קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך
הבדלים בין גרסאות בדף "גן לאומי תל ירמות"
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | {{ | + | {{גן לאומי |
| − | + | כניסה=חינם | |
| − | |||
|אזור=השפלה | |אזור=השפלה | ||
|יישובים סמוכים=בית שמש | |יישובים סמוכים=בית שמש | ||
| שורה 11: | שורה 10: | ||
|נקודת ציון= | |נקודת ציון= | ||
|תמונה=tel_yarmouth.jpg | |תמונה=tel_yarmouth.jpg | ||
| − | | | + | |מקום הצילום=תל ירמות |
| − | |||
|שם הצלם=עמית מנדלסון | |שם הצלם=עמית מנדלסון | ||
|תאריך צילום=22/1/2008 | |תאריך צילום=22/1/2008 | ||
| − | + | |על האתר= | |
| − | |||
תל ירמות זוהה לראשונה ע"י הארכיאולוג הצרפתי ויקטור גרן, בשנת 1863, שזיהה את ח'רבת ירמוך עם העיר המקראית ירמות, המוזכרת בספר יהושע פרק י' כאחת מחמש ערי האמורי. | תל ירמות זוהה לראשונה ע"י הארכיאולוג הצרפתי ויקטור גרן, בשנת 1863, שזיהה את ח'רבת ירמוך עם העיר המקראית ירמות, המוזכרת בספר יהושע פרק י' כאחת מחמש ערי האמורי. | ||
| שורה 42: | שורה 39: | ||
שרידי היישוב המאוחר מתמקדים באקרופוליס - שטח הקטן פי 10 משטח העיר הקדומה. בפאתי האקרופוליס התגלו קברים חצובים בסלע, השייכים כנראה ליישוב האחרון באתר - הכפר ירמוכוס המוזכר ע"י ההיסטוריון אוסביוס במאה ה-4 לספירה. | שרידי היישוב המאוחר מתמקדים באקרופוליס - שטח הקטן פי 10 משטח העיר הקדומה. בפאתי האקרופוליס התגלו קברים חצובים בסלע, השייכים כנראה ליישוב האחרון באתר - הכפר ירמוכוס המוזכר ע"י ההיסטוריון אוסביוס במאה ה-4 לספירה. | ||
| − | + | |מצב סטטוטורי= | |
התל מיועד לגן לאומי כחלק מתוכנית המתאר המחוזית החדשה למחוז ירושלים (תמ"מ 30/1), שהמועצה הארצית לתכנון ולבנייה החליטה באפריל 2007 על הפקדתה להתנגדויות הציבור. | התל מיועד לגן לאומי כחלק מתוכנית המתאר המחוזית החדשה למחוז ירושלים (תמ"מ 30/1), שהמועצה הארצית לתכנון ולבנייה החליטה באפריל 2007 על הפקדתה להתנגדויות הציבור. | ||
| − | + | |איך להגיע= | |
האתר נמצא מדרום לרמת בית שמש. | האתר נמצא מדרום לרמת בית שמש. | ||
| שורה 52: | שורה 49: | ||
המרחב כולו נתון לעבודות בנייה ופיתוח נרחבות כתוצאה מהרחבת העיר בית שמש, וייתכנו שינויים בדרכי הגישה לאתר. | המרחב כולו נתון לעבודות בנייה ופיתוח נרחבות כתוצאה מהרחבת העיר בית שמש, וייתכנו שינויים בדרכי הגישה לאתר. | ||
| − | + | |שירותים למטיילים= | |
אין באתר שירותים למטיילים. | אין באתר שירותים למטיילים. | ||
| − | + | |קישורים נוספים וספרות מומלצת= | |
* [http://www.iaa-conservation.org.il/Projects_Item_heb.asp?id=46&subject_id=6&site_id=25 שימור תל ירמות] - מתוך אתר [http://www.iaa-conservation.org.il/ שימור המורשת הבנויה בישראל]. | * [http://www.iaa-conservation.org.il/Projects_Item_heb.asp?id=46&subject_id=6&site_id=25 שימור תל ירמות] - מתוך אתר [http://www.iaa-conservation.org.il/ שימור המורשת הבנויה בישראל]. | ||
