קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

הבדלים בין גרסאות בדף "יער קולה"

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
 
(3 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 22: שורה 22:
 
|כניסה=חינם
 
|כניסה=חינם
 
|תאריך_ביצוע_מסלול=23/5/2013
 
|תאריך_ביצוע_מסלול=23/5/2013
|תאריך_ביקור_אחרון_בשטח=23/5/2013
+
|תאריך_ביקור_אחרון_בשטח=9/4/2019
 
|1=[[יער בן שמן]]
 
|1=[[יער בן שמן]]
 
|2=[[עתיקות במבואות מודיעין]]
 
|2=[[עתיקות במבואות מודיעין]]
שורה 39: שורה 39:
 
יער קוּלה (או יער גבעת כ"ח) הוא יער נטוע קטן בשיפולי השומרון, מדרום לעיר אלעד וממזרח למושב גבעת כ"ח.
 
יער קוּלה (או יער גבעת כ"ח) הוא יער נטוע קטן בשיפולי השומרון, מדרום לעיר אלעד וממזרח למושב גבעת כ"ח.
 
בתחומי היער נמצאים שרידי הכפר קוּלה, שנכבש בקרב קשה במלחמת העצמאות, ובתחומיו שרידי מצודה צלבנית. במזרח היער נמצאת מצבה לחללי חטיבת אלכסנדרוני בקרבות באזור זה. [[שביל ישראל]] עובר בחלק מאתרי היער. בחורף ובאביב, היער שופע פריחה עונתית מגוונת.
 
בתחומי היער נמצאים שרידי הכפר קוּלה, שנכבש בקרב קשה במלחמת העצמאות, ובתחומיו שרידי מצודה צלבנית. במזרח היער נמצאת מצבה לחללי חטיבת אלכסנדרוני בקרבות באזור זה. [[שביל ישראל]] עובר בחלק מאתרי היער. בחורף ובאביב, היער שופע פריחה עונתית מגוונת.
הטיול ביער קולה הוא טיול קל יחסית בדרכי עפר, ומתאים לכל המשפחה.</b>
+
הטיול ביער קולה הוא טיול קל יחסית המשלב דרכי עפר רחבות ושביל הליכה רגלי, ומתאים לכל המשפחה.</b>
 
|איך_להגיע=
 
|איך_להגיע=
מסלול הטיול מתחיל ומסתיים לצד כביש 444, מדרום לעיר אלעד.
+
מסלול הטיול מתחיל ומסתיים לצד כביש 465, ממזרח לצומת גבעת כ"ח. כק"מ ממזרח לצומת, מסתעפת שמאלה (צפונה) דרך עפר לעבר אנדרטת נופלי הקרבות ביער. בנקודה זו יש פס הפרדה לבן, ולכן נמשיך עוד 1.6 ק"מ מזרחה עד למסעף מחנה נחשונים, ונסתובב חזרה.
  
כק"מ אחד דרומית לצומת הכניסה לאלעד, (או 1.4 ק"מ צפונית לצומת גבעת כ"ח) יש שלט הכוונה חום לעבר [[גן לאומי מאוזוליאום אלעד|מאוזוליאום מזור]]. כאן נפנה לכביש צדדי, ואחרי 50 מ' נפנה ימינה (ולא שמאלה לעבר המאוזוליאום). נמשיך עוד 200 מ' לגבול הדרומי של חורשת אקליפטוסים, ונחנה לצד שלט של קק"ל בכניסה ליער גבעת כ"ח (יער קולה).
+
בדרך הכורכר ניסע כ-320 מ' ונפנה שמאלה למתחם האנדרטה - נקודת ההתחלה והסיום.
  
מומלץ לפני הטיול עצמו לבקר ב[[גן לאומי מאוזוליאום אלעד|מאוזוליאום מזור]], הנמצא במרחק 400 מ' בלבד מצפון לנקודת ההתחלה.
+
וייז: אנדרטת גדוד 32 חטיבת אלכסנדרוני.
 
 
למעדיפים להשאיר רכב בתחומי יישוב, ניתן בימות השבוע להשאיר את הרכב בתחום הבנוי של אלעד ולהוסיף כ- 1.2 ק"מ הליכה לכל כיוון לאורך [[שביל ישראל]] בשולי כביש 444, עד לנקודת ההתחלה. בשבתות ובחגים, לא ניתן להשאיר רכב בתחום העיר החרדית.
 
