קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

הבדלים בין גרסאות בדף "שמורת מערת התאומים"

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
 
(47 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{שמורה
+
<meta name="keywords" content="מערת התאומים, טיול במערת התאומים, מערה בהרי יהודה, מערה בהרי ירושלים"></meta>
|תמונה=twins cave.jpg
+
<meta name="description" content="במערב הרי ירושלים נמצאת מערת התאומים - מערה קסומה ומסתורית, עם מעיין במעמקיה וסודות שנחשפו רק בשנים האחרונות."></meta>[[קטגוריה:מערות במרכז]]
|תאור תמונה=מערת התאומים
+
{{פירורי לחם|[[טיולים במרכז]]|[[טיולים בהרי ירושלים]]}}
|סוג=שמורת טבע
+
[[קטגוריה:מסלולים סגורים]]
|כניסה=ללא תשלום
+
{{שמורת טבע חדשה
 +
|נצ=31.726203, 35.021769
 +
|Display map=yes
 +
|Tags=מערות, בעלי חיים, אטרקציה, משפחות, מומלץ האתר
 +
|תמונה=twins cave1.jpg
 +
|מקום הצילום=מערת התאומים
 +
|כניסה=חינם
 
|אזור=הרי ירושלים
 
|אזור=הרי ירושלים
|יישובים סמוכים=זנוח
+
|מיקום=מזרחית למושב זנוח
|מאפיינים עיקריים=גיאולוגיה (מערה קרסטית)
+
|מאפיינים עיקריים=מערת נטיפים, עטלפים
 
|עונות ביקור=אביב, קיץ וסתיו
 
|עונות ביקור=אביב, קיץ וסתיו
 
|שטח=100
 
|שטח=100
שורה 12: שורה 18:
 
|תאריך הכרזה=23/3/1967
 
|תאריך הכרזה=23/3/1967
 
|שם הצלם=עמית מנדלסון
 
|שם הצלם=עמית מנדלסון
|סקירה=מערת התאומים היא מערה קרסטית גדולה.
+
|סקירה=במערב הרי ירושלים נמצאת מערת התאומים - מערה קסומה ומסתורית, עם מעיין במעמקיה וסודות שנחשפו רק בשנים האחרונות.
|נקודת ציון=
+
|תאריך הצילום=31/10/2014
}}
+
|רמת קושי=לכל המשפחה
==על האתר==
+
|נגישות לנכים=לא נגיש
בתחום השמורה נמצאת מערת התאומים, מערת נטיפים יפה שנחשבה עד לגילוי [[שמורת מערת שורק|מערת הנטיפים]] כאחת היפות במערות ישראל.
+
|מפת סימון שבילים=9 - מבואות ירושלים
 +
|1=[[שלוחת דולב]]
 +
|2=[[נחל שורק הררי (מערב)]]
 +
|3=[[ממערת שורק למגילת האש]]
 +
|4=[[שביל הבורות והבארות]]
 +
|5=[[חורבת שוכה והר שוכה]]
 +
|6=[[גן לאומי עמק האלה]]
 +
|7=[[גן לאומי תל בית שמש]]
 +
|8=[[שמורת נחל דולב]]
 +
|9=[[גן לאומי בית עיטאב]]
 +
|10=[[שמורת סנסן]]
 +
|על האתר=
 +
בתחום השמורה נמצאת מערת התאומים, מערת נטיפים יפה שנחשבה עד לגילוי [[שמורת מערת שורק - מערת הנטיפים|מערת הנטיפים]] כאחת היפות במערות ישראל.
  
 
במערה שוכנת אוכלוסייה של עטלפי חרקים, הנמצאים כיום בסכנת הכחדה בישראל.
 
במערה שוכנת אוכלוסייה של עטלפי חרקים, הנמצאים כיום בסכנת הכחדה בישראל.
  
