליל.
  
 
במצוק הצפוני של הנחל התגלה בשנות ה- 80' ע"י שמואל באר תבליט "האיש בקיר" לצד מערת אג'ליליה - "מערת המקדש". תבליט זה מציג חייל בגודל טבעי, המייצג כנראה מלך או אל, וקל לזהותו בשעות אחה"צ כשהשמש חלשה יחסית.
 
במצוק הצפוני של הנחל התגלה בשנות ה- 80' ע"י שמואל באר תבליט "האיש בקיר" לצד מערת אג'ליליה - "מערת המקדש". תבליט זה מציג חייל בגודל טבעי, המייצג כנראה מלך או אל, וקל לזהותו בשעות אחה"צ כשהשמש חלשה יחסית.
שורה 70: שורה 66:
 
סגנון הדמות והחרסים שנמצאו במערה הסמוכה מאפשרים לתארך את התבליט לתקופה ההלניסטית (מאות 4-2 לפני הספירה), וייתכן שהמקום שימש כאתר פולחן אלילי. תבליטים דומים התגלו במקומות שונים בלבנון, אולם בארץ זהו תבליט יחיד מסוגו הידוע כיום.
 
סגנון הדמות והחרסים שנמצאו במערה הסמוכה מאפשרים לתארך את התבליט לתקופה ההלניסטית (מאות 4-2 לפני הספירה), וייתכן שהמקום שימש כאתר פולחן אלילי. תבליטים דומים התגלו במקומות שונים בלבנון, אולם בארץ זהו תבליט יחיד מסוגו הידוע כיום.
  
==מצב סטטוטורי==
+
|מצב סטטוטורי=
 
השמורה הוותיקה הוכרזה ע"פ מספר תוכניות, בשטח כולל של 8955.6 דונם: ג/883 בקטע הנחל בין המונפור לעין חרדלית (2576.7 דונם), ג/969 בקטע הנחל בין מעלות למונפור (5257 דונם), ג/848 הצמודה לתוכנית ג/969 (941 דונם), ותוכנית נוספת מצפון לעין חרדלית (180 דונם). קיימות סתירות בין היקף השטחים הנקובים בתוכניות השונות לשטח הכולל ע"פ נתוני רשות הטבע והגנים (השטח באתר זה הוא לפי נתוני הרשות).
 
השמורה הוותיקה הוכרזה ע"פ מספר תוכניות, בשטח כולל של 8955.6 דונם: ג/883 בקטע הנחל בין המונפור לעין חרדלית (2576.7 דונם), ג/969 בקטע הנחל בין מעלות למונפור (5257 דונם), ג/848 הצמודה לתוכנית ג/969 (941 דונם), ותוכנית נוספת מצפון לעין חרדלית (180 דונם). קיימות סתירות בין היקף השטחים הנקובים בתוכניות השונות לשטח הכולל ע"פ נתוני רשות הטבע והגנים (השטח באתר זה הוא לפי נתוני הרשות).
  
שורה 77: שורה 73:
 
הרחבה קטנה נוספת הוכרזה בשנת 2010, בשוליים הדרומיים של פארק גורן, (305.978 דונם ע"פ תוכנית ג/13710 לפארק) וכוללת בין היתר את חורבת עקודים.
 
הרחבה קטנה נוספת הוכרזה בשנת 2010, בשוליים הדרומיים של פארק גורן, (305.978 דונם ע"פ תוכנית ג/13710 לפארק) וכוללת בין היתר את חורבת עקודים.
  
