קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

הבדלים בין גרסאות בדף "שמורת נחל תנינים"

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
 
(45 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{לבדיקה}}
+
<meta name="keywords" content="נחל תנינים, נחל התנינים, שמורת נחל תנינים"></meta>
{{שמורת טבע
+
<meta name="description" content="התנינים שחיו בנחל נכחדו זה מכבר, אך ביתם, נחל תנינים, עודו אחד המרשימים והנקיים שבנחלי ארצנו, ולאורכו הוקמו טחנות קמח עתיקות ומרשימות בנות אלפי שנים."></meta>
|תמונה=nahal_taninim.jpg
+
{{פירורי לחם 3|[[טיולים במרכז]]|[[טיולים בשרון]]|[[נחלים במרכז]]}}
 +
{{שמורת טבע חדשה
 +
|נצ=32.54616, 34.91532
 +
|Display map=yes
 +
|Tags=עתיקות והיסטוריה, משפחות, טיול לצד מים, מעגלי, מומלץ האתר, תחבורה ציבורית
 +
|תמונה=taninim_stream1.jpg
 
|מקום הצילום=נחל תנינים
 
|מקום הצילום=נחל תנינים
 
|כניסה=בתשלום
 
|כניסה=בתשלום
 
|אזור=השרון
 
|אזור=השרון
|יישובים סמוכים=ג'יסר א זרקא, קיבוץ מעגן מיכאל
+
|מיקום=צפונית לג'יסר א-זרקא
 
|מאפיינים עיקריים=נחל איתן
 
|מאפיינים עיקריים=נחל איתן
 
|עונות ביקור=כל השנה
 
|עונות ביקור=כל השנה
|שטח=
+
|שטח=348.55
|מצב תכנוני=מוכרזת
+
|הערת שטח=כולל הגן הלאומי
|תאריך הכרזה =  
+
|מצב תכנוני=מוכרזת, הרחבות מאושרות
 +
|תאריך הכרזה = 22/7/1972, 1/12/1992, 31/12/2015
 
|שם הצלם=עמית מנדלסון
 
|שם הצלם=עמית מנדלסון
|תאריך צילום=
+
|תאריך הצילום=3/9/2005
|סקירה=נחל איתן, מהאחרונים בארץ.
+
|נגישות לנכים=נגיש
 +
|מפת סימון שבילים=4 - הכרמל
 +
|רמת קושי=לכל המשפחה
 +
|1=[[רמת הנדיב]]
 +
|2=[[קיסריה]]
 +
|3=[[פרדס חנה]]
 +
|4=[[חוף דור]]
 +
|5=[[יישובי אלונה - בקעת הנדיב]]
 +
|6=[[אתר לאומי מוזיאון העלייה הראשונה]]
 +
|7=[[אתר לאומי בית הכנסת אוהל יעקב|בית הכנסת אוהל יעקב]]
 +
|8=[[אתר לאומי מקווה הבירכה]]
 +
|9=[[שמורת זכרון יעקב]]
 +
|10=[[שמורת הר חורשן]]
 +
|סקירה=אחרון נחלי החוף הנקיים, בו נמצא מפעל קדום יחיד מסוגו בישראל המשלב טחנות קמח ואספקת מים לקיסריה.
 
|על האתר=
 
|על האתר=
נחל תנינים הוא אחד מנחלי האיתן האחרונים של השרון. נחל זה זכה לשמו העברי בשל היותו מקום מקלטו האחרון בארץ של תנין היאור, שתועד כאן עד לראשית המאה ה- 20. בניגוד למרבית נחלי השרון, נשמר הנחל נקי יחסית מזיהום ומקיים חי וצומח מגוונים.
+
[[תמונה:narkisim_taninim.jpg|left|thumb|200px|פריחת נרקיס סתווי בשמורה, נובמבר 2015]]
 +
[[נחל תנינים]] הוא אחד מנחלי האיתן האחרונים בארץ. נחל זה זכה לשמו העברי בשל היותו מקום מקלטו האחרון בארץ של תנין היאור, שתועד כאן עד לראשית המאה ה- 20. בניגוד למרבית נחלי החוף, נשמר הנחל נקי יחסית מזיהום ומקיים חי וצומח מגוונים.
  
