קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

גן לאומי מערות חזן

מתוך iNature
גרסה מ־21:18, 13 באוקטובר 2008 מאת עמית (שיחה | תרומות) (על האתר)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דף זה נמצא בעריכה. המידע שבו חלקי, וייתכן שחלו בו טעויות. אין להסתמך עליו לצורך טיול בשטח!
גן לאומי מערות חזן

גבעות מכוסות בחורש טבעי.

  • גן לאומי
  • אזור:דרום השפלה
  • מאפיינים עיקריים:עתיקות
  • כניסה: ללא תשלום
  • יישובים סמוכים:אמציה, גבעות חזן (מתוכנן)
  • עונות ביקור:{{{עונות ביקור}}}
  • מצב תכנוני:תכנון מתקדם


מערות חזן

מערות חזן
עמית מנדלסון, 9/4/2007

על האתר

בתחום האתר נמצאת מערכת מסתור גדולה ומרשימה, המשלבת מתקנים חקלאיים ומאגרי מים. המערכת התגלתה ע"י חברי מושב אמציה בשנת 1979.

המערכת כוללת 35 חללים תת קרקעיים ומחילות באורך כולל של כ- 220 מ' ושטח כ- 650 מ"ר, והיא אחת המשוכללות ביותר שנתגלו בשפלת יהודה.

בחפירות באתר התגלו שרידי יישוב שהתקיים בהפסקות מאז סוף ימי בית שני ועד לתקופה הערבית הקדומה, לאורך כ- 700 שנה. החללים התת-קרקעיים שימשו את יושבי האתר לאורך כל תקופת קיומו של היישוב, למטרות שונות - מגורים, מסתור, אחסון מוצרים ופעילות תעשייתית.

האלמנטים במערכת כוללים שני בורות פעמון חצובים, שהיו קיימים באתר לפני חציבת המערכת התת-קרקעית ושולבו בה, בית בד, פיר אנכי בעומק 8 מ', ארבעה חדרי אחסון לקנקנים - חדרים שברצפתם חצובות שקערוריות להצבת קנקני אגירה. במרבית החדרים נחצבו 150-145 שקעים עגולים, למעט אחד החדרים בו נחצבו 194 שקעים. באחד החדרים התגלו בחפירות קנקנים שלמים, כך שניתן להסיק בוודאות שמטרת השקערוריות היתה להציב קנקנים בחדר. ככל הנראה בקנקנים אוחסן שמן, ובהתחשב בנפח קנקן של 15 ליטר, עולה כי במערכת כולה ניתן היה לאחסן כ- 10,500 ליטר נוזלים.

היקפו המרשים של מפעל האגירה מוציא מכלל אפשרות שהיה זה מפעל פרטי, ויש להניח שהמערכת נחצבה ע"י גורם ציבורי/ממלכתי. ניכר מאמץ להסתיר את חדרי האיחסון.

רשת של מחילות מקשרת בין כל חלקי המערכת. חלק מהמחילות רחבות יחסית ומאפשרות לנוע בהליכה שפופה, ואחרות צרות ומחייבות הליכה על ארבע או זחילה. לאורך המחילות ובחדרים חצובים שקעים לנרות תאורה.

מרבית שרידי היישוב מעל למערכת המערות שייכים לתקופה הביזנטית, והמערכת עברה שינויים והתאמות לאורך השנים - בפרט בראשית התקופה הביזנטית.

החוקרים משערים כי התאמת המערכת לצרכי מסתור נעשתה לאחר שנחצבו חדרי האיחסון. בשלב התאמת המערכת לצרכי מסתור, נבנתה רשת המחילות הצרות בין כל חלקי המערכת.

לאחר שלב המסתור, נעזבה המערכת התת-קרקעית והתמלאה בסחף. היישוב באתר התחדש בראשית התקופה הביזנטית, ונפסק בראשית התקופה הערבית הקדומה.

באתר בוצעו חפירות שוד נרחבות בטרם החלו החפירות הארכיאולוגיות המסודרות, וכ- 80% מחללי המערכת נחפרו תחילה ע"י שודדי עתיקות - גורם שפגע בעדויות לשלב השיא בקיום המערכת - שלב שהתרחש במאה הראשונה עד מחצית המאה השנייה לספירה הנוצרית, ובו נחצבו חללי האחסון ולאחר מכן הותאם המקום למסתור.

לצד מערכת המסתור נמצאת מערת קולומבריום.

המקום הופעל בעבר ע"י חברי מושב אמציה, ונסגר לביקורים בתחילת שנות ה- 2000'.

מצב סטטוטורי

האתר הוצע בעבר כחלק משמורת גבעת גד, אולם לא נכלל בתחום השמורה המוכרזת.

במסגרת תוכנית המתאר החדשה למזרח לכיש, הנמצאת בהכנה, יש כוונה להפוך את המקום לגן לאומי.

מיקום וגישה

הגן הלאומי ממוקם מדרום למושב אמציה, בצמוד וממזרח לכביש המוביל למאגר אדוריים ושטחי אש של צה"ל.

האתר סגור כיום למטיילים ומגודר. עד לפתיחתו מחדש הכניסה אסורה! קיימת סכנת נפילה לבורות ומערות בתחום האתר!

שירותים למטיילים

מגרש חנייה. עד לפתיחת האתר מחדש, אין באתר שירותים למטיילים.

עונות ביקור

כל השנה.

קישורים נוספים

שמות נוספים לאתר

ספרות מומלצת

  • מערכות המסתור בשפלת יהודה - עמוס קלונר, יגאל טפר, הוצאת הקיבוץ המאוחד (עמ' 127-115).