קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

הבדלים בין גרסאות בדף "חלמוניות גבעת הראל"

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שורה 2: שורה 2:
 
<meta name="keywords" content="שילה הקדומה, תל שילה, משכן שילה"></meta>
 
<meta name="keywords" content="שילה הקדומה, תל שילה, משכן שילה"></meta>
 
<meta name="description" content="שילה הקדומה - אתר ארכיאולוגי מרתק בו שכן ארון הברית במשך מאות שנים."></meta>
 
<meta name="description" content="שילה הקדומה - אתר ארכיאולוגי מרתק בו שכן ארון הברית במשך מאות שנים."></meta>
−
{{פירורי לחם 3|[[טיולים במרכז]]|[[טיולים בשומרון ובבנימין]]|[[אטרקציות בישראל|אטרקציות בשומרון ובבנימין]]}}
+
{{פירורי לחם|[[טיולים במרכז]]|[[טיולים בשומרון ובבנימין]]}}
−
{{אטרקציה
+
{{נקודת עניין
−
|נצ=32.05571, 35.28999
+
|נצ=32.201576, 35.273896
 
|Display map=yes
 
|Display map=yes
−
|Tags=עתיקות והיסטוריה, דת ותרבות, תחבורה ציבורית, אטרקציה, מומלץ האתר, משפחות
+
|Tags=עתיקות והיסטוריה, תצפיות, מומלץ האתר, דת ותרבות, אטרקציה
−
|סקירה=מתחם תיירות ארכיאולוגי המספר את סיפורה של שילה הקדומה.
+
|סקירה=הר גריזים - אחד הגבוהים בהרי השומרון, בפסגתו נמצא אתר ארכיאולוגי מרשים ומקודש לעדה השומרונית.
−
|תמונה=tel-shilo13.jpg
+
|תמונה=har_grizim1.jpg
−
|מקום הצילום=צילום: מרכז שילה הקדומה
+
|שם הצלם=עמית מנדלסון
−
|סוג אטרקציה=אתר תיירות ארכיאולוגי
+
|מקום הצילום=הכנסייה הביזנטית - הר גריזים
 +
|תאריך הצילום=25/10/2013
 
|אזור=השומרון ובנימין
 
|אזור=השומרון ובנימין
−
|כתובת=מצפון מערב לשילה
+
|מפת סימון שבילים=בקעת הירדן ומזרח השומרון - 6-5
−
|טלפון={{#phone:02-5789111}}
+
|מיקום=ליד היישוב ברכה
−
|קהל יעד=לכל המשפחה
+
|גישה=רגלית, אופניים, לכל רכב
−
|נגישות לנכים=חלקית
+
|שבילי טיול=לא מסומן
−
|תאריך עדכון=10 בדצמבר 2017
+
|עונות ביקור=כל השנה
 +
|שמורת טבע=לא
 +
|רמת קושי=לכל המשפחה
 +
|נגישות לנכים=לא נגיש
 +
|שעות ביקור=שעות היום
 +
|כניסה=בתשלום
 +
|מאפיינים עיקריים=עתיקות, תצפית
 +
|תאריך ביקור=25/10/2013
 +
|תאריך ביקור אחרון בשטח=23/10/2018
 +
|קדם אזהרה=0
 +
|0={{אזהרה_בטחונית_גב_ההר}}
 
|1=[[אלון מורה]]
 
|1=[[אלון מורה]]
−
|2=[[בית אל|טיול בבית אל]]
+
|2=[[קדומים]]
−
|3=[[רימונים וכוכב השחר]]
+
|3=[[נחל קנה]]
−
|4=[[גבעת היקבים ומעיין האוכף]]
+
|4=[[ראש נחל שילה]]
−
|5=[[ראש נחל שילה]]
+
|5=[[שביל שער השומרון]]
−
|6=[[יקב טורא]]
+
|6=[[עין מח'נה - מעיין עמשא]]
−
|7=[[הר גריזים]]
+
|7=[[ח'רבת אל-בורך]]
−
|8=[[מעיינות פצאל]]
+
|8=[[שמורת נבי איסמעיל]]
 
|9=[[שמורת סלמן אל פארסי]]
 
|9=[[שמורת סלמן אל פארסי]]
−
|10=[[שמורת נבי איסמעיל]]
+
|10=[[שמורת קמין חסיף]]
  
 
|רקע כללי=
 
|רקע כללי=
−
'''שילה הקדומה''' - אתר תיירות ארכיאולוגי מפותח, מטופח ומושקע, המאפשר סיור בנוף עוצר נשימה בין השרידים הארכיאולוגיים שבתל מהתקופות השונות וביקור במגדל הרואה הכולל מיצג אורקולי אשר מקים לתחיה את סיפורי התנ"ך שהתרחשו במקום זה. בנוסף ניתן לבקר בתערוכת דברי ימי שילה הכוללת את ממצאי האתר מהתקופות השונות.  
+
[[תמונה:har_grizim2.jpg|left|thumb|200px|"גבעות עולם" - הר גריזים, אוקטובר 2013]]
 +
[[תמונה:har_grizim3.jpg|left|thumb|200px|רצפת פסיפס - הר גריזים, אוקטובר 2013]]
 +
[[תמונה:har_grizim4.jpg|left|thumb|200px|הר גריזים, אוקטובר 2013]]
 +
[[תמונה:har_grizim6.jpg|left|thumb|200px|גריזית אירופית ושערות-שולמית מצויות, אוקטובר 2013]]
 +
הר גריזים (ג'בל א-טור) הוא אחד ההרים הגבוהים בשומרון, בגובה 880 מ'.
  