הרחבה נוספת לשמורה נמצאת בתהליכי תכנון, (תוכנית ג/13565) וכוללת שטחים בשוליים הדרומיים של השמורה (באזור מנות והר זיו). תוכנית זו הופקדה להתנגדויות הציבור בקיץ 2007, ובעקבות התנגדות קשה של תושבי מעיליא, צומצם שטח התוכנית כך שחלקות פרטיות הוצאו מהשטח המיועד להרחבת השמורה.
+
הרחבה נוספת לשמורה אושרה בשנת 2013, (תוכנית ג/13565) ומוסיפה לשמורה 649 דונם מדרום לנחל כזיב (באזור מנות והר זיו). תוכנית זו הופקדה להתנגדויות הציבור בקיץ 2007, ובעקבות התנגדות קשה של תושבי מעיליא, צומצם שטח התוכנית כך שחלקות פרטיות הוצאו מהשטח המיועד להרחבת השמורה.
  
 
בתוכנית המתאר החדשה למעלות-תרשיחא, תוכנית ג/13354, מיועדים לשמורה שטחים נוספים בהיקף 583.631 דונם בצפון "גבעת צוריאל" (בין נחל פקיעין ונחל כזיב). ברם, שטחים אלו כוללים שטחים חקלאיים ניכרים (בעיקר מטעים), והפעילות החקלאית בהם תתאפשר גם בעתיד, ולכן יש להניח ששטח זה לא יוכרז רשמית כשמורת טבע. (שטח זה לא נכלל בחישוב שטח השמורה לעיל).
 
בתוכנית המתאר החדשה למעלות-תרשיחא, תוכנית ג/13354, מיועדים לשמורה שטחים נוספים בהיקף 583.631 דונם בצפון "גבעת צוריאל" (בין נחל פקיעין ונחל כזיב). ברם, שטחים אלו כוללים שטחים חקלאיים ניכרים (בעיקר מטעים), והפעילות החקלאית בהם תתאפשר גם בעתיד, ולכן יש להניח ששטח זה לא יוכרז רשמית כשמורת טבע. (שטח זה לא נכלל בחישוב שטח השמורה לעיל).
  
==מיקום וגישה==
+
בשנת 2019 אישרה הוועדה המחוזית צפון תוכנית להרחבה נוספת של השמורה, 255-0478446. הרחבה זו משתרעת על פני 585.156נ דונם בגדה הצפונית, מזרחית ליישוב עבדון.
השמורה משתרעת לאורך נחל כזיב, בין שפך נחל פקיעין לנחל כזיב - במזרח, לבין עין חרדלית - במערב.
+
 
 +
|איך להגיע=
 +
[[תמונה:ziv_mill.jpg|left|thumb|200px|טחנה ליד עין זיו, אפריל 2010]]
 +
[[תמונה:kziv_cliff.jpg|left|thumb|200px|מצוק הנחל ליד עין זיו, אפריל 2010]]
 +
[[תמונה:man_in_wall.jpg|left|thumb|200px|תבליט "האיש שבקיר", יוני 2010]]
 +
[[תמונה:har_ziv.jpg|left|thumb|200px|מצוק הר זיו, אפריל 2010]]
 +
{{שימולב|זהו דף מידע על שמורת הטבע. <br> למידע על מסלול הטיול בנחל כזיב, ראו - [[נחל כזיב תיכון - המונפור ועין טמיר]].}}
 +
 
 +
השמורה משתרעת לאורך [[נחל כזיב]], בין שפך נחל פקיעין לנחל כזיב - במזרח, לבין עין חרדלית - במערב.
  
בשמורה עוברים שבילי טיול רבים. המרכזי שבהם הוא שביל "ים אל ים" המסומן ירוק 2217, מכביש עברון במערב עד עין זיו במזרח - לאורך אפיק הנחל. שבילים נוספים מאפשרים גישה לערוץ מהגדות הצפונית והדרומית:
+
בשמורה עוברים שבילי טיול רבים. המרכזי שבהם הוא שביל "ים אל ים" המסומן ירוק 2217, מכביש עברון במערב עד עין זיו במזרח - לאורך אפיק הנחל. השביל עובר ברובו לאורך דרך העפר שנפרצה בשנות ה- 50', אולם היא סגורה לתנועת כלי רכב בקטע שבין עין זיו לעין חרדלית. שבילים נוספים מאפשרים גישה לערוץ מהגדות הצפונית והדרומית:
  
 
* מצד אבירים - נחל כזיב (סימון שחור 2216). שביל זה משמש כחלק ממסלול "ים אל ים", שכן מעלה נחל כזיב מעל עין זיו מוגדר כיום כשמורת טבע סגורה ללא מסלולי טיול.
 
