מבני עטרות לנחלים
טיול: מבני עטרות לנחלים אתרי ביקור בדרום-מזרח השרון. | |
|
נבי ת'ארי - חורבת שארי |
<AdSense>google_ad_client = "pub-3670504824375444"; /* inature-top */ google_ad_slot = "5100266243"; google_ad_width = 728; google_ad_height = 90; //--> <script type="text/javascript" src="http://pagead2.googlesyndication.com/pagead/show_ads.js"> </script> </adsense>
מסלול הטיול: מבני עטרות לנחלים
פרטי מסלול |
---|
|
נתחיל בביקור במושב בני עטרות. ראשיתו של היישוב כמושבה חקלאית גרמנית טמפלרית שהוקמה בשנת 1902 ומנציחה את שמו של הקיסר הגרמני, וילהלם השני, ואת שמו של מלך מדינת וירטמברג בגרמניה, גם הוא נקרא וילהלם השני. שמה המלא של המושבה היה חמידיה-וילהלמה, ומנציח גם את הסולטן הטורקי עבדול-חמיד השני.
המושבה התקיימה עד 1948, אז פונו התושבים הגרמנים בידי הצבא הבריטי לחיפה ומשם לבסוף לאוסטרליה. הבריטים העבירו את המקום לידי הלגיון הירדני, והוא שוחרר בידי כוחות צה"ל במבצע "דני" בקיץ 1948. במקום התיישבו מפוני המושב עטרות שמצפון לירושלים, שחרב במלחמת העצמאות, יחד עם מפוני יישובים נוספים, והוא נקרא בשם בני עטרות.
ביישוב שרדו רבים מהמבנים הטמפלריים המקוריים, המאופיינים בעיצוב אדריכלי מרשים.
בחזית מבני הציבור (ביניהם בית הספר, בית העם, הדואר והמחלבה) הוצבו שלטי הסבר. מומלץ ללכת ברחוב הראשי מהכיכר עד מגדל המים ו"גן המייסדים", מרחק של 600 מ' לכל כיוון, ולחזור.
בצידה המערבי של הכיכר נמצא גן ציבורי ובו אנדרטאות, לזכר חללי המושבה עטרות ולזכר בני המושב שנפלו במערכות ישראל. בולטת אנדרטה לחללי פלוגת הצמ"ה של חיל ההנדסה במלחמת יום הכיפורים.
לאחר הביקור בבני עטרות נחזור לצומת טייסים, ונפנה ימינה (צפונה) לכביש מס' 40. נחלוף על פני קיבוץ בארות יצחק (שעבר לכאן ממקומו הראשון מול העיר עזה, לאחר מלחמת העצמאות), ולאחר 2.5 ק"מ מצומת טייסים נפנה ימינה לפי השילוט לכביש מס' 4623, לכיוון היישובים מזור, רינתיה ונופך. לאחר כ- 1.5 ק"מ נוספים נפנה ימינה לרחוב ספיר ביישוב נופך.
היישוב הוקם אחרי מלחמת העצמאות, ע"י עולי צפון אפריקה, ומשתייך למועצה האזורית חבל מודיעין.
שמו של המקום מנציח את אחת מאבני החושן, בדומה למושב ברקת הסמוך, ולשמו הקודם של מושב בית עריף (אחלמה). העיירה שוהם הסמוכה קרויה גם היא ע"ש אחת מאבני החושן. היישוב קם בשטחו של הכפר הערבי רנתיה שנכבש במבצע "דני".
במרכז המושב נותרו מספר בניינים ששרדו מהכפר הערבי.
כדי להגיע למבנים אלו, ניסע ברחוב ספיר כ- 100 מ' ונפנה שמאלה לרחוב לשם. לאחר כ- 100 מ' נוספים, בקרבת מקלט ציבורי, מסתעף דרומה רחוב טורקיז. כאן נמצא המבנה המרשים בכפר - מבנה קדום בו פועלת כיום נגריה (נגריית יעקב סאלם, ברח' טורקיז). קומתו הראשונה של המבנה היא כפי הנראה מהתקופה הצלבנית - אולם הבנוי אבני גזית וקירותיו עבים. מעל למבנה הצלבני נוספה במאה ה- 20' קומה שנייה, כחלק מבית השייח' של הכפר. בקומה זו בולטים חלונות מקומרים הבנויים מלבנים קטנות.
תוספות בנייה רבות וגרם מדרגות חיצוני פוגמים במראה המבנה ההיסטורי.
האתר נמצא בשטח פרטי, ויש לבקש רשות לביקור באתר (המרוחק כ- 20 מ' מהכביש, ולכן לא נראה היטב מהדרך).
מספר מבנים נוספים בקרבתו שרדו אף הם מתקופת היישוב הערבי, אולם הם מרשימים פחות.