  
 
|אורך המסלול=4.5 ק"מ
 
|אורך המסלול=4.5 ק"מ
 
|משך המסלול=3-2 שעות.
 
|משך המסלול=3-2 שעות.
 
|טיפוס מצטבר=כ- 100 מ' עליות מצטברות, ירידות מצטברות זהות.
 
|טיפוס מצטבר=כ- 100 מ' עליות מצטברות, ירידות מצטברות זהות.
|מפה= kula_forest.gif
+
|מפה= יער קולה.gif
 
|תיאור המסלול=
 
|תיאור המסלול=
 
[[תמונה:kula_forest3.jpg|left|thumb|200px|משוכות צבר ביער קולה, מאי 2013]]
 
[[תמונה:kula_forest3.jpg|left|thumb|200px|משוכות צבר ביער קולה, מאי 2013]]
שורה 58: שורה 56:
 
[[תמונה:kula_forest5.jpg|left|thumb|200px|בריכה עונתית, מאי 2013]]
 
[[תמונה:kula_forest5.jpg|left|thumb|200px|בריכה עונתית, מאי 2013]]
 
[[תמונה:kula_forest6.jpg|left|thumb|200px|אנדרטת אגרוף ורומח, מאי 2013]]
 
[[תמונה:kula_forest6.jpg|left|thumb|200px|אנדרטת אגרוף ורומח, מאי 2013]]
המסלול המוצע הוא מסלול מעגלי, המשלב את [[שביל ישראל]] ודרכי עפר לא מסומנות בתחום היער.
+
המסלול המוצע הוא מסלול מעגלי, המשלב את [[שביל ישראל]] ואת "שביל אלכסנדרוני" (שביל בעקבות לוחמים).
 +
 
 +
מנקודת ההתחלה, נסור תחילה לראות את האנדרטה לחללי קרבות קולה.
 +
 
 +
הכפר קולה, אליו נגיע בהמשך המסלול, היה אחד המעוזים החשובים של הכוחות הערביים באזור, ומכאן יצא חסן סלאמה, מראשי הכנופיות בתקופת המרד הערבי (1939-1936). הכפר עצמו נכבש בידי כוחות חטיבת אלכסנדרוני במהלך מבצע "דני", בקרב קצר ב- 10 ביולי 1948, וכך גם הגבעות ממזרח בהן אנו נמצאים. ב- 15 ביולי, עם החלפת כוחות באזור, פתחו כוחות האויב הירדניים במתקפה על כוחות חטיבת אלכסנדרוני, ותפסו את המשלטים ואת הכפר קולה. הקרבות נמשכו מספר ימים, עד שב- 18 ליולי שוחרר אזור קולה ונתפסו משלטים חדשים ממזרח, דבר שהביא לייצוב קו החזית וקיבוע "הקו הירוק" באזור זה בתום מלחמת העצמאות.
  
מנקודת ההתחלה נצעד מזרחה בדרך עפר נוחה (אך לא סלולה, ולכן לא מומלצת לרכב פרטי), בגבול חורשת אקליפטוסים הנטועה בגדת '''נחל מזור'''. נחל מזור, שאורכו כ- 15 ק"מ, הוא אחד מיובליו של [[נחל שילה]]. הנחל מתחיל קילומטרים אחדים ממזרח לנו, ונשפך ל[[נחל שילה]] בפאתי העיר פתח תקווה.
+
מספר הנופלים בקרבות קולה שנוי במחלוקת. תחילה היה מקובל כי בקרבות נפלו 28 לוחמים, ולזכרם נקרא המושב הסמוך בשם גבעת כ"ח והיער - יער גבעת כ"ח או יער כ"ח. ברם, מקורות שונים נוקבים במספרים אחרים, כפי שכתוב בשלט לצד האנדרטה, בו מצויין כי בקרבות נפלו 32 לוחמים. באתר האינטרנט של חטיבת אלכסנדרוני נאמר כי נפלו 29 לוחמים, וכדי להרבות את הבלבול - באנדרטה עצמה הונצחו שמותיהם של 31 לוחמים.
  
לאחר הליכה קצרה ניכנס לתחום היער עצמו, כאשר הנחל חולף מצפון לנו, ומעבר לו בולטים בתי העיר אלעד.
+
מהגבעה יש תצפית חלקית לעבר השומרון, וניתן לראות מכאן את הכפר דיר בלוט ומאחוריו את היישוב פדואל. קרוב יותר אלינו, בולט מחנה צבאי (מחנה עידן) שהוקם מדרום לנחל שילה.
  
כ- 600 מ' מנקודת ההתחלה, חוצה הדרך את אפיק נחל מזור. מדרום לדרך יש כאן מצוק יפה בגובה כעשרה מטרים, ובשוליו יש שרידים של החורש הטבעי שנעלם במרחב - שיחי אשחר א"י ושלהבית דביקה, עץ ליבנה רפואי ומטפסים כגון יערה איטלקית וקיסוסית קוצנית. אם נסטה מעט דרומה, נגיע לשיא הפיתול של הנחל. כאן נטפס בזהירות לגדה הדרומית, ובמשטח הסלע מעל לערוץ נמצא '''בריכה עונתית''' בשקע החצוב בסלע. בחורף משמש המקום כאתר רבייה חשוב לדו-חיים, ולכן אין להיכנס למי הבריכה.
+
בדרך הגישה לאנדרטה נזהה שלטי מידע בתחילת שביל אלכסנדרוני - "שביל בעקבות לוחמים" שנפרץ בידי תלמידי בית הספר התיכון האזורי בשנת 2012. השביל מסומן בסימון שבילים שחור, ולרוב חופף לשבילי אופניים קיימים, אך בנקודות אחדות סוטה משבילי האופניים כדי להגיע לנקודות עניין נוספות ביער. אורך השביל כ-2 ק"מ.
  