במעמקי המערה נובע מעיין, שנתן למערה את שמה: ע"פ אגדה, אישה עקרה מהכפר הסמוך שתתה ממימיו וילדה תאומים.
+
במעמקי המערה נובע מעיין, שנתן למערה את שמה: ע"פ אגדה מקומית, אישה עקרה מהכפר הסמוך שתתה ממימיו וילדה תאומים. יש לציין כי השם הערבי הינו "מערת אם התאומים", שם שהתקצר בעברית ל"מערת התאומים" בלבד.
 +
 
 +
מי המעיין נאספים לבריכה חצובה קטנה. כיום, אסורה הכניסה לבריכה אך יפה לצפות על האדוות הנוצרות במי הבריכה כתוצאה מטפטוף המים אל הבריכה.
 +
 
 +
אגדה אחרת על המערה קשורה לזקיף הגדול שבמערה - "עמוד חמדאן", צעיר מקומי שכתנאי לנישואין היה צריך לעבור מבחן אומץ בדמות לילה שלם במערה, אך לא עמד במבחן, באימתו מהשדים שוכני המערה, והפך לעמוד אבן.
 +
 
 +
בשנת 2009 התגלה במעמקי המערה מטמון מטבעות מתקופת מרד בר-כוכבא, המעיד על השימוש באתר כמערת מפלט במהלך המרד (שנים 135-132 לספירה).
 +
 
 +
בחפירות נוספות בשנים 2010-2011, התגלו סדקים במעמקי המערה ובהם 42 נרות חרס מהתקופה הרומית המאוחרת. החוקרים פרופ' בועז זיסו וד"ר איתן קליין סבורים כי נרות אלו הוטמנו במסגרת פולחן פגאני, פולחן שהדיו נשמרו ככל הנראה בשמה הערבי של המערה. אלמנט נוסף שנחקר בשנים האחרונות הינו מחצבת בהט, הנמצאת בצמוד לשביל ההליכה באזור המעיין - אחת משתי מחצבות מסוג זה הידועות בישראל (השנייה נמצאת במערת עבוד בדרום השומרון).
 +
 
 +
שביל הליכה תחום במעקה בטיחות מעץ, נכנס למערה ומסתיים במעיין. זהו שביל הלוך ושוב וההליכה בו מחייבת הצטיידות בפנס.
 +
 
 +
בתחום המערה יש בורות עמוקים ומסוכנים, שאף גבו בעבר חיי אדם, ולכן אין לסטות ממסלול ההליכה.
 +
 
 +
סביב המערה יש חורש ים תיכוני מפותח, שחלקו נכלל בשמורה, והיתר נכלל ב[[שמורת נחל דולב]] הסמוכה, ובו בולטים עצי אלון מצוי ואלה א"י.
  
אגדה אחרת על המערה קשורה לזקיף הגדול שבמערה - "עמוד חמדאן", צעיר מקומי שכתנאי לנישואין היה צריך לעבור מבחן אומץ בדמות לילה שלם במערה, אך לא עמד במבחן והפך לעמוד אבן.
+
בכניסה למערה גדל עץ מרשים של תאנה.
  
סביב המערה יש חורש ים תיכוני מפותח, שחלקו נכלל בשמורה, והיתר נכלל ב[[שמורת נחל דולב]] הסמוכה.
+
כ- 100 מטרים מזרחית למערה, נמצאת "המגלשה" - מפל משופע בערוץ נחל המערה, המאפשר גלישה על הישבן (בזהירות הנדרשת).
  
==מיקום וגישה==
+
{{h2|
 +
|header=מפת אזור מערת התאומים:
 +
}}
 +
<html>
 +
<center>
 +
<iframe src="https://www.google.com/maps/d/embed?mid=zAR-BpXazfzc.kitrH1TKqDQE" width="640" height="480">
 +
</iframe>
 +
</center>
 +
</html>
 +
|איך להגיע=
 +
[[תמונה:twins_spring.jpg|left|thumb|200px|המעיין במערת התאומים, 31/10/2005]]
 +
[[תמונה:twins_spring2.jpg|left|thumb|200px|אדוות במעיין, אפריל 2013]]
 +
[[תמונה:twins_cave2.jpg|left|thumb|200px|שביל ההליכה במערה, אפריל 2013]]
 +
[[תמונה:twins_cave3.jpg|left|thumb|200px|מחצבת בהט עתיקה, אפריל 2013]]
 +
[[תמונה:twins cave.jpg|left|thumb|200px|מערת התאומים, אוקטובר 1990]]
 
המערה נמצאת באפיקו של נחל המערה, כ- 2 ק"מ ממזרח למושב זנוח.
 