לאחר הביקור באתר, נחזור לרכב, נצא מהיישוב וניסע חזרה בכביש מס' 4623, מרחק של כק"מ נסיעה עד לכניסה הדרומית למושב נחלים, לצד בי"ס אזורי.
נחלים הוא מושב דתי, מהמושבים הגדולים ביותר בישראל. מקור שמו במקום התיישבותו הראשון לצד פלגי המים בגליל העליון, בשנת 1943. כתוצאה מהתנגדות הקיבוצים באזור ליישוב דתי בשכנותם, נאלצו המתיישבים הדתיים לעזוב לאחר מלחמת העצמאות, ולייסד את יישובם במרכז. במקום מושבם הראשון של אנשי נחלים נמצא כיום קיבוץ הגושרים.
כעת נחלוף לאורך הרחוב הראשי של המושב, בשדרה מוצלת ונאה. לאחר כק"מ וחצי נעבור לצד מתחם ישיבת נחלים, ולאחר כחצי ק"מ נוסף נגיע לקצה הצפוני של המושב. כאן נחנה את הרכב, לצד מחסום המונע נסיעת רכבים לשדות החקלאיים.
מכאן נצא למסלול הליכה קצר לעבר אתר העתיקות חורבת שארי, הסמוכה לכביש מס' 471. הליכה קצרה צפונה תוביל אותנו לצומת טי, כאן נפנה ימינה (מזרחה) במקביל ומדרום לכביש. בדרכנו נראה צמחי מעזבה וביניהם עצי אזדרכת ושיחי עופרית הכף, הניכרים בפריחתם התכולה.
בשנת 2011 החלו באזור זה עבודות להקמתו של מחלפון נחלים, וייתכנו שינויים בדרך העפר המתוארת במסלול.
לאחר כ- 250 מ' נחצה סוללת עפר ונגיע לאפיקו של נחל מזור - נחל אכזב, שראשיתו באזור אלעד, ונשפך לנחל שילה בפאתי פתח תקווה.
נחצה את הנחל ונקיף מדרום מטע אפרסקים. לאחר כ- 300 מ' מתחלף המטע הפתוח באזור בתי רשת בהם נטועים עצי שסק. בסוף בתי הרשת, אחרי כ- 230 מ' נוספים, נבחין מצפון לנו בשרידי מבנה הרוס וכוורות דבורים. זהו אתר נבי ת'ארי, המהווה חלק ממכלול חורבת שארי.
המבנה הוא אחד משורת ציונים לאורך תוואי "דרך הים" הקדומה, והמסורת המוסלמית מהתקופה הממלוכית (ימי הביניים, בתקופה שלאחר גירוש הצלבנים מהארץ ולפני הכיבוש העות'מאני), מזהה כאן את קברו של אשר בן יעקב. בהמשך הדרך צפונה נמצאים קברים המיוחסים לבנימין ולשמעון בני יעקב, שניהם באזור כפר סבא - קלקיליה.
בניגוד לקברים אחרים, מסורת קברו של אשר לא אומצה ע"י יהודים. כיום המבנה העתיק הולך ונהרס, ורוב כיפתו כבר קרסה ואבדה.
מומלץ להסתפק בצפייה על המבנה מבחוץ, עקב סכנת התמוטטות. מי שיבחר להיכנס פנימה (אפשרי מצד מזרח ומצד מערב של המבנה), יראה גומחה הפונה דרומה, לכיוון מכה ומדינה (מיח'ראב), ומימין לה שקוע בקיר עמוד אבן עגול.
בצמוד וממזרח למבנה נמצא אתר ארכיאולוגי שנחפר לקראת סלילת כביש מס' 471. באתר נמצאו שרידי יישוב שהתקיים לאורך ימי הביניים, מהתקופה הערבית הקדומה ועד לתקופה הממלוכית. בתקופה העות'מאנית היה האתר נטוש, פרט לביקורי עולי רגל.
בשדות מדרום נראה מבנה ישן נוסף, בו ממוקמת באר מים עמוקה ולא מגודרת. מומלץ שלא להגיע למבנה, שהגישה אליו כרוכה בחציית שדות חקלאיים מעובדים, ומהווה סיכון בטיחותי.
מכאן נשוב באותה הדרך לרכב. לסיום, נחזור לכיכר הצפונית בנחלים (לצד הישיבה) ונצא מהמושב בדרך הגישה הצפונית, חזרה לכביש מס' 40.
כאן נפנה ימינה (צפונה) וניכנס לתחנת הדלק. בין התחנה לכביש ניצב שלט כתום המספר את סיפורו של המקום. קצת קשה להאמין, אבל כאן, על אם הדרך מפתח תקווה ליהוד, החלה למעשה מלחמת העצמאות.