* מצד אבירים - נחל כזיב (סימון שחור 2216). שביל זה משמש כחלק ממסלול "ים אל ים", שכן מעלה נחל כזיב מעל עין זיו מוגדר כיום כשמורת טבע סגורה ללא מסלולי טיול.
שורה 96: שורה 100:
 
* שביל "מערת המקדש" (סימון ירוק 2214) - לא מאפשר ירידה לערוץ הנחל.
 
* שביל "מערת המקדש" (סימון ירוק 2214) - לא מאפשר ירידה לערוץ הנחל.
  
בגדה הדרומית, ניתן לגשת לנחל בכביש ממעלות לעין זיו (סגור לרכבים נכון ליולי 2011), ובשבילים רגליים ממעיליא (סימון אדום 2219), הילה (סימון שחור 2222 לעין טמיר, ממנו מסתעף סימון כחול 2223 לקרן ברתות, וסימון אדום 2225 למבצר מונפור ועין מצור).
+
בגדה הדרומית, ניתן לגשת לנחל בכביש ממעלות לעין זיו (כיום סגור לרכבים, בחגים יש הסעות בכביש זה ובעתיד מתוכננת הרחבתו ופתיחתו מחדש למטיילים), ובשבילים רגליים ממעיליא (סימון אדום 2219), הילה ([[נחל כזיב תיכון - המונפור ועין טמיר|סימון שחור 2222 לעין טמיר]], ממנו מסתעף סימון כחול 2223 ל[[קרן ברתות]], וסימון אדום 2225 ל[[גן לאומי מונפור|מבצר מונפור]] ועין מצור).
  
 
את התמונה משלימות דרכי נוף לרכב, בגדה הדרומית כחול 2237 מהילה לנחל כזיב תחתון, ובגדה הצפונית שחור 2220 מגרנות הגליל לפארק גורן, ואדום 2215 משלוחת נקר למצד אבירים (דרך זו מיועדת לרכב שטח ואופניים).
 
את התמונה משלימות דרכי נוף לרכב, בגדה הדרומית כחול 2237 מהילה לנחל כזיב תחתון, ובגדה הצפונית שחור 2220 מגרנות הגליל לפארק גורן, ואדום 2215 משלוחת נקר למצד אבירים (דרך זו מיועדת לרכב שטח ואופניים).
שורה 102: שורה 106:
 
בשל הטופוגרפיה, מרבית המסלולים כרוכים בקטעי ירידה ועלייה תלולים, ואילו הדרכים הנוחות ביותר להגיע לאפיק הנחל הן מכביש עבדון לעין חרדלית (מורד הנחל) וממעלות לעין זיו (מעלה הנחל).
 
בשל הטופוגרפיה, מרבית המסלולים כרוכים בקטעי ירידה ועלייה תלולים, ואילו הדרכים הנוחות ביותר להגיע לאפיק הנחל הן מכביש עבדון לעין חרדלית (מורד הנחל) וממעלות לעין זיו (מעלה הנחל).
  
<AdSense>google_ad_client = "pub-3670504824375444";
+
|שעות מחירים ושירותים=
google_ad_width = 728;
+
חניוני מטיילים בפארק גורן (מצפה מונפור וחניון הזיתים) וליד הילה.
google_ad_height = 90;
 
google_ad_format = "728x90_as";
 
google_ad_type = "text";
 
google_ad_channel ="";
 
google_color_border = "FFFFFF";
 
google_color_bg = "FFFFFF";
 
google_color_link = "0000FF";
 
google_color_url = "008000";
 
google_color_text = "333333";</AdSense>
 
  
 +
חניונים אלו אינם נכללים בתחום השמורה, ומנוהלים בידי קק"ל.
  
