קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

הבדלים בין גרסאות בדף "שמורת מערת התאומים"

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שורה 1: שורה 1:
 
<meta name="keywords" content="מערת התאומים, טיול במערת התאומים, מערה בהרי יהודה, מערה בהרי ירושלים"></meta>
 
<meta name="keywords" content="מערת התאומים, טיול במערת התאומים, מערה בהרי יהודה, מערה בהרי ירושלים"></meta>
 
<meta name="description" content="במערב הרי ירושלים נמצאת מערת התאומים - מערה קסומה ומסתורית, עם מעיין במעמקיה וסודות שנחשפו רק בשנים האחרונות."></meta>
 
<meta name="description" content="במערב הרי ירושלים נמצאת מערת התאומים - מערה קסומה ומסתורית, עם מעיין במעמקיה וסודות שנחשפו רק בשנים האחרונות."></meta>
{{שמורת טבע
+
{{שמורת טבע חדשה
 
|תמונה=twins cave1.jpg
 
|תמונה=twins cave1.jpg
 
|מקום הצילום=מערת התאומים
 
|מקום הצילום=מערת התאומים
 
|כניסה=חינם
 
|כניסה=חינם
 
|אזור=הרי ירושלים
 
|אזור=הרי ירושלים
|יישובים סמוכים=זנוח
+
|מיקום=מזרחית למושב זנוח
 
|מאפיינים עיקריים=מערת נטיפים, עטלפים
 
|מאפיינים עיקריים=מערת נטיפים, עטלפים
 
|עונות ביקור=אביב, קיץ וסתיו
 
|עונות ביקור=אביב, קיץ וסתיו
שורה 12: שורה 12:
 
|מצב תכנוני=מוכרזת
 
|מצב תכנוני=מוכרזת
 
|תאריך הכרזה=23/3/1967
 
|תאריך הכרזה=23/3/1967
|שם הצלם=Yuvalr, אתר ויקיפדיה
+
|שם הצלם=עמית מנדלסון
 
|סקירה=במערב הרי ירושלים נמצאת מערת התאומים - מערה קסומה ומסתורית, עם מעיין במעמקיה וסודות שנחשפו רק בשנים האחרונות.
 
|סקירה=במערב הרי ירושלים נמצאת מערת התאומים - מערה קסומה ומסתורית, עם מעיין במעמקיה וסודות שנחשפו רק בשנים האחרונות.
|תאריך צילום=13/09/2011
+
|תאריך הצילום=31/10/2014
 +
|רמת קושי=לכל המשפחה
 +
|נגישות לנכים=לא נגיש
 +
|מפת סימון שבילים=9 - מבואות ירושלים
 
|על האתר=
 
|על האתר=
 
בתחום השמורה נמצאת מערת התאומים, מערת נטיפים יפה שנחשבה עד לגילוי [[שמורת מערת שורק - מערת הנטיפים|מערת הנטיפים]] כאחת היפות במערות ישראל.
 
בתחום השמורה נמצאת מערת התאומים, מערת נטיפים יפה שנחשבה עד לגילוי [[שמורת מערת שורק - מערת הנטיפים|מערת הנטיפים]] כאחת היפות במערות ישראל.

גרסה מ־18:19, 2 באפריל 2015

במערב הרי ירושלים נמצאת מערת התאומים - מערה קסומה ומסתורית, עם מעיין במעמקיה וסודות שנחשפו רק בשנים האחרונות.

Twins cave1.jpg

מערת התאומים, (עמית מנדלסון, 31/10/2014)

  • שמורת טבע
  • מאפיינים עיקריים:מערת נטיפים, עטלפים
  • אזור:הרי ירושלים
  • מפת סימון שבילים: 9 - מבואות ירושלים
  • מיקום: מזרחית למושב זנוח
  • עונות ביקור:אביב, קיץ וסתיו
  • רמת קושי:לכל המשפחה
  • נגישות לנכים:לא נגיש
  • כניסה:חינם
  • מצב תכנוני:מוכרזת
  • שטח:100 דונם
  • תאריך הכרזה:23/3/1967

עוד אתרים בסביבה

הצעות טיול

  • {{{1}}}
  • {{{2}}}
  • {{{3}}}
  • {{{4}}}
  • {{{5}}}

אתרי ביקור

  • {{{6}}}
  • {{{7}}}
  • {{{8}}}
  • {{{9}}}
  • {{{10}}}




איך להגיע

המעיין במערת התאומים, 31/10/2005
אדוות במעיין, אפריל 2013
שביל ההליכה במערה, אפריל 2013
משקעי מערות, אפריל 2013
מערת התאומים, אוקטובר 1990

המערה נמצאת באפיקו של נחל המערה, כ- 2 ק"מ ממזרח למושב זנוח.

