שמורת מעיינות גיבתון

שמורת מעיינות גיבתון קבוצת מעיינות בתפר בין פלשת והשפלה.
שמורת טבע אזור:פלשת מאפיינים עיקריים:בית גידול לח כניסה: ללא תשלום יישובים סמוכים:יציץ עונות ביקור:{{{עונות ביקור}}} שטח:80 דונם לא כולל הרחבה מצב תכנוני:מוכרזת, הרחבה מוצעת תאריך הכרזה:2/1/1969	מעיינות גיבתון עמית מנדלסון, 11/4/2003

על האתר

באתר נמצאות שתי קבוצות נביעות, מדרום ומצפון לתל מלוט, המזוהה עם העיר גיבתון התנ"כית (רק הנביעות הדרומיות נכללות בשמורה).

מעיינות אלו, יצרו ביצה שנוקזה בתקופת המנדט לאפיק נחל עקרון, הנכלל בשמורה, בעזרת תעלות מים מלאכותיות מבטון (הנמצאות בשמורה עד היום).

האתר משמש לרביית דו-חיים, ביניהם טריטון הפסים, הנמצא בסכנת הכחדה, וצפרדע הנחלים, וכן חיים בשטח צבי ביצה.

מהצומח, יש כאן סבך קנים ושיטה כחלחלה, חורשת אקליפטוסים נטועה, שיחי סמר, ובשנת 2001 התגלה באתר שרך המים הנדיר מרסיליה זוחלת, שנחשב לנכחד מהארץ עם ייבוש ביצות החולה (ייתכן שהצמח הובא לאתר בידי אדם).

צמח נדיר נוסף הבולט בשמורה הוא הדגני אגרופירון מוארך, שבשמורה זו נמצאת אוכלוסייתו הגדולה בישראל.

בשנת 2003, חפרה רשות הטבע והגנים בשמורה שתי בריכות מלאכותיות לצורך שיקום בית הגידול הטבעי.

בהרחבת השמורה צפונה, נכלל תל מלוט, בו גדלה צמחיית מעזבה. בחפירות בקרבת התל התגלה בשנות ה- 90' מטמון המטבעות הגדול ביותר שאותר בישראל עד היום, ובו 26 אלף מטבעות.

מיקום וגישה

השמורה משתרעת סביב עינות גיבתון, בין מסילת הרכבת לירושלים ומסילת הרכבת לבאר שבע, 2 ק"מ מזרחית למזכרת-בתיה.

דרך גישה מסומנת כחול 10415, המיועדת לרכב שטח, יוצאת מכביש 411 צומת ביל"ו - צומת חולדה, אחרי מסילת הרכבת המערבית, מגיעה לאחר כ- 2 ק"מ, לשמורה, וחוזרת לכביש בצד מסילת הרכבת המזרחית.

בחורף, דרכי העפר בוציות ומתאימות לרכב שטח בלבד. בקיץ ובסתיו, ניתן לנסוע בהן גם ברכב פרטי בנסיעה זהירה.

בשמורה עצמה אין שביל טיול מוסדר.

שירותים למטיילים

חורשה ובה מקום לפיקניק (הבערת אש אסורה!).

עונות ביקור

אביב, קיץ וסתיו.

שמות נוספים לאתר

עינות גיבתון

ספרות מומלצת

• קום התהלך בארץ - עמנואל הראובני (ערך: שמורת עינות גיבתון).

• ארץ הצבי והיעל - עוזי פז (ערך: שמורת מעיינות גיבתון).

• אגרופירון מוארך - מתוך "הספר האדום לצמחי ישראל" של פרופ' אבי שמידע (בהכנה).