הנחל מושך את מימיו כיום מעינות תמסח שבתחום [[שמורת בריכת תמסח]]. בחורף מקבל הנחל גם זרימת מים ממעלה הנחל ברמת מנשה. בניגוד לנחלים איתנים רבים אחרים במישור החוף, מימי עינות תמסח (ממקורותיו העיקריים של נחל תנינים) לא נשאבו לשימוש בשל מליחותם הגבוהה יחסית ולכן הנחל נותר איתן ועם מים באיכות טובה יחסית.  
+
הנחל מושך את מימיו כיום מעינות תמסח שבתחום [[שמורת בריכת תמסח]], אחרי שמעיינות שומי במעלה הנחל יבשו בשנות ה- 60'. בחורף מקבל הנחל גם זרימת מים ממעלה הנחל ברמת מנשה. מימי עינות תמסח (ממקורותיו העיקריים של נחל תנינים) לא נשאבו בשל מליחותם הגבוהה יחסית וכך הנחל נותר כנחל איתן לאורך כל השנה בעוד נחלים אחרים התייבשו. הנחל גם לא שימש לניקוז שפכים תעשייתיים ועירוניים (אם כי קטע מהנחל סובל מזיהום המגיע מכיוון נחל עדה), ובזכות עובדה זו המים במקום נותרו באיכות טובה יחסית המאפשרת חיי טבע שוקקים.  
  
בתחום השמורה נשפך לנחל יובלו העיקרי, נחל עדה. בנחל עדה זורם לפרקים ביוב המגיע מאור עקיבא הסמוכה. יובלים נוספים הנשפכים לנחל תנינים הם נחל אלונה ונחל סנונית.  
+
שטח השמורה משתרע לכל אורך [[נחל תנינים]] מכביש החוף (כביש 2) ועד לשפך נחל תנינים שבים התיכון, משני צדדיו. בתחום השמורה נשפך לנחל יובלו העיקרי, נחל עדה. בנחל עדה זורם לפרקים ביוב המגיע מאור עקיבא הסמוכה.
  
שטח השמורה משתרע לכל אורך נחל תנינים מכביש החוף (כביש 2) ועד לשפך נחל תנינים שבים התיכון, משני צדדיו.  
+
גביית תשלום בשמורה החלה ב- 14 באוקטובר 2004.
  
'''צומח''': בנחל גדלים מיני צמחים שונים כקנה מצוי, סוף מצוי, פטל קדוש, קנה סוכר גבוה, פלגית שיחנית, סמר ימי, אגמון החוף, מכבד הביצות, לוטוס צר עלים, שנית גדולה, אשל הירדן, צמחי אחו כתלתן הביצות, ערידת הביצות ועוד. ובמים גדל בשפע צמח טבול נדיר - קרנן טבוע. במקום גם עצי אשל ושיחי סמר.
+
{{h2|
 +
|header=צמחיית השמורה
 +
}}
 +
צמחיית הנחל מגוונת וכוללת בין היתר עצי אשל הירדן, שיחי פטל קדוש, פלגית שיחנית, שנית גדולה וסמר ימי, ועשבוניים כמו קנה מצוי, סוף מצוי, קנה סוכר גבוה, אגמון החוף, מכבד הביצות, לוטוס צר עלים, תלתן הביצות, ערידת הביצות ועוד. במי הנחל גדלים שני צמחים נדירים - [[נופר צהוב]] וקרנן טבוע.
  
'''בעלי חיים''': צבי ביצה, צבים רכים.
+
חלק מהצמחים מאפיינים נופי מלחה, בשל המליחות הגבוהה יחסית של מי הנחל.
  
