קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

הבדלים בין גרסאות בדף "גן לאומי קרני חיטים"

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
 
(10 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 
<meta name="keywords" content="קרני חיטים, קרני חיטין, גן לאומי קרני חיטים"></meta>
 
<meta name="keywords" content="קרני חיטים, קרני חיטין, גן לאומי קרני חיטים"></meta>
 
<meta name="description" content="גן לאומי קרני חיטים - הר געש, השמור ביותר ממערב לירדן, ומקום תבוסת הצלבנים."></meta>
 
<meta name="description" content="גן לאומי קרני חיטים - הר געש, השמור ביותר ממערב לירדן, ומקום תבוסת הצלבנים."></meta>
 +
{{פירורי לחם 3|[[טיולים בצפון]]|[[טיולים בגליל התחתון]]|[[טיולי פריחה בצפון]]}}
 
{{גן לאומי חדש
 
{{גן לאומי חדש
 +
|נצ=32.80199, 35.45657
 +
|Display map=yes
 +
|Tags=עתיקות והיסטוריה, תצפיות
 
|תמונה=karney hittim.jpg
 
|תמונה=karney hittim.jpg
 
|מקום הצילום=מבט לקרני חיטים
 
|מקום הצילום=מבט לקרני חיטים
 
|כניסה=חינם
 
|כניסה=חינם
 
|אזור=הגליל התחתון
 
|אזור=הגליל התחתון
|יישובים סמוכים=כפר זיתים
+
|מיקום=בין כפר זיתים ותעשיון קדמת גליל
 
|מאפיינים עיקריים=גיאולוגיה, היסטוריה
 
|מאפיינים עיקריים=גיאולוגיה, היסטוריה
 
|עונות ביקור=חורף ואביב
 
|עונות ביקור=חורף ואביב
שורה 29: שורה 33:
 
|סקירה=גן לאומי קרני חיטים - הר געש, השמור ביותר ממערב לירדן, ומקום תבוסת הצלבנים.
 
|סקירה=גן לאומי קרני חיטים - הר געש, השמור ביותר ממערב לירדן, ומקום תבוסת הצלבנים.
 
|על האתר=
 
|על האתר=
בקרני חיטים נמצא הר געש לא פעיל, השמור ביותר ממערב לירדן.
+
[[תמונה:yakinton_hitim.jpg|left|thumb|200px|פריחת יקינטונים, 2010]]
 +
[[תמונה:karney hittim1.jpg|left|thumb|200px|קרני חיטים, 2014]]
 +
בקרני חיטים נמצא הר געש לא פעיל, השמור ביותר ממערב לירדן. ההר נוצר לפני 4 - 4.3 מיליון שנה, כמו מחשופי הבזלת האחרים בגליל התחתון.
  
ההר נוצר לפני 4 - 4.3 מיליון שנה, כמו מחשופי הבזלת האחרים בגליל התחתון.
+
להר יש שתי פסגות - ה"קרניים" - וביניהן עמק רדוד הבנוי טוף געשי (שרידי לוע הר הגעש). לוע נוסף, קטן יותר, צמוד לצד הצפוני-מערבי של סוללת הלוע הראשי.
 
 
להר יש שתי פסגות - ה"קרניים" - וביניהן עמק רדוד הבנוי טוף געשי (שרידי לוע הר הגעש).
 
 
 
לוע נוסף, קטן יותר, צמוד לצד הצפוני-מערבי של סוללת הלוע הראשי.
 
  
 
נוסף לטוף (אפר געשי), ניתן למצוא בשטח גם "פצצות וולקניות" (סלעים שהועפו במהלך ההתפרצות הגעשית).
 
נוסף לטוף (אפר געשי), ניתן למצוא בשטח גם "פצצות וולקניות" (סלעים שהועפו במהלך ההתפרצות הגעשית).
שורה 41: שורה 43:
 
כתוצאה משבר גיאולוגי מצפון להר, הורם האזור בו נמצא ההר - וכתוצאה מכך ההר בולט מאד בנוף האזור, וממנו נשקפת תצפית מרשימה לאזור בקעת ארבל הסמוכה.
 
כתוצאה משבר גיאולוגי מצפון להר, הורם האזור בו נמצא ההר - וכתוצאה מכך ההר בולט מאד בנוף האזור, וממנו נשקפת תצפית מרשימה לאזור בקעת ארבל הסמוכה.
  
