קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

הבדלים בין גרסאות בדף "מערות בישראל"

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שורה 2: שורה 2:
 
[[תמונה:ayalon_cave.jpg|left|thumb|200px|'''[[שמורת מערת נשר]]''']]
 
[[תמונה:ayalon_cave.jpg|left|thumb|200px|'''[[שמורת מערת נשר]]''']]
 
[[תמונה:Shmaryahu caves.jpg|left|thumb|200px|'''[[מערות שמריהו]]''']]
 
[[תמונה:Shmaryahu caves.jpg|left|thumb|200px|'''[[מערות שמריהו]]''']]
[[תמונה:hazan_caves.jpg|left|thumb|200px|'''[[גן לאומי מערות חזן]]''']]
+
 
[[תמונה:arch_yonim_caves.jpg|left|thumb|200px|'''[[הר גמל ומערות יונים]]''']]
 
 
<html><center><div id="fb-root"></div><script src="http://connect.facebook.net/en_US/all.js#appId=223684000990354&amp;xfbml=1"></script><fb:like href="http://www.inature.info" send="true" width="450" show_faces="false" font=""></fb:like><g:plusone href="http://www.inature.info"></g:plusone></center></html>
 
<html><center><div id="fb-root"></div><script src="http://connect.facebook.net/en_US/all.js#appId=223684000990354&amp;xfbml=1"></script><fb:like href="http://www.inature.info" send="true" width="450" show_faces="false" font=""></fb:like><g:plusone href="http://www.inature.info"></g:plusone></center></html>
 
<big>'''רקע כללי'''<br></big>
 
<big>'''רקע כללי'''<br></big>
שורה 32: שורה 31:
 
<br>
 
<br>
 
<big>'''היערכות לטיול ושהייה במערות'''<br></big>
 
<big>'''היערכות לטיול ושהייה במערות'''<br></big>
 +
[[תמונה:hazan_caves.jpg|left|thumb|200px|'''[[גן לאומי מערות חזן]]''']]
 +
[[תמונה:arch_yonim_caves.jpg|left|thumb|200px|'''[[הר גמל ומערות יונים]]''']]
 
טיול במערות מחייב היערכות מיוחדת ופעמים רבות דורש גם היכרות קודמת. היערכות זו כוללת הצטיידות בפנס וסוללות רזרביות (אין להשתמש בנרות, המפייחים את המערה ופוגעים במאפייניה הייחודיים), לעיתים דרושה זחילה במעברים צרים, ומערות שונות מחייבות הצטיידות בחבלים ואף טכניקות גלישת צוקים מורכבות, הכוללות לא רק גלישה לתוך המערה אלא גם טיפוס בחבלים חזרה החוצה.
 
טיול במערות מחייב היערכות מיוחדת ופעמים רבות דורש גם היכרות קודמת. היערכות זו כוללת הצטיידות בפנס וסוללות רזרביות (אין להשתמש בנרות, המפייחים את המערה ופוגעים במאפייניה הייחודיים), לעיתים דרושה זחילה במעברים צרים, ומערות שונות מחייבות הצטיידות בחבלים ואף טכניקות גלישת צוקים מורכבות, הכוללות לא רק גלישה לתוך המערה אלא גם טיפוס בחבלים חזרה החוצה.
  

גרסה מ־16:17, 6 בינואר 2012

רקע כללי
מערה היא בדרך כלל מקום אפל ומסתורי, המפגיש אותנו עם תופעות טבע ייחודיות מחד, ומאידך מחייב אותנו כמטיילים להתגבר על פחדים הקשורים בשהייה במקומות צרים וחשוכים. האדם נמשך למערות עוד בתקופות קדומות, וגם כיום יש לציבור המטיילים עניין רב במערות.

דף זה מרכז קישורים לדפי המידע באתר על מערות בישראל - טבעיות ומלאכותיות.

בארץ קיימות אלפי מערות מסוגים שונים, רובן טבעיות וחלקן חצובות בידי אדם. המערות שימשו בני אדם כבר בתקופות הפרהיסטוריות כמקום מחסה, וגם בתקופות היסטוריות שונות כאתרי התבודדות ומקלט, ואף מקומות מגורים. מערות נוספות, שנוצרו באופן טבעי, היו חתומות לעיתים במשך מיליוני שנים עד שנחשפו כתוצאה מעבודות חציבה במקומות שונים בארץ.

תופעות שונות מאפיינות את המערות או קשורות בהן, ובין היתר משקעים גיאולוגיים ייחודיים (בעיקר נטיפים וזקיפים, במערות שנוצרו בתהליכי המסה קארסטית), בעלי חיים ייחודיים (בעיקר אוכלוסיות עטלפים), שרידים ארכיאולוגיים שהותירו בני אדם שחיפשו מקלט במערות, ועוד.

נוסף למערות טבעיות, נכללות באתר גם אתרים מעשה ידי אדם, ואף מספר אתרים "מודרניים" שהמאפיין המרכזי שלהם הוא קיום חלל תת-קרקעי בעל עניין ציבורי. נכללו ברשימה גם מפעלי מים עתיקים, אולם לא נכללו חללים שכל תפקידם היה כבורות/מאגורות (להבדיל ממעיינות ניקבה).

אין לראות ברשימה משום המלצה לביקור במערות המופיעות בה, והכניסה לחלקן דורשת היערכות מיוחדת, תיאום בטחוני ומדריך מוסמך.

