הצגת המקור של הדף "שלוחת משלטים - דרך דיפנבייקר ונחל אילן"

<meta name="keywords" content="שלוחת משלטים, דרך דיפנבייקר, נחל אילן, חורבת עלקת, עין עלקת"></meta>
<meta name="description" content="שלוחת משלטים - מסלול רכוב בין משלטי מלחמת העצמאות מעל שער הגיא, יערות ותצפיות נוף."></meta>
{{פירורי לחם|[[טיולים במרכז]]|[[טיולים בהרי ירושלים]]}}
{{מסלולי טיול
|נצ=31.812234, 35.056427
|Display map=yes
|Tags=תצפיות, דרך נופית, עתיקות והיסטוריה, יער וחורש, רומנטיקה, מעגלי, תחבורה ציבורית, פריחה
|סקירה=שלוחת משלטים - מסלול רכוב בין משלטי מלחמת העצמאות מעל שער הגיא, יערות ותצפיות נוף.
|תמונה=mishlatim_ridge1.jpg
|שם_הצלם=עמית מנדלסון
|מקום_הצילום=חורבת עלקת
|תאריך_הצילום=8/1/2014
|אזור=הרי ירושלים
|מפת_סימון_שבילים=9 - מבואות ירושלים
|מיקום=דרומית לכביש שער הגיא
|גישה=רגלית, אופניים, לכל רכב
|שבילי_טיול=כחול 9343, אדום 9347, כחול 9349, ירוק 9348
|עונות_ביקור=כל השנה
|שמורת_טבע=כן (גן לאומי)
|רמת_קושי=לכל המשפחה
|סוג_מסלול=רכוב
|כניסה=חינם
|תאריך_ביצוע_מסלול=2/2/2014
|תאריך_ביקור_אחרון_בשטח=31/12/2021
|1=[[שלוחת נווה אילן - יער המכללות וחורבת מצד|שלוחת נווה אילן]]
|2=[[שלוחת שיירות]]
|3=[[שביל הגבעות הדרומיות]]
|4=[[פארק קנדה / פארק איילון]]
|5=[[יער בן שמן]]
|6=[[מעיינות בהרי ירושלים]]
|7=[[אתר לאומי ח'אן ומצודת דרכים בשער הגיא|הח'אן והמצודה בשער הגיא]]
|8=[[שמורת נחל מאיר ונחל נחשון|נחל מאיר ונחל נחשון]]
|9=[[אתר לאומי נווה אילן ההיסטורית|נווה אילן ההיסטורית]]
|10=[[שמורת המסרק]]
|רקע כללי=
[[תמונה:mishlatim_ridge2.jpg|left|thumb|200px|דרך דיפנבייקר, ינואר 2014]]
[[תמונה:mishlatim_ridge3.jpg|left|thumb|200px|תצפית לכביש שער הגיא, ינואר 2014]]
[[תמונה:mishlatim_ridge4.jpg|left|thumb|200px|האקליפטוס בעין עלקת, ינואר 2014]]
[[תמונה:mishlatim_ridge5.jpg|left|thumb|200px|תצפית מערבה, ינואר 2014]]
שלוחת משלטים היא השלוחה שמצפון לכביש שער הגיא. לאורך השלוחה היורדת מההר אל השפלה, הוקמו משלטים רבים במהלך מלחמת העצמאות. דרך נופית שנפרצה בשלוחה זו, והמתאימה לכל רכב, מכונה '''"דרך דיפנבייקר"''' על שם ראש ממשלת קנדה בשנים 1963-1957, ידיד הציונות. בשנת 1975, עם החלטת האו"ם האומללה שהשוותה את הציונות לגזענות, דחף דיפנבייקר את הפרלמנט הקנדי ואת ממשלת קנדה להתנגד להחלטה זו. הדרך משלבת לא רק את משלטי תש"ח אלא גם תצפיות נוף יפות ומספר הפתעות. מהדרך כדאי לסטות לביקור בחורבת עלקת הציורית. למעוניינים במסלול מעגלי, כדאי לחזור דרך נחל אילן.