נשוב לשביל ישראל ועד מהרה נחצה את הנחל בשנית. מכאן מתחילה דרך העפר לטפס בתלילות יחסית בגדה הדרומית. בקרחות שבין עצי היער גדלים פרחי בר שונים וביניהם [[עירית גדולה]] ו[[קוציץ סורי]].
+
שביל ההליכה חוצה מספר דרכי רכב, חולף לצד "תיאטרון פתוח" וממשיך ביער פתוח בכיוון כללי צפון-מערב.
  
לסוף העלייה נגיע כ- 1.5 ק"מ מנקודת ההתחלה. כאן נראה ממזרח לנו מאהל בדווי. מאהלים כגון זה נמצאים בתחומי יערות קק"ל כתוצאה משיתוף פעולה בין שני הצדדים. עדרי הצאן נהנים משפע עשבייה, ואילו הרעייה מפחיתה את סכנת השריפות ביער.
+
לקראת אמצע המסלול, נפרד השביל משבילי האופניים הברורים, וזאת כדי להגיע לפינה בה נמצאים בור מים חצוב ועץ אלון השעם. בנקודה זו הוצבו שלטי הסבר. הליכה קצרה תחזיר אותנו לשביל אופניים, אותו נעזוב עד מהרה לקטע נוסף של שביל שאינו ברור בשטח. בסיום קטע זה, נמצאת מערת קבורה משולטת. עתה נרד לכיוון צפון-מערב, ועד מהרה נראה שלט נוסף המפנה ל"מערת העטלפים" - בור רחב ומגודר, שהכניסה אליו אסורה, ובו שוכנת מושבת עטלפים. בהמשך הירידה, נחלוף בצידה האחורי של מצבת זיכרון לבני שבט צופי רמת חן שנפלו במערכות ישראל (בנקודה זו, לא הוצב שלט הסבר), ולאחר מכן נעבור מבנה ישן ונרד לקצהו הצפוני של השביל השחור.
  
אחרי הליכה קצרה נוספת נראה משמאל לנו מתקן גדול של חברת מקורות - '''"תחנת אלכסנדרוני"'''. עוד כמה עשרות מטרים, נפגוש מצד ימין של הדרך ברזייה שהציבה חברת מקורות לרווחת צועדי שביל ישראל (ברזייה דומה הוצבה ליד כפר סירקין).
+
עתה נתייצב בדרך עפר רחבה בעמק '''נחל מזור'''. נחל מזור, שאורכו כ- 15 ק"מ, הוא אחד מיובליו של [[נחל שילה]]. הנחל מתחיל קילומטרים אחדים ממזרח לנו, ונשפך ל[[נחל שילה]] בפאתי העיר פתח תקווה.
  
בהמשך דרכנו נראה מימין מצבה ועליה המילה "טוב", ואחרי הליכה קצרה נגיע לקצה היער מצד שמאל. כאן נפגוש דרך מסומנת אדום הממשיכה לשטח האש שממזרח, אך אנו נמשיך דרומה ואחרי כמה עשרות מטרים, לפני עמודי חשמל, נפנה שמאלה בדרך קצרה המגיעה לאחר כ- 100 מטרים אל '''מצבת אלכסנדרוני'''.
+
מנקודה זו, יש לנו שתי אופציות לחזור לנקודת הסיום, שתיהן על בסיס דרכי עפר.
  
הכפר קולה, אליו נגיע בהמשך המסלול, היה אחד המעוזים החשובים של הכוחות הערביים באזור, ומכאן יצא חסן סלאמה, מראשי הכנופיות בתקופת המרד הערבי (1939-1936). הכפר עצמו נכבש בידי כוחות חטיבת אלכסנדרוני במהלך מבצע "דני", בקרב קצר ב- 10 ביולי 1948, וכך גם הגבעות ממזרח בהן אנו נמצאים. ב- 15 ביולי, עם החלפת כוחות באזור, פתחו כוחות האויב הירדניים במתקפה על כוחות חטיבת אלכסנדרוני, ותפסו את המשלטים ואת הכפר קולה. הקרבות נמשכו מספר ימים, עד שב- 18 ליולי שוחרר אזור קולה ונתפסו משלטים חדשים ממזרח, דבר שהביא לייצוב קו החזית וקיבוע "הקו הירוק" באזור זה בתום מלחמת העצמאות.
+
'''באפשרות הקצרה''', נפנה ימינה ונצעד בדרך עפר רחבה (הייתה מסומנת עד לאחרונה בסימון [[שביל ישראל]], וייתכן שחלק מהסימונים נותרו בשטח). לאחר כ- 250 מ', חוצה הדרך את אפיק נחל מזור. מדרום לדרך יש כאן מצוק יפה בגובה כעשרה מטרים, ובשוליו יש שרידים של החורש הטבעי שנעלם במרחב - שיחי אשחר א"י ושלהבית דביקה, עץ ליבנה רפואי ומטפסים כגון יערה איטלקית וקיסוסית קוצנית.  אם נסטה מעט דרומה, נגיע לשיא הפיתול של הנחל. כאן נטפס בזהירות לגדה הדרומית, ובמשטח הסלע מעל לערוץ נמצא '''בריכה עונתית''' בשקע החצוב בסלע. בחורף משמש המקום כאתר רבייה חשוב לדו-חיים, ולכן אין להיכנס למי הבריכה.
  
