קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך
הבדלים בין גרסאות בדף "שמורת נחל תנינים"
| שורה 13: | שורה 13: | ||
|שם הצלם=עמית מנדלסון | |שם הצלם=עמית מנדלסון | ||
|תאריך צילום=3/9/2005 | |תאריך צילום=3/9/2005 | ||
| − | |סקירה= | + | |סקירה=נחל איתן מרשים עם צמחייה רבה ובו חיו התנינים האחרונים בארץ. |
|על האתר= | |על האתר= | ||
| − | נחל תנינים הוא אחד מנחלי האיתן האחרונים | + | נחל תנינים הוא אחד מנחלי האיתן האחרונים בארץ. נחל זה זכה לשמו העברי בשל היותו מקום מקלטו האחרון בארץ של תנין היאור, שתועד כאן עד לראשית המאה ה- 20. בניגוד למרבית נחלי החוף, נשמר הנחל נקי יחסית מזיהום ומקיים חי וצומח מגוונים. |
| − | הנחל מושך את מימיו כיום מעינות תמסח שבתחום [[שמורת בריכת תמסח]]. בחורף מקבל הנחל גם זרימת מים ממעלה הנחל ברמת מנשה. בעוד נחלי איתן רבים אחרים בארץ ישראל הידלדלו בזרימתם ובכמות המים עקב שאיבת מים ממקורותיהם, מימי עינות תמסח (ממקורותיו העיקריים של נחל תנינים) לא נשאבו לשימוש בשל מליחותם הגבוהה יחסית וכך הנחל נותר כנחל איתן לאורך כל השנה בעוד נחלים אחרים התייבשו. הנחל גם לא שימש לניקוז שפכים תעשייתיים ועירוניים, ובזכות עובדה זו המים במקום נותרו באיכות טובה יחסית המאפשרת חיי טבע שוקקים. | + | הנחל מושך את מימיו כיום מעינות תמסח שבתחום [[שמורת בריכת תמסח]]. בחורף מקבל הנחל גם זרימת מים ממעלה הנחל ברמת מנשה. בעוד נחלי איתן רבים אחרים בארץ ישראל הידלדלו בזרימתם ובכמות המים עקב שאיבת מים ממקורותיהם, מימי עינות תמסח (ממקורותיו העיקריים של נחל תנינים) לא נשאבו לשימוש בשל מליחותם הגבוהה יחסית וכך הנחל נותר כנחל איתן לאורך כל השנה בעוד נחלים אחרים התייבשו. הנחל גם לא שימש לניקוז שפכים תעשייתיים ועירוניים (אם כי קטע מהנחל סובל מזיהום המגיע מכיוון נחל עדה), ובזכות עובדה זו המים במקום נותרו באיכות טובה יחסית המאפשרת חיי טבע שוקקים. |
| − | שטח השמורה משתרע לכל אורך נחל תנינים מכביש החוף (כביש 2) ועד לשפך נחל תנינים שבים התיכון, משני צדדיו. בתחום השמורה נשפך לנחל יובלו העיקרי, נחל עדה. בנחל עדה זורם לפרקים ביוב המגיע מאור עקיבא הסמוכה | + | שטח השמורה משתרע לכל אורך נחל תנינים מכביש החוף (כביש 2) ועד לשפך נחל תנינים שבים התיכון, משני צדדיו. בתחום השמורה נשפך לנחל יובלו העיקרי, נחל עדה. בנחל עדה זורם לפרקים ביוב המגיע מאור עקיבא הסמוכה. |
== צמחיית נחל תנינים: == | == צמחיית נחל תנינים: == | ||
| − | + | צמחיית הנחל מגוונת וכוללת בפרט עצי אשל הירדן, שיחי פטל קדוש, פלגית שיחנית, שנית גדולה וסמר ימי, ועשבוניים כמו קנה מצוי, סוף מצוי, קנה סוכר גבוה, אגמון החוף, מכבד הביצות, לוטוס צר עלים. ניתן למצוא צמחי אחו כתלתן הביצות, ערידת הביצות ועוד. במי הנחל גדל בשפע צמח טבול נדיר - קרנן טבוע, ונמצא גם צמחי נופר צהוב שעליהם צפים על המים ופורחים בתוך הנחל. | |
