הצגת המקור של הדף "מערות בישראל"

__NOTOC__
<meta name="keywords" content="מערות, מערות בישראל, מערות בארץ, מערה, בורות, מערות עטלפים, מערת נטיפים, טיולי מערות, טיול מערות, טיול במערות, מערות בארץ ישראל"></meta>
<meta name="description" content="לא לקלאוסטרופובים: טיולי מערות קרירים: רשימת עשרות מערות בישראל, ביניהן מערות גדולות ומרשימות ואף מערות נטיפים ומערות עטלפים. "></meta>
<!----------------------הפרדה לטבלאות: צד ימין------------------------->
{|border="0" cellpadding="0" cellspacing="3" style="width:80%;"
|style="width:15%;  vertical-align:top; border:0px solid #cef2e0; background:#f5fffa;" |

<!-------------------------------------עמודה אמצעית--------------------------------------->
{{מפרסם-עליון}}
{{H2|
header=מערות בישראל
}}
[[תמונה:cave1.jpg|left|250px]]

<div style="font-size:120%; text-align:right; font-weight: bold;">
הביקור בעולם האפל והמרתק החבוי במערות שבבטן האדמה הוא מגוון וחווייתי, כאן נפגוש את העטלפים - שוכני המערות, נתרשם מעמודי האבן והנטיפים ההדורים, ונשתכשך במי המעיינות הזכים שזורמים בחלקם. גם בשיא הקיץ הלוהט והלח בישראל, המערות נשארות קרירות ומוצלות ומציעות למטייל הישראלי מפלט מהחום. 
</div>
בארץ קיימות אלפי מערות. רובן טבעיות, וחלקן נחצבו בידי אדם כבר לפני אלפי שנים למטרות שונות. החל מחפירת מנהרות בהרים כדי להגיע למעיינות ('''מעיינות ניקבה'''), בורות היורדים עשרות מטרים לעומק האדמה כדי לספק מים לתושבי ערים גדולות (כדוגמת '''מפעלי המים''' בתל גזר ובתל מגידו), וכלה בחציבת מערות לשם קבורת בני אדם ('''מערות קבורה''') או כמקומות מחסה ללינה, התבודדות ומקלט לנזירים. 

חלק מהמערות הטבעיות הן גדולות, חלולות ועתיקות מאד וכבר בתקופה הפרה-היסטורית ידעו בני האדם לנצל אותן לתועלתם (ראוי לציין את '''[[נחל מערות|מערות האדם הקדמון]]''' שבשמורת נחל מערות שבכרמל, בה נמצאו שרידי התיישבות אנושית, ואשר הוכרזו ב-2012 כאתר מורשת בינלאומי ע"י אונסק"ו). מערות נוספות היו חבויות מעין הציבור במשך אלפי שנים והתגלו רק לאחרונה כתוצאה מעבודות חציבה - כגון '''[[שמורת מערת נשר|מערת נשר]]''' המדהימה, אשר התקיימה כעולם נפרד לחלוטין מהעולם החיצון במשך מיליוני שנים, והתגלתה רק לפני שנים אחדות, במערה יש אגם תת קרקעי ענק ומיני בעלי חיים עיוורים שמעולם לא ראו אור שמש לפני כן - ולא היו מוכרים למדע עד כה. חלק מהמערות מרהיבות ביופיין - עקב תהליכים גיאולוגיים ייחודיים שיצרו '''נטיפים וזקיפים''' בתהליכים של המסה קארסטית.  

ברבות מהמערות ניתן למצוא בעלי חיים ייחודיים שהמערות הן בית הגידול העיקרי שלהן, וביניהן '''אוכלוסיות עטלפים''', המקננות במערות אלו, לנות בהן ויוצאות עם רדת החשיכה לצוד חרקים ולהיזון מפירות העצים. במהלך החורף העטלפים נכנסים לתרדמת החורף ואז חלק ממערות אלו נסגרות לציבור המבקרים החל מנובמבר ועד לחודש מרץ על מנת שלא להפריע לעטלפים. 

