קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

הבדלים בין גרסאות בדף "מצד חצבה - תמר המקראית"

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שורה 55: שורה 55:
  
 
בתקופת המנדט הבריטי, הוקמה כאן תחנת משטרה בריטית (משטרת עין חוסוב), והבאר הנראית כיום באתר הוקמה בתקופה זו. המקום נכבש ללא קרב בידי סיירי חטיבת הנגב במהלך מבצע "לוט" (נובמבר 1948) - חידוש הקשר היבשתי ל[[אתר לאומי מחנה העובדים בסדום|סדום]] אחרי חצי שנה של מצור יבשתי.
 
בתקופת המנדט הבריטי, הוקמה כאן תחנת משטרה בריטית (משטרת עין חוסוב), והבאר הנראית כיום באתר הוקמה בתקופה זו. המקום נכבש ללא קרב בידי סיירי חטיבת הנגב במהלך מבצע "לוט" (נובמבר 1948) - חידוש הקשר היבשתי ל[[אתר לאומי מחנה העובדים בסדום|סדום]] אחרי חצי שנה של מצור יבשתי.
 
פרט לעתיקות, התפרסם במיוחד עץ גדול ועתיק של שיזף מצוי, הצומח ליד המעיין. שיזף זה נחשב לאחד העצים הגדולים והעתיקים בארץמ (ויש הטוענים כי הוא בן אלף שנים ויותר), אך בהעדר טבעות שנתיות לא ניתן לדעת את גילו האמיתי. קיימת הערכה כי גיל העץ כ- 300 שנה "בלבד", וזאת כיוון שב- 1902 צולם העץ כאשר קוטר גזעו היה 3.5 מטרים, ואילו כיום קוטר העץ הינו שבעה מטרים. גובה העץ הינו כ- 14 מטרים. בנוסף לשיזף המצוי, צומחים כאן עצי שיטה סלילנית (עצי בר) ושיטת עלי-הערבה (מין פולש שנשתל במרחב והתפשט).
 
 
העץ נשמר בשל קדושתו לבדווים באזור. עם הפיתוח החקלאי המודרני בערבה, הוקם באזור קידוח מים בשנת 1962, דבר שהוביל לירידת מפלס מי התהום ולפגיעה בעץ העתיק. כיום מקבל העץ השקייה באופן מלאכותי.
 
  
 
אלמנט שהתווסף אף הוא בעשרות השנים האחרונות, הוא בונקר צבאי - שרידי מוצב צבאי קטן שנעזב עם השנים.
 
אלמנט שהתווסף אף הוא בעשרות השנים האחרונות, הוא בונקר צבאי - שרידי מוצב צבאי קטן שנעזב עם השנים.
שורה 65: שורה 61:
  
 
בעבר סברו החוקרים כי העיר המקראית תמר נמצאת כ- 20 ק"מ צפונה, באתר המכונה כיום מצד תמר (ולכן גם נקרא הנחל ליד צומת הערבה בשם [[נחל תמר]]), אולם לאור ממצאי החפירות כאן - מקובל עתה כי תמר המקראית שכנה כאן, בצפון הערבה.
 
בעבר סברו החוקרים כי העיר המקראית תמר נמצאת כ- 20 ק"מ צפונה, באתר המכונה כיום מצד תמר (ולכן גם נקרא הנחל ליד צומת הערבה בשם [[נחל תמר]]), אולם לאור ממצאי החפירות כאן - מקובל עתה כי תמר המקראית שכנה כאן, בצפון הערבה.
 +
 +
{{H2|
 +
header=העץ העתיק בארץ?
 +
}}
 +
 +
פרט לעתיקות, התפרסם במיוחד עץ גדול ועתיק של '''שיזף מצוי''', הצומח ליד המעיין. שיזף זה נחשב לאחד העצים הגדולים והעתיקים בארץ (ויש הטוענים כי הוא בן אלף שנים ויותר), אך בהעדר טבעות שנתיות לא ניתן לדעת את גילו האמיתי. קיימת הערכה כי גיל העץ כ- 300 שנה "בלבד", וזאת כיוון שב- 1902 צולם העץ כאשר קוטר גזעו היה 3.5 מטרים, ואילו כיום קוטר העץ הינו שבעה מטרים. גובה העץ הינו כ- 14 מטרים. בנוסף לשיזף המצוי, צומחים כאן עצי שיטה סלילנית (עצי בר) ושיטת עלי-הערבה (מין פולש שנשתל במרחב והתפשט).
 +
 +
העץ נשמר בשל קדושתו לבדווים באזור. עם הפיתוח החקלאי המודרני בערבה, הוקם באזור קידוח מים בשנת 1962, דבר שהוביל לירידת מפלס מי התהום ולפגיעה בעץ העתיק. כיום מקבל העץ השקייה באופן מלאכותי.
  