==שירותים למטיילים==
+
כמו כן, נמצא חניון לשהיית יום בלבד באתר עין זיו (נכון ליולי 2011, הגישה ברכב לחניון זה חסומה).
חניוני מטיילים בפארק גורן (מצפה מונפור) וליד הילה.
 
  
==קישורים נוספים==
+
|פריחה ומוקדי עניין עונתיים=
 +
* פריחת [[שושן צחור]] ב[[קרן ברתות]] ובצוקים בקרבת עין טמיר - בין סוף אפריל לאמצע מאי. בתקופה זו פורחים בשמורה גם [[מישויה פעמונית]] ולוע-הארי הגדול.
  
==ספרות מומלצת==
+
|קישורים נוספים וספרות מומלצת=
 
* קום התהלך בארץ - עמנואל הראובני (ערך: שמורת נחל כזיב)
 
* קום התהלך בארץ - עמנואל הראובני (ערך: שמורת נחל כזיב)
 
* ארץ הצבי והיעל - עוזי פז (ערך: שמורת נחל כזיב)
 
* ארץ הצבי והיעל - עוזי פז (ערך: שמורת נחל כזיב)
 
* ערכי טבע ונוף בגליל ההררי - מיכה לבנה, פורסם בחוברת "אריאל" מס' 144-143, נובמבר 2000.
 
* ערכי טבע ונוף בגליל ההררי - מיכה לבנה, פורסם בחוברת "אריאל" מס' 144-143, נובמבר 2000.
  
==אתרים ומסלולים נוספים בסביבה==
+
|הצעות טיול בסביבה=
{|width='75%' align='center'{
+
{{3טורים|
|align='center'|<imagemap>תמונה:lower_betzet.jpg|180x134px
+
{{ת|monfor1.jpg|גן לאומי מונפור}}
default [[מורד נחל בצת]]
+
[[גן לאומי מונפור]]
desc none</imagemap>
+
|
[[מורד נחל בצת]]
+
{{ת|kziv_stream1.jpg|נחל כזיב תיכון}}
 
+
[[נחל כזיב תיכון]]
|align='center'|<imagemap>תמונה:wadi_habeer.jpg|180x134px
+
|
default [[מחניתה תחתית לנחל נמר]]
+
{{ת|kziv_stream2.jpg|מורד נחל כזיב}}
desc none</imagemap>
+
[[מורד נחל כזיב]]
[[מחניתה תחתית לנחל נמר]]
+
}}
 
+
}}
|align='center'|<imagemap>תמונה:hurvat_bazir.jpg|180x134px
 
default [[אתרים בסביבות שומרה]]
 
desc none</imagemap>
 
[[אתרים בסביבות שומרה]]
 
|}
 
 
 
 
 
<AdSense>google_ad_client = "pub-3670504824375444";
 
google_ad_width = 728;
 
google_ad_height = 90;
 
google_ad_format = "728x90_as";
 
google_ad_type = "text";
 
google_ad_channel ="";
 
google_color_border = "FFFFFF";
 
google_color_bg = "FFFFFF";
 
google_color_link = "0000FF";
 
google_color_url = "008000";
 
google_color_text = "333333";</AdSense>
 
 
 
  
 
[[קטגוריה:מערות בישראל]]
 
[[קטגוריה:מערות בישראל]]

גרסה אחרונה מ־18:19, 1 בדצמבר 2019

דף הבית   /   טיולים בצפון   /   טיולים בגליל העליון   /   נחלים בצפון   /   שמורת נחל כזיב

שמורת נחל כזיב - גיא עמוק ומרהיב ולאורכו מעיינות ושדרת עצי דולב אדירים.

