קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

פארק החורשות

מתוך iNature
גרסה מ־13:07, 30 בנובמבר 2020 מאת עמית (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

דף הבית   /   טיולים במרכז   /   טיולים בתל אביב ובגוש דן   /   טיולי פריחה במרכז   /   פארק החורשות

פארק החורשות

פארק החורשות - פארק צעיר עם היסטוריה ארוכה, המשמש כריאה הירוקה המרכזית לשכונות דרום תל אביב ויפו.

  • נקודת עניין
  • אזור:תל אביב וגוש דן
  • מפת סימון שבילים: 10 - גוש דן וחוף פלשת
  • מיקום: תל אביב
  • גישה:לכל רכב
  • שבילי טיול:לא מסומן
  • עונות ביקור:כל השנה
  • שמורת טבע:לא
  • רמת קושי:לכל המשפחה
  • נגישות לנכים:נגיש
  • שעות ביקור:ללא הגבלה
  • כניסה:חינם
  • תאריך ביקור:19/5/2012
  • תאריך ביקור אחרון בשטח:15/10/2020



Park hurshot1.jpg

מבט לכנסייה הרוסית, (עמית מנדלסון, 30/3/2015)

עוד אתרים בסביבה

תגיות: עתיקות והיסטוריה נגיש לנכים פארקים תחבורה ציבורית יער וחורש

פארק החורשות

הפארק, יוני 2013
סביל אבו נבוט, 2013

"פארק החורשות" הוא פארק חדש ביפו (אבו כביר), שנפתח לציבור בקיץ 2013, בתכנון משרדו של אדריכל הנוף שלמה אהרונסון.

הפארק מתבסס על חורשות נרחבות שניטעו בראשית שנות ה-50', ובתחומיו נמצאים גם מספר מתחמים סגורים.

הבולט במתחמים אלו הוא מתחם הכנסייה הרוסית, ולצידה בית הספר לטבע, סביבה וחברה ו"גני הטבע".

מתחמים נוספים מיועדים לפינוי בעתיד, דבר שיגדיל את שטחו של הפארק המתוכנן.

בשלב זה מפותח הרביע הדרום-מערבי של הפארק, בשטח כ- 80 דונם דרומית לכנסייה הרוסית ומערבית לרחוב לבון החוצה את השטח. בשלב הבא צפוי פיתוח אזור הגן הבוטני וסביבתו.


איך להגיע:

הפארק ממוקם במרחב בין שכונת קריית שלום במזרח, רחוב הרצל במערב, רחוב קיבוץ גלויות בצפון ודרך בן-צבי בדרום.

רחוב לבון חוצה את הפארק. הגישה הנוחה לפארק היא מדרך בן-צבי, מכיוון רחוב לבון מערבה. במקום זה הוסדר מגרש חנייה ובו 140 מקומות חנייה.

גישה נוספת אפשרית ברגל מרחוב הרצל, דרך רחוב פקד עופר כהן, המקשר את רחוב הרצל עם אזור מרכז גולדשטיין-גורן בקריית שלום.

גני הטבע, שייכללו בעתיד בתחום הפארק, סגורים כיום לביקורי קהל.

על האתר: פארק החורשות:

הפארק, מאי 2012
פארק החורשות, 2013
גן הפסלים, 2013
נופרים בבריכה האקולוגית, 2015

חלקו של הפארק הפתוח לציבור משלב חורשות ותיקות של עצי אורן ירושלים ואורן קנרי, אליהם נלווים עצי שקמה והדרים שונים (שרובם נשתלו לאחרונה כחלק מפיתוח הפארק). באזור הכנסייה הרוסית יש גם חורשה יפה של עצי אלון אנגלי (או אלון הגלעין).

באזור יש מספר מדשאות, ושטחים חשופים המתכסים בחורף ובאביב במגוון פרחי בר - חרציות (יוצרות מרבדים גדולים ויפים), פרגים, רקפות, בן-חצב יקינטוני, תורמוס צהוב, תורמוס ארץ-ישראלי, ציפורנית ארץ-ישראלית ועוד (חלק מכתמי הפריחה הינם ממזרח לרחוב לבון). חלק מפרחי הבר נשתלו במסגרת פיתוח הפארק.