עתיקות - הסכר הרומי הקדום (שנתן את שמו לכפר ג'סר א-זרקא הסמוך).
+
ברכס הכורכר  משני עברי הנחל גדלים מגוון גיאופיטים, וביניהם [[חצב מצוי|חצבים]], [[נרקיס סתווי]], [[סתוונית היורה]], כרכום גיירדו, [[כלנית מצויה]], [[אירוס ארץ-ישראלי]] ואחרים. בגבעה שמצפון לנחל (מצפון לסכר העתיק) יש סביב אמצע נובמבר ריכוזי פריחה מרשימים במיוחד של נרקיס סתווי.
 +
 
 +
{{h2|
 +
|header=בעלי חיים בשמורה
 +
}}
 +
התנינים אמנם נכחדו מנחל תנינים ואינם קיימים שם עוד לאחר שהתנין האחרון שנראה בנחל תנינים ניצוד בשנת 1912, אך שפע המים הנקיים וזמינותם לאורך כל עונות השנה מקיימים מגוון רב של בעלי חיים בשמורת נחל תנינים על אף מליחות המים היחסית. ביניהם נמצא צבים רכים, צבי ביצה, סרטנים, דו-חיים שונים (צפרדעים, קרפדות ואילניות), סוגי דגים שונים (שפמנונים, אמנונים וכו') ועופות מים שחלקם מגיעים לשהיית חורף בשמורה ובבריכות הדגים הסמוכות אליה.
 +
חורשת האקליפטוסים בין נחל תנינים ונחל עדה מהווה אתר קינון לאנפות.
 +
 
 +
{{h2|
 +
|header=עתיקות נחל תנינים
 +
}}
 +
בשלהי תקופת השלטון הרומאי שבארץ ישראל (לפני כ-1800 שנה) ותחילת התקופה הביזנטית, הוקם מפעל מים ייחודי לניצול מי עינות תמסח השופעים כמקור מים לקיסריה. כיוון שהמעיינות נמוכים יותר מהסביבה, הוקמו שני סכרים, האחד באורך 200 מ' על נחל תנינים, והשני באורך 900 מ' בצפון אגן הכבארה. כתוצאה משני סכרים אלו נוצר מאגר מים ענק בשטח כ- 5,000 דונם ובעומק 6 מ'.המפלס הגבוה איפשר את הזרמת המים בגרביטציה לכיוון קיסריה, באמת מים שכונתה "האמה הנמוכה", להבדילה מאמת המים "הגבוהה", המובילה מים מהמעיינות במעלה נחל תנינים.
 +
 
 +
הסכר בנחל תנינים שימש גם להפעלת מערכת מרשימה של טחנות קמח, הגדולה ביותר בישראל. בתקופה הביזנטית הוקמו כאן שש טחנות קמח. מתקן ויסות ייחודי שימש לשליטה בזרימת המים מהאגם, חלקם הוזרמו לעיר קיסריה ואחרים הוזרמו לטחנות הקמח. עודפי המים הוזרמו למורד הנחל.
 +
 
 +
לאחר התקופה הביזנטית, הוזנח המפעל ונוף האגם התחלף בביצות - ביצות כברה שיובשו רק בתחילת תקופת המנדט הבריטי, בניהול המהנדס דב קובלנוב.
 +
 
 +
על שם הסכר נקרא הכפר שהוקם בתחילת המאה ה- 20' מדרום לכאן - ג'סר א-זרקא (הגשר הכחול), ובו יושבו מחדש שוכני הביצות משבט הע'ווארנה.
 +
 
 +
בתקופה העות'מאנית פעלו כאן שבע טחנות קמח.
 +
 
 +
בשנים 2002-2000 הוחל במפעל נרחב לחשיפתו המלאה של מפעל הסכר והטחנות הקדומות, כחלק מהסדרת הניקוז במרחב.
 +
 
 +
אחדות מהטחנות הביזנטיות והעות'מאניות שוחזרו כחלק מפיתוח השמורה, יחד עם אגם קטן לצד הסכר, המאפשר הפעלה של מספר טחנות קמח.
 +
 
 +
בשפך הנחל לים נמצא תל קדום - תל תנינים (קרוקודילופוליס), הנכלל בתחום [[גן לאומי חוף ג'סר א-זרקא]]. באתר זה הייתה עיר שנבנתה באזור בתקופה הפרסית לפני כ-2500 שנה ומשמעות השם הוא "עיר התנינים" כך שנראה שתנינים התקיימו באזור כבר מתקופה זו. תל קרוקודילופוליס התקיימה עד התקופה הביזנטית ונראה שנחרבה בידי הערבים במאה השביעית.
  