המערה נמצאת באפיקו של נחל המערה, כ- 2 ק"מ ממזרח למושב זנוח.
  
שביל מסומן באדום, מס' 9422, עובר באפיקו של נחל המערה, מהגן הלאומי [[גן לאומי בית עיטאב | בית עיטאב]], עד כביש זנוח - דרך מערת התאומים.
+
שביל מסומן באדום, מס' 9422, עובר באפיקו של [[נחל המערה]], מהגן הלאומי [[גן לאומי בית עיטאב | בית עיטאב]], עד כביש זנוח - דרך מערת התאומים.
 +
 
 +
הגישה הנוחה לתחילת המסלול, לבאים מרוב חלקי הארץ, היא מכביש מס' 38 (מחלף שער הגיא - צומת נחושה). אחרי משטרת בית שמש, יש צומת חדש בו פונים שמאלה לכביש עוקף בית שמש (כביש מס' 3855). בכביש זה נוסעים כמה קילומטרים, עוברים את הכניסה לזנוח וממשיכים עוד כ- 2 ק"מ עד לפנייה שמאלה למחצבות. כאן מבצעים פניית פרסה וחוזרים כקילומטר צפונה עד לשלט הכוונה חום המפנה שמאלה לחניית המסלול (הפנייה היא כחצי ק"מ מדרום לכניסה למושב זנוח).
  
{{שימולב|במערה יש בורות ותהומות, ויש לנקוט באמצעי הזהירות המתחייבים. אין להיכנס למערה ללא פנסים, ואין להשתמש בנרות. כמו כן, אין להטריד את העטלפים במערה
+
מכאן נוסעים בדרך עפר טובה לכל רכב, עוד כ- 650 מ' עד למגרש חנייה. כאן משאירים את הרכב (אין להשאיר דברי ערך ברכב), והולכים ברגל עוד כק"מ במסלול המסומן אדום עד פתח המערה, בגדה הצפונית של הנחל.
.}}
 
  
{{שימולב|המערה סגורה למטיילים בין 1 בנובמבר ל - 15 במרץ, כדי לא לפגוע בשנת החורף של העטלפים
+
לאחר גשמים חזקים, דרך העפר הופכת בוצית ולא עבירה לרכב רגיל (אולם המערה סגורה למטיילים בעונת הגשמים, כך שרוב המטיילים לא ייתקלו בבעיה זו).
.}}
 
  
==שירותים למטיילים==
+
{{שימולב|במערה יש בורות ותהומות, ולכן אין לסטות ממסלול ההליכה, התחום ע"י מעקות. במערה שוררת רטיבות תמידית ורצפתה חלקלקה ולעיתים בוצית. אין להיכנס למערה ללא פנסים, ואין להשתמש בנרות. כמו כן, אין להטריד את העטלפים במערה.}}
אין בשמורה שירותים למטיילים.
 
  
באתר "בר בהר", ליד בר-גיורא, ניתן להשיג דפדפת מידע על המסלול.
+
{{שימולב|המערה סגורה למטיילים בין 1 בנובמבר ל - 31 במרץ, כדי לא לפגוע בשנת החורף של העטלפים.}}
  
==עונות ביקור==
+
בחול המועד (סוכות ופסח) ובתקופות "בין הזמנים" במגזר החרדי, צפוי עומס מבקרים במערה.
אביב, קיץ וסתיו.  
 
  
{{שימולב|המערה סגורה למטיילים בין החודשים נובמבר למרץ, כולל}}.
+
|שעות מחירים ושירותים=
 +
* שביל הליכה תחום במעקה בטיחות, הכולל מדרגות ולעיתים ריצוף עץ.
  
==קישורים נוספים==
+
|קישורים נוספים וספרות מומלצת=
 
* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3774336,00.html נתגלה מטמון מטבעות של לוחמי בר-כוכבא] - אביטל להב, אתר YNET, יום 9/9/09.
 
* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3774336,00.html נתגלה מטמון מטבעות של לוחמי בר-כוכבא] - אביטל להב, אתר YNET, יום 9/9/09.
 +
* [http://lisa.biu.ac.il/files/lisa/shared/dies_17-Rennert_BIU-Zissu_et_al__Teomim_Cave.pdf אתר פולחן (?) פגאני מן התקופה הרומאית המאוחרת במערת התאומים] (קובץ PDF) - בועז זיסו ואחרים, בתוך: אייל ברוך ואחרים (עורכים), חידושים בחקר ירושלים יז, אוניברסיטת בר-אילן, 2012, עמ' 311-341.
 +
* קום התהלך בארץ - עמנואל הראובני (ערך: מערת התאומים).
  
==שמות נוספים לאתר==
+
* ארץ הצבי והיעל - עוזי פז (ערך: מערת התאומים).
  
==ספרות מומלצת==
+
|הצעות טיול בסביבה=
* קום התהלך בארץ - עמנואל הראובני (ערך: מערת התאומים).
+
{{3טורים|
 +
{{ת|mountainy_sorek_west4.jpg|נחל שורק הררי (מערב)}}
 +
[[נחל שורק הררי (מערב)]]
 +
|
 +
{{ת|deir_aban.jpg|שלוחת דולב}}
 +
[[שלוחת דולב]]
 +
|
 +
{{ת|beit_itab.jpg|גן לאומי בית עיטאב}}
 +
[[גן לאומי בית עיטאב]]
 +
}}
 +
}}
  
* ארץ הצבי והיעל - עוזי פז (ערך: מערת התאומים).
+
[[קטגוריה:מערות בישראל]]

גרסה אחרונה מ־17:08, 7 ביוני 2021

דף הבית   /   טיולים במרכז   /   טיולים בהרי ירושלים   /   שמורת מערת התאומים

במערב הרי ירושלים נמצאת מערת התאומים - מערה קסומה ומסתורית, עם מעיין במעמקיה וסודות שנחשפו רק בשנים האחרונות.

Twins cave1.jpg

מערת התאומים, (עמית מנדלסון, 31/10/2014)

  • שמורת טבע
  • מאפיינים עיקריים:מערת נטיפים, עטלפים
  • אזור:הרי ירושלים
  • מפת סימון שבילים: 9 - מבואות ירושלים
  • מיקום: מזרחית למושב זנוח
  • עונות ביקור:אביב, קיץ וסתיו
  • רמת קושי:לכל המשפחה
  • נגישות לנכים:לא נגיש
  • כניסה:חינם
  • מצב תכנוני:מוכרזת
  • שטח:100 דונם
  • תאריך הכרזה:23/3/1967

עוד אתרים בסביבה

תגיות: מערות בעלי חיים אטרקציה משפחות מומלץ האתר


איך להגיע

המעיין במערת התאומים, 31/10/2005
אדוות במעיין, אפריל 2013
שביל ההליכה במערה, אפריל 2013
מחצבת בהט עתיקה, אפריל 2013
מערת התאומים, אוקטובר 1990

המערה נמצאת באפיקו של נחל המערה, כ- 2 ק"מ ממזרח למושב זנוח.

שביל מסומן באדום, מס' 9422, עובר באפיקו של נחל המערה, מהגן הלאומי בית עיטאב, עד כביש זנוח - דרך מערת התאומים.

הגישה הנוחה לתחילת המסלול, לבאים מרוב חלקי הארץ, היא מכביש מס' 38 (מחלף שער הגיא - צומת נחושה). אחרי משטרת בית שמש, יש צומת חדש בו פונים שמאלה לכביש עוקף בית שמש (כביש מס' 3855). בכביש זה נוסעים כמה קילומטרים, עוברים את הכניסה לזנוח וממשיכים עוד כ- 2 ק"מ עד לפנייה שמאלה למחצבות. כאן מבצעים פניית פרסה וחוזרים כקילומטר צפונה עד לשלט הכוונה חום המפנה שמאלה לחניית המסלול (הפנייה היא כחצי ק"מ מדרום לכניסה למושב זנוח).

מכאן נוסעים בדרך עפר טובה לכל רכב, עוד כ- 650 מ' עד למגרש חנייה. כאן משאירים את הרכב (אין להשאיר דברי ערך ברכב), והולכים ברגל עוד כק"מ במסלול המסומן אדום עד פתח המערה, בגדה הצפונית של הנחל.