המסלול הבסיסי מתאים לנסיעה בכל רכב, אך לחלק מאתרי הביקור בנחל אילן ובחורבת עלקת, עדיף להגיע ברכב שטח, באופניים או ברגל.

באזור זה יש רשת מסועפת של דרכים מסומנות, המאפשרות וריאציות שונות למסלול הטיול.

'''המסלול הבסיסי''' הוא מנווה אילן (או ממחלף שורש) לשער הגיא, כולל גיחה לחורבת עלקת, אך ללא ביקור בעין עלקת ובמעלה נחל אילן (11 ק"מ), ולמטיילים ברגל הוא מחייב הקפצת רכבים.

למעוניינים ב'''מסלול הליכה רגלי מעגלי''', ניתן לחנות בתחנת הדלק בשער הגיא, וממנה לעלות בדרך דיפנבייקר ולרדת דרך חורבת עלקת לנחל אילן (או להיפך) - מסלול באורך כ- 10 ק"מ.

כמו כן, ניתן לבצע '''מסלול ארוך יותר''' (עדיף באופניים או ברכב שטח), המשלב גם את דרך דיפנבייקר וגם את נחל אילן - הגירסה המוצעת כאן, הכוללת קטע "הלוך ושוב" בנחל אילן עד עין עלקת וחזרה, היא באורך 15.5 ק"מ. ניתן גם לעלות הלאה בנחל אילן ולחזור לנקודת ההתחלה, וכן לעלות לחורבת עלקת ולהמשיך עם הדרך המסומנת שחור (מסלולים באורך 17-15 ק"מ, כאשר הביקור במצדית שער הגיא הוא אופציונלי), אך יש לציין כי הדרכים באזור חורבת עלקת ונחל אילן אינן מתאימות לרכב פרטי.

{{h2|
header=המאבק על הדרך לירושלים - על קצה המזלג
}}
בטרם מלחמת העצמאות, לא התקיים רצף התיישבותי בין היישובים העבריים בשפלה ובין היישובים באזור ירושלים. התנועה עברה דרך העיר הערבית רמלה לעבר לטרון ומשם דרך שער הגיא בואכה ירושלים. ליישובים הערביים שבשפלה נמצא מעקף דרך אזור רחובות וקיבוץ חולדה, אבל הכפרים הערביים שבהרי ירושלים שלטו באש על הכביש, דבר שהוביל למצור על ירושלים שהלך והחריף בין דצמבר 1947 למרץ 1948, במקביל לנסיגה ההדרגתית של הכוחות הבריטיים מהארץ. בתחילה, הפתרון לבעיה היה העברת האספקה בשיירות עם רכבים משוריינים, אולם במהלך מרץ 1948 גרמו הכוחות הערביים המקומיים אבידות קשות לשיירות האספקה במקומות שונים בארץ, הן בדרך לירושלים והן באזורים אחרים (כגון [[אנדרטת שיירת יחיעם|שיירת יחיעם]]).

כתוצאה מכך גמלה בקרב מנהיגי המדינה ההחלטה לעבור ממגננה להתקפה. במהלך אפריל 1948 בוצע המבצע הגדול הראשון של כוחות הפלמ"ח ו"ההגנה" (צה"ל טרם הוקם) - "מבצע נחשון" להעברת שיירות אספקה לירושלים. גם לאחר מעבר השיירות במבצע "נחשון" ובמבצע "הראל" שבא בעקבותיו, נותרה הדרך לירושלים חסומה. ב- 8 במאי 1948 החל מבצע "מכבי" ע"י חטיבות גבעתי והראל, במטרה לפרוץ את המצור. במהלך מספר ימי לחימה נתפסו משלטי שער הגיא, בחלקם נבקר במסלול זה, ואחרים מתוארים במסלול [[שלוחת שיירות]]. חלק מהמשלטים עברו מיד ליד אך לבסוף נותרו בשליטת ישראל. כמו כן נכבש הכפר בית מיחסיר (כיום מושב בית מאיר) והועברו שיירות אספקה לירושלים. המבצע הסתיים ב- 17 במאי 1948. למרות כיבוש השלוחות השולטות על שער הגיא, לא נפתרה בעיית הדרך לירושלים בשל השליטה הערבית בלטרון. עם הכרזת העצמאות ב- 14 במאי, פלשו צבאות ערב לארץ, ובלטרון נאחז תוך ימים ספורים הלגיון הירדני.