חלק מהאתרים שברשימה סגורים למטיילים מסיבות שמירת טבע, ואחרים סגורים במהלך חודשי החורף כדי לאפשר תרדמת חורף של עטלפי החרקים השוכנים בהם.

<AdSense>google_ad_client = "pub-3670504824375444"; /* inature-reserves-table-top */ google_ad_slot = "2635399568"; google_ad_width = 728; google_ad_height = 90; //--> <script type="text/javascript" src="http://pagead2.googlesyndication.com/pagead/show_ads.js"> </script> </adsense>
היערכות לטיול ושהייה במערות

טיול במערות מחייב היערכות מיוחדת ופעמים רבות דורש גם היכרות קודמת. היערכות זו כוללת הצטיידות בפנס וסוללות רזרביות (אין להשתמש בנרות, המפייחים את המערה ופוגעים במאפייניה הייחודיים), לעיתים דרושה זחילה במעברים צרים, ומערות שונות מחייבות הצטיידות בחבלים ואף טכניקות גלישת צוקים מורכבות, הכוללות לא רק גלישה לתוך המערה אלא גם טיפוס בחבלים חזרה החוצה.

מערות ומערכות מסתור מסוימות הן בעלות אופי של מבוך מורכב, כמו מערת חריטון. אין להיכנס למערות אלו עצמאית ללא הצטיידות במפת המערה.

מומלץ לא להיכנס למערה לבד, ובפרט אם מדובר על מערה לא מוכרת. כמו כן, אם מתוכננת שהייה ממושכת במערה, חשוב ליידע מישהו שנשאר בחוץ על לוח הזמנים המתוכנן.

בעיה נוספת המאפיינת חלק מהמערות היא קיום קרציות הנגועות במחלת "קדחת המערות". אם המחלה לא מזוהה כראוי, היא עלולה לגרום לנזק בריאותי קשה. כדי לצמצם את הסיכון, יש להימנע מכניסה למערות הנגועות בקרציות, וללבוש בגדים ארוכים המכסים את הגוף ככל הניתן.

המערות המוכרות והמטויילות בצפון הארץ נפגעו לאורך השנים כתוצאה ממטיילים לא זהירים ולעיתים בעקבות ונדליזם מכוון, ששבר נטיפים רבים ופגע בייחודן של המערות. אין לגעת בנטיפים, אין לשבור אותם ובוודאי שאין לקחת נטיפים שלמים או שבורים מהמערה - מדובר על ערך טבע מוגן!

עטלפי החרקים בישראל הם קבוצת יונקים מועילה לאדם, הנמצאת כיום בסכנת הכחדה לאחר עשרות שנים של מאמץ ממשלתי להשמיד את קרוביהם, עטלפי הפירות, שהואשמו בפגיעה בתוצרת החקלאית. מאמץ זה לווה בריסוס באתרי משכן, ופגע קשות באוכלוסיות העטלפים. הפרעה נוספת ולא זניחה נגרמת כתוצאה מפעילות מטיילים. פעילות זו משפיעה במיוחד על אתרי חריפה של עטלפים. העטלפים נכנסים לתרדמת חורף (מידת האינטנסיביות שלה תלויה באקלים ובמין העטלף), והפרעה להם בתקופה זו עלולה להביא למותם כתוצאה מהתעוררות בהעדר מזון זמין בסביבה.

על מנת להגן על העטלפים, נאסרה הכניסה בחודשי החורף (נובמבר-מרץ) לחלק מהמערות המטויילות, בהן יש אוכלוסיית עטלפים, וכמו כן מומלץ לא להיכנס למערות לא מטויילות ולא מוכרות בתקופה זו, גם אם אינן נמצאות בתחומי שמורת טבע.

הגוף העיקרי העוסק במערות ישראל הוא המרכז לחקר מערות (מלח"ם) הנמצא בעופרה שבשומרון, ופירסם בעבר סדרת חוברות - "נקרות צורים" עם מידע רב על מערות שונות בארץ. גוף נוסף הפעיל בשנים האחרונות הוא ארגון "סארמה" של עולי חבר העמים הסובייטי.

רשימת המערות להלן אינה מלאה ואינה ממצה. הדגש הוא על מערות שניתן לבקר בהן, וכן מספר מערות שאין אפשרות לבקר בהן כיום אולם יש בהן עניין מיוחד. נוסף למערות טבעיות, הרשימה כוללת גם אתרים מעשה ידי אדם, ואף מספר אתרים "מודרניים" שהמאפיין המרכזי שלהם הוא קיום חלל תת-קרקעי בעל עניין ציבורי. נכללו ברשימה גם מפעלי מים עתיקים, אולם לא נכללו חללים שכל תפקידם היה כבורות/מאגורות (להבדיל ממעיינות ניקבה).

<AdSense>google_ad_client = "pub-3670504824375444"; /* inature-reserves-table-top */ google_ad_slot = "2635399568"; google_ad_width = 728; google_ad_height = 90; //--> <script type="text/javascript" src="http://pagead2.googlesyndication.com/pagead/show_ads.js"> </script> </adsense>

רשימת מערות בישראל

(לחץ על הסמל Semel.jpg כדי למיין לפי אזור בארץ)

<ask limit="1000" format="table">

* </ask>

<AdSense>google_ad_client = "pub-3670504824375444"; /* inature-reserves-table-top */ google_ad_slot = "2635399568"; google_ad_width = 728; google_ad_height = 90; //--> <script type="text/javascript" src="http://pagead2.googlesyndication.com/pagead/show_ads.js"> </script> </adsense>