Kziv stream.jpg

מבט למעלה הנחל מכביש מעלות - עין זיו, (עמית מנדלסון, 1/4/2010)

  • שמורת טבע
  • מאפיינים עיקריים:חורש ים-תיכוני
  • אזור:הגליל העליון
  • מפת סימון שבילים: 2 - הגליל העליון
  • מיקום: בין מעלות-תרשיחא, הילה, גורן, עבדון ומנות
  • עונות ביקור:כל השנה
  • רמת קושי:רגיל
  • נגישות לנכים:לא נגיש
  • כניסה:חינם
  • מצב תכנוני:מוכרזת, הרחבה מאושרת
  • שטח:10770.278 דונם
    כולל הרחבות
  • תאריך הכרזה:13/1/1977, 21/11/1996, 11/11/2010


עוד אתרים בסביבה




איך להגיע

טחנה ליד עין זיו, אפריל 2010
מצוק הנחל ליד עין זיו, אפריל 2010
תבליט "האיש שבקיר", יוני 2010
מצוק הר זיו, אפריל 2010

זהו דף מידע על שמורת הטבע.
למידע על מסלול הטיול בנחל כזיב, ראו - נחל כזיב תיכון - המונפור ועין טמיר.

השמורה משתרעת לאורך נחל כזיב, בין שפך נחל פקיעין לנחל כזיב - במזרח, לבין עין חרדלית - במערב.

בשמורה עוברים שבילי טיול רבים. המרכזי שבהם הוא שביל "ים אל ים" המסומן ירוק 2217, מכביש עברון במערב עד עין זיו במזרח - לאורך אפיק הנחל. השביל עובר ברובו לאורך דרך העפר שנפרצה בשנות ה- 50', אולם היא סגורה לתנועת כלי רכב בקטע שבין עין זיו לעין חרדלית. שבילים נוספים מאפשרים גישה לערוץ מהגדות הצפונית והדרומית:

  • מצד אבירים - נחל כזיב (סימון שחור 2216). שביל זה משמש כחלק ממסלול "ים אל ים", שכן מעלה נחל כזיב מעל עין זיו מוגדר כיום כשמורת טבע סגורה ללא מסלולי טיול.
  • שלוחת נקר - עין טמיר (סימון כחול 2221).
  • מערת גליל - נחל כזיב (סימון שחור 2220).
  • מצפה מונפור - עין מצור (סימון אדום 2224).
  • שביל "מערת המקדש" (סימון ירוק 2214) - לא מאפשר ירידה לערוץ הנחל.

בגדה הדרומית, ניתן לגשת לנחל בכביש ממעלות לעין זיו (כיום סגור לרכבים, בחגים יש הסעות בכביש זה ובעתיד מתוכננת הרחבתו ופתיחתו מחדש למטיילים), ובשבילים רגליים ממעיליא (סימון אדום 2219), הילה (סימון שחור 2222 לעין טמיר, ממנו מסתעף סימון כחול 2223 לקרן ברתות, וסימון אדום 2225 למבצר מונפור ועין מצור).

את התמונה משלימות דרכי נוף לרכב, בגדה הדרומית כחול 2237 מהילה לנחל כזיב תחתון, ובגדה הצפונית שחור 2220 מגרנות הגליל לפארק גורן, ואדום 2215 משלוחת נקר למצד אבירים (דרך זו מיועדת לרכב שטח ואופניים).

בשל הטופוגרפיה, מרבית המסלולים כרוכים בקטעי ירידה ועלייה תלולים, ואילו הדרכים הנוחות ביותר להגיע לאפיק הנחל הן מכביש עבדון לעין חרדלית (מורד הנחל) וממעלות לעין זיו (מעלה הנחל).

רקע על שמורת נחל כזיב

נחל כזיב הוא המרשים בנחלי הגליל המערבי. הנחל קרוי ע"ש העיר הקדומה אכזיב (כזיב) השוכנת בשפך הנחל לים. אורך הנחל כ- 43 ק"מ, מעין הזקן בהרי מירון ועד לים התיכון.