הצומח בהר הוא בעיקרו בתה עשבונית, עם שרידי בוסתנים באזור הסמוך לנבי שועייב (זיתים, שקדים ועוד).
+
הצומח בהר הוא בעיקרו בתה עשבונית, עם שרידי בוסתנים באזור הסמוך לנבי שועייב (זיתים, שקדים ועוד). בעמק שבין הפסגות גדלים זיתים עתיקים.
  
אין כמעט עצי בר בתחום האתר. פרטים מעטים של עצי שיזף מצוי ושיחי שיזף השיח פזורים בשטח, ובאתר העתיקות ח'רבת אל-עיכה גדל השיח הנדיר קרקש צהוב. במורדות המזרחיים של ההר נמצא כתם גריגה של קידה שעירה.
+
אין כמעט עצי בר בתחום האתר. פרטים מעטים של עצי שיזף מצוי ושיחי שיזף השיח פזורים בשטח, ובאתר העתיקות ח'רבת אל-עיכה גדל השיח הנדיר קרקש צהוב. במורדות המזרחיים של ההר נמצא כתם שיחייה של קידה שעירה.
  
מהצמחים הפורחים באתר ראויים לציון [[יקינטון מזרחי]] ו[[תורמוס ההרים]].
+
מהצמחים הפורחים באתר ראויים לציון [[יקינטון מזרחי]] ו[[תורמוס ההרים]]. כמו כן בולטת באתר זה פריחת נץ-חלב הררי. פריחת היקינטונים פזורה בין שתי הפסגות.
  
 
בפסגת ההר נמצאים שרידי חומות עתיקות וביצורים, מתקופות קדומות, וכן שרידי תעלות קשר ועמדות ששרדו מתקופת מלחמת העצמאות, כאשר המקום שימש את ערביי כפר חיטין הסמוך לתקיפת הנוסעים לטבריה. האזור שוחרר במבצע דקל ב-18 ביולי 1948.
 
בפסגת ההר נמצאים שרידי חומות עתיקות וביצורים, מתקופות קדומות, וכן שרידי תעלות קשר ועמדות ששרדו מתקופת מלחמת העצמאות, כאשר המקום שימש את ערביי כפר חיטין הסמוך לתקיפת הנוסעים לטבריה. האזור שוחרר במבצע דקל ב-18 ביולי 1948.
שורה 51: שורה 53:
 
המקום זכה לפרסום עולמי, כאשר במקום זה ניגפו צבאות הצלבנים בפני צלאח א-דין, ב- 4/7/1187, דבר שהוביל לנפילת ממלכת ירושלים הצלבנית.
 
המקום זכה לפרסום עולמי, כאשר במקום זה ניגפו צבאות הצלבנים בפני צלאח א-דין, ב- 4/7/1187, דבר שהוביל לנפילת ממלכת ירושלים הצלבנית.
  
בגבול הגן נמצא מתחם נבי שועייב, הנחשב למקום הקדוש ביותר לדת הדרוזית, המזהה באתר זה את קבר יתרו חותן משה.
+
בגבול הצפוני של הגן נמצא מתחם נבי שועייב, הנחשב למקום הקדוש ביותר לדת הדרוזית, המזהה באתר זה את קבר יתרו חותן משה. זיהוי זה, ייתכן שמקורו בטעות - ככל הנראה שכנה כאן העיר המקראית מדון, ששמה התגלגל למדיין. במפה מנדטורית, החורבה שבין הפסגות נקראת ח'רבת מדון.
  
בכביש הגישה לנבי שועייב הוסדר אתר גיאולוגי במחצבה ישנה.
+
בכביש הגישה הישן לנבי שועייב הוסדר אתר גיאולוגי במחצבה ישנה (כיום הגישה למחצבה הינה רגלית בלבד).
 
|מצב סטטוטורי=
 
|מצב סטטוטורי=
 
התוכנית לפארק לאומי בקרני חיטים היא מתוכניות השימור הראשונות שאושרו בישראל, כבר בשנת 1952.
 
התוכנית לפארק לאומי בקרני חיטים היא מתוכניות השימור הראשונות שאושרו בישראל, כבר בשנת 1952.
  
 
מסיבות שונות, האתר לא הוכרז במשך עשרות שנים, וההכרזה הרשמית בוצעה רק בנובמבר 2007.
 