צה"ל ניסה לכבוש את משטרת לטרון בשורת מבצעים גדולים ועקובים מדם, כדי להסיר את המצור על ירושלים, אך ללא הצלחה.

לבסוף נפרצה דרך עוקפת, היא [[משער הגיא ללטרון|"דרך בורמה"]] המפורסמת. לאחר מלחמת העצמאות, בשנת 1949, נחנך "כביש הגבורה", הוא כביש 44 - מרמלה לעבר צומת שמשון, והמשכו בכביש מס' 38 לעבר מחלף שער הגיא. אחרי מלחמת ששת הימים, הוחזרה התנועה לכביש לטרון, וגם כביש 1 הנוכחי עובר דרך לטרון.

<html>
<iframe src='https://israelhiking.osm.org.il/share/T2nTZR3nlv' width='100%' height='400' frameborder='5' scrolling='no'>
</iframe>
</html>

|איך_להגיע=
מסלול הטיול מתחיל מול הכניסה ליישוב יד השמונה, במערב הרי ירושלים.

המסלול המתואר כאן הוא מסלול רכוב בנסיעה. ניתן לבצעו גם רגלית, בגרסה מעגלית (ארוכה למדי להולכי רגל) או בגרסה קווית המחייבת השארת רכב נוסף בתחנת הדלק בשער הגיא.

הגישה לנקודת ההתחלה היא ממחלף נווה אילן בכביש 1. במחלף נפנה לכיוון נווה אילן, ובכיכר הראשונה נפנה שמאלה ליד תחנת הדלק ואולפני גלובוס.

אחרי מאות מטרים, נגיע למסעף הכניסה ליישוב יד השמונה. כאן נפנה שמאלה וניכנס לדרך עפר טובה לכל רכב (אך מחייבת נסיעה זהירה) - תחילת המסלול.

נקודת הסיום היא בתחנת הדלק בשער הגיא, אליה ניתן לגשת רק מכיוון מזרח (מכיוון מחלף שורש לכיוון שער הגיא).

יש לקחת בחשבון כי מתחנת הדלק בשער הגיא לא ניתן לצאת לכיוון ירושלים או בית שמש, ובהשארת רכב בנקודה זו, תיאלצו לנסוע עד מחלף לטרון בטרם תוכלו להסתובב חזרה לכיוון ירושלים ונקודת ההתחלה, או לנסוע חזרה דרך השטח (במסלול המתואר להלן).

למטיילים בתחבורה ציבורית, יש להביא בחשבון כי אין גישה בתחבורה ציבורית למחלף שער הגיא אלא רק לנווה אילן.

|אורך המסלול=11 ק"מ (15.5 ק"מ עם עין עלקת).
|משך המסלול=4-2 שעות.
|טיפוס מצטבר=ירידה מצטברת של 460 מ' ועלייה מצטברת של 80 מ' (עם עין עלקת, ירידה של 560 מ' ועלייה של 180 מ').
|מפה=mishlatim_ridge.gif
|תיאור המסלול=
ניסע תחילה כ- 500 מ' בדרך מסומנת כחול, החולפת לצד אזור חקלאי בראש נחל אילן.