| + | * [http://ganleumi.awardspace.info/ תושבים למען גן לאומי גבעות בית שמש]. | ||
| + | * החפירות בתל ירמות - פייר דה-מירושג'י, "קדמוניות" שנה כ"ח חוברת 1 - 1995. | ||
| + | |||
| + | |הצעות טיול בסביבה= | ||
| − | + | <table><tr> | |
| + | <td valign="top" width="20"> | ||
| + | </td> | ||
| + | <td valign="top" width="20"> | ||
| + | <imagemap> | ||
| + | תמונה:tel_beit_shemesh.jpg|200px | ||
| + | default [[גן לאומי תל בית שמש]] | ||
| + | desc none</imagemap> | ||
| + | [[גן לאומי תל בית שמש]] | ||
| + | </td> | ||
| + | <td valign="top" width="20"> | ||
| + | </td> | ||
| + | <td valign="top" width="20"> | ||
| + | <imagemap> | ||
| + | תמונה:beit_natif.jpg|200px | ||
| + | default [[גן לאומי בית נטיף]] | ||
| + | desc none</imagemap> | ||
| + | [[גן לאומי בית נטיף]] | ||
| + | </td> | ||
| + | <td valign="top" width="20"> | ||
| + | </td> | ||
| + | <td valign="top" width="20"> | ||
| + | <imagemap> | ||
| + | תמונה:twins_cave.jpg|200px | ||
| + | default [[שמורת מערת התאומים]] | ||
| + | desc none</imagemap> | ||
| + | [[שמורת מערת התאומים]] | ||
| + | </td></tr></table> | ||
| − | + | }} | |
| − | |||
גרסה מ־13:42, 21 ביולי 2011
{{גן לאומי כניסה=חינם |אזור=השפלה |יישובים סמוכים=בית שמש |מאפיינים עיקריים=עתיקות |עונות ביקור=כל השנה |שטח= |מצב תכנוני=מוצע |סקירה=שרידי עיר כנענית מבוצרת. |נקודת ציון= |תמונה=tel_yarmouth.jpg |מקום הצילום=תל ירמות |שם הצלם=עמית מנדלסון |תאריך צילום=22/1/2008 |על האתר=
תל ירמות זוהה לראשונה ע"י הארכיאולוג הצרפתי ויקטור גרן, בשנת 1863, שזיהה את ח'רבת ירמוך עם העיר המקראית ירמות, המוזכרת בספר יהושע פרק י' כאחת מחמש ערי האמורי.
שטחו של האתר כ- 160 דונם, הכוללים אקרופוליס קטן בן כ- 15 דונם, המתנשא לגובה 405 מ' מעל פני הים, ועיר תחתונה רחבת-ידיים שנקודתה הנמוכה ביותר נמצאת בגובה 290 מ' מעל פני הים.
סקירה ארכיאולוגית שיטתית בתל ירמות נערכה לראשונה רק בשנת 1965, וחפירות שיטתיות החלו בשנת 1980 ע"י פייר דה-מירושג'י (אחרי תקופת חפירות קצרה בשנת 1970 ע"י אמנון בן-תור).
הן האקרופוליס והן העיר התחתונה יושבו לראשונה במחצית השנייה של האלף הרביעי לפנה"ס, והיו מיושבים ברציפות עד סביבות שנת 2300 לפנה"ס, עת נעזב היישוב ללא קרב. האתר נותר שומם כאלף שנה ויושב מחדש בסביבות המאה ה-13 לפני הספירה, אולם היישוב המחודש השתרע בשטח מצומצם בלבד באקרופוליס ובסביבתו. יישוב זה התקיים עד ראשית התקופה הביזנטית (המאה ה-4 לספירה), ואז ניטש האתר סופית.