מסיבות שונות, האתר לא הוכרז במשך עשרות שנים, וההכרזה הרשמית בוצעה רק בנובמבר 2007.
 +
 +
שטח נוסף בן 162.82 דונם נכלל בתוכנית ג/14729 למתחם קבר יתרו - נבי שועייב, (אושרה בשנת 2008) ו"עוטף" את מתחם הקבר. שטח זה כלוא כיום בגדר ההיקפית סביב מתחם נבי שועייב, ולא ברור אם יוכרז בעתיד כגן לאומי.
  
 
|איך להגיע=
 
|איך להגיע=
 +
[[תמונה:karney hittim2.jpg|left|thumb|200px|יקינטונים בקרני חיטים, 2014]]
 
הגן משתרע סביב קרני חיטים, באמצע הדרך בין צומת גולני לטבריה.
 
הגן משתרע סביב קרני חיטים, באמצע הדרך בין צומת גולני לטבריה.
  
דרך עפר מסומנת כחול 3134 מובילה לקרני חיטים מכביש מס' 77, כ- 7 ק"מ מזרחית לצומת גולני.  
+
דרך עפר מסומנת כחול 3134 מובילה לקרני חיטים מכביש מס' 77, כ- 7 ק"מ מזרחית לצומת גולני. הגישה לדרך זו היא מכביש הגישה לתעשיון קדמת גליל, ואפשרית רק מכיוון טבריה. מייד אחרי הפנייה מכביש 77, יש לפנות שוב ימינה לדרך המסומנת כחול. לאחר 1.8 ק"מ, הדרך מגיעה לצומת שבילים כחול-שחור למרגלותיו הדרומיים של ההר.
המשך הדרך הוא שביל רגלי המעפיל לשתי פסגות ההר, ויורד דרך ח' אל-עיכה לנבי שועייב.
+
 
 +
המשך הדרך הוא שביל רגלי המעפיל לשתי פסגות ההר, ויורד דרך ח' אל-עיכה לנבי שועייב. שביל זה טרשי ואינו מתאים למתקשים בהליכה.
  
 
כמו כן מסתעפת מדרך זו דרך ג'יפים מסומנת שחור 3133, החולפת לאורך המורדות המערביים של ההר, ויורדת לבקעת ארבל ליד כפר זיתים.
 
כמו כן מסתעפת מדרך זו דרך ג'יפים מסומנת שחור 3133, החולפת לאורך המורדות המערביים של ההר, ויורדת לבקעת ארבל ליד כפר זיתים.
שורה 70: שורה 76:
  
 
|שעות מחירים ושירותים=
 
|שעות מחירים ושירותים=
מגרש חנייה בתחילת המסלול הרגלי להר.
 
 
 
בכביש הגישה הישן לנבי שועייב נמצאים מגרש חנייה ומסלול גיאולוגי משולט.
 
בכביש הגישה הישן לנבי שועייב נמצאים מגרש חנייה ומסלול גיאולוגי משולט.
  
שורה 78: שורה 82:
  
 
|קישורים נוספים וספרות מומלצת=
 
|קישורים נוספים וספרות מומלצת=
* [http://stwww.weizmann.ac.il/g-earth/pgs/preservation_sites/karnei_hitin.htm קרני חיטים] - מרשימת [http://stwww.weizmann.ac.il/g-earth/pgs/ אתרים גיאולוגיים לשימור].
+
* קרב קרני חיטים - מבט אחר - בנימין זאב קדר, קתדרה 61.
* [http://www.snunit.k12.il/heb_journals/katedra/61095.html קרב קרני חיטים - מבט אחר] - בנימין זאב קדר, קתדרה 61, באתר [http://www.snunit.k12.il סנונית].
 
 
* קום התהלך בארץ - עמנואל הראובני (ערך: שמורת קרני חיטים).
 
* קום התהלך בארץ - עמנואל הראובני (ערך: שמורת קרני חיטים).
 
* הגולן - ארץ הרי הגעש - דורון מור (עמ' 187-186 - קרני חיטין).
 