−
'''שילה הקדומה''' הינה מהאתרים הארכיאולוגיים החשובים בשומרון. לשיא תהילתה זכתה שילה לאחר התנחלות בני ישראל בארץ, כאשר שימשה גבעה זו - הנמוכה מההרים שבסביבתה - כמקום המשכן וארון הברית, המרכז הרוחני ל12 שבטי ישראל. לפי המסורת היהודית, המשכן ישב במקום זה במשך 369 שנה.  
+
מבחינה גיאולוגית, ההר הוא אחד מהרי המשאר של קער שכם, בדומה להר עיבל ולג'בל סלמן.
  
−
אירועים רבים בתנ"ך התרחשו במקום זה. כאן יהושע חילק את הנחלות בין שבטי ישראל, כאן יצאו בנות שילה לחולל בכרמים, אל המקום הזה עלה אלקנה ופה התרחשה תפילת חנה, במקום הזה פעלו עלי הכהן ושמואל הנביא ופה החלה מלכות ישראל. בשלהי תקופת השופטים (ימי עלי הכהן) בני ישראל נחלו תבוסה לפלשתים ובעקבות כך ארון הברית נלקח שלל ומשכן שילה נחרב.  
+
ההר זכה לפרסום רב בשל הציווי המקראי לבני ישראל, לקיים טקס דתי עם כניסתם לארץ - "ונתתה את הברכה על הר גריזים". ההר מוזכר גם במשל יותם, אך אינו מוזכר לאחר מכן במקרא.
  
−
תקופת פריחה נוספת ידעה שילה בתקופה הביזנטית, אז היה במקום יישוב נוצרי עם כנסיות ורצפות פסיפס, אחת מהן מציינת במפורש את שם היישוב שילה. השם נשתמר עד ימינו בשם הערבי ח'רבת סילון. היישוב היהודי בשילה חודש בשנת 1978, וסביבו התפתח אחד מגושי ההתיישבות הבולטים בגב ההר.
+
ההר מהווה את המקום הקדוש ביותר לעדה השומרונית, עדה קרובה ליהדות שלפי אמונתה מהווה שריד ישיר לבני ישראל הקדומים. השומרונים הקימו (במאה החמישית לפני הספירה) מקדש על ההר. סביב מקדש זה הוקמה עיר גדולה ובהמשך שופץ המתחם המקודש, שהוחרב בידי יוחנן הורקנוס החשמונאי בשנת 129/128 לפנה"ס. במקומו נבנתה לימים כנסייה ביזנטית מפוארת, בתקופת הקיסר זנון (484 לספירה). הקמת הכנסייה הביאה לפרוץ מרד השומרונים שנמשך כמאה שנים, ופגע קשות בקהילה השומרונית..
  
−
|גלריית תמונות=
+
בשנים 2000-1982 בוצעו חפירות ארכיאולוגיות נרחבות בהר גריזים, שחשפו את הכנסייה הביזנטית, המתחם המקודש סביבה ושרידי העיר שמסביב. בשנת 2012 נפתח המתחם הארכיאולוגי לקהל הרחב, כ"אתר קולט קהל" בניהולה של רשות הטבע והגנים (מעמד משפטי מיוחד, כיוון שלא ניתן להכריז על שמורות טבע וגנים לאומיים חדשים ביו"ש ללא הסכמת הרשות הפלסטינית). שטחו של האתר המגודר הוא בסביבות כ- 100 דונם (הגם שאתרים שונים באינטרנט נוקבים בגודל 400 דונם).
−
<jssorgallery width="720" height="460">
+
 
−
tel-shilo2.jpg|תל שילה - שילה הקדומה
+
לצד הארכיאולוגיה והנוף, יש בהר גם ערכי טבע. במדרונות ההר נמצא יער אורנים מנדטורי, ובשטחים הפתוחים יש ריכוז גדול ויפה של [[עיריוני צהוב]]. עיריוני נדיר יותר, המאפיין הרים גבוהים, הוא עיריוני קצר. בשטח ההר נמצאים מספר בורות מים, בהם נמצאים שרכים שונים - השרך הנפוץ שערות-שולמית מצויות והשרכים הנדירים גריזית אירופית וגריזית נאה. השרכים מסוג גריזית התגלו בארץ לראשונה בהר גריזים, ולכן נקראים בעברית על שם ההר (אם כי הם שכיחים באירופה). גריזית נאה ידועה בארץ רק מהר גריזים, אולם קיימים מעברים בינה ובין גריזית אירופית.
−
tel-shilo3.jpg|תל שילה - שילה הקדומה
 
−
tel-shilo4.jpg|תל שילה - שילה הקדומה
 
−
tel-shilo5.jpg|תל שילה - שילה הקדומה
 
−
tel-shilo1.jpg|תל שילה - שילה הקדומה
 
−
tel-shilo7.jpg|תל שילה - שילה הקדומה
 
−
tel-shilo6.jpg|תל שילה - שילה הקדומה
 
−
tel-shilo8.jpg|תל שילה - שילה הקדומה
 
−
tel-shilo9.jpg|תל שילה - שילה הקדומה
 
−
tel-shilo10.jpg|תל שילה - שילה הקדומה
 
−
tel-shilo11.jpg|תל שילה - שילה הקדומה
 
−
tel-shilo12.jpg|תל שילה - שילה הקדומה
 
−
tel-shilo13.jpg|תל שילה - שילה הקדומה
 
−
</jssorgallery>
 
  
 
|איך להגיע=
 
|איך להגיע=
−
'''הגעה מגוש דן:'''
+
הגישה להר גריזים היא דרך שכונת השומרונים (קריית לוזה) הנמצאת בפאתי שכם, צפונית ליישוב ברכה.
−
יש לנסוע בכביש 5 מזרחה עד לפנייה ימינה לאריאל. בתוך אריאל ממשיכים ישר (שדרות ירושלים) עד ליציאה המזרחית מהישוב אריאל.
+
 