== בעלי חיים בנחל תנינים: == | == בעלי חיים בנחל תנינים: == | ||
| − | התנינים אמנם נכחדו מנחל תנינים ואינם קיימים שם עוד לאחר שהתנין האחרון שנראה בנחל תנינים ניצוד בשנת 1912, אך שפע המים הנקיים וזמינותם לאורך כל עונות השנה מקיימים מגוון רב של בעלי חיים בשמורת נחל תנינים על אף מליחות המים היחסית. ביניהם נמצא צבים רכים, צבי ביצה, סרטנים, דו חיים שונים (צפרדעים, קרפדות ואילניות), סוגי דגים שונים (שפמנונים, אמנונים וכו') ועופות מים שחלקם מגיעים לשהיית חורף | + | התנינים אמנם נכחדו מנחל תנינים ואינם קיימים שם עוד לאחר שהתנין האחרון שנראה בנחל תנינים ניצוד בשנת 1912, אך שפע המים הנקיים וזמינותם לאורך כל עונות השנה מקיימים מגוון רב של בעלי חיים בשמורת נחל תנינים על אף מליחות המים היחסית. ביניהם נמצא צבים רכים, צבי ביצה, סרטנים, דו חיים שונים (צפרדעים, קרפדות ואילניות), סוגי דגים שונים (שפמנונים, אמנונים וכו') ועופות מים שחלקם מגיעים לשהיית חורף בשמורה ובבריכות הדגים הסמוכות אליה. |
| + | חורשת האקליפטוסים בין נחל תנינים ונחל עדה מהווה אתר קינון לאנפות. | ||
== עתיקות נחל תנינים: == | == עתיקות נחל תנינים: == | ||
| − | + | בשלהי תקופת השלטון הרומאי שבארץ ישראל (לפני כ-1800 שנה) ותחילת התקופה הביזנטית, תושבי קיסריה הסמוכה הקימו סכר באורך 200 מ' על מנת לאגור את מימי הנחל. כך נוצר אגם נרחב - אגם כברה. כאשר מימי הנחל עלו מספיק גבוה (עלייה של מספר מטרים), המים הוזרמו באמצעות כוח הכבידה ועל גבי אמות מים לכיוון קיסריה ושימשו להשקיית השדות החקלאיים של קיסריה. הסכר שימש גם להפעלת מערכת מרשימה של טחנות קמח, הגדולה ביותר בישראל. | |
| + | מערכת ההשקייה החקלאית הרומאית שימשה את העיר קיסריה כנראה עד לתקופה הצלבנית, ונוף האגם התחלף בביצות - ביצות כברה שיובשו רק בתחילת תקופת המנדט הבריטי. | ||
| + | |||
| + | לאחר שטפונות חורף 1992, הוחל במפעל נרחב לחשיפתו המלאה של מפעל הסכר והטחנות הרומאיות, כחלק מהסדרת הניקוז במרחב. | ||
בשפך הנחל לים נמצא תל קדום - תל תנינים (קרוקודילופוליס), הנכלל בתחום [[גן לאומי חוף ג'סר א-זרקא]]. באתר זה הייתה עיר שנבנתה באזור בתקופה הפרסית לפני כ-2500 שנה ומשמעות השם הוא "עיר התנינים" כך שנראה שתנינים התקיימו באזור כבר מתקופה זו. תל קרוקודילופוליס התקיימה עד התקופה הביזנטית ונראה שנחרבה בידי הערבים במאה השביעית. | בשפך הנחל לים נמצא תל קדום - תל תנינים (קרוקודילופוליס), הנכלל בתחום [[גן לאומי חוף ג'סר א-זרקא]]. באתר זה הייתה עיר שנבנתה באזור בתקופה הפרסית לפני כ-2500 שנה ומשמעות השם הוא "עיר התנינים" כך שנראה שתנינים התקיימו באזור כבר מתקופה זו. תל קרוקודילופוליס התקיימה עד התקופה הביזנטית ונראה שנחרבה בידי הערבים במאה השביעית. | ||
|איך להגיע= | |איך להגיע= | ||