* הגולן - ארץ הרי הגעש - דורון מור (עמ' 187-186 - קרני חיטין).
שורה 87: שורה 90:
  
 
|הצעות טיול בסביבה=
 
|הצעות טיול בסביבה=
 
+
{{3טורים|
<table><tr>
+
{{ת|Arbel.jpg|שמורת הארבל}}
<td valign="top" width="20">
+
[[שמורת הארבל]]
</td>
+
|
<td valign="top" width="20">
+
{{ת|karney_hittim.jpg|קרני חיטים - המסלול הארוך}}
<imagemap>
 
תמונה:karney_hittim.jpg|200px
 
default [[קרני חיטים - המסלול הארוך]]
 
desc none</imagemap>
 
 
[[קרני חיטים - המסלול הארוך]]
 
[[קרני חיטים - המסלול הארוך]]
</td>
+
|
<td valign="top" width="20">
+
{{ת|arbel_synagogue.jpg|גן לאומי ארבל}}
</td>
 
<td valign="top" width="20">
 
<imagemap>
 
תמונה:arbel_synagogue.jpg|200px
 
default [[גן לאומי ארבל]]
 
desc none</imagemap>
 
 
[[גן לאומי ארבל]]
 
[[גן לאומי ארבל]]
</td>
+
}}
<td valign="top" width="20">
 
</td>
 
<td valign="top" width="20">
 
<imagemap>
 
תמונה:arbel.jpg|200px
 
default [[שמורת הארבל]]
 
desc none</imagemap>
 
[[שמורת הארבל]]
 
</td></tr></table>
 
  
 
}}
 
}}

גרסה אחרונה מ־07:01, 12 באפריל 2023

דף הבית   /   טיולים בצפון   /   טיולים בגליל התחתון   /   טיולי פריחה בצפון   /   גן לאומי קרני חיטים

גן לאומי קרני חיטים

גן לאומי קרני חיטים - הר געש, השמור ביותר ממערב לירדן, ומקום תבוסת הצלבנים.

  • גן לאומי
  • מאפיינים עיקריים:גיאולוגיה, היסטוריה
  • אזור:הגליל התחתון
  • מפת סימון שבילים: 3 - הגליל התחתון
  • מיקום: בין כפר זיתים ותעשיון קדמת גליל
  • עונות ביקור:חורף ואביב
  • רמת קושי:לכל המשפחה
  • נגישות לנכים:לא נגיש
  • כניסה:חינם
  • מצב תכנוני:מוכרז
  • שטח:2750 דונם
  • תאריך הכרזה:1/11/2007




Karney hittim.jpg

מבט לקרני חיטים, (עמית מנדלסון, 6/1/2010)

עוד אתרים בסביבה

תגיות: עתיקות והיסטוריה תצפיות


איך להגיע:

יקינטונים בקרני חיטים, 2014

הגן משתרע סביב קרני חיטים, באמצע הדרך בין צומת גולני לטבריה.

דרך עפר מסומנת כחול 3134 מובילה לקרני חיטים מכביש מס' 77, כ- 7 ק"מ מזרחית לצומת גולני. הגישה לדרך זו היא מכביש הגישה לתעשיון קדמת גליל, ואפשרית רק מכיוון טבריה. מייד אחרי הפנייה מכביש 77, יש לפנות שוב ימינה לדרך המסומנת כחול. לאחר 1.8 ק"מ, הדרך מגיעה לצומת שבילים כחול-שחור למרגלותיו הדרומיים של ההר.

המשך הדרך הוא שביל רגלי המעפיל לשתי פסגות ההר, ויורד דרך ח' אל-עיכה לנבי שועייב. שביל זה טרשי ואינו מתאים למתקשים בהליכה.

כמו כן מסתעפת מדרך זו דרך ג'יפים מסומנת שחור 3133, החולפת לאורך המורדות המערביים של ההר, ויורדת לבקעת ארבל ליד כפר זיתים.

פרטים נוספים על שביל ההליכה באתר מופיעים בתיאור מסלול באתר.

רקע על גן לאומי קרני חיטים:

פריחת יקינטונים, 2010
קרני חיטים, 2014

בקרני חיטים נמצא הר געש לא פעיל, השמור ביותר ממערב לירדן. ההר נוצר לפני 4 - 4.3 מיליון שנה, כמו מחשופי הבזלת האחרים בגליל התחתון.

להר יש שתי פסגות - ה"קרניים" - וביניהן עמק רדוד הבנוי טוף געשי (שרידי לוע הר הגעש). לוע נוסף, קטן יותר, צמוד לצד הצפוני-מערבי של סוללת הלוע הראשי.