בשל נטישתה הסופית של העיר התחתונה כולה בשלהי האלף השלישי לפנה"ס, נמצאו בקרבת פני השטח שרידים מתקופת הברונזה הקדומה, שנחשפו בקלות בהיקף נרחב.
בסוף תקופת הברונזה הקדומה I ובראשית תקופת הברונזה הקדומה II (סביבות שנת 3000 לפני הספירה) היה המקום יישוב גדול בהיקף של 150-100 דונם.
גידול העיר מחד, ומאידך המאפיינים של ארץ ישראל בראשית האלף השלישי לפנה"ס - אוסף ערי מדינה מסוכסכות - הביאו להקמת ביצורים נרחבים סביב העיר.
סביב העיר הוקמו מספר מערכות ביצורים. החומה הראשונה, שהקיפה ככל הנראה את האתר כולו, היא בעובי כ- 6-5 מ' וגובהה כיום כ- 4 מ'. לחומה נלוו מגדלי שמירה וקטעי חלקלקה. בשלב מאוחר יותר, הוקמה מערכת ביצורים שנייה במרחק עשרות מטרים מהחומה הראשונה. חומה שנייה זו שעוביה היה בין 3.5-3 מ', הגיעה במקומות מסויימים לגובה 7 מ'. החומה השנייה מקיפה את האתר לאורך כ- 1.8 ק"מ.
העיר הגיעה לשיאה בתקופת הברונזה הקדומה III, וייתכן שבתקופה זו אוכלוסיית העיר מנתה למעלה מ- 3,000 נפש. העיר חולקה לרבעים - רבעי מגורים, מלאכה, פולחן ומינהל. בחפירות התגלה מבנה ציבור גדול שתיפקד ככל הנראה כארמון המשלב מגורים ומחסנים. ארמון זה דומה לארמונות שהתגלו במסופוטאמיה.
נראה כי שגשוגה של ירמות הקדומה קשור ליחסי מסחר נרחבים עם ערים נוספות באזור.
העיר ניטשה ככל הנראה בפתאומיות בסוף תקופת הברונזה הקדומה III (סביבות שנת 2300 לפני הספירה), ללא קרב, בדומה לערים אחרות בארץ. הסיבה לכך אינה ידועה.
שרידי היישוב המאוחר מתמקדים באקרופוליס - שטח הקטן פי 10 משטח העיר הקדומה. בפאתי האקרופוליס התגלו קברים חצובים בסלע, השייכים כנראה ליישוב האחרון באתר - הכפר ירמוכוס המוזכר ע"י ההיסטוריון אוסביוס במאה ה-4 לספירה.
|מצב סטטוטורי= התל מיועד לגן לאומי כחלק מתוכנית המתאר המחוזית החדשה למחוז ירושלים (תמ"מ 30/1), שהמועצה הארצית לתכנון ולבנייה החליטה באפריל 2007 על הפקדתה להתנגדויות הציבור.
|איך להגיע= האתר נמצא מדרום לרמת בית שמש.
דרך מסומנת אדום 9438 מובילה מכביש הגישה לרמת בית שמש, לעבר החלק המערבי של תל ירמות, וממשיכה לדרך מסומנת כחול 9441 המקשרת בין חורבת בית נטיף ובין כביש מס' 38. הדרך המסומנת אדום הגיעה בעבר עד תל ירמות עצמו, אולם הוסטה מערבה על מנת לא להפריע לחפירות במקום.
המרחב כולו נתון לעבודות בנייה ופיתוח נרחבות כתוצאה מהרחבת העיר בית שמש, וייתכנו שינויים בדרכי הגישה לאתר.
|שירותים למטיילים= אין באתר שירותים למטיילים.
|קישורים נוספים וספרות מומלצת=
- שימור תל ירמות - מתוך אתר שימור המורשת הבנויה בישראל.
- תושבים למען גן לאומי גבעות בית שמש.
- החפירות בתל ירמות - פייר דה-מירושג'י, "קדמוניות" שנה כ"ח חוברת 1 - 1995.
|הצעות טיול בסביבה=
 |
 |
 |
}}