 
|איך להגיע=
 
|איך להגיע=

גרסה מ־09:22, 18 בינואר 2019

דף הבית   /   טיולים בדרום   /   טיולים במזרח הנגב ובצפון הערבה   /   מצד חצבה - תמר המקראית

מצד חצבה - תמר המקראית

מצד חצבה - נקודת עצירה מומלצת בערבה הצפונית ובה אתר ארכיאולוגי חשוב ועץ עתיק ומרשים.

  • נקודת עניין
  • אזור:מזרח הנגב וצפון הערבה
  • מפת סימון שבילים: 14 - מזרח הנגב
  • מיקום: עיר אובות, ליד צומת עין חצבה
  • גישה:לכל רכב
  • שבילי טיול:לא מסומן
  • עונות ביקור:כל השנה
  • שמורת טבע:לא
  • רמת קושי:לכל המשפחה
  • נגישות לנכים:לא נגיש
  • שעות ביקור:18:00-08:00
  • כניסה:חינם
  • תאריך ביקור:17/2/2013
  • תאריך ביקור אחרון בשטח:17/2/2013



Ancient tamar1.jpg

מצד חצבה, (עמית מנדלסון, 17/2/2013)

עוד אתרים בסביבה

תגיות: מדבר עתיקות והיסטוריה תחבורה ציבורית משפחות

מצד חצבה - תמר המקראית

עץ השיזף, פברואר 2013
הבאר המנדטורית, פברואר 2013
בית ארבעת המרחבים, פברואר 2013

דקות ספורות מצומת עין חצבה בכביש הערבה, נמצא אחד האתרים הארכיאולוגיים המרתקים בדרום - מצד חצבה, או תמר המקראית.

במקום התפתח יישוב עתיק סביב מעיין שופע - עין חצבה (עין חוסוב). המעיין נמצא בצומת דרכים אזורית - מערבה לעבר מעלה עקרבים והר הנגב, מזרחה לעבר מכרות הנחושת של פונון וגב הרי אדום, צפונה לעבר ים המלח ודרומה בואכה יטבתה ומפרץ אילת.

הממצאים העיקריים באתר הינם החל מתקופת הברזל (בית ראשון) ועד לתקופה הערבית הקדומה.

הקמתה של תמר מיוחסת ע"י המקרא למלך שלמה (מלכים א' ט' י"ט): "וַיִּבֶן שְׁלֹמֹה אֶת-גָּזֶר, וְאֶת-בֵּית חֹרֹן תַּחְתּוֹן. וְאֶת-בַּעֲלָת וְאֶת-תמר (תַּדְמֹר) בַּמִּדְבָּר, בָּאָרֶץ." כפי שניתן להבין מהניסוח, עורך הטקסט החליף את שמה של תמר, הנמצאת בארץ ישראל, עם העיר תדמור (פלמירה) המפורסמת הנמצאת במזרח סוריה, מעבר לגבולות שבטי ישראל. תמר נזכרת גם בספר יחזקאל, כנקודת ציון בגבולה הדרומי של ארץ ישראל - "וּפְאַת, נֶגֶב תֵּימָנָה, מִתָּמָר עַד-מֵי מְרִיבוֹת קָדֵשׁ" (יחזקאל מ"ז י"ט).

במהלך תקופת הבית הראשון נבנתה כאן מצודה גדולה ולצידה יישוב (ניתן לפגוש כאן מבנה מטיפוס "בית ארבעת המרחבים" האופייני לתקופה זו), ובהמשך הוקמה מצודה נוספת ולצידה מקדש אדומי, שכלי הפולחן שלו נתגלו במקום.

במאה הראשונה לספירה הוקמה כאן תחנת דרכים נבטית, ועם השתלטות הרומאים על המרחב, התפתח כאן יישוב גדול המשלב מצודה, בית מרחץ ומחנה צבאי. בתקופה זו נקרא המקום בשם "תמרה" והוא מוזכר במפת מידבא מהתקופה הביזנטית.

בתקופה הערבית הקדומה שכן כאן בית חווה חקלאי, ואחר כך דעך היישוב במקום.