−
ממשיכים ישר ואחרי הישוב נופי נחמיה, בצומת רחלים יש לפנות ימינה לכביש מס' 60. בצומת שילה פונים שמאלה לכיוון יישובי גוש שילה, ואחרי 200 מ' פונים שמאלה לפי השילוט לשילה הקדומה. מרחק הנסיעה מהיציאה המזרחית של אריאל הינו כ- 16 ק"מ.
+
לבאים מרוב חלקי הארץ, יש להגיע לצומת תפוח (במפגש כבישים 5 ו- 60) ומשם לנסוע דרך הכפר חווארה עד לכיכר בפאתי שטח A של שכם. בכיכר יש לפנות שמאלה לעבר היישוב ברכה, ולחלוף על פני [[עין מח'נה - מעיין עמשא|מעיין עמשא]].
 +
 
 +
בכניסה ליישוב ברכה נפנה ימינה ונמשיך לעבר שכונת השומרונים. בשכונה נגיע לצומת טי בה יש לפנות שוב ימינה ולחלוף על פני השכונה בדרך להר גריזים. השער בכניסה לאתר סגור, ויש להתקשר באינטרקום, כדי לפתוח את השער.
 +
 
 +
<html>
 +
<center>
 +
<iframe width="100%" height="450" frameborder="0" scrolling="no" marginheight="0" marginwidth="0" src="https://maps.google.co.il/maps/ms?msa=0&amp;msid=202251071962719782755.0004e9d28f4da3d16de1e&amp;hl=iw&amp;ie=UTF8&amp;t=h&amp;ll=32.192538,35.269718&amp;spn=0.032686,0.042915&amp;z=14&amp;output=embed"></iframe><br />
 +
</center>
 +
</html>
 +
 
 +
|על האתר=
 +
[[תמונה:har_grizim5.jpg|left|thumb|200px|המדרגות המזרחיות - 2006]]
 +
[[תמונה:har_grizim7.jpg|left|thumb|200px|תצפית לכנסיית "באר יעקב", אוקטובר 2013]]
 +
[[תמונה:har_grizim8.jpg|left|thumb|200px|הווילה של מוניב אל-מסרי]]
 +
[[תמונה:har_grizim9.jpg|left|thumb|200px|זבח השומרונים, 2005]]
 +
[[תמונה:har_grizim10.jpg|left|thumb|200px|זבח השומרונים, 2007]]
 +
 
 +
הסיור בהר גריזים עצמו נמשך כשעה, בסיוע דפדפת המידע שבאתר. מהחנייה נתקדם בשביל רחב לעבר הפסגה, כאשר מימין לנו נמצא מתחם מגודר - '''"מזבח יצחק"''' בו לפי המסורת השומרונית אירעה עקידת יצחק. משמאלנו נעבור גת ביזנטית ואחריה מתחם מגודר נוסף ובו משטח סלע גדול - '''"גבעות עולם"'''. זהו אתר נוסף המקודש לשומרונים, ושמו מנציח את ברכת משה ליוסף - "ומראש הררי קדם וממגד גבעות עולם".
 +
 
 +
לאחר "גבעות עולם" נפנה שמאלה ונעבור לצד סככה בסמוך לגבול המערבי של המתחם המקודש בתקופה ההלניסטית. נאגף מתחם מבוצר ונפנה ימינה. בצד שמאל, במפלס נמוך ממפלס השביל, נמצא '''בית בד''' נאה (הנראה טוב יותר במבט לכיוון דרום). אנו ממשיכים צפונה לאורך חומת המתחם המקודש, עד שנגיע לפינה הצפונית-מערבית שלו. כאן נמצא שביל מדרגות המוליך לשכונת השומרונים, אולם הגישה חסומה בשער (בתיאום עם עובדי האתר, ניתן לצאת משער זה לשכונת השומרונים). אנו נפנה ימינה ועתה נצעד דרומה בצמוד לחומה נוספת. נחלוף על פני אתר '''"שתים-עשרה האבנים"''', בו מזהים השומרונים את מקום האבנים שהציבו בני ישראל בעוברם את [[נהר הירדן]]. עתה נעלה במדרגות לסככת תצפית המשקיפה על שרידי הכנסייה הביזנטית.
 +
 
 +
זהו מתחם גדול באורך כ- 100 מ' וברוחב 83 מ', המוקף חומה ומגדלים. במרכזו נמצאת כנסייה מתומנת ובנויית אבני גזית, שהוקמה בשנת 484 לספירה. במקום ניתן לראות ריצוף עתיק, קטעי פסיפס וכותרות מעוטרות. מצפון לכנסייה נמצאים שרידי מנזר מבוצר, הנמצא ברובו מעבר למסלול ההליכה.
 +
 