 
|איך להגיע=
 
|איך להגיע=
 +
[[תמונה:taninim_stream2.jpg|left|thumb|200px|נחל תנינים, ינואר 2011]]
 +
[[תמונה:taninim_stream3.jpg|left|thumb|200px|בריכת הסכר, ינואר 2011]]
 +
[[תמונה:taninim_stream4.jpg|left|thumb|200px|תוואי "האמה הנמוכה", יולי 2007]]
 +
[[תמונה:taninim_stream5.jpg|left|thumb|200px|שרידי הגשר בשפך הנחל לים, יולי 2007]]
  
נחל תנינים ממוקם בין הכפר ג'סר א-זרקא מדרום מזרח לבין קיבוץ מעגן מיכאל מצפון. בעבר הגישה הייתה ממעגן מיכאל אך כיום מגיעים למקום מג'סר א-זרקא.
+
שמורת נחל תנינים ממוקמת בין הכפר ג'סר א-זרקא מדרום מזרח לבין קיבוץ מעגן מיכאל מצפון. בעבר הגישה הייתה ממעגן מיכאל אך כיום גישה זו חסומה בשער סגור.
 +
כדי להגיע יש לנסוע בכביש החוף עד למחלף קיסריה או למחלף זכרון יעקב, משם לפנות אל כביש ת"א-חיפה הישן, לפנות לכיוון בית חנניה וג'סר א-זרקא. לפני כביש החוף יש לפנות ימינה ולנסוע בגשר מעל לכביש החוף. בכיכר בכניסה לכפר ג'סר א-זרקא נפנה ימינה לחניית השמורה.
  
|שירותים למטיילים=
+
תחבורה ציבורית: קו 68 מחדרה לג'סר א-זרקא, יש לרדת בתחנת "שמורת נחל תנינים", הנמצאת 350 מ' דרומית לקופות השמורה.
חניון מטיילים, שולחנות פיקניק ושירותים כימיים.
+
 
 +
וייז: שמורת טבע נחל תנינים.
 +
|שעות מחירים ושירותים=
 +
{{אתר_רטג_בתשלום}}
 +
 
 +
בשמורה יש רשת שבילי הליכה המאפשרת טיול בין 3-1 שעות.
 +
 
 +
|מצב סטטוטורי=
 +
השמורה הוותיקה הוכרזה בקיץ 1972, בשני גושים קטנים ששטחם 55.3 דונם (תוכנית חכ/61).
 +
 
 +
בדצמבר 1992 הוכרזה הרחבה לשמורה בשטח 211 דונם, המאריכה את השמורה עד לחוף הים (תוכנית משח/19).
 +
 
 +
הרחבה נוספת לשמורה (שמורת נחל תנינים - הרחבה 2) אושרה בדצמבר 1996, אולם לא הוכרזה (תוכנית ש/377). תוכנית זו מוסיפה לשמורה 60 דונם ברכס הכורכר מצפון לג'סר א-זרקא, ומייעדת 31 דונם נוספים לחנייה ושטח ציבורי פתוח (באזור זה הוקמה מבואת הכניסה לשמורה).
 +
 
 +
תוכנית המתאר לעיירה ג'סר א-זרקא, תוכנית ש/519, אושרה בדצמבר 1999. תוכנית זו מוסיפה לשמורה 6.05 דונם ברצועה צרה מדרום לנחל. השטח לא הוכרז עד היום.
 +
 
 +
תוכנית ש/782/א ל[[גן לאומי חוף ג'סר א-זרקא]] מוסיפה לשמורה שטח קטן נוסף (16.2 דונם). תוכנית זו אושרה בינואר 2010 ומיועדת להכרזה.
 +
 
 +
תוכנית משח/19 לא עושה אבחנה בין שטח השמורה הוותיקה לשטח שנוסף לשמורה (נוקבת בשטח שמורה כולל של 211 דונם), ולכן ייתכן שנתוני השטח המוכרז ע"י רט"ג שגויים ושטח השמורה הכולל אינו 348.55 דונם אלא 293.25 דונם.
 +
 