בפארק נמצאים מספר מתחמים עם מתקני משחק וסככות הצללה, כולל מתקני כושר ואף מתקן אומגה המהווה אטרקציה לילדים. מזרחית לרחוב לבון נמצאת "גינת כלבים" גדולה.

ממזרח לכנסייה הרוסית, הוקמה בריכת נוי "אקולוגית" מגודרת המושכת עופות מים (עליה ניתן להשקיף ממרחק מה) ובה נשתלו צמחי נופר צהוב. בגדת הבריכה הוקם מצפור צפרות. שעות פתיחת המצפור עפ"י השילוט: ימים א'-ה' ושבת 07:00 - 19:00, יום ו' 07:00 - 16:00.

נכון ליוני 2013, השירותים בפארק הם שירותים כימיים, הנמצאים בדופן המערבית של המתחם, ולצידם נמצא מבנה חדש שכנראה ישמש כמבנה השירותים הקבוע. נקודה זו לא נבדקה בסיור בשנת 2016.

הכנסייה הרוסית (כנסיית טביתא) הינה האלמנט ההיסטורי-נופי הבולט בפארק. ניתן לבקר בכנסייה בשעות הפתיחה (בימים שישי, שבת וראשון), כמובן בלבוש צנוע. עם זאת, פרנסי הכנסייה אינם רואים בעין יפה תיירים (בעבר הכניסה למקום הייתה כמעט בלתי אפשרית, אולם כתוצאה מהעלייה הרוסית, אליה נלוו גם נוצרים אורתודוקסים, גדל הביקוש לשירותי הכנסייה וכיום לא קשה להיכנס למקום) - ולכן הביקור מתאים לקבוצה קטנה בלבד.

שעות הפתיחה: שישי - 08:00 - 11:00, 15:00 - 19:00, שבת - 07:00 - 11:30, 15:00 - 19:00, ראשון - 07:00 - 11:30.

ברביע הדרום-מערבי של הפארק נמצאות שתי בריכות השקאה פתוחות, ושרידי בריכה שלישית המכוסה בצמחייה.

בריכות אלו, שכמותן היו רבות סביב פרדסי יפו, השתייכו לפרדס של אסתר אמזלג, אשתו של חיים אמזלג מראשי הקהילה הספרדית ביפו במאה ה- 19.

לצד הבריכות הייתה גם באר מים, ממנה נשאבו המים לבריכות. את הבאר עצמה לא ניתן לראות בשטח.

במהלך הקמת הפארק נחשפו חלק מתעלות ההשקייה שהובילו מים מהבריכות לפרדסי האזור, ושולבו גם "אמות מים" מודרניות.

מעבר לכנסייה הרוסית צפונה נמצאים בית הספר לטבע, סביבה וחברה, ומכלול גני הטבע.

המבנה של בית הספר לטבע שימש בעבר את אוניברסיטת תל אביב, בטרם עברה למשכנה הנוכחי ברמת אביב. גני הטבע הוקמו בשטח זה כבר בשנת 1952, לצרכים חינוכיים. לאחר מעבר האוניברסיטה לרמת אביב, נוהלו הגנים במשך תקופה ממושכת בידי החברה להגנת הטבע - שהפעילה כאן את בית ספר שדה איילון.

בשנים האחרונות הועברו גני הטבע לניהולה של עיריית תל אביב - יפו. מומלץ במיוחד הביקור בגן הבוטני, בו גדלים עצי חורש ויער בני עשרות שנים, והמשלב גם בריכות עם צמחיית מים. לצערנו, כיום (2016) הגנים סגורים למבקרים. בעתיד מתוכננת פתיחתם מחדש כחלק מפיתוח פארק החורשות.

בין גני הטבע ורחוב קיבוץ גלויות נמצא אזור מוזנח ובתחומיו בית הקברות היהודי העתיק של אבו כביר (חלק מהמצבות נלקחו בידי חוקרים אירופאיים והגיעו לשבדיה, משם הושבו לארץ בידי החוקר צבי אילן. כמה מהן מוצגות כיום במוזיאון הכט בחיפה). הגישה לחלק זה של הפארק אינה אפשרית כיום (הוא מוקף בגדר תיל ומכוסה בצמחייה גבוהה), והוא יונגש למבקרים בעתיד.