מספר הנופלים בקרבות קולה שנוי במחלוקת. תחילה היה מקובל כי בקרבות נפלו 28 לוחמים, ולזכרם נקרא המושב הסמוך בשם גבעת כ"ח והיער - יער גבעת כ"ח או יער כ"ח. ברם, מקורות שונים נוקבים במספרים אחרים, כפי שכתוב בשלט לצד האנדרטה, בו מצויין כי בקרבות נפלו 32 לוחמים. באתר האינטרנט של חטיבת אלכסנדרוני נאמר כי נפלו 29 לוחמים, וכדי להרבות את הבלבול - באנדרטה עצמה הונצחו שמותיהם של 31 לוחמים.
+
נשוב לדרך העפר הרחבה ועד מהרה נחצה את הנחל בשנית. מכאן מתחילה דרך העפר לטפס בתלילות יחסית בגדה הדרומית. בקרחות שבין עצי היער גדלים פרחי בר שונים וביניהם [[עירית גדולה]] ו[[קוציץ סורי]].
  
מהגבעה יש תצפית חלקית לעבר השומרון, וניתן לראות מכאן את הכפר דיר בלוט ומאחוריו את היישוב פדואל. קרוב יותר אלינו, בולט מחנה צבאי (מחנה עידן) שהוקם מדרום לנחל שילה.
+
בסוף העלייה נראה ממזרח לנו מאהל בדווי. מאהלים כגון זה נמצאים בתחומי יערות קק"ל כתוצאה משיתוף פעולה בין שני הצדדים. עדרי הצאן נהנים משפע עשבייה, ואילו הרעייה מפחיתה את סכנת השריפות ביער.
  
נשוב לדרך ולאחר כמאה מטרים, נגיע לצומת עם שביל מסומן כחול הפונה ימינה. כאן נפנה ימינה (שביל ישראל ממשיך ישר ומגיע אחרי 150 מטרים לכביש 465 - חוצה בנימין). בתחילת הדרך ילווה אותנו מטע חרובים בצד צפון. אחרי כ- 650 מ' בדרך זו, פונה הסימון הכחול שמאלה לעבר הכביש, אולם אנו נמשיך ישר ואחרי כ- 200 מ' נגיע לצומת "טי" באזור '''שרידי הכפר קולה'''. כאן נמצאים קירות ושרידי מבנים חרבים. כל המבנים באזור זה נמצאים בסכנת התמוטטות ואין להיכנס אליהם. המבנים ששרדו לפנינו נותרו מ'''חווה חקלאית צלבנית''' (המכונה גם [[גן לאומי מבצר קולה|מבצר קולה]]), שהוקמה בידי המסדר ההוספיטלרי שרכש את אדמות הכפר קולה בשנת 1181 לספירה.
+
אחרי הליכה קצרה נוספת נראה משמאל לנו מתקן גדול של חברת מקורות - '''"תחנת אלכסנדרוני"'''. עוד כמה עשרות מטרים, נפגוש מצד ימין של הדרך ברזייה שהציבה חברת מקורות לרווחת צועדי שביל ישראל (ברזייה דומה הוצבה ליד כפר סירקין).
  
מאזור זה ואילך, חשוב לעקוב אחרי הוראות המסלול בשל קיומן של מספר דרכים שונות בשטח. במידה ולמרות הכל הלכנו לאיבוד, כדאי להתקדם מערבה לכיוון שולי כביש 444, לפני הכביש לפנות ימינה (צפונה) ועד מהרה נצא חזרה לנקודת ההתחלה - הנמצאת כקילומטר אחד מצפון לנו.
+
בהמשך דרכנו נראה מימין מצבה ועליה המילה "טוב", ואחרי הליכה קצרה נשוב לנקודת ההתחלה.
  
בצומת השבילים נפנה ימינה, ולאחר הליכה קצרה נפנה שמאלה ונגיע ל'''עץ תות שחור''' המבשיל את פירותיו בחודש יוני. אם נמשיך עוד מעט, השביל יורד בתלילות לצפון-מערב (קטע שאינו עביר לכלי רכב), ומצד דרום נראה קמרון גדול הממוקם מעל בור מים ששימש את החווה הצלבנית. תצפית נוספת לעבר המצודה ניתן לבצע משולי כביש 444, אולם הגישה ברגל אינה נוחה. לא מומלץ לשוטט בשטח מחוץ לדרכי העפר, בשל השילוב של צמחייה גבוהה, אבנים לא יציבות ואפשרות לקיום בורות בשטח. כמו כן, אין להיכנס לבור המים בשל חשש להתמוטטות.
+
'''באפשרות הארוכה''', נרד עם דרך העפר שמאלה (מערבה) ולאחר כ-200 מ' נגיע לכביש ישן, ולאורכו תוואי שביל ישראל.
  