נוסף למערות טבעיות, נכללות ברשימתנו גם אתרים מעשה ידי אדם, ואף מספר אתרים "מודרניים" שהמאפיין המרכזי שלהם הוא קיום חלל תת-קרקעי בעל עניין ציבורי. נכללו ברשימה גם מפעלי מים עתיקים, אולם לא נכללו חללים שכל תפקידם היה כבורות/מאגורות (להבדיל ממעיינות ניקבה).

דף זה מרכז קישורים לדפי המידע באתר על מערות בישראל - טבעיות ומלאכותיות. לרשימה המלאה עיינו בטבלה שבסוף הדף.


* [[Media:cave_ethics.pdf | כללי אתיקה לטיול וביקור במערות]] - קובץ להורדה למחשב האישי, באדיבות קבוצת הפייסבוק "מערות בישראל".


{{שימולב|אין לראות ברשימה משום המלצה לביקור במערות המופיעות בה, והכניסה לחלקן דורשת היערכות מיוחדת, תיאום בטחוני ומדריך מוסמך.}}

{{שימולב|חלק מהאתרים שברשימה סגורים למטיילים מסיבות שמירת טבע, ואחרים סגורים במהלך חודשי החורף כדי לאפשר תרדמת חורף של עטלפי החרקים השוכנים בהם.}}

<center>
{{H2|
header=מעיינות ניקבה
}}
{{3טורים|
{{ת|Ein_kedem.jpg|נחל נדר ועין קדם|עין קדם}}
[[נחל נדר ועין קדם|עין קדם]] - מעיין נקבה יפהפה
|
{{ת|Park alona5.jpg|פארק אלונה - מי קדם|מי קדם}}
[[פארק אלונה - מי קדם|מי קדם]] - הליכה חווייתית
|
{{ת|Ein tzova1.jpg|עין צובה}}
[[עין צובה]] - מהיפים בהרי ירושלים
}}
{{פרסומת-רוחבית-אדסנס}}
{{H2|
header=מערות קבורה עתיקות
}}
{{3טורים|
{{ת|Bet-Shearim3.jpg|גן לאומי בית שערים}}
[[גן לאומי בית שערים]]
|
{{ת|Afeka2.jpg|מערות אפקה}}
[[מערות אפקה]]
|
{{ת|Keren carmel forest1.jpg|יער קרן הכרמל - מערות חרמש ומצפור המוחרקה|מערות חרמש}}
[[יער קרן הכרמל - מערות חרמש ומצפור המוחרקה|מערות חרמש]]
}}

{{H2|
header=מערות נטיפים
}}
{{3טורים|
{{ת|sorek_cave.jpg|שמורת מערת שורק - מערת הנטיפים|מערת הנטיפים - מערת שורק}}
[[שמורת מערת שורק - מערת הנטיפים|מערת הנטיפים - מערת שורק]]
|
{{ת|Sharach_cave1.jpg|נחל שרך - נחל בצת|מערת שרך}}
[[נחל שרך - נחל בצת|מערת שרך]]
|
{{ת|Namer_cave2ohad.jpg|מערת נמר - נחל נמר|מערת נמר}}
[[מערת נמר - נחל נמר|מערת נמר]]
}}

{{H2|
header=מערות עטלפים
}}
{{3טורים|
{{ת|Twins_cave_inside_out.jpg|שמורת מערת התאומים}}
[[שמורת מערת התאומים]]
|
{{ת|Bitan_aharon1.jpg|שמורת ביתן אהרון ובית הראשונים}}
[[שמורת ביתן אהרון ובית הראשונים]]
|
{{ת|Shcanya_cave2.jpg|שמורת הר שכניה ומערת שכניה}}
[[שמורת הר שכניה ומערת שכניה]]
}}