 +
בפינה הצפונית-מזרחית של המתחם נמצא מבנה בודד עם כיפה, זהו לפי המסורת המוסלמית קבר שייח' ע'נאם, אחד מלוחמיו של צלאח א-דין. לא ניתן כיום להיכנס לתוך המבנה (שכמובן לא נחפר).
 +
 
 +
בדופן המזרחית של המתחם הביזנטי נמצאת '''סככת תצפית''' ממנה נשקף נוף מרהיב לכיוון מזרח. ניתן לראות מכאן את הרכסים עליהם ממוקמים היישובים איתמר ואלון מורה, [[שמורת הר כביר]], "מצפה שלושת הימים", בקעת בית דג'ן ופסיפס הכפרים והשכונות במזרח שכם - רוג'יב, דיר אל-חטב, עזמוט, מחנות הפליטים בלאטה ועסכר, קבר יוסף, כנסיית באר יעקב ועוד. גם הר עיבל נראה חלקית מנקודה זו.
 +
 
 +
יש לצאת מהמתחם באותה דרך. למעוניינים, ניתן ללכת לפי דפדפת המידע גם לדופן המזרחית של המתחם, בה בולט גרם מדרגות מרשים המוביל לשער המזרחי של המתחם המקודש. מכאן נשוב חזרה לחניון.
 +
 
 +
בקרבת האתר הארכיאולוגי נמצאים עוד שני אתרים בולטים, שראוי לבקר בהם כחלק מטיול בהר גריזים:
 +
 
 +
<h3>מצפה יוסף</h3>
 +
 
 +
כמה מאות מטרים מצפון לפסגת הר גריזים נמצא תל א-ראס - השלוחה הצפונית של הר גריזים. בפסגת השלוחה נמצאים שרידים ארכיאולוגיים שלא הוסדרו לקהל הרחב, אך למרגלותיהם הוסדרה תצפית מרשימה לעבר שכם, קבר יוסף והר עיבל.
  
−
'''הגעה מאזור ירושלים:'''
+
כדי להגיע נחזור לשכונת השומרונים, ונפנה לפי שלט חום לעבר "מצפה יוסף". נסיעה של כחצי ק"מ תביא אותנו לחורשת אורנים למרגלות תל א-ראס. כאן נחנה ונלך כ- 300 מ' בשביל עפר בצד המזרחי של התל, לעבר נקודת התצפית.
−
יש לנסוע לכיוון מעבר חיזמא דרך פסגת זאב, לפנות שמאלה בכיכר חיזמא ובכיכר אדם לפנות ימינה. נחלוף על פני היישוב עפרה, ונפנה ימינה בצומת שילה. אחרי 200 מ' פונים שמאלה לפי השילוט לשילה הקדומה. מרחק הנסיעה ממעבר חיזמא הינו כ- 31 ק"מ (כ-13 ק"מ מצומת עפרה).
 
  
−
|על האטרקציה=
+
מכאן נראים היטב אתרי מזרח שכם: מחנות הפליטים בלאטה ועסכר, כנסיית באר יעקב, תל שכם המקראית (תל בלאטה) וכמובן קבר יוסף. תצלום בתצפית יסייע בזיהוי המקום.
−
אתר התיירות הארכיאולוגי שבתל מציע סיורים בעקבות סיפורי התנ"ך, הקמים לתחייה ב'''מגדל הרואה''' במיצג מולטימדיה אורקולי מרהיב, כולל סיורי "מציאות מדומה" במשכן במשקפי תלת מימד. ובנוסף סיורים בין השרידים הארכיאולוגיים שבתל, שסודותיהם הולכים ונחשפים מדי שנה בחפירות ארכיאולוגיות שונות.
 
  
−
חורשות, מדשאות ואזורי פיקניק באתר לצד מסלולי סיור, אופניים, טרקטורונים ושלל פעילויות מבטיחות הנאה מלאה לכל המשפחה ולכל גיל.  
+
בכביש המקשר בין שכונת השומרונים ובין תל א-ראס יש תצפית טובה לעבר מרכז ומערב שכם, כמו גם הווילה של מוניב אל-מסרי - האדם העשיר ביותר ברשות הפלסטינית, שקבע את משכנו בצלע הר גריזים.
  
−
בנוסף יש במקום חנות גלריה וקפיטריה.  
+
<h3>שכונת השומרונים</h3>
 +
העדה השומרונית היא העדה הקטנה בארץ, ומונה בסביבות 750 נפש בלבד. כמחציתם גרים בהר גריזים והמחצית השנייה גרה בחולון.
  
−
ניתן להעשיר כל ביקור במשחקי ידע ותוכן, סדנאות ותלבושות קדומות המשלבים מידע וחוויה על עברה של שילה הקדומה.<br>
+
השומרונים מזהים את עצמם עם צאצאי השבטים אפרים, מנשה ולוי. הם מאמינים בחמשת חומשי התורה אך לא בתורה שבע"פ, ולפי אמונתם המקום הקדוש ביותר הוא הר גריזים ולא [[הר הבית]]. העדה השומרונית נפגעה קשות בתקופה הביזנטית, והמשיכה להידרדר במהלך התקופה הערבית, כתוצאה מרדיפות והמרות דת כפויות. רק עם תחילת המנדט הבריטי החלה העדה להתאושש.
  