שביל מסומן באדום, מס' 9422, עובר באפיקו של נחל המערה, מהגן הלאומי בית עיטאב, עד כביש זנוח - דרך מערת התאומים.

הגישה הנוחה לתחילת המסלול, לבאים מרוב חלקי הארץ, היא מכביש מס' 38 (מחלף שער הגיא - צומת נחושה). אחרי משטרת בית שמש, יש צומת חדשה בה פונים שמאלה לכביש עוקף בית שמש (כביש מס' 3855). בכביש זה נוסעים כמה קילומטרים, עוברים את הכניסה לזנוח וממשיכים עוד כ- 2 ק"מ עד לפנייה שמאלה למחצבות. כאן מבצעים פניית פרסה וחוזרים כקילומטר צפונה עד לשלט הכוונה חום המפנה שמאלה לחניית המסלול (הפנייה היא כחצי ק"מ מדרום לכניסה למושב זנוח).

מכאן נוסעים בדרך עפר טובה לכל רכב, עוד כ- 650 מ' עד למגרש חנייה. כאן משאירים את הרכב (אין להשאיר דברי ערך ברכב), והולכים ברגל עוד כק"מ במסלול המסומן אדום עד פתח המערה, בגדה הצפונית של הנחל.

במערה יש בורות ותהומות, ולכן אין לסטות ממסלול ההליכה, התחום ע"י מעקות. במערה שוררת רטיבות תמידית ורצפתה חלקלקה ולעיתים בוצית. אין להיכנס למערה ללא פנסים, ואין להשתמש בנרות. כמו כן, אין להטריד את העטלפים במערה.

המערה סגורה למטיילים בין 1 בנובמבר ל - 31 במרץ, כדי לא לפגוע בשנת החורף של העטלפים.

בחול המועד (סוכות ופסח) ובתקופות "בין הזמנים" במגזר החרדי, צפוי עומס מבקרים במערה.

רקע על שמורת מערת התאומים

בתחום השמורה נמצאת מערת התאומים, מערת נטיפים יפה שנחשבה עד לגילוי מערת הנטיפים כאחת היפות במערות ישראל.

במערה שוכנת אוכלוסייה של עטלפי חרקים, הנמצאים כיום בסכנת הכחדה בישראל.

במעמקי המערה נובע מעיין, שנתן למערה את שמה: ע"פ אגדה מקומית, אישה עקרה מהכפר הסמוך שתתה ממימיו וילדה תאומים.

מי המעיין נאספים לבריכה חצובה קטנה. כיום, אסורה הכניסה לבריכה אך יפה לצפות על האדוות הנוצרות במי הבריכה כתוצאה מטפטוף המים אל הבריכה.

אגדה אחרת על המערה קשורה לזקיף הגדול שבמערה - "עמוד חמדאן", צעיר מקומי שכתנאי לנישואין היה צריך לעבור מבחן אומץ בדמות לילה שלם במערה, אך לא עמד במבחן, באימתו מהשדים שוכני המערה, והפך לעמוד אבן.

בשנת 2009 התגלה במעמקי המערה מטמון מטבעות מתקופת מרד בר-כוכבא, המעיד על השימוש באתר כמערת מפלט במהלך המרד (שנים 135-132 לספירה).

בחפירות נוספות בשנים 2010-2011, התגלו סדקים במעמקי המערה ובהם 42 נרות חרס מהתקופה הרומית המאוחרת. החוקרים פרופ' בועז זיסו וד"ר איתן קליין סבורים כי נרות אלו הוטמנו במסגרת פולחן פגאני, פולחן שהדיו נשמרו ככל הנראה בשמה הערבי של המערה.

שביל הליכה תחום במעקה בטיחות מעץ, נכנס למערה ומסתיים במעיין. זהו שביל הלוך ושוב וההליכה בו מחייבת הצטיידות בפנס.

בתחום המערה יש בורות עמוקים ומסוכנים, שאף גבו בעבר חיי אדם, ולכן אין לסטות ממסלול ההליכה.

סביב המערה יש חורש ים תיכוני מפותח, שחלקו נכלל בשמורה, והיתר נכלל בשמורת נחל דולב הסמוכה, ובו בולטים עצי אלון מצוי ואלה א"י.

בכניסה למערה גדל עץ מרשים של תאנה.

כ- 100 מטרים מזרחית למערה, נמצאת "המגלשה" - מפל משופע בערוץ נחל המערה, המאפשר גלישה על הישבן (בזהירות הנדרשת).


מפת אזור מערת התאומים:


הצג את שמורת מערת התאומים במפה גדולה יותר

שעות פתיחה, מחירי כניסה ושירותים למטיילים

{{{שעות מחירים ושירותים}}}


הצעות טיול בסביבת שמורת מערת התאומים

קישורים נוספים וספרות מומלצת

  • ארץ הצבי והיעל - עוזי פז (ערך: מערת התאומים).