{{H2|
header=מערות בצפון הארץ
}}
{{3טורים|
{{ת|Matlul avinadav.jpg|מתלול אבינדב ונחל צביה}}
[[מתלול אבינדב ונחל צביה]]
|
{{ת|Wadi mearot6.jpg|נחל מערות}}
[[נחל מערות|מערות האדם הקדמון]]: אתר מורשת עולמי
|
{{ת|Etzba cave.jpg|מערת אצבע ורכס אצבע}}
[[מערת אצבע ורכס אצבע]]
}}

{{H2|
header=מערות במרכז הארץ
}}
{{3טורים|
{{ת|Zidkiyahu cave1.jpg|מערת צדקיהו}}
[[מערת צדקיהו]] מתחת לעיר העתיקה בירושלים
|
{{ת|Halilim caves.jpg|נחל חלילים, עינות תלם וחורבת לוזה|מערות נחל חלילים}}
[[נחל חלילים, עינות תלם וחורבת לוזה|מערות נחל חלילים]]
|
{{ת|Midras columbarium.jpg|מערת אצבע ורכס אצבע}}
[[שמורת עדולם|חורבת מדרס]] בשמורת עדולם
}}

{{H2|
header=מערות בדרום הארץ
}}
{{3טורים|
{{ת|Ein tamar caves.jpg|מערות עין תמר}}
[[מערות עין תמר]]
|
{{ת|Parsat nekarot5.jpg|פרסת נקרות}}
[[פרסת נקרות]]
|
{{ת|tel_beer_sheva.jpg|גן לאומי תל באר שבע}}
[[גן לאומי תל באר שבע|מפעל המים בתל באר שבע]]
}}
{{פרסומת-רוחבית-אדסנס}}

{{H2|
header=רשימת מערות בישראל
}}
רשימת המערות להלן אינה מלאה ואינה ממצה. הדגש הוא על מערות שניתן לבקר בהן, וכן מספר מערות שאין אפשרות לבקר בהן כיום אולם יש בהן עניין מיוחד. נוסף למערות טבעיות, הרשימה כוללת גם אתרים מעשה ידי אדם, ואף מספר אתרים "מודרניים" שהמאפיין המרכזי שלהם הוא קיום חלל תת-קרקעי בעל עניין ציבורי. נכללו ברשימה גם מפעלי מים עתיקים, אולם לא נכללו חללים שכל תפקידם היה כבורות/מאגורות (להבדיל ממעיינות ניקבה).

{{פרסומת-רביעייה}}
<!--------------------
<table><tr>

<td valign="top">


<div style="margin:2; font-size:140%; font-weight:bold; border-bottom-left-radius:1em; border-bottom-right-radius:1em; solid #a3bfb1; text-align:center; color:#000; padding:0.2em 0.4em">מערות בצפון</div>
<center>
<ask limit="15" format="table">
[[קטגוריה:מערות בישראל]]
[[אזור:=הגלבוע והעמקים||הגליל העליון||הגליל התחתון||הכינרת ושוליה||הכרמל||חוף הכרמל||חיפה||רמת מנשה]]
[[כניסה:=*]]
</ask>
</center>
</td>
<td valign="top">
<div style="margin:2; font-size:140%; font-weight:bold; border-bottom-left-radius:1em; border-bottom-right-radius:1em; solid #a3bfb1; text-align:center; color:#000; padding:0.2em 0.4em">מערות במרכז</div>

<center>
<ask limit="14" format="table">
[[קטגוריה:מערות בישראל]]
[[אזור:=בקעת הירדן ומזרח השומרון||הר חברון||הרי ירושלים||השומרון ובנימין||השפלה||השרון||ירושלים||מורדות השומרון||תל אביב וגוש דן]]
[[כניסה:=*]]
</ask>
</center>

</td>
<td valign="top">
<div style="margin:2; font-size:140%; font-weight:bold; border-bottom-left-radius:1em; border-bottom-right-radius:1em; solid #a3bfb1; text-align:center; color:#000; padding:0.2em 0.4em">מערות בדרום</div>

<center>
<ask limit="15" format="table">
[[קטגוריה:מערות בישראל]]
[[אזור:=הר הנגב||מזרח הנגב וצפון הערבה||צפון הנגב]]
[[כניסה:=*]]
</ask>
</center>