−
באתר מתקיימים אירועים ברמה גבוהה ואווירה קסומה.<br>
+
עד לאמצע שנות ה- 1980, ישבו בני העדה בשכם, ועלו להר גריזים לתקופות קצרות בלבד. האינתיפאדה הראשונה היוותה זרז לפיתוח שכונת השומרונים בהר גריזים - "קריית לוזה". תושבי השכונה רובם ככולם מחזיקים גם באזרחות ישראלית, בנוסף לאזרחות פלסטינית.
−
|מחירים ושעות=
 
−
<u>'''מחירי הכניסה'''</u><br>
 
−
{{2טורים|
 
−
'''מבוגר''': 39 ש"ח.<br>
 
−
'''ילד/ חייל/ אזרח ותיק''': 35 ש"ח.<br>
 
  
−
'''מחיר לאדם בקבוצה''' (מעל 30 איש, מחיר כולל הדרכה): <br>
+
בתחום השכונה נמצאים מוזיאון השומרונים, מפעל טחינה ומקום הזבח - בו מקיימים השומרונים מדי שנה את זבח הפסח, בהתאם להנחיות קורבן הפסח בתורה. על קירות הבתים  ניתן לראות מזוזות שומרוניות - לוחות אבן גדולים ובהם כתובות בכתב השומרוני  (הדומה מאד לכתב העברי הקדום). מומלץ לקיים בשכונה סיור מודרך (ע"י מורי דרך או ע"י בני העדה), ובפרט בחגי השומרונים (אולם אז המקום עמוס במבקרים, ובפרט בזבח הפסח השומרוני).
−
'''מבוגר''': 31 ש"ח.<br>
 
−
'''ילד/ חייל/ אזרח ותיק''': 28 ש"ח.<br><br>
 
−
|
 
−
'''תוספת הדרכה פרטית:''' <br>
 
−
290 ש"ח. <br>
 
−
'''סיורים מודרכים לבודדים:''' <br>
 
−
'''עברית:''' בימי חול בשעה 11:00, וימי שישי בשעה 10:00. <br>
 
−
'''אנגלית:''' ימים א'-ו' בשעה 10:30. <br><br>
 
−
}}
 
−
* הכניסה כוללת צפייה במיצג ב"מגדל הרואה", וכניסה לתערוכת "דברי ימי שילה". <br><br>
 
  
−
<u>'''שעות הפתיחה:'''</u><br>
+
|פריחה ומוקדי עניין עונתיים=
 +
[[תמונה:har_grizim11.jpg|left|thumb|200px|מזוזה בשכונת השומרונים]]
 +
* מרץ - אפריל - פריחת [[עיריוני צהוב]] ברחבי ההר ולצד הכביש העולה אליו.
 +
* מאי - יוני - פריחת עיריוני קצר (בשעות אחה"צ בלבד).
 +
* ההר מושך מטיילים בתקופת החגים השומרוניים (פסח וסוכות בפרט). מועדי חגים אלו הם לרוב שונים ממועדי החגים היהודיים.
  
−
ימים א' - ה': 8:00 עד 17:00<br>
+
|שירותים למטיילים=
−
יום ו' : 8:00 עד 13:00<br><br>
+
* זהו אתר קולט קהל בתשלום, ובו שבילי הליכה, פינות צל ושירותים רטובים.
 +
* האתר פתוח בימים שני-שישי.
 +
* בתקופת שעון חורף הכניסה לאתר בין 08:00 ל- 15:00, ניתן לצאת עד 16:00.
 +
* בתקופת שעון קיץ הכניסה לאתר בין 08:00 ל- 16:00, ניתן לצאת עד 17:00.
 +
* בימי שישי ובערבי חג האתר נסגר שעה קודם לאמור לעיל.
 +
* מחיר הכניסה למבוגר 22 ש"ח, לילד (עד גיל 18) 10 ש"ח. כיוון שהאתר מנוהל ע"י רשות הטבע והגנים, הכניסה למנויי "מטמון" היא ללא עלות.
 +
* במקום יש מגרש חנייה, שולחנות פיקניק וסככות צל.
  
−
* '''אתר אינטרנט:''' [http://www.a-shilo.co.il/ http://www.a-shilo.co.il//]
+
|הערות ואזהרות=
−
* '''מייל:'''  [email protected].il
+
* כיוון שהכניסה לאתר הינה דרך שער היישוב גבעת הראל, היא אינה אפשרית בשבתות ובחגים.
−
* '''טלפון:''' 02-5789111/22
+
* שביל ההליכה תלול ולא מתאים למתקשים בהליכה.
  
−
|סרטונים=
 
−
{{2טורים|
 
−
<html>
 
−
<iframe width="100%" height="315" src="https://www.youtube.com/embed/gxUcmOOu41k" frameborder="0" allowfullscreen>
 
−
</iframe>
 
−
</html>
 
−
|
 
−
<html>
 
−
<iframe width="100%" height="315" src="https://www.youtube.com/embed/4QeCjDsQt6c" frameborder="0" allowfullscreen></iframe>
 
−
</html>
 
−
}}
 
 
|הצעות טיול בסביבה=
 
|הצעות טיול בסביבה=
 
{{3טורים|
 
{{3טורים|

גרסה מ־08:25, 23 בנובמבר 2019

דף זה נמצא בעריכה. המידע שבו חלקי, וייתכן שחלו בו טעויות. אין להסתמך עליו לצורך טיול בשטח!

דף הבית   /   טיולים במרכז   /   טיולים בשומרון ובבנימין   /   חלמוניות גבעת הראל

חלמוניות גבעת הראל

הר גריזים - אחד הגבוהים בהרי השומרון, בפסגתו נמצא אתר ארכיאולוגי מרשים ומקודש לעדה השומרונית.

