גן לאומי חמת גדר

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

דף הבית   /   טיולים בצפון   /   טיולים סביב הכנרת   /   גן לאומי חמת גדר

גן לאומי חמת גדר

גן לאומי חמת גדר - מרחצאות עתיקים ומרשימים, בית כנסת קדום ומצוקי בזלת.

  • גן לאומי
  • מאפיינים עיקריים:עתיקות
  • אזור:הכינרת ושוליה
  • מפת סימון שבילים: 1 - הגולן
  • מיקום: חמת גדר
  • עונות ביקור:חורף ואביב
  • רמת קושי:לכל המשפחה
  • נגישות לנכים:לא נגיש
  • כניסה:חינם
  • מצב תכנוני:מופקד
  • שטח:317.364 דונם




Hamat gader1.jpg

המרחצאות הרומאיים בחמת גדר, (עמית מנדלסון, 5/8/2016)

עוד אתרים בסביבה

תגיות: עתיקות והיסטוריה

איך להגיע:

תצפית למצוק חמת גדר, 2016
עתיקות חמת גדר, 2016

הגן הלאומי כולל שני חלקים, סביב אתר התיירות חמת גדר. שני חלקים אלו, אינם מוסדרים כיום למטיילים ואינם מיועדים לביקורי קהל עד להכרזת הגן הלאומי והסדרת הגישה אליו.

החלק הצפוני, תחום בין כבישים 98/7599 בצפון (באזור צומת חמת גדר) ובין אתר התיירות חמת גדר בדרום. בשטח זה נמצא מוצב צבאי קטן בראש המצוק הצופה על חמת גדר.

החלק הדרומי, תחום בין אתר התיירות (בצפון) ובין דרך המערכת בדרום, כולל את מכלול העתיקות של חמת גדר. ניתן לגשת לאתרי חלק זה בנסיעה מצומת חמת גדר מזרחה בכביש 7599. בשיא העיקול של הכביש, מסתעפת דרך קישור לעבר דרך המערכת ובריכות הדגים של מבוא חמה. בכפוף למגבלות בטחוניות, ניתן לנסוע בדרך המערכת כ- 2 ק"מ לאורך בריכות הדגים ונהר הירמוך עד למעיין עין ריח ("עין ג'ונס" בפי הציבור הרחב). כמה עשרות מטרים ממערב לבית המעיין, מסתעפת מדרך המערכת צפונה דרך עפר העוברת בקרבת המרחצאות הקדומים, ומוליכה גם למתחם צבאי בפסגת תל חמת גדר.

אין כיום גישה מאתר התיירות למתחמי העתיקות.

רקע על גן לאומי חמת גדר:

חמת גדר (אל-חמה) הינה מכלול של מעיינות חמים הנובעים בבקעה לצד נהר הירמוך, מספר ק"מ דרומית לכפר אום קיס שבהרי הגלעד - העיר הקדומה גדר.

סביב המעיינות החמים פותח במהלך התקופה הרומית מכלול ייחודי של מרחצאות עתיקים, הנמנים עם המפוארים ביותר בכל האימפריה הרומית, ושטחם כ- 4.2 דונם. המרחצאות הוקמו לצד עין מקלה, החם במעיינות חמת גדר (טמפ' 51 מעלות צלסיוס), אך קיבלו מים גם מהמעיינות האחרים שבאזור. לצד המרחצאות הוקמו מבנים נוספים כגון תיאטרון. במקום התקיים גם יישוב יהודי, ממנו שרד בית כנסת קדום הממוקם בראש הגבעה ממערב למרחצאות (נחפר בידי פרופ' סוקניק בשנת 1932, מוזנח כיום ומכוסה בצמחייה). תל זה נקרא בערבית תל באני - "תל המרחץ". קיומו של היישוב היהודי בחמת גדר מוזכר במשנה, שם מצויין כי רבי יהודה הנשיא התיר לתושבי העיר גדר לרדת בשבת לטבילה במרחצאות חמת גדר, אך אסר על תושביה של חמת גדר לעלות בשבת אל העיר גדר (תוספתא, עירובין ד' - "ועוד התיר רבי שיהיו בני [הגדר יורדין לחמתה ועולין לגדר ובני חמתה לא היו עולין לגדר]").

לצד המרחצאות ובית הכנסת, התגלה באתר גם תיאטרון רומי (נחפר בחלקו ע"י פרופ' סוקניק בשנת 1932), שמצא כי במקום היו 15 שורות מושבי בזלת שיכלו להכיל כ- 2000-1500 צופים. התיאטרון הרומי נמצא בשטח שאינו נגיש כיום למבקרים באתר העתיקות.

