קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך
נחל גחר
| דף זה נמצא בעריכה. המידע שבו חלקי, וייתכן שחלו בו טעויות. אין להסתמך עליו לצורך טיול בשטח! |
דף הבית / טיולים בצפון / טיולים ברמת מנשה / נחלים בצפון / נחל גחר
{{מסלולי טיול |נצ=32.615853, 35.118816 |Display map=yes |Tags=משפחות, יער וחורש, מומלץ האתר, רומנטיקה |סקירה=נחל גחר - טיול מוצל ביותר לאורך פלג זורם ביערות מנשה. |תמונה=נחל גחר1.jpg |שם_הצלם=עמית מנדלסון |מקום_הצילום=נחל גחר |תאריך_הצילום=11/5/2023 |אזור=רמת מנשה |מפת_סימון_שבילים=4 - הכרמל |מיקום=ליד משמר העמק והזורע |גישה=רגלית, אופניים |שבילי_טיול=שביל מגידו |עונות_ביקור=כל השנה |שמורת_טבע=לא |רמת_קושי=לכל המשפחה |סוג_מסלול=קווי ארוך |כניסה=חינם |תאריך_ביצוע_מסלול=11/5/2023 |תאריך_ביקור_אחרון_בשטח=11/5/2023 |1=נחל השופט |2=נחל קיני |3=מעיין אלרואי ופארק העמקים |4=נחל שלף |5=תל יקנעם |6=כלניות במנחת מגידו |7=גן לאומי תל מגידו |8=שמורת נחל השופט |9=גן לאומי בית שערים |10=גבעת הרקפות ברמת מנשה |רקע כללי=
נחל גחר הינו ערוץ עמוק הטובל בנוף מיוער, בלב יערות מנשה. בגדת הנחל עוברת דרך יער ראשית המאפשרת גישה למספר חניוני מטיילים. בגדה השנייה, עובר שביל מגידו - מסלול טיול בן ארבעה ימים העובר במרבית מכמני רמת מנשה שבתחום שיפוט המועצה האזורית מגידו. מקור שמו של הנחל הינו במנהרות מנשה של המוביל הארצי, שהראשונה בהן - מנהרת מנשה א' - חצובה לאורך כ-7 ק"מ ובעומק שמגיע עד 160 מ'. בנחל גחר נמצא מתחם מגודר ובו הפתח המזרחי של מנהרת מנשה א'.
במהלך הקיץ ובסתיו מתייבש הנחל או ששפיעתו דלה, והמסלול מאבד מקסמו אך עדיין נאה לביקור.
מסלול הטיול המתואר כאן הינו חלק משביל מגידו ומיועד למטיילים אוהבי הליכה, אם כי ניתן לבצע גם חלקים מהמסלול כמסלול לכל המשפחה. יצוין כי למעוניינים בביקור קצר בלבד, ניתן להגיע ישירות לחניון נחל גחר עליון ולשוטט ללא מסלול מוגדר בשטח.
|איך_להגיע= המסלול המתואר כאן הינו מסלול קווי. תחילה, נשאיר רכב אחד בנקודת הסיום (פתחת נחל גחר, ליד תוואי כביש 66). כדי להגיע לנקודה זו, יש לנסוע בכביש 66. במרחק 1.73 ק"מ דרומית לצומת קיבוץ הזורע, מסתעף כביש ליערות מנשה (ול[[נחל השופט). נפנה בכביש זה, המתעקל שמאלה, ולאחר 850 מ' נגיע לפתחת נחל גחר. במקום יש חניון קטן - נקודת הסיום. עם הרכב השני נשוב לכביש 66, נפנה ימינה וניסע 2.35 ק"מ. בצומת משמר העמק, נפנה לכיוון כביש 6953 וניסע 4.45 ק"מ עד למסעף דרך עפר ימינה לחניית בית הקברות של קיבוץ עין השופט. לבית הקברות עצמו יש נסיעה נוספת של 350 מ' בדרכי עפר עבירות לכל רכב.
וייז לנקודת ההתחלה: בית עלמין עין השופט.
אין נקודת וייז לנקודת הסיום.
|אורך המסלול=5.5 ק"מ. |משך המסלול=3-2 שעות. |טיפוס מצטבר=ירידות מצטברות של 170 מ'. |מפה=נחל גחר.gif |תיאור המסלול=
השביל המונגש מתחיל בצד המזרחי של החניון, לצד שלט הוקרה לתורמים. רוב הדרך סלולה באספלט ובחלקה הותקנו משטחי עץ (דק) המשתלבים בנוף.
תחילה נלך לצד פלג זורם קטן. זהו אינו נחל השופט אלא יובל שלו הנקרא נחל סנין, אורכו כשני ק"מ והוא מתחיל בשכונות המערביות של יקנעם עילית.
לצד החניון נובע באפיק עין סנין, המזין את הפלג היפה, ומאפשר קיום צמחיית מים מגוונת.
אחרי הליכה לא ממושכת נגיע לגשר מעל נחל סנין, ונפגוש שביל מסומן אדום הבא ממעלה נחל השופט. מנקודה זו ממשיך השביל לאורך נחל השופט עצמו במורד הנחל.
הליכה קצרה תוביל אותנו לבריכות רדודות בראש "מפלי" נחל השופט. מדובר על מפלים נמוכים בגובה מטר עד שני מטרים, ובמרחק עשרות מטרים במורד הנחל הוסדרה נקודת תצפית על המפלים והבריכה למרגלותיהם. באביב ובתחילת הקיץ ניתן להשתכשך במי הנחל, ואילו בחורף יש להיזהר מהחלקה אם יורדים ממסלול ההליכה המוסדר.