נשוב מעט אחורה, ואחרי עץ התות נפנה שמאלה (מזרחה) ונגיע עד מהרה לדרך עפר בכיוון צפון-דרום, לאורכה יש '''משוכות צבר רבות''' (המסתירות מאחוריהן מבנה קדום נוסף). כאן נפנה שמאלה (צפונה) ונרד עם הדרך, עד שנגיע לצומת טי עם דרך בכיוון מזרח-מערב.
+
כעת נפנה שמאלה (דרומה) ונמשיך עם הכביש, ההופך לדרך עפר, וניכנס חזרה לתחומי היער. במרחק כ- 650 מ' מהכניסה לכביש, נגיע לצומת טי בה נפנה שמאלה (מזרחה) ולאחר כ-300 מ', נפנה ימינה (דרומה) לדרך צרה יותר, החולפת בין משוכות צברים רבים - '''שרידי הכפר קולה'''. כאן נמצאים קירות ושרידי מבנים חרבים. כל המבנים באזור זה נמצאים בסכנת התמוטטות ואין להיכנס אליהם. המבנים ששרדו לפנינו נותרו מ'''חווה חקלאית צלבנית''' (המכונה גם [[גן לאומי מבצר קולה|מבצר קולה]]), שהוקמה בידי המסדר ההוספיטלרי שרכש את אדמות הכפר קולה בשנת 1181 לספירה. האזור מוזנח ומלא בסרפדים רבים, שאינם מעודדים את ההליכה מחוץ לדרכי העפר בשטח.
  
כעת נפנה שמאלה ומייד נפנה שוב ימינה לדרך צדדית העולה בגבעה, בתוואי "שביל אש". בדרך זו נמשיך עוד כ- 200 מטרים, ואז נפנה שמאלה בדרך נוספת היורדת מהגבעה ומציעה '''תצפית יפה''' לעבר פתח תקווה, תל אביב וסביבתן. עם הגיענו למרגלות הגבעה, נימצא בצומת כבישים "לשומקום" - שטח ששימש בשנים 2000-1992 כאתר קרוואנים בשם '''"חצרות כ"ח"'''. באתר זה התגוררו בעיקר עולים מאתיופיה (וכן מארצות חבר העמים הרוסי). כיום נותרו בשטח כבישים נטושים ועצי נוי שונים. אנו נמשיך ישר, בכביש הצפון-מערבי של מתחם המחנה, ואחרי כ- 200 מטרים, לפני מתחם כוורות דבורים, נרד לדרך עפר הממשיכה לצפון-מערב, בואכה נקודת ההתחלה בקצה חורשת האקליפטוסים.
+
בסופו של דבר, נפגוש בדרך עפר מסומנת כחול הפונה צפונה ולאחר מכן מזרחה, ועימה נצעד כק"מ אחד, עד שנגיע לדרך הכורכר הרחבה בה נכנסנו ליער. פנייה שמאלה תוביל אותנו תוך 150 מ' חזרה לנקודת ההתחלה.
  
 
כדאי לבקר גם באתר '''אנדרטת אגרוף ורומח''', הנמצאת ממזרח לצומת גבעת כ"ח.
 
כדאי לבקר גם באתר '''אנדרטת אגרוף ורומח''', הנמצאת ממזרח לצומת גבעת כ"ח.
שורה 98: שורה 100:
 
|פריחה ומוקדי עניין עונתיים=
 
|פריחה ומוקדי עניין עונתיים=
 
* פברואר-מרץ - פריחת [[רקפת מצויה]] ו[[עירית גדולה]].
 
* פברואר-מרץ - פריחת [[רקפת מצויה]] ו[[עירית גדולה]].
* אפריל - פריחת [[קוציץ סורי]].
+
* אפריל - פריחת [[קוציץ סורי]], פשתה שעירה, ברקן סורי ועוד.
 
* אוגוסט - האזור חם ויבש אולם במשוכות הצבר יש שפע פירות "סברס" (קטיף הפירות הקוצניים מחייב ניסיון ומיומנות, ואינו מומלץ ללא ציוד מתאים).
 
* אוגוסט - האזור חם ויבש אולם במשוכות הצבר יש שפע פירות "סברס" (קטיף הפירות הקוצניים מחייב ניסיון ומיומנות, ואינו מומלץ ללא ציוד מתאים).
  
 
|שירותים למטיילים=
 
|שירותים למטיילים=
* ברזייה לצד מתקן מקורות (תחנת אלכסנדרוני). בעת הסיור במאי 2013, הייתה הברזייה פעילה, אך מומלץ להצטייד בכמות מים מספקת ולא לסמוך על הברזייה לצורך מילוי מים במהלך הטיול.
+
* ברזייה לצד מתקן מקורות (תחנת אלכסנדרוני). מומלץ להצטייד בכמות מים מספקת ולא לסמוך על הברזייה לצורך מילוי מים במהלך הטיול.
  
 
|הערות ואזהרות=
 
|הערות ואזהרות=
 
* ממזרח למסלול ההליכה נמצא שטח אש של צה"ל.
 