המעיינות אינם נזכרים בכתבים עתיקים כגון כתבי יוסף בן-מתתיהו, ולכן כפי הנראה פיתוח האתר לא החל לפני המאה השנייה לספירה. מצד שני, הם מוזכרים בכתבים רומיים ויהודיים החל מהמאה השלישית לספירה.

האתר נפגע בשלהי התקופה הביזנטית (ייתכן ברעידת אדמה), וכתובת הקדשה של הח'ליף מועוויה (שנת 662 לספירה) מעידה על שיפוץ המרחצאות ועל המשך קיום אוכלוסייה נוצרית באתר תחת השלטון הערבי. המקום ניטש במהלך המאות התשיעית/עשירית לספירה ונהרס לאחר מכן.

חמת גדר היוותה אחת מנקודות הציון בתוואי "רכבת העמק", המקשרת את חיפה עם דמשק, ובשטח הוקמה אחת מתחנות הרכבת בראשית המאה ה- 20' (מתחם תחנת הרכבת אינו נכלל בשטח הגן הלאומי).

במהלך קביעת הגבול בין המנדט הבריטי והצרפתי, הוכללה חמת גדר בשטח המנדט הבריטי, כולל מסדרון צר לאורך נהר הירמוך. כבר במהלך תקופת המנדט, הוקם כאן אתר נופש, במסגרת זיכיון שקיבל סולימן בק נציף (שנקבר באתר). עם זאת, בשל נחיתותו הטופוגרפית של המקום, לא הייתה בו נוכחות ישראלית במלחמת העצמאות.

בהסכם שביתת הנשק עם סוריה (קיץ 1949) הוגדר אזור זה, כמו כל מזרח הכנרת, כאזור מפורז בריבונות ישראלית. כאשר שלחה ישראל בשנת 1951 כוח משטרתי לממש את ריבונות ישראל בחמת גדר, הותקף הכוח באש סורית ושבעה שוטרים נהרגו. מאז ועד למלחמת ששת הימים, השתלטו הסורים דה-פקטו על חמת גדר והקימו במקום כפר נופש ומסגד גדול (המסגד נכלל בגן הלאומי, אך נמצא כיום בשטח אתר התיירות בתשלום).

לאחר שחרור הגולן במלחמת ששת הימים, הפך מרחב חמת גדר לאתר תיירות פופולארי, ובמסגרת זו בוצעו חפירות ארכיאולוגיות שחשפו את צפונותיה של חמת גדר. ברם, מזה שנים ארוכות שטחי העתיקות מוזנחים ואינם נגישים למבקרים, בשל מיקומם במובלעת בין אתר התיירות ובין דרך המערכת.

במבני תחנת הרכבת, נמצאת מושבת קינון של שבעה מיני עטלפי חרקים, רובם ככולם בסכנת הכחדה בישראל (המבנה סגור למטיילים).

במצוק הבזלת המתנשא מצפון לחמת גדר עצמה, נמצאות מספר מערות קטנות. בצידו המערבי של המצוק נמצא האתר הצפוני בישראל של העץ מורינגה רותמית. כמו כן ניתן לפגוש באזור זה שיחי רותם המדבר, מלוח קיפח (בעיקר בתל חמת גדר) ופלישה של עצי פרקינסוניה שיכנית בין התל למרחצאות הרומיים.

תוכנית הגן הלאומי הינה חלק מתוכנית פארק טבע ותיירות חמת גדר, הנמצאת בתהליכי אישור מתקדמים, ומסדירה את שימושי הקרקע במרחב (חשוב לציין כי אתר התיירות הפעיל - המעיינות החמים, כפר הנופש וחוות התנינים - אינו מהווה חלק מהגן הלאומי המתוכנן, וימשיך לפעול כאתר עצמאי). התוכנית מייעדת גם 191.147 דונם לשמורת טבע - הרחבת שמורת הירמוך בשטחים הנמצאים מעבר לגדר המערכת.

שעות פתיחה, מחירי כניסה ושירותים למטיילים:

אין באתר שירותים למטיילים.



הצעות טיול בסביבת גן לאומי חמת גדר:


קישורים נוספים וספרות מומלצת:

  • המרחצאות הרומיים של חמת גדר - שלוש עונות חפירה, יזהר הירשפלד וגיורא סולר, "קדמוניות" שנה י"ג חוברת 4-3, שנת 1980.

ספרון טיולי המשפחות של INature במתנה! הורד ושמור

הרשמה לרשימת תפוצה


המפה נטענת...