 +
בשנת 2011 דחתה הוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים במשרד הפנים בקשה של רשות הטבע והגנים להסדיר את המבנים שהוקמו בשטח מבואת השמורה (כולל שטח של 7 דונם בתחום השמורה המוכרזת), בטיעון שבשמורת טבע אין לאפשר כל בנייה. כתוצאה מכך, שונה ייעודם של שטחים אלו בתוכנית חכ/ 416 /ש/ 1201 /א לגן לאומי בשטח 11.528 דונם (מתוך 60 הדונם של תוכנית חכ/377). הגן הלאומי הוכרז ב- 31 בדצמבר 2015, כאשר השטח הטבעי בתוכנית חכ/377 לא הוכרז עד היום. מנוסח ההכרזה, לא ברור האם הוכרז שטח חדש כגן לאומי או שמדובר רק על שינוי ייעוד שטח משמורת טבע מוכרזת לגן לאומי מוכרז, לראשונה בישראל. עם זאת, נראה כי מדובר בשינוי ייעוד ללא הכרזת שטחים חדשים.
 +
 
 +
ב- 6/11/2016, נגרע השטח הסמוך לכביש מתחום השמורה. זאת כחלק מתוכנית תתל/31 להרחבת כביש החוף, החלה גם על [[שמורת בריכת תמסח]] ועל [[גן לאומי נחל אלכסנדר]]. היקף הגריעה הכולל משלוש שמורות אלו הינו 178.5 דונם, כאשר רובם כנראה בשטח נחל אלכסנדר (אך לא פורסמו נתוני שטח מדויקים עבור כל אחת מהשמורות).
  
 
|קישורים נוספים וספרות מומלצת=
 
|קישורים נוספים וספרות מומלצת=
 +
* קום התהלך בארץ - עמנואל הראובני (ערך: שמורת נחל תנינים).
 +
* מערכת הספקת המים של קיסריה - יהודה פלג, בתוך: אמות המים הקדומות בארץ ישראל - קובץ מחקרים.
  
 
|הצעות טיול בסביבה=
 
|הצעות טיול בסביבה=
 
+
{{3טורים|
<table><tr>
+
{{ת|jisr_beach.jpg|גן לאומי חוף ג'סר א-זרקא}}
<td valign="top" width="20">
+
'''[[גן לאומי חוף ג'סר א-זרקא]]'''
</td>
+
|
<td valign="top" width="20">
+
{{ת|memorial_gardens1.jpg|גני הזיכרון - רמת הנדיב}}
<imagemap>
+
'''[[גני הזיכרון - רמת הנדיב]]'''
תמונה:sachne.jpg|200px
+
|
default [[גן לאומי גן השלושה]]
+
{{ת|timsah_pond.jpg|שמורת בריכת תמסח}}
desc none</imagemap>
+
'''[[שמורת בריכת תמסח]]'''
[[גן לאומי גן השלושה]]
+
}}
</td>
 
<td valign="top" width="20">
 
</td>
 
<td valign="top" width="20">
 
<imagemap>
 
תמונה:avinadav_cave.jpg|200px
 
default [[שמורת גלבוע מזרחי]]
 
desc none</imagemap>
 
[[שמורת גלבוע מזרחי]]
 
</td>
 
<td valign="top" width="20">
 
</td>
 
<td valign="top" width="20">
 
<imagemap>
 
תמונה:harod_spring.jpg|120px
 
default [[גן לאומי מעיין חרוד]]
 
desc none</imagemap>
 
[[גן לאומי מעיין חרוד]]
 
</td></tr></table>
 
 
 
 
}}
 
}}

גרסה אחרונה מ־16:14, 30 באפריל 2021

דף הבית   /   טיולים במרכז   /   טיולים בשרון   /   נחלים במרכז   /   שמורת נחל תנינים

אחרון נחלי החוף הנקיים, בו נמצא מפעל קדום יחיד מסוגו בישראל המשלב טחנות קמח ואספקת מים לקיסריה.