לאחר שהנחל אוסף אליו מספר יובלים בגוש הרי מירון, הוא ממשיך בקניון צר וארוך ללא יובלים משמעותיים נוספים, ממפגש נחל פקיעין ועד ליציאת הנחל למישור החוף.

שמורת הטבע מתמקדת בקניון זה, ואילו ראש אגן הנחל נכלל בשמורת הר מירון. כל 34 הק"מ העליונים של הנחל נכללים בשמורות טבע, כולל שטח המוצע כשמורת מסדרון כזיב והמקשר את שמורות נחל כזיב והר מירון.

השמורה נחלקת לשני חלקים, ביניהם חוצץ גן לאומי מונפור. אורך השטח המוגן כ- 15 ק"מ (כ- 10 ק"מ במזרח השמורה, כולל נחל פקיעין תחתון, כ- 4 ק"מ במערב השמורה וכקילומטר בגן הלאומי). רוחב השמורה משתנה, בין 300 מטרים בקרבת מעלות-תרשיחא ל- 1100 מטרים באזור הגן הלאומי מונפור.

בתחום השמורה נובעים שני מעיינות חשובים - עין זיו ועין חרדלית, ושני מעיינות קטנים - עין טמיר ועין ברתות. מעיין נוסף, עין מצור, נובע בתחום הגן הלאומי מונפור.

מי המעיינות מזינים פלג זורם מעין זיו עד עין חרדלית, ולאורכו שדרה מרשימה של עצי דולב מזרחי.

במים חיים צפרדעים ודגי חפף ולאורך הגדות גדלים שרכי שערות שולמית.

מאז שנת 1952 מנוצלים מי המעיינות העיקריים - זיו וחרדלית, ובשנת 1958 נפרצה דרך עפר לאורך הנחל, מתוך כוונה לנצל גם את מי עין טמיר.

לאחר מאבק סביבתי, נמנעה שאיבת מי עין טמיר (הנובע מתוך נקרה בסלע), וחלק ממי עין זיו שוחררו לנחל. בסוף העשור הראשון של שנות ה- 2000, צומצמה השאיבה בעין זיו, וכתוצאה מכך גדלה הזרימה הטבעית באפיק.

בגדות הנחל גדל חורש ים תיכוני מפותח. במדרון הדרומי המוצל, בולטים אדר סורי וער אציל (אליהם נלווה אלון מצוי), ובמדרון הצפוני החשוף גדלים אלון מצוי, אלה ארץ-ישראלית ואחרים.

במצוקי הנחל גדלים צמחים נדירים וביניהם שושן צחור, מישויה פעמונית, בן-חצב החורש, שרכיה אשונה ועוד. פעמונית הדורה התגלתה בישראל רק בשמורה זו, אולם המין נכחד מהשמורה ויש כוונה להשיבו אליה.

בקרב בעלי החיים, בולטים בשמורה חזיר בר ויחמור פרסי. יחמורים מושבים לשמורה זו מאז 1996, עשרות שנים לאחר שהמין נכחד בטבע בישראל. מקורם של היחמורים בעדר באיראן, ממנו הועברו פרטים לחי-בר בכרמל ערב המהפכה החומייניסטית. כיום עדר היחמורים בנחל כזיב ובסביבתו מונה למעלה מ- 150 פרטים.

מי הנחל הזינו בעבר תריסר טחנות קמח, שנהרסו עם השנים ושרידי חלק מהן ניתנים לזיהוי עד היום.

בראש מצוקי הנחל נמצאים מספר אתרי עתיקות, הבולטים בהם הם גן לאומי מונפור וכן חורבת עקודים, חורבת בית אוריה, "מערת המקדש" ומערת גליל.

במצוק הצפוני של הנחל התגלה בשנות ה- 80' ע"י שמואל באר תבליט "האיש בקיר" לצד מערת אג'ליליה - "מערת המקדש". תבליט זה מציג חייל בגודל טבעי, המייצג כנראה מלך או אל, וקל לזהותו בשעות אחה"צ כשהשמש חלשה יחסית.