נוסף לטוף (אפר געשי), ניתן למצוא בשטח גם "פצצות וולקניות" (סלעים שהועפו במהלך ההתפרצות הגעשית).

כתוצאה משבר גיאולוגי מצפון להר, הורם האזור בו נמצא ההר - וכתוצאה מכך ההר בולט מאד בנוף האזור, וממנו נשקפת תצפית מרשימה לאזור בקעת ארבל הסמוכה.

הצומח בהר הוא בעיקרו בתה עשבונית, עם שרידי בוסתנים באזור הסמוך לנבי שועייב (זיתים, שקדים ועוד). בעמק שבין הפסגות גדלים זיתים עתיקים.

אין כמעט עצי בר בתחום האתר. פרטים מעטים של עצי שיזף מצוי ושיחי שיזף השיח פזורים בשטח, ובאתר העתיקות ח'רבת אל-עיכה גדל השיח הנדיר קרקש צהוב. במורדות המזרחיים של ההר נמצא כתם שיחייה של קידה שעירה.

מהצמחים הפורחים באתר ראויים לציון יקינטון מזרחי ותורמוס ההרים. כמו כן בולטת באתר זה פריחת נץ-חלב הררי. פריחת היקינטונים פזורה בין שתי הפסגות.

בפסגת ההר נמצאים שרידי חומות עתיקות וביצורים, מתקופות קדומות, וכן שרידי תעלות קשר ועמדות ששרדו מתקופת מלחמת העצמאות, כאשר המקום שימש את ערביי כפר חיטין הסמוך לתקיפת הנוסעים לטבריה. האזור שוחרר במבצע דקל ב-18 ביולי 1948.

המקום זכה לפרסום עולמי, כאשר במקום זה ניגפו צבאות הצלבנים בפני צלאח א-דין, ב- 4/7/1187, דבר שהוביל לנפילת ממלכת ירושלים הצלבנית.

בגבול הצפוני של הגן נמצא מתחם נבי שועייב, הנחשב למקום הקדוש ביותר לדת הדרוזית, המזהה באתר זה את קבר יתרו חותן משה. זיהוי זה, ייתכן שמקורו בטעות - ככל הנראה שכנה כאן העיר המקראית מדון, ששמה התגלגל למדיין. במפה מנדטורית, החורבה שבין הפסגות נקראת ח'רבת מדון.

בכביש הגישה הישן לנבי שועייב הוסדר אתר גיאולוגי במחצבה ישנה (כיום הגישה למחצבה הינה רגלית בלבד).

שעות פתיחה, מחירי כניסה ושירותים למטיילים:

בכביש הגישה הישן לנבי שועייב נמצאים מגרש חנייה ומסלול גיאולוגי משולט.

במתחם נבי שועייב, הסמוך לגן הלאומי אך לא נכלל בו, יש חנייה, שירותים רטובים וקיוסק. הכניסה למתחם זה היא בשעות הפתיחה המקובלות ובלבוש צנוע.


מצב סטטוטורי

התוכנית לפארק לאומי בקרני חיטים היא מתוכניות השימור הראשונות שאושרו בישראל, כבר בשנת 1952.

מסיבות שונות, האתר לא הוכרז במשך עשרות שנים, וההכרזה הרשמית בוצעה רק בנובמבר 2007.

שטח נוסף בן 162.82 דונם נכלל בתוכנית ג/14729 למתחם קבר יתרו - נבי שועייב, (אושרה בשנת 2008) ו"עוטף" את מתחם הקבר. שטח זה כלוא כיום בגדר ההיקפית סביב מתחם נבי שועייב, ולא ברור אם יוכרז בעתיד כגן לאומי.

הצעות טיול בסביבת גן לאומי קרני חיטים:


קישורים נוספים וספרות מומלצת:

  • קרב קרני חיטים - מבט אחר - בנימין זאב קדר, קתדרה 61.
  • קום התהלך בארץ - עמנואל הראובני (ערך: שמורת קרני חיטים).
  • הגולן - ארץ הרי הגעש - דורון מור (עמ' 187-186 - קרני חיטין).

שמות נוספים לאתר:

גן לאומי קרני חיטין (הצורה הערבית של שם ההר).



המפה נטענת...