</td>
</tr></table>
<br style="clear: both" />

----------->

{{H2|
header=היערכות לטיול ולשהייה במערות
}}
טיול במערות מחייב היערכות מיוחדת ופעמים רבות דורש גם היכרות קודמת. היערכות זו כוללת הצטיידות בפנס וסוללות רזרביות (אין להשתמש בנרות, המפייחים את המערה ופוגעים במאפייניה הייחודיים), לעיתים דרושה זחילה במעברים צרים, ומערות שונות מחייבות הצטיידות בחבלים ואף טכניקות גלישת צוקים מורכבות, הכוללות לא רק גלישה לתוך המערה אלא גם טיפוס בחבלים חזרה החוצה.

מערות ומערכות מסתור מסוימות הן בעלות אופי של מבוך מורכב, כמו מערת חריטון. אין להיכנס למערות אלו עצמאית ללא הצטיידות במפת המערה.

מומלץ לא להיכנס למערה לבד, ובפרט אם מדובר על מערה לא מוכרת או מערה הדורשת עבודת חבל. כמו כן, אם מתוכננת שהייה ממושכת במערה, חשוב ליידע מישהו שנשאר בחוץ על לוח הזמנים המתוכנן.

בעיה נוספת המאפיינת חלק מהמערות היא קיום קרציות הנגועות במחלת "קדחת המערות". אם המחלה לא מזוהה כראוי, היא עלולה לגרום לנזק בריאותי קשה. כדי לצמצם את הסיכון, יש להימנע מכניסה למערות הנגועות בקרציות, וללבוש בגדים ארוכים המכסים את הגוף ככל הניתן. קרציות אלו נפוצות במיוחד במערות יבשות באזורים המדבריים.

המערות המוכרות והמטויילות בצפון הארץ נפגעו לאורך השנים כתוצאה ממטיילים לא זהירים ולעיתים בעקבות ונדליזם מכוון, ששבר נטיפים רבים ופגע בייחודן של המערות. אין לגעת בנטיפים, אין לשבור אותם ובוודאי שאין לקחת נטיפים שלמים או שבורים מהמערה - מדובר על ערך טבע מוגן!

הגוף העיקרי העוסק במערות ישראל הוא '''המרכז לחקר מערות (מלח"ם)''' הנמצא בעופרה שבשומרון, ופירסם בעבר סדרת חוברות - "נקרות צורים" עם מידע רב על מערות שונות בארץ. גוף נוסף הפעיל בשנים האחרונות הוא ארגון "'''סארמה'''" של עולי חבר העמים הסובייטי.

{{H2|
header=עטלפים במערות בארץ
}}
עטלפי החרקים בישראל הם קבוצת יונקים מועילה לאדם, הנמצאת כיום בסכנת הכחדה לאחר עשרות שנים של מאמץ ממשלתי להשמיד את קרוביהם, עטלפי הפירות, שהואשמו בפגיעה בתוצרת החקלאית. מאמץ זה לווה בריסוס באתרי משכן, ופגע קשות באוכלוסיות העטלפים. הפרעה נוספת ולא זניחה נגרמת כתוצאה מפעילות מטיילים. פעילות זו משפיעה במיוחד על אתרי חריפה של עטלפים. העטלפים נכנסים לתרדמת חורף (מידת האינטנסיביות שלה תלויה באקלים ובמין העטלף), והפרעה להם בתקופה זו עלולה להביא למותם כתוצאה מהתעוררות בהעדר מזון זמין בסביבה.

על מנת להגן על העטלפים, '''נאסרה הכניסה בחודשי החורף (נובמבר-מרץ) לחלק מהמערות המטויילות, בהן יש אוכלוסיית עטלפים,''' וכמו כן מומלץ לא להיכנס למערות לא מטויילות ולא מוכרות בתקופה זו, גם אם אינן נמצאות בתחומי שמורת טבע.


|}