* ממזרח למסלול ההליכה נמצא שטח אש של צה"ל.
* רוב המסלול מתבצע בדרכי עפר בהן עשויים לעבור כלי רכב מעת לעת.
+
* כמחצית מהמסלול מתבצעת בדרכי עפר בהן עשויים לעבור כלי רכב מעת לעת.
* בתחום חצרות כ"ח נמצאות כוורות דבורים. לרגישים לנושא, ניתן לצאת מהתצפית לעבר כביש 444 הישן, בלי להתקרב לכוורות, אולם מיקומן עשוי להשתנות עם השנים.
 
  
 
|קישורים נוספים וספרות מומלצת=
 
|קישורים נוספים וספרות מומלצת=
 
* אגן הירקון - רן בר-נר, אלי בוך.
 
* אגן הירקון - רן בר-נר, אלי בוך.
* [http://www.alexandroni.org/site.php?battle=kule קרבות קולה] - באתר חטיבת אלכסנדרוני.
+
* [https://www.alexandroni.org/kule/ קרבות קולה] - באתר חטיבת אלכסנדרוני.
  
 
|הצעות טיול בסביבה=
 
|הצעות טיול בסביבה=

גרסה אחרונה מ־14:32, 12 באפריל 2019

דף הבית   /   טיולים במרכז   /   טיולים במורדות השומרון   /   טיולי פריחה במרכז   /   יער קולה

מסלול טיול: יער קולה

יער קולה - טיול קל לכל המשפחה בתוואי שביל ישראל, דרך אתרי מורשת קרב.

  • מסלול טיול
  • אזור:מורדות השומרון
  • מפת סימון שבילים: 7 - השרון ומערב השומרון
  • מיקום: דרומית לאלעד
  • גישה:רגלית, אופניים, רכב שטח
  • שבילי טיול:שביל ישראל, כחול 7530, ללא סימון
  • עונות ביקור:כל השנה
  • שמורת טבע:לא
  • רמת קושי:לכל המשפחה
  • סוג מסלול:מעגלי
  • כניסה: חינם
  • אורך המסלול:4.5 ק"מ
  • תאריך ביצוע מסלול:23/5/2013
  • תאריך ביקור אחרון בשטח:9/4/2019



Kula forest1.jpg

מצבת אלכסנדרוני, (עמית מנדלסון, 23/5/2013)


עוד אתרים בסביבה

תגיות: יער וחורש משפחות אנדרטאות שביל ישראל מעגלי

רקע: יער קולה

המבנה המנהלי בעיי קולה ובור המים, מאי 2013
מאוזוליאום מזור, אפריל 2011

יער קוּלה (או יער גבעת כ"ח) הוא יער נטוע קטן בשיפולי השומרון, מדרום לעיר אלעד וממזרח למושב גבעת כ"ח. בתחומי היער נמצאים שרידי הכפר קוּלה, שנכבש בקרב קשה במלחמת העצמאות, ובתחומיו שרידי מצודה צלבנית. במזרח היער נמצאת מצבה לחללי חטיבת אלכסנדרוני בקרבות באזור זה. שביל ישראל עובר בחלק מאתרי היער. בחורף ובאביב, היער שופע פריחה עונתית מגוונת. הטיול ביער קולה הוא טיול קל יחסית המשלב דרכי עפר רחבות ושביל הליכה רגלי, ומתאים לכל המשפחה.

איך להגיע:

מסלול הטיול מתחיל ומסתיים לצד כביש 465, ממזרח לצומת גבעת כ"ח. כק"מ ממזרח לצומת, מסתעפת שמאלה (צפונה) דרך עפר לעבר אנדרטת נופלי הקרבות ביער. בנקודה זו יש פס הפרדה לבן, ולכן נמשיך עוד 1.6 ק"מ מזרחה עד למסעף מחנה נחשונים, ונסתובב חזרה.

בדרך הכורכר ניסע כ-320 מ' ונפנה שמאלה למתחם האנדרטה - נקודת ההתחלה והסיום.

וייז: אנדרטת גדוד 32 חטיבת אלכסנדרוני.

תיאור מסלול הטיול:

פרטי מסלול
  • אורך המסלול:4.5 ק"מ
  • משך המסלול:3-2 שעות.
  • טיפוס מצטבר:כ- 100 מ' עליות מצטברות, ירידות מצטברות זהות.

לחצו על המפה להגדלה לחצו על המפה להגדלה

משוכות צבר ביער קולה, מאי 2013
נוף יער קולה, מאי 2013
בריכה עונתית, מאי 2013
אנדרטת אגרוף ורומח, מאי 2013

המסלול המוצע הוא מסלול מעגלי, המשלב את שביל ישראל ואת "שביל אלכסנדרוני" (שביל בעקבות לוחמים).

