קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך
צפון תל אביב: מכיכר בוני העיר לשפך הירקון
| טיול: צפון תל אביב: מכיכר בוני העיר לשפך הירקון מסלול הטיול יוביל אותנו מכיכר בוני העיר - בלב אזור הבילויים של רחוב בזל וסביבתו - עד שפך הירקון, תוך שילוב בין פרשיות בתולדות העיר ובין פינות טבע ונוף. | |
|
מבט לשפך הירקון |
<AdSense>google_ad_client = "pub-3670504824375444"; /* inature-top */ google_ad_slot = "5100266243"; google_ad_width = 728; google_ad_height = 90; //--> <script type="text/javascript" src="http://pagead2.googlesyndication.com/pagead/show_ads.js"> </script> </adsense>
מסלול הטיול: צפון תל אביב: מכיכר בוני העיר לשפך הירקון
| פרטי מסלול |
|---|
|
|
[[תמונה:{{{מפה}}}|320px|לחצו על המפה להגדלה]] לחצו על המפה להגדלה |
{{{תיאור המסלול}}}
איך להגיע:
{{{איך_להגיע}}}
<AdSense>google_ad_client = "pub-3670504824375444"; /* inature-middle */ google_ad_slot = "8969119389"; google_ad_width = 728; google_ad_height = 90; //--> <script type="text/javascript" src="http://pagead2.googlesyndication.com/pagead/show_ads.js"> </script> </adsense>
פריחה ומוקדי עניין עונתיים:
{{{פריחה ומוקדי עניין עונתיים}}}
שירותים למטיילים:
{{{שירותים למטיילים}}}
הערות ואזהרות:
{{{הערות ואזהרות}}}
<AdSense>google_ad_client = "pub-3670504824375444";
/* inature-bottom */
google_ad_slot = "2039121510";
google_ad_width = 728;
google_ad_height = 90;
//-->
<script type="text/javascript"
src="http://pagead2.googlesyndication.com/pagead/show_ads.js">
</script>
</adsense>
איך להגיע
מסלול הטיול נמצא בצפון הישן של תל אביב. תחילת המסלול היא בכיכר בוני העיר ברחוב בזל. בתחבורה ציבורית, יש לרדת ברחוב אבן גבירול בקרבת פינת רחוב בזל, ומשם ללכת ברגל לתחילת המסלול. ברכב, ניתן להיכנס לרחוב בזל ולחנות בחניון בתשלום בתחילת המסלול, או חנייה בכחול-לבן (עם כרטיס חנייה). סיום המסלול הוא בשפך הירקון. בקרבת מקום נמצאים מספר מגרשי חנייה הנגישים מכיוון שדרות רוקח, וכמו כן ניתן ללכת ברגל למסוף אוטובוסים הנמצא כ- 15 דקות הליכה מנקודת הסיום.
מסלול
נתחיל את המסלול בכיכר בוני העיר, הנמצאת במפגש רחובות בזל ואשתורי הפרחי, מרחק קצר מרחוב אבן-גבירול. הכיכר מנציחה 20 קבלנים ובונים שנטלו חלק בהקמת העיר העברית הראשונה, ומתחתיה ממוקם חניון ציבורי בתשלום. לפני הקמת הכיכר היו במקום שוק עירוני, ותחנת מכבי אש בה התאמנו חברי "ההגנה" במסווה של כבאים, כמו גם סליק נשק . מהכיכר נלך תחילה מערבה, נחצה את רחוב השל"ה ונגיע לבניין ברחוב בזל 33, בחזיתו - לצד עסק למוצרי אינסטלציה - נמצא שלט הנצחה, המנציח בית מלאכה לייצור אמצעי לחימה, ששימש את מחתרת האצ"ל בשנות ה- 40'. בפיצוץ שהיה במקום בספטמבר 1947, נהרג אחד מלוחמי האצ"ל, שמחה עוזר ז"ל, שהיה בין הבורחים מכלא עכו חודשים ספורים קודם לכן. נשוב על עקבותינו, דרך אזור בתי הקפה ברחוב בזל, עד פינת הרחובות בזל ויהושע בן-נון, כאן נפנה שמאלה (צפונה) ברחוב יהושע בן-נון. נשים לב לבניין מספר 49, מול מסעף רחוב יריחו, שבחזיתו שרד מחשוף סלע כורכר בגובה 1.5 מ' - שריד כמעט אחרון מרכס הכורכר שהיה באזור זה לפני הבינוי העירוני. נמשיך קמעא, ונפנה ימינה לרחוב הבשן. בין בתים מס' 1 ו- 3, מסתתר לו בניין חד-קומתי עם גג רעפים, ולצידו שלט הנצחה המספר שכאן גר בשנים 1944-1946 מפקד האצ"ל, מנחם בגין (לימים ראש ממשלת ישראל), בשמו המחתרתי "רבי ישראל ססובר".