סגנון הדמות והחרסים שנמצאו במערה הסמוכה מאפשרים לתארך את התבליט לתקופה ההלניסטית (מאות 4-2 לפני הספירה), וייתכן שהמקום שימש כאתר פולחן אלילי. תבליטים דומים התגלו במקומות שונים בלבנון, אולם בארץ זהו תבליט יחיד מסוגו הידוע כיום.

שעות פתיחה, מחירי כניסה ושירותים למטיילים

חניוני מטיילים בפארק גורן (מצפה מונפור וחניון הזיתים) וליד הילה.

חניונים אלו אינם נכללים בתחום השמורה, ומנוהלים בידי קק"ל.

כמו כן, נמצא חניון לשהיית יום בלבד באתר עין זיו (נכון ליולי 2011, הגישה ברכב לחניון זה חסומה).

מצב סטטוטורי

השמורה הוותיקה הוכרזה ע"פ מספר תוכניות, בשטח כולל של 8955.6 דונם: ג/883 בקטע הנחל בין המונפור לעין חרדלית (2576.7 דונם), ג/969 בקטע הנחל בין מעלות למונפור (5257 דונם), ג/848 הצמודה לתוכנית ג/969 (941 דונם), ותוכנית נוספת מצפון לעין חרדלית (180 דונם). קיימות סתירות בין היקף השטחים הנקובים בתוכניות השונות לשטח הכולל ע"פ נתוני רשות הטבע והגנים (השטח באתר זה הוא לפי נתוני הרשות).

בשנת 1996 הוכרזה הרחבה לשמורה בנחל פקיעין תחתון, בשטח 208 דונם (תוכנית ג/4026).

הרחבה קטנה נוספת הוכרזה בשנת 2010, בשוליים הדרומיים של פארק גורן, (305.978 דונם ע"פ תוכנית ג/13710 לפארק) וכוללת בין היתר את חורבת עקודים.

הרחבה נוספת לשמורה אושרה בשנת 2013, (תוכנית ג/13565) ומוסיפה לשמורה 649 דונם מדרום לנחל כזיב (באזור מנות והר זיו). תוכנית זו הופקדה להתנגדויות הציבור בקיץ 2007, ובעקבות התנגדות קשה של תושבי מעיליא, צומצם שטח התוכנית כך שחלקות פרטיות הוצאו מהשטח המיועד להרחבת השמורה.

בתוכנית המתאר החדשה למעלות-תרשיחא, תוכנית ג/13354, מיועדים לשמורה שטחים נוספים בהיקף 583.631 דונם בצפון "גבעת צוריאל" (בין נחל פקיעין ונחל כזיב). ברם, שטחים אלו כוללים שטחים חקלאיים ניכרים (בעיקר מטעים), והפעילות החקלאית בהם תתאפשר גם בעתיד, ולכן יש להניח ששטח זה לא יוכרז רשמית כשמורת טבע. (שטח זה לא נכלל בחישוב שטח השמורה לעיל).

בשנת 2019 אישרה הוועדה המחוזית צפון תוכנית להרחבה נוספת של השמורה, 255-0478446. הרחבה זו משתרעת על פני 585.156נ דונם בגדה הצפונית, מזרחית ליישוב עבדון.

הצעות טיול בסביבת שמורת נחל כזיב

פריחה ומוקדי עניין עונתיים

קישורים נוספים וספרות מומלצת

  • קום התהלך בארץ - עמנואל הראובני (ערך: שמורת נחל כזיב)
  • ארץ הצבי והיעל - עוזי פז (ערך: שמורת נחל כזיב)
  • ערכי טבע ונוף בגליל ההררי - מיכה לבנה, פורסם בחוברת "אריאל" מס' 144-143, נובמבר 2000.


המפה נטענת...