מנקודת ההתחלה, נסור תחילה לראות את האנדרטה לחללי קרבות קולה.

הכפר קולה, אליו נגיע בהמשך המסלול, היה אחד המעוזים החשובים של הכוחות הערביים באזור, ומכאן יצא חסן סלאמה, מראשי הכנופיות בתקופת המרד הערבי (1939-1936). הכפר עצמו נכבש בידי כוחות חטיבת אלכסנדרוני במהלך מבצע "דני", בקרב קצר ב- 10 ביולי 1948, וכך גם הגבעות ממזרח בהן אנו נמצאים. ב- 15 ביולי, עם החלפת כוחות באזור, פתחו כוחות האויב הירדניים במתקפה על כוחות חטיבת אלכסנדרוני, ותפסו את המשלטים ואת הכפר קולה. הקרבות נמשכו מספר ימים, עד שב- 18 ליולי שוחרר אזור קולה ונתפסו משלטים חדשים ממזרח, דבר שהביא לייצוב קו החזית וקיבוע "הקו הירוק" באזור זה בתום מלחמת העצמאות.

מספר הנופלים בקרבות קולה שנוי במחלוקת. תחילה היה מקובל כי בקרבות נפלו 28 לוחמים, ולזכרם נקרא המושב הסמוך בשם גבעת כ"ח והיער - יער גבעת כ"ח או יער כ"ח. ברם, מקורות שונים נוקבים במספרים אחרים, כפי שכתוב בשלט לצד האנדרטה, בו מצויין כי בקרבות נפלו 32 לוחמים. באתר האינטרנט של חטיבת אלכסנדרוני נאמר כי נפלו 29 לוחמים, וכדי להרבות את הבלבול - באנדרטה עצמה הונצחו שמותיהם של 31 לוחמים.

מהגבעה יש תצפית חלקית לעבר השומרון, וניתן לראות מכאן את הכפר דיר בלוט ומאחוריו את היישוב פדואל. קרוב יותר אלינו, בולט מחנה צבאי (מחנה עידן) שהוקם מדרום לנחל שילה.

בדרך הגישה לאנדרטה נזהה שלטי מידע בתחילת שביל אלכסנדרוני - "שביל בעקבות לוחמים" שנפרץ בידי תלמידי בית הספר התיכון האזורי בשנת 2012. השביל מסומן בסימון שבילים שחור, ולרוב חופף לשבילי אופניים קיימים, אך בנקודות אחדות סוטה משבילי האופניים כדי להגיע לנקודות עניין נוספות ביער. אורך השביל כ-2 ק"מ.

שביל ההליכה חוצה מספר דרכי רכב, חולף לצד "תיאטרון פתוח" וממשיך ביער פתוח בכיוון כללי צפון-מערב.

לקראת אמצע המסלול, נפרד השביל משבילי האופניים הברורים, וזאת כדי להגיע לפינה בה נמצאים בור מים חצוב ועץ אלון השעם. בנקודה זו הוצבו שלטי הסבר. הליכה קצרה תחזיר אותנו לשביל אופניים, אותו נעזוב עד מהרה לקטע נוסף של שביל שאינו ברור בשטח. בסיום קטע זה, נמצאת מערת קבורה משולטת. עתה נרד לכיוון צפון-מערב, ועד מהרה נראה שלט נוסף המפנה ל"מערת העטלפים" - בור רחב ומגודר, שהכניסה אליו אסורה, ובו שוכנת מושבת עטלפים. בהמשך הירידה, נחלוף בצידה האחורי של מצבת זיכרון לבני שבט צופי רמת חן שנפלו במערכות ישראל (בנקודה זו, לא הוצב שלט הסבר), ולאחר מכן נעבור מבנה ישן ונרד לקצהו הצפוני של השביל השחור.

עתה נתייצב בדרך עפר רחבה בעמק נחל מזור. נחל מזור, שאורכו כ- 15 ק"מ, הוא אחד מיובליו של נחל שילה. הנחל מתחיל קילומטרים אחדים ממזרח לנו, ונשפך לנחל שילה בפאתי העיר פתח תקווה.

מנקודה זו, יש לנו שתי אופציות לחזור לנקודת הסיום, שתיהן על בסיס דרכי עפר.

באפשרות הקצרה, נפנה ימינה ונצעד בדרך עפר רחבה (הייתה מסומנת עד לאחרונה בסימון שביל ישראל, וייתכן שחלק מהסימונים נותרו בשטח). לאחר כ- 250 מ', חוצה הדרך את אפיק נחל מזור. מדרום לדרך יש כאן מצוק יפה בגובה כעשרה מטרים, ובשוליו יש שרידים של החורש הטבעי שנעלם במרחב - שיחי אשחר א"י ושלהבית דביקה, עץ ליבנה רפואי ומטפסים כגון יערה איטלקית וקיסוסית קוצנית. אם נסטה מעט דרומה, נגיע לשיא הפיתול של הנחל. כאן נטפס בזהירות לגדה הדרומית, ובמשטח הסלע מעל לערוץ נמצא בריכה עונתית בשקע החצוב בסלע. בחורף משמש המקום כאתר רבייה חשוב לדו-חיים, ולכן אין להיכנס למי הבריכה.