  • נקודת עניין
  • אזור:השומרון ובנימין
  • מפת סימון שבילים: בקעת הירדן ומזרח השומרון - 6-5
  • מיקום: ליד היישוב ברכה
  • גישה:רגלית, אופניים, לכל רכב
  • שבילי טיול:לא מסומן
  • עונות ביקור:כל השנה
  • שמורת טבע:לא
  • רמת קושי:לכל המשפחה
  • נגישות לנכים:לא נגיש
  • שעות ביקור:שעות היום
  • כניסה:בתשלום
  • תאריך ביקור:25/10/2013
  • תאריך ביקור אחרון בשטח:23/10/2018



Har grizim1.jpg

הכנסייה הביזנטית - הר גריזים, (עמית מנדלסון, 25/10/2013)


אביב פורח בעיר העתיקה של סוסיתא
גלו את סודותיה של העיר העתיקה והמרגשת סוסיתא - סיורים מודרכים ותחנות יצירה לפסח בין עתיקות, כתובות קדומות ומרבדי פריחה.

אתגר מצדה - שביל הליכה על שפת המצוק
חדש במצדה - יוצאים מחוץ לחומת מצדה בשביל ייחודי בסיוע סולמות ודרגיות, עם נוף פנורמי למדבר יהודה וים המלח. החל מגיל 10.

האימפריה חוזרת - חוויה לילית בבית שאן
העיר הרומית העתיקה מתעוררת לחיים לאור לפידים ומוסיקה, עם שחקני רחוב, נגנים ודוכני רחוב אותנטיים באווירה של פעם.

אתגר האפיקומן בציפורי - מצאו את הדמויות
חידון משפחתי מאתגר בחיפוש אחרי האפיקומן ברחבי העיר העתיקה, חפשו ארבע דמויות על גבי הפסיפסים והשתתפו בהגרלה עם פרסים.


עוד אתרים בסביבה

הצעות טיול בסביבה


אתרי ביקור

תגיות: עתיקות והיסטוריה תצפיות מומלץ האתר דת ותרבות אטרקציה

חלמוניות גבעת הראל

"גבעות עולם" - הר גריזים, אוקטובר 2013
רצפת פסיפס - הר גריזים, אוקטובר 2013
הר גריזים, אוקטובר 2013
גריזית אירופית ושערות-שולמית מצויות, אוקטובר 2013

הר גריזים (ג'בל א-טור) הוא אחד ההרים הגבוהים בשומרון, בגובה 880 מ'.

מבחינה גיאולוגית, ההר הוא אחד מהרי המשאר של קער שכם, בדומה להר עיבל ולג'בל סלמן.

ההר זכה לפרסום רב בשל הציווי המקראי לבני ישראל, לקיים טקס דתי עם כניסתם לארץ - "ונתתה את הברכה על הר גריזים". ההר מוזכר גם במשל יותם, אך אינו מוזכר לאחר מכן במקרא.

ההר מהווה את המקום הקדוש ביותר לעדה השומרונית, עדה קרובה ליהדות שלפי אמונתה מהווה שריד ישיר לבני ישראל הקדומים. השומרונים הקימו (במאה החמישית לפני הספירה) מקדש על ההר. סביב מקדש זה הוקמה עיר גדולה ובהמשך שופץ המתחם המקודש, שהוחרב בידי יוחנן הורקנוס החשמונאי בשנת 129/128 לפנה"ס. במקומו נבנתה לימים כנסייה ביזנטית מפוארת, בתקופת הקיסר זנון (484 לספירה). הקמת הכנסייה הביאה לפרוץ מרד השומרונים שנמשך כמאה שנים, ופגע קשות בקהילה השומרונית..

בשנים 2000-1982 בוצעו חפירות ארכיאולוגיות נרחבות בהר גריזים, שחשפו את הכנסייה הביזנטית, המתחם המקודש סביבה ושרידי העיר שמסביב. בשנת 2012 נפתח המתחם הארכיאולוגי לקהל הרחב, כ"אתר קולט קהל" בניהולה של רשות הטבע והגנים (מעמד משפטי מיוחד, כיוון שלא ניתן להכריז על שמורות טבע וגנים לאומיים חדשים ביו"ש ללא הסכמת הרשות הפלסטינית). שטחו של האתר המגודר הוא בסביבות כ- 100 דונם (הגם שאתרים שונים באינטרנט נוקבים בגודל 400 דונם).

לצד הארכיאולוגיה והנוף, יש בהר גם ערכי טבע. במדרונות ההר נמצא יער אורנים מנדטורי, ובשטחים הפתוחים יש ריכוז גדול ויפה של עיריוני צהוב. עיריוני נדיר יותר, המאפיין הרים גבוהים, הוא עיריוני קצר. בשטח ההר נמצאים מספר בורות מים, בהם נמצאים שרכים שונים - השרך הנפוץ שערות-שולמית מצויות והשרכים הנדירים גריזית אירופית וגריזית נאה. השרכים מסוג גריזית התגלו בארץ לראשונה בהר גריזים, ולכן נקראים בעברית על שם ההר (אם כי הם שכיחים באירופה). גריזית נאה ידועה בארץ רק מהר גריזים, אולם קיימים מעברים בינה ובין גריזית אירופית.


איך להגיע:

הגישה להר גריזים היא דרך שכונת השומרונים (קריית לוזה) הנמצאת בפאתי שכם, צפונית ליישוב ברכה.