את דרכנו מלווים עצים רבים, וביניהם עצים גבוהים ויפים של צפצפה מכסיפה ועצי אולמוס שעיר - מין נדיר הגדל בארץ בעיקר בנחלי מזרח רמת מנשה, וניכר בעליו המשוננים.
מעט לאחר בריכת המפלים, נחלוף לצד סכר קטן לצד משטח סלע קירטוני. כאן נמצאת תחנה הידרומטרית שנועדה למדוד את ספיקת המים בנחל. התחנה קרויה ע"ש עובד השירות ההידרולוגי, פאול גלעד ז"ל.
נמשיך במתינות במורד הנחל לאורכו גדלים קנים רבים. נפגוש בשביל צדדי החוזר לכיוון החניון, ולאחריו נזהה משמאל לשביל שתי מערות נמוכות ורדודות. בקצה המערה השנייה ניתן לפגוש שרידי נטיפים. אין צורך באמצעי תאורה (נכון ל- 2023, השילוט בשטח אוסר על כניסה למערות).
במורד הדרך נחלוף לצד עוד מתקן הידרומטרי (לא משולט) ובתחתיתו בריכה נוספת. כאן מתפצל המסלול. נחצה את הנחל בגשרון ונגיע לפתחה של מערה גדולה יחסית ורדודה, המהווה את סוף המסלול לאורך הנחל.
מכאן נשוב לפיצול, ועתה נפנה בשביל שמאלה. השביל חולף לצד טחנת קמח שניצלה את מי הנחל, ובחזיתה שלט הנצחה לזכרו של יהושע מרכס ז"ל, שנפל בגוש עציון, שם פיקד על משלט בית זכריה, בינואר 1948. בחלק העליון של מבנה הטחנה ניתן לזהות את הארובה (הסתומה כיום). המקום אינו מגודר ובהליכה עם ילדים קטנים יש לנקוט בזהירות בעת הגישה למבנה הטחנה.
נלך קטע קצר לצד גדר בית הקברות של קיבוץ הזורע, ונגיע לדרך עפר המשמשת לתנועת רכבים. כאן נעבור בזהירות ונפנה ימינה ומייד שמאלה, לעבר מכלול עין חשרת (מעיין אמי).
שמו העברי של המעיין (חשרת - מקבץ, ריכוז) מציין את ריכוז הניקבות המובילות מים לבריכת הנביעה, כאשר הניקבה המרכזית מגיעה לאורך 27 מ'.
פתח המעיין בנוי בצורת קשת המזכירה להפליא מערת קבורה. בבריכת הנביעה משייטים דגי זהב - מין פולש המסכן את בעלי החיים הטבעיים (צפרדעים, סרטנים ירודים ועוד), ונוכל לזהות גם "שבילים" בקרקעית אותם יצרו חלזונות שחריר הנחלים.
המעיין אומץ בידי חברי קיבוץ הזורע, המכנים אותו בשם "מעיין אמי" על שם חבר הקיבוץ, אמנון בר-נר ז"ל, שנפל בעת שירותו הצבאי בשנת 1970.
מעין חשרת פונה השביל חזרה לעבר החנייה, תחילה ב"דק" עץ מוגבה מעל לדרך הרכב, ואחר כך בשביל סלול. שביל זה חולף ביער מוצל ולאורכו ניתן לפגוש פריחה עונתית בחורף ובאביב.
אפשרויות נוספות
חניון החרובים נמצא במפגש שני שבילי רכב מסומנים, שביל כחול 4235 ושביל אדום 4236.
שבילים אלו מאפשרים מסלולי טיול ארוכים יותר:
- חורבת חנות קירה - מסלול המגיע לגבעה הצופה על יקנעם עילית. באתר נמצאים שרידי ח'אן עתיק שקרס בחלקו בשנת 1968.
- רמת השניים ועמק השלום - חווה חקלאית מבודדת שנוהלה במשך עשרות שנים ע"י גרמנים אוהבי ישראל, וכיום מנוהלת בידי עמותת לוטם הדואגת לבעלי מוגבלויות. השם הישן, רמת השניים, מנציח שני שומרים שנפלו באזור זה במאורעות תרצ"ו-תרצ"ט. באזור ניתן גם לראות שני מגדלי שמירה מתקופת המאורעות.
- הליכה לכל אורך נחל השופט, מכביש 672 ליד עין העמק, עד ליקנעם, דרך עין ריחניה ועמק השלום. מסלול זה חולף בשמורת נחל השופט.
סרטון על נחל השופט
|פריחה ומוקדי עניין עונתיים=
- נובמבר-אפריל - המסלול יפה במיוחד כאשר העצים בשלכת (או מלבלבים) ויש זרימה בנחל.
- דצמבר - פריחת כרכום חורפי, חיננית הבתה, כתמה עבת-שורשים.
- ינואר - פריחת רקפת מצויה.
- ספטמבר - פריחת חבצלת קטנת-פרחים בין עין חשרת לחניון החרובים (ריכוז קטן).
|שירותים למטיילים=
- חניון מטיילים כולל שולחנות פיקניק ומתקני מנגל.
|הערות ואזהרות=
- מי הנחל והמעיין לא מיועדים לשתייה, אם כי ניתן להשתכשך בהם.
- הקרקע באזור בוצית בחורף, ובהליכה מחוץ למסלול המונגש קיימת סכנת החלקה.
- הדרך ברכב מיערות מנשה עשוייה לחייב מעבר שלולית אותה רכבים נמוכים יתקשו לעבור (כמתואר לעיל).
|קישורים נוספים וספרות מומלצת=
- רמת מנשה, סקר נוף ומסלולי טיול - מנחם מרקוס.
|הצעות טיול בסביבה=
}}