Taninim stream1.jpg

נחל תנינים, (עמית מנדלסון, 3/9/2005)

  • שמורת טבע
  • מאפיינים עיקריים:נחל איתן
  • אזור:השרון
  • מפת סימון שבילים: 4 - הכרמל
  • מיקום: צפונית לג'יסר א-זרקא
  • עונות ביקור:כל השנה
  • רמת קושי:לכל המשפחה
  • נגישות לנכים:נגיש
  • כניסה:בתשלום
  • מצב תכנוני:מוכרזת, הרחבות מאושרות
  • שטח:348.55 דונם
    כולל הגן הלאומי
  • תאריך הכרזה:22/7/1972, 1/12/1992, 31/12/2015

עוד אתרים בסביבה

תגיות: עתיקות והיסטוריה משפחות טיול לצד מים מעגלי מומלץ האתר תחבורה ציבורית


איך להגיע

נחל תנינים, ינואר 2011
בריכת הסכר, ינואר 2011
תוואי "האמה הנמוכה", יולי 2007
שרידי הגשר בשפך הנחל לים, יולי 2007

שמורת נחל תנינים ממוקמת בין הכפר ג'סר א-זרקא מדרום מזרח לבין קיבוץ מעגן מיכאל מצפון. בעבר הגישה הייתה ממעגן מיכאל אך כיום גישה זו חסומה בשער סגור. כדי להגיע יש לנסוע בכביש החוף עד למחלף קיסריה או למחלף זכרון יעקב, משם לפנות אל כביש ת"א-חיפה הישן, לפנות לכיוון בית חנניה וג'סר א-זרקא. לפני כביש החוף יש לפנות ימינה ולנסוע בגשר מעל לכביש החוף. בכיכר בכניסה לכפר ג'סר א-זרקא נפנה ימינה לחניית השמורה.

תחבורה ציבורית: קו 68 מחדרה לג'סר א-זרקא, יש לרדת בתחנת "שמורת נחל תנינים", הנמצאת 350 מ' דרומית לקופות השמורה.

וייז: שמורת טבע נחל תנינים.

רקע על שמורת נחל תנינים

פריחת נרקיס סתווי בשמורה, נובמבר 2015

נחל תנינים הוא אחד מנחלי האיתן האחרונים בארץ. נחל זה זכה לשמו העברי בשל היותו מקום מקלטו האחרון בארץ של תנין היאור, שתועד כאן עד לראשית המאה ה- 20. בניגוד למרבית נחלי החוף, נשמר הנחל נקי יחסית מזיהום ומקיים חי וצומח מגוונים.

הנחל מושך את מימיו כיום מעינות תמסח שבתחום שמורת בריכת תמסח, אחרי שמעיינות שומי במעלה הנחל יבשו בשנות ה- 60'. בחורף מקבל הנחל גם זרימת מים ממעלה הנחל ברמת מנשה. מימי עינות תמסח (ממקורותיו העיקריים של נחל תנינים) לא נשאבו בשל מליחותם הגבוהה יחסית וכך הנחל נותר כנחל איתן לאורך כל השנה בעוד נחלים אחרים התייבשו. הנחל גם לא שימש לניקוז שפכים תעשייתיים ועירוניים (אם כי קטע מהנחל סובל מזיהום המגיע מכיוון נחל עדה), ובזכות עובדה זו המים במקום נותרו באיכות טובה יחסית המאפשרת חיי טבע שוקקים.

שטח השמורה משתרע לכל אורך נחל תנינים מכביש החוף (כביש 2) ועד לשפך נחל תנינים שבים התיכון, משני צדדיו. בתחום השמורה נשפך לנחל יובלו העיקרי, נחל עדה. בנחל עדה זורם לפרקים ביוב המגיע מאור עקיבא הסמוכה.

גביית תשלום בשמורה החלה ב- 14 באוקטובר 2004.

צמחיית השמורה

צמחיית הנחל מגוונת וכוללת בין היתר עצי אשל הירדן, שיחי פטל קדוש, פלגית שיחנית, שנית גדולה וסמר ימי, ועשבוניים כמו קנה מצוי, סוף מצוי, קנה סוכר גבוה, אגמון החוף, מכבד הביצות, לוטוס צר עלים, תלתן הביצות, ערידת הביצות ועוד. במי הנחל גדלים שני צמחים נדירים - נופר צהוב וקרנן טבוע.

חלק מהצמחים מאפיינים נופי מלחה, בשל המליחות הגבוהה יחסית של מי הנחל.