לבאים מרוב חלקי הארץ, יש להגיע לצומת תפוח (במפגש כבישים 5 ו- 60) ומשם לנסוע דרך הכפר חווארה עד לכיכר בפאתי שטח A של שכם. בכיכר יש לפנות שמאלה לעבר היישוב ברכה, ולחלוף על פני מעיין עמשא.

בכניסה ליישוב ברכה נפנה ימינה ונמשיך לעבר שכונת השומרונים. בשכונה נגיע לצומת טי בה יש לפנות שוב ימינה ולחלוף על פני השכונה בדרך להר גריזים. השער בכניסה לאתר סגור, ויש להתקשר באינטרקום, כדי לפתוח את השער.


על האתר: חלמוניות גבעת הראל:

המדרגות המזרחיות - 2006
תצפית לכנסיית "באר יעקב", אוקטובר 2013
הווילה של מוניב אל-מסרי
זבח השומרונים, 2005
זבח השומרונים, 2007

הסיור בהר גריזים עצמו נמשך כשעה, בסיוע דפדפת המידע שבאתר. מהחנייה נתקדם בשביל רחב לעבר הפסגה, כאשר מימין לנו נמצא מתחם מגודר - "מזבח יצחק" בו לפי המסורת השומרונית אירעה עקידת יצחק. משמאלנו נעבור גת ביזנטית ואחריה מתחם מגודר נוסף ובו משטח סלע גדול - "גבעות עולם". זהו אתר נוסף המקודש לשומרונים, ושמו מנציח את ברכת משה ליוסף - "ומראש הררי קדם וממגד גבעות עולם".

לאחר "גבעות עולם" נפנה שמאלה ונעבור לצד סככה בסמוך לגבול המערבי של המתחם המקודש בתקופה ההלניסטית. נאגף מתחם מבוצר ונפנה ימינה. בצד שמאל, במפלס נמוך ממפלס השביל, נמצא בית בד נאה (הנראה טוב יותר במבט לכיוון דרום). אנו ממשיכים צפונה לאורך חומת המתחם המקודש, עד שנגיע לפינה הצפונית-מערבית שלו. כאן נמצא שביל מדרגות המוליך לשכונת השומרונים, אולם הגישה חסומה בשער (בתיאום עם עובדי האתר, ניתן לצאת משער זה לשכונת השומרונים). אנו נפנה ימינה ועתה נצעד דרומה בצמוד לחומה נוספת. נחלוף על פני אתר "שתים-עשרה האבנים", בו מזהים השומרונים את מקום האבנים שהציבו בני ישראל בעוברם את נהר הירדן. עתה נעלה במדרגות לסככת תצפית המשקיפה על שרידי הכנסייה הביזנטית.

זהו מתחם גדול באורך כ- 100 מ' וברוחב 83 מ', המוקף חומה ומגדלים. במרכזו נמצאת כנסייה מתומנת ובנויית אבני גזית, שהוקמה בשנת 484 לספירה. במקום ניתן לראות ריצוף עתיק, קטעי פסיפס וכותרות מעוטרות. מצפון לכנסייה נמצאים שרידי מנזר מבוצר, הנמצא ברובו מעבר למסלול ההליכה.

בפינה הצפונית-מזרחית של המתחם נמצא מבנה בודד עם כיפה, זהו לפי המסורת המוסלמית קבר שייח' ע'נאם, אחד מלוחמיו של צלאח א-דין. לא ניתן כיום להיכנס לתוך המבנה (שכמובן לא נחפר).

בדופן המזרחית של המתחם הביזנטי נמצאת סככת תצפית ממנה נשקף נוף מרהיב לכיוון מזרח. ניתן לראות מכאן את הרכסים עליהם ממוקמים היישובים איתמר ואלון מורה, שמורת הר כביר, "מצפה שלושת הימים", בקעת בית דג'ן ופסיפס הכפרים והשכונות במזרח שכם - רוג'יב, דיר אל-חטב, עזמוט, מחנות הפליטים בלאטה ועסכר, קבר יוסף, כנסיית באר יעקב ועוד. גם הר עיבל נראה חלקית מנקודה זו.

יש לצאת מהמתחם באותה דרך. למעוניינים, ניתן ללכת לפי דפדפת המידע גם לדופן המזרחית של המתחם, בה בולט גרם מדרגות מרשים המוביל לשער המזרחי של המתחם המקודש. מכאן נשוב חזרה לחניון.

בקרבת האתר הארכיאולוגי נמצאים עוד שני אתרים בולטים, שראוי לבקר בהם כחלק מטיול בהר גריזים:

מצפה יוסף

כמה מאות מטרים מצפון לפסגת הר גריזים נמצא תל א-ראס - השלוחה הצפונית של הר גריזים. בפסגת השלוחה נמצאים שרידים ארכיאולוגיים שלא הוסדרו לקהל הרחב, אך למרגלותיהם הוסדרה תצפית מרשימה לעבר שכם, קבר יוסף והר עיבל.

כדי להגיע נחזור לשכונת השומרונים, ונפנה לפי שלט חום לעבר "מצפה יוסף". נסיעה של כחצי ק"מ תביא אותנו לחורשת אורנים למרגלות תל א-ראס. כאן נחנה ונלך כ- 300 מ' בשביל עפר בצד המזרחי של התל, לעבר נקודת התצפית.

מכאן נראים היטב אתרי מזרח שכם: מחנות הפליטים בלאטה ועסכר, כנסיית באר יעקב, תל שכם המקראית (תל בלאטה) וכמובן קבר יוסף. תצלום בתצפית יסייע בזיהוי המקום.