למחרת ההצבעה ההיסטורית באו"ם על חלוקת הארץ, ב- 30 בנובמבר 1947, הותקפו כאן ביריות שני אוטובוסים יהודיים בדרכם מנתניה ומחדרה לירושלים. שבעה נוסעים נהרגו, חמישה באוטובוס הראשון ושניים באוטובוס השני. אירוע זה נחשב לראשיתה של מלחמת העצמאות.
אפשרויות נוספות:
ברחוב החרמון במושב נחלים נמצא בית החלוץ הדתי - מוזיאון קטן. האתר פתוח בתיאום מראש בלבד (פרטי האתר ומס' טלפון להתקשרות נמצאים בקישורים להלן). רחוב זה מקביל לרחוב הראשי של המושב.
איך להגיע:
נקודת ההתחלה היא בכיכר במרכז היישוב בני עטרות, הממוקם מזרחית לצומת טייסים.
הגישה המהירה מגוש דן והצפון היא בנסיעה ממחלף מסובים (בכביש מס' 4) מזרחה לכיוון יהוד וצומת טייסים. בצומת טייסים נסיעה ישר וכניסה למושב. אחרי כחצי ק"מ מגיעים לצומת, וכאן חונים. מרחק הנסיעה ממחלף מסובים הוא כ- 8 ק"מ.
הגישה המהירה לבאים מאזור ירושלים ומודיעין היא ממחלף לוד. יש לפנות ימינה (צפונה) לכביש מס' 40, ולהמשיך דרך צומת אל-על לעבר צומת טייסים, ופנייה למושב. מרחק הנסיעה ממחלף לוד הוא כ- 6 ק"מ.
לבאים מכיוון כביש מס' 6, יש לרדת במחלף נחשונים ולפנות לכיוון פתח תקווה בכביש מס' 471. בצומת שעריה פנייה שמאלה ולאחר כ- 5 ק"מ פנייה שמאלה בצומת טייסים לבני עטרות.
נקודת הסיום היא בתחנת הדלק בצומת נחלים. מנקודה זו אין פנייה שמאלה לכיוון דרום בכביש מס' 40. למעוניינים לחזור מכאן דרומה, יש להיכנס לפתח תקווה ולהסתובב (או לוותר על התחנה האחרונה במסלול).
<AdSense>google_ad_client = "pub-3670504824375444"; /* inature-middle */ google_ad_slot = "8969119389"; google_ad_width = 728; google_ad_height = 90; //--> <script type="text/javascript" src="http://pagead2.googlesyndication.com/pagead/show_ads.js"> </script> </adsense>
פריחה ומוקדי עניין עונתיים:
אין במסלול אתרי פריחה או מוקדי עניין עונתיים. עם זאת, ניתן לבקר במסלול ב- 30 בנובמבר, לציון יום השנה לפרוץ מלחמת העצמאות.
שירותים למטיילים:
ביישובים פועלים עסקים שונים. בסוף המסלול נמצאת תחנת דלק.
הערות ואזהרות:
- בית השייח' בנופך נמצא בשטח פרטי. הביקור הוא ברשות הבעלים בלבד.
- מושב נחלים הוא יישוב דתי. בשבתות ובחגים אין להיכנס ברכב למושב, אך ניתן להיכנס אליו רגלית (ובמקרה כזה יתארך המסלול בהתאם).
- אתר נבי ת'ארי בחורבת שארי מוזנח ונמצא בסכנת התמוטטות. מומלץ לצפות עליו מבחוץ ואין לטפס על קירות במתחם.
- לצד חורבת שארי נמצא ריכוז כוורות דבורים.
- לאחר גשמים, ייתכן בוץ בחציית נחל מזור בדרך מנחלים לחורבת שארי וחזרה.
- בשנת 2011 החלו עבודות להקמת מחלפון נחלים, וייתכנו קשיים בגישה מהמושב לחורבת שארי עד לסיום העבודות.
ספרות מומלצת:
- חורבת שארי (נבי ת'ארי) - אתר מוסלמי וצלבני על הדרך הבינלאומית שעברה בשפלת לוד. עופר שיאון, מחקרי יהודה ושומרון - קובץ ט"ו, 2006.
קישורים מומלצים:
- טיול בבני עטרות - מתוך אתר המושב.
- סיפורי בתים בבני עטרות - מתוך אתר המושב.
- בית השייח' בנופך - מתוך אתר "ראשונים".
- בית החלוץ הדתי.
- כיצד עברה נחלים מאצבע הגליל לשרון.
- ההתקפה על אוטובוס 2094 - באתר "ויקיפדיה".
<AdSense>google_ad_client = "pub-3670504824375444";
/* inature-bottom */
google_ad_slot = "2039121510";
google_ad_width = 728;
google_ad_height = 90;
//-->
<script type="text/javascript"
src="http://pagead2.googlesyndication.com/pagead/show_ads.js">
</script>
</adsense>