ברכס הכורכר משני עברי הנחל גדלים מגוון גיאופיטים, וביניהם חצבים, נרקיס סתווי, סתוונית היורה, כרכום גיירדו, כלנית מצויה, אירוס ארץ-ישראלי ואחרים. בגבעה שמצפון לנחל (מצפון לסכר העתיק) יש סביב אמצע נובמבר ריכוזי פריחה מרשימים במיוחד של נרקיס סתווי.

בעלי חיים בשמורה

התנינים אמנם נכחדו מנחל תנינים ואינם קיימים שם עוד לאחר שהתנין האחרון שנראה בנחל תנינים ניצוד בשנת 1912, אך שפע המים הנקיים וזמינותם לאורך כל עונות השנה מקיימים מגוון רב של בעלי חיים בשמורת נחל תנינים על אף מליחות המים היחסית. ביניהם נמצא צבים רכים, צבי ביצה, סרטנים, דו-חיים שונים (צפרדעים, קרפדות ואילניות), סוגי דגים שונים (שפמנונים, אמנונים וכו') ועופות מים שחלקם מגיעים לשהיית חורף בשמורה ובבריכות הדגים הסמוכות אליה. חורשת האקליפטוסים בין נחל תנינים ונחל עדה מהווה אתר קינון לאנפות.

עתיקות נחל תנינים

בשלהי תקופת השלטון הרומאי שבארץ ישראל (לפני כ-1800 שנה) ותחילת התקופה הביזנטית, הוקם מפעל מים ייחודי לניצול מי עינות תמסח השופעים כמקור מים לקיסריה. כיוון שהמעיינות נמוכים יותר מהסביבה, הוקמו שני סכרים, האחד באורך 200 מ' על נחל תנינים, והשני באורך 900 מ' בצפון אגן הכבארה. כתוצאה משני סכרים אלו נוצר מאגר מים ענק בשטח כ- 5,000 דונם ובעומק 6 מ'.המפלס הגבוה איפשר את הזרמת המים בגרביטציה לכיוון קיסריה, באמת מים שכונתה "האמה הנמוכה", להבדילה מאמת המים "הגבוהה", המובילה מים מהמעיינות במעלה נחל תנינים.

הסכר בנחל תנינים שימש גם להפעלת מערכת מרשימה של טחנות קמח, הגדולה ביותר בישראל. בתקופה הביזנטית הוקמו כאן שש טחנות קמח. מתקן ויסות ייחודי שימש לשליטה בזרימת המים מהאגם, חלקם הוזרמו לעיר קיסריה ואחרים הוזרמו לטחנות הקמח. עודפי המים הוזרמו למורד הנחל.

לאחר התקופה הביזנטית, הוזנח המפעל ונוף האגם התחלף בביצות - ביצות כברה שיובשו רק בתחילת תקופת המנדט הבריטי, בניהול המהנדס דב קובלנוב.

על שם הסכר נקרא הכפר שהוקם בתחילת המאה ה- 20' מדרום לכאן - ג'סר א-זרקא (הגשר הכחול), ובו יושבו מחדש שוכני הביצות משבט הע'ווארנה.

בתקופה העות'מאנית פעלו כאן שבע טחנות קמח.

בשנים 2002-2000 הוחל במפעל נרחב לחשיפתו המלאה של מפעל הסכר והטחנות הקדומות, כחלק מהסדרת הניקוז במרחב.

אחדות מהטחנות הביזנטיות והעות'מאניות שוחזרו כחלק מפיתוח השמורה, יחד עם אגם קטן לצד הסכר, המאפשר הפעלה של מספר טחנות קמח.

בשפך הנחל לים נמצא תל קדום - תל תנינים (קרוקודילופוליס), הנכלל בתחום גן לאומי חוף ג'סר א-זרקא. באתר זה הייתה עיר שנבנתה באזור בתקופה הפרסית לפני כ-2500 שנה ומשמעות השם הוא "עיר התנינים" כך שנראה שתנינים התקיימו באזור כבר מתקופה זו. תל קרוקודילופוליס התקיימה עד התקופה הביזנטית ונראה שנחרבה בידי הערבים במאה השביעית.

שעות פתיחה, מחירי כניסה ושירותים למטיילים

הכניסה לאתר זה הינה בתשלום, והוסדרו בו שבילי הליכה, חנייה, מי שתייה ושירותים רטובים.