אחרי 500 מ' נגיע למתחם מגודר ובו מספר בריכות מים של חברת "מקורות". כאן נפנה שמאלה בעלייה קצרה ותלולה (עשויה להיות בעייתית לרכב בעל גחון נמוך) ועד מהרה נפגוש דרך מסומנת אדום, הבאה הנה ממחלף שורש. חלקה הראשון של הדרך "האדומה" נסגר למטיילים כתוצאה מעבודות שדרוג כביש 1, ולכן נפנה כאן שמאלה ונמשיך בירידה מתונה בצידה הצפוני של גבעת משב.

הדרך מתעקלת ומקיפה את גבעת משב, וממשיכה למרגלות מחלף שורש. לאחר כ- 2 ק"מ מבריכות המים של "מקורות" נגיע לצומת שבילים שחור-אדום. כאן מתחילה "רשמית" דרך דיפנבייקר (על שם ראש ממשלת קנדה וידיד הציונות בשנות ה- 70').

במקום זה יש שער בולט ולצידו '''חניון מטיילים''' הממוקם בתוך מחצבה נטושה הנסתרת מעיני הנוסעים בכביש 1. מנקודה זו ניתן להשקיף לעבר '''אנדרטת פורצי הדרך''' הנמצאת בפסגת גבעת משב, ואין אליה כיום גישה ממסלול הטיול בשלוחת משלטים.

בין הדרך לכביש נמצא [[אתר לאומי משוריינים בשער הגיא|אתר המשוריינים]] - אתר אליו רוכזו משוריינים שהוצבו בעבר לאורך הכביש, זכר לשיירות במלחמת העצמאות.

אלו אינם המשוריינים המקוריים אלא שחזורים שהוצבו באזור בשנות ה- 60'. בשל החשש לגניבתם כחלק מביזת המתכות הנרחבת המשתוללת בארץ, רוכזו המשוריינים בשני אתרים, כאן וב[[אתר לאומי ח'אן ומצודת דרכים בשער הגיא]] וקובעו לקרקע במשטחי בטון.

מכאן נתחיל לצבור גובה מעל לכביש 1, ההולך ומעמיק באפיקו של נחל נחשון.

במרחק כ- 1.6 ק"מ מאתר המשוריינים נגיע למפגש עם דרך מסומנת כחול, הפונה ימינה. במפגש הדרכים נמצא '''גן יפני''' קטן, ובו מספר שבילי הליכה קצרצרים סביב הסלעים המקומיים. הגן הוקם לכבוד האב טקג'י אוצוקי מייסד אגודת הנוצרים ידידי ישראל ביפן, ובתחומיו גם פינת הנצחה לכבוד אהוד אולמרט ורעייתו עליזה, שהוקמה כאשר אולמרט כיהן כראש עיריית ירושלים.

מכאן כדאי לצאת לסיבוב קצר אל חורבת עלקת (מרחק 800 מ' מנקודה זו). למטיילים ברגל, ברכב שטח ובאופניים אין כל בעיה לצאת לסיבוב מנקודה זו, ואילו למטיילים ברכב פרטי עדיף להתחיל את הסיבוב מנקודה מרוחקת יותר כמתואר להלן.

הדרך המסומנת כחול היא דרך קישור קצרה, באורך כ- 250 מ', היורדת משלוחת משלטים לדרך מסומנת ירוק. הדרך עבירה לכל רכב, אם כי רכב נמוך יידרש לנסיעה זהירה. בצומת הדרכים כחול-ירוק נפנה ימינה, ולאחר 300 מ' נגיע לצומת דרכים ירוק-שחור (את הדרך "השחורה" פגשנו בחניון בתחילת דרך דיפנבייקר). עתה נפנה פנייה חדה שמאלה, נחלוף על פני מטע זיתים ולאחר 200 מ' נוספים נגיע אל '''חורבת עלקת'''. זהו בית חווה מהתקופה העות'מאנית, וסביבו מטע יפה של עצי [[שקד מצוי - שקדיה|שקד]] הבולטים בפריחתם המרהיבה בפברואר.

המבנה עצמו נעול, ולצידו שרידי מבנים נוספים.

