קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

שמורת סרטבה

מתוך iNature
גרסה מ־19:35, 10 ביולי 2017 מאת יובל (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

דף הבית   /   טיולים במרכז   /   טיולים בבקעת הירדן ובמזרח השומרון   /   שמורת סרטבה

שמורת סרטבה - גוש הרים בספר המדבר ומצודה חשמונאית קדומה.

Sartaba6.jpg

מבט לקרן סרטבה ממערב, (עמית מנדלסון, 3/3/2007)

  • שמורת טבע
  • מאפיינים עיקריים:גיאולוגיה
  • אזור:בקעת הירדן ומזרח השומרון
  • מפת סימון שבילים: 6-5 - בקעת הירדן ומזרח השומרון
  • מיקום: בין מעלה אפריים, יפית ומשואה
  • עונות ביקור:חורף ואביב
  • רמת קושי:מיטיבי לכת
  • נגישות לנכים:לא נגיש
  • כניסה:חינם
  • מצב תכנוני:מאושרת יו"ש
  • שטח:30860 דונם

עוד אתרים בסביבה




איך להגיע

פריחה בסרטבה, פברואר 2005

השמורה נמצאת במרכז אזור מזרח השומרון (מה שמכונה בטעות "בקעת הירדן"), בין כביש 505 (צומת מעלה אפריים - צומת פצאל) בדרום, כביש 458 (דרך אלון) במערב וכביש 90 (אזור יפית - משואה) במזרח.

כביש צר ומפותל מטפס מכביש 90, ליד המועצה האזורית ערבות הירדן, לבסיס צבאי בפסגת מוסטרה, ומאפשר גישה למצפור בחלקה המזרחי של השמורה (שביל מסומן כחול 5521). מעיקול כביש זה מטפס שביל רגלי ירוק 5423 לפסגת קרן סרטבה. מספר שבילים רגליים נוספים יוצאים מיישובי הסביבה: שביל מסומן שחור 5425 ממשואה לסיפון הסמון לפסגה, דרך מסומנת אדום 5520 לרכב שטח מאוכף המוסטרה דרך מורדות הפסגה עד לראס אל-חופירה והמשכו בשביל רגלי עד למעלה אפריים, שביל כחול 5531 בערוץ ואדי אחמר ודרך מסומנת אדום 5540 לרכב שטח מאזור התעשייה של מעלה אפריים לראס קונייטרה.

כל תחום השמורה נכלל בשטח אש, והביקור בשמורה מחייב תיאום בטחוני.

ניתן לצפות על השמורה מכביש הבקעה ומחלקו המזרחי של כביש חוצה שומרון.

רקע על שמורת סרטבה

פריחה בסרטבה, פברואר 2005
פריחה בסרטבה, פברואר 2005
פריחה בסרטבה, פברואר 2005
פריחה בסרטבה, פברואר 2005

קרן סרטבה (ג'בל אום אל-קוריין) מתנשאת לגובה 377 מ' מעל פני הים התיכון, וכ- 650 מ' מעל פני בקעת הירדן הסמוכה. הרכס הינו קער גיאולוגי, אך הקרן עצמה היא גוש מורם (הורסט) עקב תהליכי שבירה גיאולוגית. זהו גוש הררי בו נמצאת בתת ספר החשופה לרעייה נרחבת.

חלק גדול מגוש הסרטבה מאופיין במסלע קירטוני דל במים, ולכן הצמחייה בו יובשנית יחסית לסביבתו.

בפסגת הרכס נמצאים שרידי מבצר חשמונאי קדום - מבצר אלכסנדריון, שחרב ברעידת אדמה. באזור בולטות חוליות דמויות לב (כדי לראותן יש לרדת בשביל השחור כ- 20 מ' מתחת לגובה פסגת ההר), ונמצאו שרידי אולם. סביב המבצר התגלו שרידי דייק ומחנות, וייתכן שאלו הם שרידים למצור שהטיל גאביניוס על אלכסנדריון, בשנת 57 לפני הספירה.

סרטבה - תחנה בהדלקת המשואות בין ארץ ישראל ובבל

השם הערבי סרטבה, משמר ללא ספק שם קדום, המוזכר במשנה כתחנה בה הובערו משואות בדרך בין ירושלים לבבל, על מנת להודיע ליהודי בבל על ראשי החודשים העבריים. לא ידוע מתי התחיל המנהג, אך ככל הנראה עוד לפני חורבן בית שני (שנת 70 לספירה הנוצרית). "ומאין היו משיאין משואות, מהר המשחה לסרטבא, ומסרטבא לגרופינא, ומגרופינא לחוורן ומחוורן לבית בלתין, ומבית בלתין לא זזו משם, אלא מוליך ומביא ומעלה ומוריד, עד שהיה רואה כל הגולה לפניו כמדורת האש" (משנה, מסכת ראש השנה ב', ד'). אחרי ששת הימים, שיחזרו את הדלקת המשואות, והתברר שאין קשר ראייה ישיר בין הר המשחה (הר הזיתים) ובין קרן סרטבה, כך שהיו כנראה תחנות ביניים שלא הוזכרו במשנה (אחת מהן מוצעת בפסגת קובת א-נג'מה, ליד היישוב כוכב השחר). ברבות הימים, הופסק מנהג הדלקת המשואות, לפי אחת המסורות עקב הטעייה של הכותים (השומרונים), שגרמה להחלפת המשואות בשליחים, ולפי מסורת אחרת בעקבות הלכה של רבי יהודה הנשיא. יש לציין כי מנהג השאת המשואות היה נחוץ על מנת לשמור על קיום החגים והמועדים בכל קהילות ישראל באותו התאריך, לפני שנקבעו הלכות לוח השנה העברי הקיים כיום (לפי דעות רבות התקיים כבר בימי הלל הנשיא - שנת 359 לספירת הנוצרים).