שעות הפתיחה הן כמקובל באתרי רשות הטבע והגנים:

אוקטובר-מרץ: 08:00 - 16:00

אפריל- ספטמבר: 08:00 - 17:00

בימי שישי ובערבי חג האתר נסגר שעה מוקדם יותר.

הכניסה האחרונה למרבית האתרים בתשלום היא שעה אחת לפני שעת הסגירה.

בשמורה יש רשת שבילי הליכה המאפשרת טיול בין 3-1 שעות.

מצב סטטוטורי

השמורה הוותיקה הוכרזה בקיץ 1972, בשני גושים קטנים ששטחם 55.3 דונם (תוכנית חכ/61).

בדצמבר 1992 הוכרזה הרחבה לשמורה בשטח 211 דונם, המאריכה את השמורה עד לחוף הים (תוכנית משח/19).

הרחבה נוספת לשמורה (שמורת נחל תנינים - הרחבה 2) אושרה בדצמבר 1996, אולם לא הוכרזה (תוכנית ש/377). תוכנית זו מוסיפה לשמורה 60 דונם ברכס הכורכר מצפון לג'סר א-זרקא, ומייעדת 31 דונם נוספים לחנייה ושטח ציבורי פתוח (באזור זה הוקמה מבואת הכניסה לשמורה).

תוכנית המתאר לעיירה ג'סר א-זרקא, תוכנית ש/519, אושרה בדצמבר 1999. תוכנית זו מוסיפה לשמורה 6.05 דונם ברצועה צרה מדרום לנחל. השטח לא הוכרז עד היום.

תוכנית ש/782/א לגן לאומי חוף ג'סר א-זרקא מוסיפה לשמורה שטח קטן נוסף (16.2 דונם). תוכנית זו אושרה בינואר 2010 ומיועדת להכרזה.

תוכנית משח/19 לא עושה אבחנה בין שטח השמורה הוותיקה לשטח שנוסף לשמורה (נוקבת בשטח שמורה כולל של 211 דונם), ולכן ייתכן שנתוני השטח המוכרז ע"י רט"ג שגויים ושטח השמורה הכולל אינו 348.55 דונם אלא 293.25 דונם.

בשנת 2011 דחתה הוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים במשרד הפנים בקשה של רשות הטבע והגנים להסדיר את המבנים שהוקמו בשטח מבואת השמורה (כולל שטח של 7 דונם בתחום השמורה המוכרזת), בטיעון שבשמורת טבע אין לאפשר כל בנייה. כתוצאה מכך, שונה ייעודם של שטחים אלו בתוכנית חכ/ 416 /ש/ 1201 /א לגן לאומי בשטח 11.528 דונם (מתוך 60 הדונם של תוכנית חכ/377). הגן הלאומי הוכרז ב- 31 בדצמבר 2015, כאשר השטח הטבעי בתוכנית חכ/377 לא הוכרז עד היום. מנוסח ההכרזה, לא ברור האם הוכרז שטח חדש כגן לאומי או שמדובר רק על שינוי ייעוד שטח משמורת טבע מוכרזת לגן לאומי מוכרז, לראשונה בישראל. עם זאת, נראה כי מדובר בשינוי ייעוד ללא הכרזת שטחים חדשים.

ב- 6/11/2016, נגרע השטח הסמוך לכביש מתחום השמורה. זאת כחלק מתוכנית תתל/31 להרחבת כביש החוף, החלה גם על שמורת בריכת תמסח ועל גן לאומי נחל אלכסנדר. היקף הגריעה הכולל משלוש שמורות אלו הינו 178.5 דונם, כאשר רובם כנראה בשטח נחל אלכסנדר (אך לא פורסמו נתוני שטח מדויקים עבור כל אחת מהשמורות).

הצעות טיול בסביבת שמורת נחל תנינים

קישורים נוספים וספרות מומלצת

  • קום התהלך בארץ - עמנואל הראובני (ערך: שמורת נחל תנינים).
  • מערכת הספקת המים של קיסריה - יהודה פלג, בתוך: אמות המים הקדומות בארץ ישראל - קובץ מחקרים.


המפה נטענת...