מחורבת עלקת נשוב עד לצומת הדרכים כחול-ירוק. כעת נמשיך עם הדרך המסומנת ירוק עוד 680 מ', נפנה שמאלה לפי הסימון ונחלוף לצד נקודת תצפית - '''מצפור רפא'''. התצפית משקיפה צפונה, לאזור [[שלוחת נווה אילן - יער המכללות וחורבת מצדית|חורבת מצד]], ובה נמצאים מספר שולחנות פיקניק. לאחר המצפור נחבור חזרה לדרך דיפנבייקר ולסימון האדום. 

למי שאינו מעוניין בגיחה לחורבת עלקת, או המעוניין לנסוע לחורבת עלקת לפי הסימון הירוק (המתון יותר מהדרך המסומנת כחול), מרחק הנסיעה/הליכה מהגן היפני לנקודה זו הוא 830 מ'.

נפנה תחילה שמאלה ועד מהרה נגיע ל'''מצבת זיכרון''' לזכר האלוף עוזי נרקיס, משחרר ירושלים במלחמת ששת הימים. מאזור זה נוכל להשקיף לעבר גיא שיירות - ערוצו העמוק של נחל נחשון, בו עובר כיום כביש 1, הדרך לירושלים. קרוב לכביש נראים מבני חוות שער הגיא, וברכס ממול בולטת פסגת הר ארנה - חלקה המזרחי של [[שלוחת שיירות]].

מדרום לנו, נסתר האזור ששימש עד לשדרוג כביש 1 כאי תנועה בכביש שער הגיא. אי תנועה זה הוקם בשל קיומו של מקאם - ציון מוסלמי לזכרו של הקדוש '''אימאם עלי'''. 

אימאם עלי התפרסם במסורת המוסלמית כצדיק מקומי. יום אחד פגש האימאם בילדה קטנה ממררת בבכי. כאשר שאל אותה לפשר הדבר, התברר לו כי הילדה נשאה עימה כד שמנת. בחוסר תשומת לב היא מעדה, והשמנת נספגה בקרקע. האימאם ציווה על האדמה לפלוט את השמנת החוצה וכך היה. האדמה לא סלחה לו, וכאשר הלך לעולמו, סירבה האדמה לקבלו ופלטה אותו החוצה. הדבר חזר ונשנה בכל מקום בו ניסו לקבור את האימאם. כך יש בארץ ישראל המערבית לא פחות משישה ציוני קברים לאימאם עלי, וכולם ריקים ללא מצבת קבר. אחד מהציונים הנוספים המופיע באתר זה נמצא לצד היישוב [[קדומים - פארק הצנירים|קדומים]] בשומרון.

למעשה, אימאם עלי הוא כינויו של עלי איבן אבו טאלב, הח'ליף הרביעי של האיסלאם, שנרצח בשנת 661 בעיר כופה בעיראק ונקבר בנג'ף, המקודשת לשיעים בעיראק.

עם שדרוג הכביש, הוא הוסט צפונה מאימאם עלי, אך לא הוסדרה גישה נוחה למקום והוא נשכח מהתודעה.

מכאן נשוב לצומת השבילים ונמשיך ישר (מערבה), עוד כקילומטר אחד עד לצומת דרכים ובה שלט הכוונה למשלט 7 ופינת הנצחה לזכרו של זבולון המר, שר החינוך בממשלות ישראל ואיש המפלגה הדתית-לאומית. בפינה זו נמצאת קבוצה יפה של עצי אלון מצוי.

מערבית לנו מתנשאת גבעה בה מסומנת במפות "באר גרבית" (שאינה קיימת בשטח). הגבעה טרשית, ובניגוד להתרשמות שניתן לקבל בפינת ההנצחה, לא הוסדר שביל הליכה במקום. לצד הדרך ניתן לפגוש בחורף ובאביב פריחת [[עירית גדולה]] ו[[בן-חצב יקינטוני]].