נמשיך ברחוב הבשן עד מפגשו עם רחוב אבן גבירול, ונפנה שמאלה לכיכר פרוכטר, המשתרעת בצידו המערבי של רחוב אבן גבירול ובין רחוב הבשן בדרום לשדרות נורדאו בצפון.
הכיכר נקראת ע"ש שרה, יהודה ויצחק פרוכטר, מראשוני תעשיית הבורסקאות (עיבוד עורות) בישראל, ובה ממוקמים פסל דמוי כד ומזרקת מים.
בהגיענו למפגש הרחובות אבן גבירול ושדרות נורדאו, נחצה את הכביש ונלך בשדרות נורדאו מערבה, דרך שדרה נאה של עצי פיקוס קדוש. השדרות משמשות כנתיב נוח להולכי רגל ורוכבי אופניים, ומגיעות מרחוב אבן גבירול עד רחוב הירקון בסמוך לחוף הים.
במפגש עם רחוב יהושע בן נון, נפנה ימינה (צפונה) ונלך לאורך צידו המערבי של הרחוב.
יעדנו הבא הוא בתי הכנסת, בית הכנסת בית אל-מגן אברהם, לו יש דלת עץ נאה ומנורה המקשטת את קיר בית הכנסת הפונה לרחוב, ובית הכנסת השכן מצפון - שלום/היכל יצחק .
בבית כנסת זה התפלל ולמד תורה מנחם בגין בשנים 1944-1946 (כאשר גר ברחוב הבשן הסמוך) .
נמשיך צפונה ברחוב יהושע בן נון, ונשים לב לבניין המרשים בקצה הרחוב (מס' 91). הבניין חדש יחסית ונבנה ע"י הארכיטקטים יוחנן לביא וירון גולני בשנת 1996.
מול הבניין, נמצא גן ציבורי במקום בו שכן בעבר בית המטבחיים העירוני, על הקמתו הוחלט ב- 1930. בגבולו הצפוני של הגן הציבורי, ניצב שלט הנצחה על אחד המבנים:
בשנים 1931-1932, חפרו אנשי "ההגנה" סליק במרתפי הבניין, כאשר עודפי העפר והסלעים מהחפירה שימשו לבניית גדר בחצר הבניין, וזאת על מנת לא לעורר את חשדם של הבריטים.
עם הקמתו של בית מטבחיים חדש ב- 1981, נהרס הישן ותחתיו הוקם הגן הציבורי - גן ברנדר.
במבנה הסמוך פועל, לפי השילוט, חדר ניתוח לחתולים חסרי בית.
נצא מהגן הציבורי, וניכנס לכיכר היל המפרידה בין הרחובות יוחנן הורקנוס ושמעון התרסי. הכיכר מנציחה את שמו של הגנרל ג'ון היל, ממפקדי הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה.
בשטח הכיכר ממוקם גן ציבורי על גבעת כורכר זעירה, בצלעה הדרומית נמצאת מערת קבורה קדומה (מוזנחת כיום), ואילו בפסגת הגבעה ניצב עמוד שיש כאנדרטה לציון צליחת הירקון במלחמת העולם הראשונה.
בסתיו 1917 היה נהר הירקון לקו החזית בין הצבאות הבריטיים והטורקיים. ניסיון בריטי ראשון לצליחת הנהר בנובמבר 1917 נכשל, ואילו בליל 20.12.1917 צלחו כוחות בריטיים את הנהר בשלוש נקודות, האחת באתר "עשר טחנות", השנייה כאן והשלישית בשפך הירקון, ותפסו משלטים צפונית לנהר. כתוצאה מהמבצע, הוסט קו החזית בעשרה ק"מ צפונה. לבריטים היו 21 הרוגים ו- 94 פצועים במבצע זה.
לציון המאורע, הביאו הבריטים שלושה עמודי שיש מאפולוניה כדי שישמשו כאנדרטאות. אחד מהם ניצב כאן, ובסוף המסלול נראה עמוד נוסף במצד הירקון. עמוד שלישי ניצב ברחוב אבא הילל ברמת-גן.
בחלקה הצפוני של הכיכר נמצאת פינת מנוחה ובה מפל מים מלאכותי, המנציחה את זכרו של חביב בן-שאנן ז"ל.
מהכיכר נמשיך צפונה, נחצה את רחוב שמעון התרסי ונרד במדרגות (סמטת התרסי) לרחוב אוסישקין, נחצה גם אותו (בזהירות) וניכנס לתחומי פארק הירקון.
מכאן, נמשיך בשביל נוח לאורך גדתו הדרומית של הירקון, ונלך מערבה לכיוון שפך הירקון.
הירקון הוא גדול נחלי החוף בארץ, אך מימיו מנוצלים מזה עשרות שנים, ובקטע זה של הנהר זורמים בו מי ים שמוזרמים מתחנת הכח רדינג.