בתקופת המנדט הבריטי, הוקמה כאן תחנת משטרה בריטית (משטרת עין חוסוב), והבאר הנראית כיום באתר הוקמה בתקופה זו. המקום נכבש ללא קרב בידי סיירי חטיבת הנגב במהלך מבצע "לוט" (נובמבר 1948) - חידוש הקשר היבשתי לסדום אחרי חצי שנה של מצור יבשתי.

אלמנט שהתווסף אף הוא בעשרות השנים האחרונות, הוא בונקר צבאי - שרידי מוצב צבאי קטן שנעזב עם השנים.

המבנים המודרניים הנמצאים למרגלות התל, שייכים להתיישבות חדשה שהחלה כאן בשנת 1967, ע"י שמחה פרלמוטר ומתיישבים שהצטרפו אליו. התיישבות זו, הנקראת "עיר אובות", לא הצליחה להתפתח ולהפוך ליישוב של ממש, וכיום המקום כמעט נטוש.

בעבר סברו החוקרים כי העיר המקראית תמר נמצאת כ- 20 ק"מ צפונה, באתר המכונה כיום מצד תמר (ולכן גם נקרא הנחל ליד צומת הערבה בשם נחל תמר), אולם לאור ממצאי החפירות כאן - מקובל עתה כי תמר המקראית שכנה כאן, בצפון הערבה.

העץ העתיק בארץ?

פרט לעתיקות, התפרסם במיוחד עץ גדול ועתיק של שיזף מצוי, הצומח ליד המעיין. שיזף זה נחשב לאחד העצים הגדולים והעתיקים בארץ (ויש הטוענים כי הוא בן אלף שנים ויותר), אך בהעדר טבעות שנתיות לא ניתן לדעת את גילו האמיתי. קיימת הערכה כי גיל העץ כ- 300 שנה "בלבד", וזאת כיוון שב- 1902 צולם העץ כאשר קוטר גזעו היה 3.5 מטרים, ואילו כיום קוטר העץ הינו שבעה מטרים. גובה העץ הינו כ- 14 מטרים. בנוסף לשיזף המצוי, צומחים כאן עצי שיטה סלילנית (עצי בר) ושיטת עלי-הערבה (מין פולש שנשתל במרחב והתפשט).

העץ נשמר בשל קדושתו לבדווים באזור. עם הפיתוח החקלאי המודרני בערבה, הוקם באזור קידוח מים בשנת 1962, דבר שהוביל לירידת מפלס מי התהום ולפגיעה בעץ העתיק. כיום מקבל העץ השקייה באופן מלאכותי.


איך להגיע:

המקום נמצא בסמוך וממזרח לכביש הערבה (כביש 90), אך הגישה אליו מתבצעת מכביש מס' 227.

בצומת עין חצבה (23 ק"מ דרומית לצומת הערבה) יש לפנות ימינה (מערבה) לכביש 227, ואחרי כ- 300 מ' נפנה שוב שמאלה לכיוון עיר אובות ועין חצבה (במקום יש שילוט הכוונה חום). נסיעה של כחצי ק"מ דרומה תוביל אותנו לחניית האתר.

על האתר: מצד חצבה - תמר המקראית:

מהחנייה נצעד כ- 150 מטרים ונגיע לגבעה בה נמצאים עיקר השרידים - התל והמצודות. ניתן להשקיף מכאן על מכלול העתיקות (במקום יש סככות צל ושולחנות פיקניק).

נרד מזרחה לעבר עץ השיזף הגדול והמרשים (סביבו הוסדר דק עץ לנוחות המטיילים), לידו נמצאת באר מתקופת המנדט הבריטי ושוקת לעדרי גמלים. מעבר לשיזף לכיוון דרום-מזרח נמצאים שרידי בית המרחץ הרומי.

אחרי סיור קצר בעתיקות (ומנוחה בצל השיזף) נשוב חזרה לרכב הממתין.


פריחה ומוקדי עניין עונתיים:

אין באתר מוקדי עניין עונתיים.

שירותים למטיילים:

חנייה, פינות צל, שירותים רטובים. בקרבת מקום - תחנת דלק גדולה בעין חצבה.

הערות ואזהרות:

  • האתר חשוף לשמש, ועדיף לבקר בו בשעות הקרירות יחסית של היום.

הצעות טיול בסביבת מצד חצבה - תמר המקראית:

קישורים נוספים וספרות מומלצת:

  • שילוט הסבר מפורט באתר.


המפה נטענת...