נשוב לדרך העפר הרחבה ועד מהרה נחצה את הנחל בשנית. מכאן מתחילה דרך העפר לטפס בתלילות יחסית בגדה הדרומית. בקרחות שבין עצי היער גדלים פרחי בר שונים וביניהם עירית גדולה וקוציץ סורי.

בסוף העלייה נראה ממזרח לנו מאהל בדווי. מאהלים כגון זה נמצאים בתחומי יערות קק"ל כתוצאה משיתוף פעולה בין שני הצדדים. עדרי הצאן נהנים משפע עשבייה, ואילו הרעייה מפחיתה את סכנת השריפות ביער.

אחרי הליכה קצרה נוספת נראה משמאל לנו מתקן גדול של חברת מקורות - "תחנת אלכסנדרוני". עוד כמה עשרות מטרים, נפגוש מצד ימין של הדרך ברזייה שהציבה חברת מקורות לרווחת צועדי שביל ישראל (ברזייה דומה הוצבה ליד כפר סירקין).

בהמשך דרכנו נראה מימין מצבה ועליה המילה "טוב", ואחרי הליכה קצרה נשוב לנקודת ההתחלה.

באפשרות הארוכה, נרד עם דרך העפר שמאלה (מערבה) ולאחר כ-200 מ' נגיע לכביש ישן, ולאורכו תוואי שביל ישראל.

כעת נפנה שמאלה (דרומה) ונמשיך עם הכביש, ההופך לדרך עפר, וניכנס חזרה לתחומי היער. במרחק כ- 650 מ' מהכניסה לכביש, נגיע לצומת טי בה נפנה שמאלה (מזרחה) ולאחר כ-300 מ', נפנה ימינה (דרומה) לדרך צרה יותר, החולפת בין משוכות צברים רבים - שרידי הכפר קולה. כאן נמצאים קירות ושרידי מבנים חרבים. כל המבנים באזור זה נמצאים בסכנת התמוטטות ואין להיכנס אליהם. המבנים ששרדו לפנינו נותרו מחווה חקלאית צלבנית (המכונה גם מבצר קולה), שהוקמה בידי המסדר ההוספיטלרי שרכש את אדמות הכפר קולה בשנת 1181 לספירה. האזור מוזנח ומלא בסרפדים רבים, שאינם מעודדים את ההליכה מחוץ לדרכי העפר בשטח.

בסופו של דבר, נפגוש בדרך עפר מסומנת כחול הפונה צפונה ולאחר מכן מזרחה, ועימה נצעד כק"מ אחד, עד שנגיע לדרך הכורכר הרחבה בה נכנסנו ליער. פנייה שמאלה תוביל אותנו תוך 150 מ' חזרה לנקודת ההתחלה.

כדאי לבקר גם באתר אנדרטת אגרוף ורומח, הנמצאת ממזרח לצומת גבעת כ"ח.

חטיבת "אגרוף ורומח" היא חטיבת המילואים המשוריינת הראשונה של צה"ל. האנדרטה הוקמה תחילה בצפון סיני, ובשנת 1981 הועברה ליער קולה. באנדרטה הוצבו טנק ושני זחל"מים שנפגעו בקרבות במלחמת ששת הימים.

האנדרטה הועתקה לפני שנים ספורות לנקודה הנוכחית, וזאת לאור התוכנית להקמת מחלף במפגש כבישים 444 ו-465..

פריחה ומוקדי עניין עונתיים:

  • פברואר-מרץ - פריחת רקפת מצויה ועירית גדולה.
  • אפריל - פריחת קוציץ סורי, פשתה שעירה, ברקן סורי ועוד.
  • אוגוסט - האזור חם ויבש אולם במשוכות הצבר יש שפע פירות "סברס" (קטיף הפירות הקוצניים מחייב ניסיון ומיומנות, ואינו מומלץ ללא ציוד מתאים).

שירותים למטיילים:

  • ברזייה לצד מתקן מקורות (תחנת אלכסנדרוני). מומלץ להצטייד בכמות מים מספקת ולא לסמוך על הברזייה לצורך מילוי מים במהלך הטיול.

הערות ואזהרות:

  • ממזרח למסלול ההליכה נמצא שטח אש של צה"ל.
  • כמחצית מהמסלול מתבצעת בדרכי עפר בהן עשויים לעבור כלי רכב מעת לעת.

הצעות טיול בסביבת יער קולה:

קישורים נוספים וספרות מומלצת:

  • אגן הירקון - רן בר-נר, אלי בוך.
  • קרבות קולה - באתר חטיבת אלכסנדרוני.



המפה נטענת...