| − | [[תמונה:taninim_stream2.jpg|left|thumb|200px|נחל | + | [[תמונה:taninim_stream2.jpg|left|thumb|200px|נחל תנינים, ינואר 2011]] |
| − | [[תמונה:taninim_stream3.jpg|left|thumb|200px| | + | [[תמונה:taninim_stream3.jpg|left|thumb|200px|בריכת הסכר, ינואר 2011]] |
| − | [[תמונה:taninim_stream4.jpg|left|thumb|200px| | + | [[תמונה:taninim_stream4.jpg|left|thumb|200px|תוואי "האמה הנמוכה", יולי 2007]] |
| − | [[תמונה:taninim_stream5.jpg|left|thumb|200px| | + | [[תמונה:taninim_stream5.jpg|left|thumb|200px|שרידי הגשר בשפך הנחל לים, יולי 2007]] |
נחל תנינים ממוקם בין הכפר ג'סר א-זרקא מדרום מזרח לבין קיבוץ מעגן מיכאל מצפון. בעבר הגישה הייתה ממעגן מיכאל אך כיום גישה זו חסומה בשער סגור. | נחל תנינים ממוקם בין הכפר ג'סר א-זרקא מדרום מזרח לבין קיבוץ מעגן מיכאל מצפון. בעבר הגישה הייתה ממעגן מיכאל אך כיום גישה זו חסומה בשער סגור. | ||
גרסה מ־06:20, 1 באוקטובר 2011
| דף זה נמצא בעריכה. המידע שבו חלקי, וייתכן שחלו בו טעויות. אין להסתמך עליו לצורך טיול בשטח! |
בפסח הזה מטיילים בארץ
שמורת נחל תנינים
ספרון טיולי המשפחות של INature במתנה! הורד ושמור
איך להגיע:
נחל תנינים ממוקם בין הכפר ג'סר א-זרקא מדרום מזרח לבין קיבוץ מעגן מיכאל מצפון. בעבר הגישה הייתה ממעגן מיכאל אך כיום גישה זו חסומה בשער סגור. כדי להגיע יש לנסוע בכביש החוף עד למחלף קיסריה או למחלף זכרון יעקב, משם לפנות אל כביש ת"א-חיפה הישן, לפנות לכיוון בית חנניה וג'סר א-זרקא. לפני כביש החוף יש לפנות ימינה ולנסוע בגשר מעל לכביש החוף. לפני הכניסה לכפר ג'סר א-זרקא יש שילוט אל שמורת נחל תנינים ויש לנסוע לפי השילוט עד להגעה לשמורה. במקום ישנה חנייה.
רקע על שמורת נחל תנינים:
נחל תנינים הוא אחד מנחלי האיתן האחרונים בארץ. נחל זה זכה לשמו העברי בשל היותו מקום מקלטו האחרון בארץ של תנין היאור, שתועד כאן עד לראשית המאה ה- 20. בניגוד למרבית נחלי החוף, נשמר הנחל נקי יחסית מזיהום ומקיים חי וצומח מגוונים.
הנחל מושך את מימיו כיום מעינות תמסח שבתחום שמורת בריכת תמסח. בחורף מקבל הנחל גם זרימת מים ממעלה הנחל ברמת מנשה. בעוד נחלי איתן רבים אחרים בארץ ישראל הידלדלו בזרימתם ובכמות המים עקב שאיבת מים ממקורותיהם, מימי עינות תמסח (ממקורותיו העיקריים של נחל תנינים) לא נשאבו לשימוש בשל מליחותם הגבוהה יחסית וכך הנחל נותר כנחל איתן לאורך כל השנה בעוד נחלים אחרים התייבשו. הנחל גם לא שימש לניקוז שפכים תעשייתיים ועירוניים (אם כי קטע מהנחל סובל מזיהום המגיע מכיוון נחל עדה), ובזכות עובדה זו המים במקום נותרו באיכות טובה יחסית המאפשרת חיי טבע שוקקים.
שטח השמורה משתרע לכל אורך נחל תנינים מכביש החוף (כביש 2) ועד לשפך נחל תנינים שבים התיכון, משני צדדיו. בתחום השמורה נשפך לנחל יובלו העיקרי, נחל עדה. בנחל עדה זורם לפרקים ביוב המגיע מאור עקיבא הסמוכה.