לאחר גשמים חזקים, דרך העפר הופכת בוצית ולא עבירה לרכב רגיל (אולם המערה סגורה למטיילים בעונת הגשמים, כך שרוב המטיילים לא ייתקלו בבעיה זו).

במערה יש בורות ותהומות, ולכן אין לסטות ממסלול ההליכה, התחום ע"י מעקות. במערה שוררת רטיבות תמידית ורצפתה חלקלקה ולעיתים בוצית. אין להיכנס למערה ללא פנסים, ואין להשתמש בנרות. כמו כן, אין להטריד את העטלפים במערה.

המערה סגורה למטיילים בין 1 בנובמבר ל - 31 במרץ, כדי לא לפגוע בשנת החורף של העטלפים.

בחול המועד (סוכות ופסח) ובתקופות "בין הזמנים" במגזר החרדי, צפוי עומס מבקרים במערה.

רקע על שמורת מערת התאומים

בתחום השמורה נמצאת מערת התאומים, מערת נטיפים יפה שנחשבה עד לגילוי מערת הנטיפים כאחת היפות במערות ישראל.

במערה שוכנת אוכלוסייה של עטלפי חרקים, הנמצאים כיום בסכנת הכחדה בישראל.

במעמקי המערה נובע מעיין, שנתן למערה את שמה: ע"פ אגדה מקומית, אישה עקרה מהכפר הסמוך שתתה ממימיו וילדה תאומים. יש לציין כי השם הערבי הינו "מערת אם התאומים", שם שהתקצר בעברית ל"מערת התאומים" בלבד.

מי המעיין נאספים לבריכה חצובה קטנה. כיום, אסורה הכניסה לבריכה אך יפה לצפות על האדוות הנוצרות במי הבריכה כתוצאה מטפטוף המים אל הבריכה.

אגדה אחרת על המערה קשורה לזקיף הגדול שבמערה - "עמוד חמדאן", צעיר מקומי שכתנאי לנישואין היה צריך לעבור מבחן אומץ בדמות לילה שלם במערה, אך לא עמד במבחן, באימתו מהשדים שוכני המערה, והפך לעמוד אבן.

בשנת 2009 התגלה במעמקי המערה מטמון מטבעות מתקופת מרד בר-כוכבא, המעיד על השימוש באתר כמערת מפלט במהלך המרד (שנים 135-132 לספירה).

בחפירות נוספות בשנים 2010-2011, התגלו סדקים במעמקי המערה ובהם 42 נרות חרס מהתקופה הרומית המאוחרת. החוקרים פרופ' בועז זיסו וד"ר איתן קליין סבורים כי נרות אלו הוטמנו במסגרת פולחן פגאני, פולחן שהדיו נשמרו ככל הנראה בשמה הערבי של המערה. אלמנט נוסף שנחקר בשנים האחרונות הינו מחצבת בהט, הנמצאת בצמוד לשביל ההליכה באזור המעיין - אחת משתי מחצבות מסוג זה הידועות בישראל (השנייה נמצאת במערת עבוד בדרום השומרון).

שביל הליכה תחום במעקה בטיחות מעץ, נכנס למערה ומסתיים במעיין. זהו שביל הלוך ושוב וההליכה בו מחייבת הצטיידות בפנס.

בתחום המערה יש בורות עמוקים ומסוכנים, שאף גבו בעבר חיי אדם, ולכן אין לסטות ממסלול ההליכה.

סביב המערה יש חורש ים תיכוני מפותח, שחלקו נכלל בשמורה, והיתר נכלל בשמורת נחל דולב הסמוכה, ובו בולטים עצי אלון מצוי ואלה א"י.

בכניסה למערה גדל עץ מרשים של תאנה.

כ- 100 מטרים מזרחית למערה, נמצאת "המגלשה" - מפל משופע בערוץ נחל המערה, המאפשר גלישה על הישבן (בזהירות הנדרשת).

מפת אזור מערת התאומים:

שעות פתיחה, מחירי כניסה ושירותים למטיילים

  • שביל הליכה תחום במעקה בטיחות, הכולל מדרגות ולעיתים ריצוף עץ.


הצעות טיול בסביבת שמורת מערת התאומים

קישורים נוספים וספרות מומלצת

  • ארץ הצבי והיעל - עוזי פז (ערך: מערת התאומים).


המפה נטענת...