מומלץ לבקר בשני אתרים נוספים הנמצאים מחוץ לגבולות הפארק אך סמוכים אליו:

  • סביל אבו נבוט: מבנה מרשים ששימש כ"ברזייה ציבורית" - מתקן השקייה לעוברים ושבים, בצד הצפוני של דרך בן-צבי כ- 250 מ' מערבית לצומת בן-צבי והרצל. המבנה קרוי על שם מושל יפו בראשית המאה ה- 19, מוחמד אגא, שנודע בכינויו "אבו נבוט" על שם האלה הכבדה עימה נהג להסתובב ולהטיל את אימתו על תושבי העיר. בתקופתו של אבו נבוט, הייתה יפו מוקפת חומה, ששעריה נסגרו מדי לילה ונפתחו מחדש עם בוקר, להגנת תושבי העיר מפני כנופיות שודדים שהסתובבו במרחב הפתוח. האגדה מספרת כי יום אחד, אבו נבוט יצא לנוח מחוץ לחומות העיר, אך התמהמה בחזרתו לעיר ומצא את השערים נעולים. כל תלונותיו ודרישותיו של המושל לא הועילו. עם בוקר ולאחר פתיחת חומות העיר, ציווה המושל הנזעם לחוקק באבני הסביל את הכתובת "ארור הלוקח חבר מאנשי יפו!". ברם, אגדה זו אינה מתיישבת עם המציאות. הכתובת (בדופן המערבית של המבנה) מנציחה את הקמת הסביל ע"י אבו נבוט בשנת 1815. לצד הסביל המפואר נמצא גן פסלים קטן, עם יצירותיו של הפסל יגאל תומרקין, ובו בולטת במיוחד פירמידה צהובה.
  • בית יצקר: הבניין ברחוב קיבוץ גלויות 120, (כ- 600 מ' מזרחית לצומת רח' לבון ורח' קיבוץ גלויות), המשמש כיום את תנועת "הנוער העובד והלומד", ממוקם באתר בו שכן "בית יצקר". בניין זה, שהשתייך לבני משפחת יצקר, היה נקודת התיישבות יהודית מבודדת באזור ערבי במזרח יפו. במאורעות תרפ"א (2-1 במאי 1921), עמד המקום במצב קשה. ב- 1 במאי הוטל מצור על הבניין המבודד. ב- 2 במאי, ניסו המגינים לסגת לכיוון תל אביב, אולם נתקלו בהמון ערבי מוסת שיצא מהלוויה בבית הקברות שייח' מוראד (הנמצא עד היום מעבר לכביש), והתנפל על תושבי הבית הנצורים. הסופר יוסף לואידור ירה ופגע באחד מהפורעים, אך ללא הועיל - כל מגיני המקום נרצחו: יהודה יצקר, בנו אברהם יצקר, חתנו המשורר צבי שץ, הסופרים יוסף חיים ברנר, צבי גוגיג ויוסף לואידור. למחרת נמצאו גופות המגינים, אך לאחר עיכוב בפינויין בשל התנגדות הצבא הבריטי, נעלמה גופתו של יוסף לואידור (שהושחתה בידי הערבים). שאר הגופות נקברו בקבר אחים בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב. יש לציין כי בדרך קיבוץ גלויות, בקרבת בית יצקר, נמצאות מספר שקמים עתיקות.


פריחה ומוקדי עניין עונתיים:

  • פברואר-מרץ - פריחת תורמוס צהוב ותורמוס ארץ-ישראלי.
  • מרץ-אפריל - פריחת חרצית עטורה (מרבדי פריחה), פרג אגסי, בן-חצב יקינטוני, ציפורנית ארץ-ישראלית ועצי הדר שונים.
  • בגן הבוטני יש פריחה מגוונת לאורך השנה (האתר סגור למבקרים כיום).

שירותים למטיילים:

  • חנייה מסודרת בדרך בן-צבי.
  • מתקני משחק ומתקני כושר.
  • שירותים ציבוריים בדופן המערבית של הפארק (נכון ליוני 2013, שירותים כימיים - נקודה זו לא נבדקה בשנת 2016).
  • ברזיות עם מי שתייה.

הערות ואזהרות:

  • פיתוח הפארק מתבצע בשלבים.

הצעות טיול בסביבת פארק החורשות:

קישורים נוספים וספרות מומלצת:


המפה נטענת...