צמחיית נחל תנינים:
צמחיית הנחל מגוונת וכוללת בפרט עצי אשל הירדן, שיחי פטל קדוש, פלגית שיחנית, שנית גדולה וסמר ימי, ועשבוניים כמו קנה מצוי, סוף מצוי, קנה סוכר גבוה, אגמון החוף, מכבד הביצות, לוטוס צר עלים. ניתן למצוא צמחי אחו כתלתן הביצות, ערידת הביצות ועוד. במי הנחל גדל בשפע צמח טבול נדיר - קרנן טבוע, ונמצא גם צמחי נופר צהוב שעליהם צפים על המים ופורחים בתוך הנחל.
בעלי חיים בנחל תנינים:
התנינים אמנם נכחדו מנחל תנינים ואינם קיימים שם עוד לאחר שהתנין האחרון שנראה בנחל תנינים ניצוד בשנת 1912, אך שפע המים הנקיים וזמינותם לאורך כל עונות השנה מקיימים מגוון רב של בעלי חיים בשמורת נחל תנינים על אף מליחות המים היחסית. ביניהם נמצא צבים רכים, צבי ביצה, סרטנים, דו חיים שונים (צפרדעים, קרפדות ואילניות), סוגי דגים שונים (שפמנונים, אמנונים וכו') ועופות מים שחלקם מגיעים לשהיית חורף בשמורה ובבריכות הדגים הסמוכות אליה. חורשת האקליפטוסים בין נחל תנינים ונחל עדה מהווה אתר קינון לאנפות.
עתיקות נחל תנינים:
בשלהי תקופת השלטון הרומאי שבארץ ישראל (לפני כ-1800 שנה) ותחילת התקופה הביזנטית, תושבי קיסריה הסמוכה הקימו סכר באורך 200 מ' על מנת לאגור את מימי הנחל. כך נוצר אגם נרחב - אגם כברה. כאשר מימי הנחל עלו מספיק גבוה (עלייה של מספר מטרים), המים הוזרמו באמצעות כוח הכבידה ועל גבי אמות מים לכיוון קיסריה ושימשו להשקיית השדות החקלאיים של קיסריה. הסכר שימש גם להפעלת מערכת מרשימה של טחנות קמח, הגדולה ביותר בישראל. מערכת ההשקייה החקלאית הרומאית שימשה את העיר קיסריה כנראה עד לתקופה הצלבנית, ונוף האגם התחלף בביצות - ביצות כברה שיובשו רק בתחילת תקופת המנדט הבריטי.
לאחר שטפונות חורף 1992, הוחל במפעל נרחב לחשיפתו המלאה של מפעל הסכר והטחנות הרומאיות, כחלק מהסדרת הניקוז במרחב.
בשפך הנחל לים נמצא תל קדום - תל תנינים (קרוקודילופוליס), הנכלל בתחום גן לאומי חוף ג'סר א-זרקא. באתר זה הייתה עיר שנבנתה באזור בתקופה הפרסית לפני כ-2500 שנה ומשמעות השם הוא "עיר התנינים" כך שנראה שתנינים התקיימו באזור כבר מתקופה זו. תל קרוקודילופוליס התקיימה עד התקופה הביזנטית ונראה שנחרבה בידי הערבים במאה השביעית.
שירותים למטיילים:
השמורה מתוחזקת על ידי רשות הטבע והגנים (רט"ג), פתוחה כל הימים עד 16:00 (אוקטובר עד מרץ) ועד 17:00 בשאר חודשי השנה. הכניסה בתשלום ועולה כ-20 ש"ח למבוגר וכ-10 ש"ח לילד. בשמורה שבילי הליכה המתאימים לכל המשפחה ולילדים וניתן לעשות טיולים מעגליים במקום באורכים משתנים של 2-4 ק"מ. אורך מסלול ההליכה בשמורה 3-1 שעות, ומשך ההליכה תלוי כמובן באורך המסלול שנבחר. בשבתות ניתן להצטרף לסיורים מודרכים במקום בשעות 10:00, 12:00 ו-14:00.
הצעות טיול בסביבת שמורת נחל תנינים:
 |
 |
 |
קישורים נוספים וספרות מומלצת:
- קום התהלך בארץ - עמנואל הראובני (ערך: שמורת נחל תנינים).
כיף איתנו באינסטגרם, אתם באים?
ספרון טיולי המשפחות של INature במתנה! הורד ושמור