אלכסנדריון - המבצר הנהדר בראש ההר

בתקופת החשמונאים, הוקם בפסגת ההר מבצר אלכסנדריון, הנקרא ככל הנראה על שם אלכסנדר ינאי (103-76 לפני הספירה), ואולי הוא בנה את המבצר. אריסטובולוס, בנה של שלומציון המלכה, התבצר כאן בעת מסע פומפיוס הרומאי בארץ בשנת 63 לפני הספירה. ההיסטוריון יוספוס פלביוס (יוסף בן-מתתיהו) מתאר זאת בשני ספריו, מלחמת היהודים וקדמוניות. בקדמוניות י"ד, מתואר: "ולאחר שעבר (פומפיוס, בשנת 63 לפני הספירה), את פלה ואת סקיתופוליס (בית שאן), בא אל קוראי, שהיא תחילת יהודה למי שחוצה את פנים הארץ. שם שלח את אריסטובולוס וגזר עליו לבוא אליו, כי נמלט לאלכסנדריון, מבצר נהדר בנוי על ראש ההר. ואריסטובולוס, שרבים שידלוהו שלא יילחם ברומאים, ירד וטען בעד זכותו לשלטון נגד אחיו, ושב ועלה ברשות פומפיוס למצודה. דבר זה עשה שתיים ושלוש פעמים ושיעשע (נפשו) בתקווה (לקבל) את המלוכה מידי פומפיוס והעמיד פנים כמציית לכל פקודותיו, ובעת ובעונה אחת היה חוזר את המבצר, שלא להרוס את סיכויי עצמו וכדי להכין לעצמו צידה למלחמה, מחשש שמא יעביר (פומפיוס) את השלטון להורקנוס. וכשפקד פומפיוס (עליו) שיסגיר לידו את המבצרים ויכתוב בעצם ידו למפקדי חילות המשמר, כי נאסר עליהם לקבל (פקודה) בדרך אחרת, נשמע לו, אבל חזר לירושלים ברוגז והתכונן למלחמה". בימי גאביניוס (נציב סוריה), שימשה אלכסנדריון כמעוז אחרוני החשמונאים במלחמתם נגד הרומאים ונאמניהם. בראש המרד, בשנת 57 לפני הספירה, עמד אלכסנדרוס - בנו של אריסטובולוס ונכדם של אלכסנדר ינאי ושלומציון. עם כניעתו של אלכסנדרוס, הרס גאביניוס את המבצר. הוא נכבש בידי אריסטובולוס, שברח מרומא וניסה לבצר את המקום מחדש, אך עקב גיוס צבא על ידי גאביניוס, נמלט למכוור בעבר הירדן, ושם נפל בשבי. המבצר עמד בחורבנו כעשרים שנה, ובוצר מחדש בידי הורדוס בשנת 37 לפני הספירה. במקום הוא שיכן את אשתו, מרים החשמונאית. הורדוס הרג את שני בניו ממרים החשמונאית, שהואשמו בקשר לרצוח אותו ולחדש את שלטון החשמונאים. הם נקברו באלכסנדריון, יחד עם אבי אימם, כפי שמתאר יוספוס פלביוס: "אלכסנדרוס ואריסטובולוס הובאו לסבסטי, והומתו מיתת חנק בפקודת אביהם. הגופות הובאו בלילה לאלכסנדריון, מפני ששם היה מקום מנוחתם של אבי אימם ושל רוב אבותיהם" (קדמוניות ט"ז 394). המבצר אינו מוזכר כלל בתקופת המרד הגדול, וככל הנראה הרומאים נאחזו בו ומנעו את נפילתו בידי הקנאים.

בתחום השמורה ובשוליה נובעים מספר מעיינות זעירים - עין אל-חופירה ועין ג'רוזליה בתחום השמורה, עין א-סוח'ן ועין אל-מנע מעבר לגבולות השמורה.

בפרט ראוי לציון הגיאופיט האנדמי יקינטונית מעורקת, הפורח באזור זה בחודש פברואר.

מהרכס יש תצפית טובה לעמק נחל תרצה, רכס חרובה, בקעת הירדן, וכן צפון הרי עמון, מפער היבוק ודרום הרי הגלעד.

השמורה אושרה ב- 17/9/1990, אך לא הוכרזה מסיבות מדיניות.

שעות פתיחה, מחירי כניסה ושירותים למטיילים

אין בשמורה שירותים למטיילים.


הצעות טיול בסביבת שמורת סרטבה

קישורים נוספים וספרות מומלצת

  • קום התהלך בארץ - עמנואל הראובני (ערך: שמורת סרטבה).
  • קרן סרטבה ומדבר שומרון, ליקט משה רוזנפלד, ערך עוזי פז - הוצאת החברה להגנת הטבע, תשמ"ד 1984 - החוברת מומלצת ביותר למטיילים.
  • בקעת הירדן ומזרח השומרון - מנחם מרקוס.


המפה נטענת...