תוך כדי התקדמות מערבה, נשקיף לעבר המעבר מהרי ירושלים לשפלה, ול[[אתר לאומי ח'אן ומצודת דרכים בשער הגיא|ח'אן שער הגיא]]. יערות קק"ל מתחלפים לחורש נרחב של שיטה כחלחלה, שהשתלטה על האזור לאחר השריפה הגדולה ביערות שער הגיא, בקיץ 1995. מדרום לנו נראה את כביש 415 - הכביש המקשר בין כביש 38 לכביש 1, שנסלל לאחר מלחמת העצמאות כמעקף לצומת שער הגיא, מתוך מחשבה (שגויה) שמעקף זה מוסתר מעיני הירדנים ששלטו ברכס התותחים הסמוך.

במרחק 860 מ' מחורשת זבולון המר, נגיע לצומת דרכים נוספת, ובה מצבת הנצחה - "יער רמת השרון". נחלוף על פני חורשה לזכר האיטלקים שנפלו בעיראק (כנראה במלחמת המפרץ ב- 1991). במרחק 700 מ' מצומת "יער רמת השרון", נחלוף על פני צומת דרכים נוספת (ממנה ניתן לגשת לשרידיו הלא משולטים שת אחד ממשלטי שער הגיא), וכ- 200 מ' לאחר מכן נחלוף למרגלות '''משלט 10'''. זהו הקיצוני במשלטי שער הגיא, וניתן לגשת אליו בשביל קצרצר מהדרך. במשלט יש תעלות קשר ושרידי עמדות המקורות בלוחות פח, עם שילוט הסבר. משלט זה היה אחד ממוצבי הגבול הישראליים בשנים 1967-1949.

הדרך מקיפה את חלקה המערבי של השלוחה, ונוחתת לבסוף בערוץ '''נחל אילן''', בצומת דרכים ירוק ואדום.

מכאן ניתן לצאת לגיחה במעלה נחל אילן (ולחזור לנקודה זו, או לצאת לכיוון נווה אילן), או לצאת לכיוון שער הגיא. שתי האפשרויות מתוארות להלן.

'''באפשרות הראשונה''', נפנה ימינה עם הסימון הירוק. בדרך משובשת מעט (לא מומלצת לרכב פרטי), לאחר 400 מ' נפגוש דרך מסומנת כחול המטפסת שמאלה, ומיועדת לרכב שטח ואופניים (לא עבירה לרכב פרטי). דרך זו מובילה לעבר אתר אבני המיל וחורבת מצד, במערב [[שלוחת נווה אילן - יער המכללות וחורבת מצד|שלוחת נווה אילן]].

אנו נמשיך במעלה נחל אילן, ולאחר עוד 1.1 ק"מ נחלוף מדרום לבריכות מים מגודרות של חברת "מקורות", בתוואי קו המים הרביעי לירושלים. הקו הוקם בערוץ נחל אילן, והערוץ עבר שיקום נופי. ככל הנראה, השיקום הנופי לא לווה בשיקום אקולוגי נכון, וכיום יש לאורך ערוץ הנחל מוקד פלישה נרחב של חמציץ נטוי - צמח פולש מדרום-אפריקה הדוחק באגרסיביות את הצומח העשבוני המקומי.

כמאה מטרים לאחר בריכות המים המגודרות, נגיע לפינת ישיבה וגל-עד לזכרו של אברהם הלר, עובד "מקורות". כאן יש נקודת שחרור עודפי מים לערוץ נחל אילן, אך לא ניתן להתרחץ בנקודה זו.