בכביש המקשר בין שכונת השומרונים ובין תל א-ראס יש תצפית טובה לעבר מרכז ומערב שכם, כמו גם הווילה של מוניב אל-מסרי - האדם העשיר ביותר ברשות הפלסטינית, שקבע את משכנו בצלע הר גריזים.

שכונת השומרונים

העדה השומרונית היא העדה הקטנה בארץ, ומונה בסביבות 750 נפש בלבד. כמחציתם גרים בהר גריזים והמחצית השנייה גרה בחולון.

השומרונים מזהים את עצמם עם צאצאי השבטים אפרים, מנשה ולוי. הם מאמינים בחמשת חומשי התורה אך לא בתורה שבע"פ, ולפי אמונתם המקום הקדוש ביותר הוא הר גריזים ולא הר הבית. העדה השומרונית נפגעה קשות בתקופה הביזנטית, והמשיכה להידרדר במהלך התקופה הערבית, כתוצאה מרדיפות והמרות דת כפויות. רק עם תחילת המנדט הבריטי החלה העדה להתאושש.

עד לאמצע שנות ה- 1980, ישבו בני העדה בשכם, ועלו להר גריזים לתקופות קצרות בלבד. האינתיפאדה הראשונה היוותה זרז לפיתוח שכונת השומרונים בהר גריזים - "קריית לוזה". תושבי השכונה רובם ככולם מחזיקים גם באזרחות ישראלית, בנוסף לאזרחות פלסטינית.

בתחום השכונה נמצאים מוזיאון השומרונים, מפעל טחינה ומקום הזבח - בו מקיימים השומרונים מדי שנה את זבח הפסח, בהתאם להנחיות קורבן הפסח בתורה. על קירות הבתים ניתן לראות מזוזות שומרוניות - לוחות אבן גדולים ובהם כתובות בכתב השומרוני (הדומה מאד לכתב העברי הקדום). מומלץ לקיים בשכונה סיור מודרך (ע"י מורי דרך או ע"י בני העדה), ובפרט בחגי השומרונים (אולם אז המקום עמוס במבקרים, ובפרט בזבח הפסח השומרוני).

אזהרה בטחונית
המסלול נמצא מעבר לקו הירוק בעומק שטחי יהודה ושומרון, באזור רגיש מבחינה בטחונית.

כל טיול באזור זה, מחוץ לתחומי היישובים היהודיים וצירי הנסיעה המשמשים ישראלים, מחייב תיאום בטחוני עם צה"ל, ויידוע גורמי הביטחון ביישובים היהודיים הסמוכים. אין לבצע טיולי בדד, ורצוי שלפחות אחד המטיילים יהיה חמוש בנשק אישי.

למי שאינו תושב האזור, מומלץ להימנע מנסיעה בכבישי האזור בשעות הלילה, וכן מומלץ לא להסתמך על תוכנות ניווט כדי להתמצא בכבישי האזור.

בשבתות ובחגים, התנועה האזרחית הישראלית בכבישי האזור דלילה, ומרבית היישובים היהודיים באזור סגורים למטיילים.

התנאים הבטחוניים באזור עלולים להשתנות, ויש להיות ערניים למצב הבטחוני העדכני בטרם היציאה למסלול.

אין לראות בתיאור המסלול משום המלצה לביצועו.

פריחה ומוקדי עניין עונתיים:

מזוזה בשכונת השומרונים
  • מרץ - אפריל - פריחת עיריוני צהוב ברחבי ההר ולצד הכביש העולה אליו.
  • מאי - יוני - פריחת עיריוני קצר (בשעות אחה"צ בלבד).
  • ההר מושך מטיילים בתקופת החגים השומרוניים (פסח וסוכות בפרט). מועדי חגים אלו הם לרוב שונים ממועדי החגים היהודיים.

שירותים למטיילים:

  • זהו אתר קולט קהל בתשלום, ובו שבילי הליכה, פינות צל ושירותים רטובים.
  • האתר פתוח בימים שני-שישי.
  • בתקופת שעון חורף הכניסה לאתר בין 08:00 ל- 15:00, ניתן לצאת עד 16:00.
  • בתקופת שעון קיץ הכניסה לאתר בין 08:00 ל- 16:00, ניתן לצאת עד 17:00.
  • בימי שישי ובערבי חג האתר נסגר שעה קודם לאמור לעיל.
  • מחיר הכניסה למבוגר 22 ש"ח, לילד (עד גיל 18) 10 ש"ח. כיוון שהאתר מנוהל ע"י רשות הטבע והגנים, הכניסה למנויי "מטמון" היא ללא עלות.
  • במקום יש מגרש חנייה, שולחנות פיקניק וסככות צל.

הערות ואזהרות:

  • כיוון שהכניסה לאתר הינה דרך שער היישוב גבעת הראל, היא אינה אפשרית בשבתות ובחגים.
  • שביל ההליכה תלול ולא מתאים למתקשים בהליכה.

הצעות טיול בסביבת חלמוניות גבעת הראל:

Shilo streamhead1.jpg

ראש נחל שילה

Tel-shilo13.jpg

שילה הקדומה

Har grizim1.jpg

הר גריזים

כיף איתנו באינסטגרם, אתם באים?


המפה נטענת...
אוחזר מתוך "https://inature.info/w/index.php?title=חלמוניות_גבעת_הראל&oldid=51882"