מעבר לנהר, בגדה הצפונית, נראה גן הבנים - אתר הנצחה לבני העיר תל אביב-יפו שנפלו במערכות ישראל. הגן , שנחנך בערב יום הזיכרון תשנ"ב - 1992, בנוי במתכונת של אחת-עשרה חורשות, כל אחת מהן מנציחה תקופה אחרת בתולדות המדינה, ובהן פזורים עמודי שיש שחורים עליהם חרוטים שמות הנופלים. בכל אחת מהחורשות ניטעו עצים מסוג ספציפי.
נמשיך ללכת לאורך הגדה הדרומית, ולצד מועדון צופי ים ת"א, נפגוש שלט הנצחה לכ"ג יורדי הסירה ומפקדם הבריטי, שהתאמנו כאן בטרם יצאו למשימתם במאי 1941 - חבלה במתקני הדלק בחוף טריפולי שבצפון לבנון. עקבותיהם נעלמו וגורלם לא נודע עד היום הזה.
בגדה הצפונית, נראה היטב מרכז חתירה חדש ע"ש דניאל עמיחי ז"ל.
נעבור מתחת לגשר ברחוב התערוכה, ונתקרב עוד לכיוון שפך הירקון. כ- 20 מ' אחרי הגשר, קיים ריכוז קטן של השרך הנדיר שבטבט ענף, הצומח בגבול הדשא והקנים ליד הנהר.
בהמשך, נחלוף לצד מגרשי אימונים של קבוצות כדורגל. כאן היה בעבר איצטדיון המכביה בו נערכו המכביות הראשונות בשנים 1932 ו- 1935. במקום ניצב גם שלט הנצחה.
המשך הדרך יוביל אותנו לגשר הולכי הרגל האחרון על אפיק הירקון. גשר זה, שהוקם בשנת 2001, עומד במקום בו היה בעבר גשר ווקופ - גשר היסטורי שנחנך בפברואר 1938 ונקרא ע"ש הנציב העליון הבריטי דאז, ארתור ווקופ. הגשר קישר בין העיר תל אביב ובין תחנת הכח רדינג א', שנחנכה שנה קודם לכן. מקום הגשר מנצל מעברה היסטורית במים הרדודים בשפך הירקון.
נעבור בגשר לגדה הצפונית של הירקון, לצד פתחי מוצא מי הקירור מתחנת הכח רדינג, ונפנה מערבה לאנדרטת הצליחה בשפך הירקון.
אנדרטה זו ניצבת בשרידיו של תל קדום - מצד הירקון (תל כודאדי), שנהרס כמעט לחלוטין בעת הקמת תחנת הכח הסמוכה בשנות ה- 30'.
גובה התל המקורי היה כגובה המגדלור הסמוך, שהוקם בשנת 1934. בחפירות הצלה שנערכו באתר, התגלו שרידיהן של שתי מצודות קדומות, מהמאות ה- 9 - 7 לפני הספירה, האחרונה שבהן חרבה ככל הנראה בשנת 732 לפני הספירה, במסעו של תגלת פלאסר מלך אשור. רצף התיישבותי התקיים באתר עד לתקופה הביזנטית (מאה 4 לספירה), אז חרב היישוב ולא חודש עוד. שמו הקדום של האתר אינו ידוע.
בפינה זו, הצופה על שפך הירקון, נסיים את סיורנו (מומלץ לתזמן את ההגעה לכאן לקראת השקיעה). מי שטרם שבע, יכול להמשיך מכאן חזרה דרומה, לנמל תל אביב וסביבתו.
| פרטי מסלול |
|---|
|
|
|
פריחה ומוקדי עניין עונתיים
המסלול עירוני, עם סיכוי קלוש לפריחת צמחיית נחלים בגדות הירקון בחודשי הקיץ. לאורך הירקון יש גם סיכוי טוב לפגוש עופות מים במהלך השנה.
שירותים למטיילים
מגרשי חנייה בתשלום בתחילת ובסוף המסלול, ושירותים נוספים בעיר.
הערות ואזהרות
חלק מהמסלול חשוף לשמש. אין כמעט אפשרות למצוא חנייה ללא תשלום באזור זה, למי שאינם תושבי העיר תל אביב, מומלץ לחנות באחד החניונים המוסדרים, להצטייד בכרטיס חנייה או לבוא בתחבורה ציבורית. מי הירקון מזוהמים, אין להיכנס אליהם ואין לשתות מהם.
ספרות מומלצת
"עמודי היל - האנדרטאות הבריטיות הראשונות של כיבוש ארץ-ישראל", אילן גל-פאר, מתוך חוברת המאה של אריאל - מאמרים ומחקרים בידיעת הארץ - חלק ב', "אריאל" 103-102, 1994.