במרחק 500 מ' נוספים במעלה נחל אילן, נראה '''עץ אקליפטוס ענק''' ובעל גזע חלול, המאפשר כניסה אפילו לאדם מבוגר. עץ אדיר זה הגיע למימדים מרשימים בזכות נביעת '''עין עלקת'''. למעשה יש כאן שתי בארות רדודות, שעומקן מטרים ספורים. הבאר הראשונה נמצאת קרוב מאד לעץ האקליפטוס מצידו המזרחי, ואילו הבאר המזרחית קשה יותר לאיתור ונמצאת במרחק כמאה מטר מזרחה. בפברואר 2014, היו בבאר המערבית מים רדודים ביותר והבאר המזרחית הייתה יבשה. בדצמבר 2021 הייתה הבאר המערבית יבשה. יש להיזהר מנפילה לבארות.

למטיילים ברכב פרטי, מומלץ לשוב מנקודה זו חזרה במורד נחל אילן. ברכב שטח ובאופניים, ניתן להמשיך במעלה נחל אילן. לאחר כ- 600 מ' מעין עלקת נגיע לצומת עם דרך מסומנת שחור, העולה בתלילות אל חורבת עלקת בה כבר ביקרנו (במרחק 400 מ' נוספים). אפשר לעלות מכאן, או במעלה הנחל (עוד כ- 3 ק"מ למתחם בריכות המים המגודר אותו פגשנו ממש בתחילת המסלול). קטעים אלו לא נבחנו בסיור בפברואר 2014, וככל הנראה אין בהם בעיות עבירות לרכב שטח, אך ייתכנו קשיי עבירות לרכב פרטי.

'''באפשרות השנייה''' נמשיך במורד נחל אילן, ולאחר 470 מ' נגיע למפגש דרך מסומנת שחור. כאן נפנה שמאלה, ולאחר עוד 200 מ' נחלוף לצד '''[[אתר לאומי ח'אן ומצודת דרכים בשער הגיא|חורבת חרסיס - מצודת שער הגיא]]''', המוזנחת כיום. זוהי תחנת משטרה טורקית משלהי התקופה העות'מאנית, אחת האחרונות ששרדו לאורך הדרך לירושלים. במרחק עשרות מטרים בלבד, נצא לתחנת הדלק בשער הגיא והלאה לכביש 1 (היציאה אפשרית לכיוון מחלף לטרון בלבד, אין מנקודה זו פנייה לירושלים או לבית שמש).


|פריחה ומוקדי עניין עונתיים=
* נובמבר - דצמבר: פריחת [[נרקיס מצוי]].
* דצמבר - ינואר: פריחת [[רקפת מצויה]].
* ינואר - פברואר: פריחת [[עירית גדולה]] ו[[שקד מצוי - שקדיה|שקד מצוי]], בפרט בחורבת עלקת.
* מרץ: פריחת [[בן-חצב יקינטוני]] בקרבת באר גרבית.

|שירותים למטיילים=
* חניוני מטיילים במספר נקודות במסלול.

|הערות ואזהרות=
* המסלול עובר בדרך עפר המשותפת לכלי רכב, רוכבי אופניים והולכי רגל.
* מהירות הנסיעה מוגבלת ל- 30 קמ"ש.
* מרבית הדרכים באזור, למעט ציר דרך דיפנבייקר - שער הגיא, מסומנות במפות סימון שבילים כדרכים לרכב שטח ולא לרכב פרטי. נכון לדצמבר 2021, דרך דיפנבייקר כולה עבירה לכל רכב. דרך נחל אילן כוללת קטעים משובשים, ואינה מומלצת לרכב פרטי.

|קישורים נוספים וספרות מומלצת=
* הרי ירושלים - מנחם מרקוס.
* [http://he.wikipedia.org/wiki/מבצע_מכבי מבצע "מכבי"] - באתר ויקיפדיה.

|הצעות טיול בסביבה=
{{3טורים|
{{ת|old_nve_ilan.jpg|אתר לאומי נווה אילן ההיסטורית}}
[[אתר לאומי נווה אילן ההיסטורית]]
|
{{ת|Masrek1.jpg|שמורת המסרק}}
[[שמורת המסרק]]
|
{{ת|park-canada3.jpg|פארק קנדה / פארק איילון}}
[[פארק קנדה / פארק איילון]]
}}
}}